לדלג לתוכן

תוויות בגרמנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השימוש בתוויות בגרמנית (ein, das...) נעשה בדומה לשימוש בתוויות באנגלית (a, the...). עם זאת, בשונה מאנגלית, בגרמנית הן מוטות באופן שונה בהתאם למספר, ליחסה ולמין הדקדוקי של שמות העצם שלהם.

הצורות המוטות תלויות במספר, ביחסה ובמין הדקדוקי של שמות העצם שמתאימים להם. בדומה לשמות התואר וכינויי השם בשפה, גם התוויות משתמשות באותה הצורה בשביל שלושת המינים ברבים.

התווית הבלתי־מיידעת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התווית ein- היא המקבילה ל־a האנגלית, למרות שמשמעותה המילולית היא "אחת/אחד". כמו מקבילתה האנגלית, גם לה אין צורה ישירה ברבים. במקרה זה ניתן להשתמש בכמה חלופות, כגון einige ("כמה", "ספורים") או manche ("כמה").

סיומות התווית הבלתי־מיידעת (מעורבת)
זכר נקבה נייטרלי רבים
יחסת הנושא (Nominativ) ein eine ein eine-
יחסת המושא הישיר (Akkusativ) einen eine ein eine-
יחסת הנתינה (Dativ) einem einer einem einen-
יחסת השייכות (Genitiv) eines einer eines einer-

משתמשים באותן הסיומות כדי להטות את מילת השלילה דמוית התווית הבלתי־מיידעת (kein-) ואת כינויי הקניין -mein (שלי), -dein (שלך), -sein (שלו), -ihr (שלה/שלהם/שלהן), -unser (שלנו), -euer/eur (שלכם/שלכן, בהתייחסות לקבוצה) ו־-Ihr (שלך/שלכן/שלכם בהתייחסות למישהו בעל סמכות, תמיד עם אות גדולה).

התווית המיידעת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נטיית התווית המיידעת

הטבלה שלהלן מפרטת את הסיומות של התווית המיידעת (המקבילה ל־the באנגלית).

התווית המיידעת (חזקה)
זכר נקבה נייטרלי רבים
יחסת הנושא (Nominativ) der die das die
יחסת המושא הישיר (Akkusativ) den die das die
יחסת הנתינה (Dativ) dem der dem den
יחסת השייכות (Genitiv) des der des der

כינויי הרמז -dies ("זה/this") ו־-jen ("הזה/that") וכינוי הזיקה -welch ("אשר/which"), כמו גם -jed ("כל/every"), -manch ("הרבה/many") ו־-solch ("כזה/such"), לוקחים סיומות דומות:

סיומות מיידעות למילים כמו־תוויות (חזקה)
זכר נקבה נייטרלי רבים
יחסת הנושא (Nominativ) er- e- es- e-
יחסת המושא הישיר (Akkusativ) en- e- es- e-
יחסת הנתינה (Dativ) em- er- em- en-
יחסת השייכות (Genitiv) es- er- es- er-

הערה: זוהי אותה הטבלה בערך, רק שהסיומת הזכרית ביחסת הנושא היא er- והסיומת הנייטרלית ביחסת הנושא והמושא הישיר היא es-.

כינויי קניין המתנהגים כתוויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים מסוימים (במשפטי זיקה, למשל) כינויי הקניין הרגילים "מוחלפים" בצורות של כינויי גוף אחרים ביחסת השייכות (Genitiv). דוגמאות מקבילות לכך מהשפה האנגלית הן:

  • "...The king, whose army Napoleon had defeated"
  • "...The Himalayas, the highest parts of which were as yet unsurveyed"

הם מתאימים במספר ובמין הדקדוקי לגוף שיש לו בעלות על הדברים (possessor). כל שם תואר שבא אחריהם בפסוקית ייקח את הסיומות החזקות.

קנייני מיידע (Definite possessive) [של ה־] (מעורב) – הצורה של der ביחסת השייכות:

  • זכרי/נייטרלי: dessen
  • במין נקבה/רבים: deren

קנייני שאלתי (Interrogative possessive) [של מה] (מעורב) – הצורה של wer ביחסת השייכות:

  • זכר/נקבה/נייטרלי/רבים: wessen

לא: Die Soldaten dessen Armee (הנכון: Die Soldaten dieser Armee)

ביחסת השייכות והנתינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמנית, כינויי גוף ותוויות ביחסות השייכות (Genitiv) והנתינה (Dativ) מרמזים באופן ישיר על טיב הבעלוּת והנתינה, ללא צורך במילים נוספות. הדבר יכול להיראות מוזר לדוברי אנגלית הלומדים את השפה. ביחסת הנתינה, המין הדקדוקי מתאים למין הדקדוקי של המקבל (לא של החפץ), וביחסת השייכות הוא מתאים למין הדקדוקי של בעל הדברים.

  • ביחסת הנתינה: אני נותן את הקלפים לאיש – Ich gebe die Karten dem Mann – I give the cards to the man
  • ביחסת השייכות: הגידול של הכפר שלנו – Die Entwicklung unseres Dorfes – The growth of our village