תיאודור פון שווה
 | |
| תיאודור פון שווה | |
| לידה |
11 ביוני 1851 קוז'לה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
19 באפריל 1922 (בגיל 70) Paczków, רפובליקת פולין |
| הישג בולט | היה מס' 10 בעולם בתקופות שונות בשנים 1891–1902 |
| מד כושר מרבי | 2669 (ינואר 1902) |
| מקצוע נוסף | סופר שחמט. |
| מדינה | גרמניה |
  | |
תיאודור פון שווה (בגרמנית: Theodor von Scheve; 11 ביוני 1851, קוֹזֶל (חלק מקנדז'ז'ין-קוז'לה המודרנית), שלזיה עילית (אנ') – 19 באפריל 1922, פָּ(א)צְ'קַאוּ (אנ'), שלזיה עילית, כיום בפולין) היה שחמטאי גרמני וסופר שחמט.
קצין צבא במקצועו, פון שווה חי בברסלאו שם ייסד את מועדון השחמט על שם אדולף אנדרסן Schachverein Breslau Anderssen. לאחר מכן עבר לברלין, שם שיחק בתחרויות רבות.
פון שווה הגיע למקום השלישי, אחרי ברטולד לסקר וזיגברט טאראש, והגיע למקום השני אחרי קורט פון ברדלבן בתחרויות בברלין בשנת 1881. בשנת 1883 חלק מקום 6–8 (ניצח: הרמן פון גוטשאל), הגיע למקום השני אחרי מקס הרמוניסט והגיע למקום השמיני בתחרות בשנת 1887 (ניצח: פול זוייפרט), ניצח בתחרות בשנת 1889, חלק בשתי תחרויות מקום 3–4 בשנת 1890 ו-1891/1892 (ניצח: הורציו קארו), הגיע למקום השלישי בשנת 1893, ניצח בשנת 1894, חלק מקום ראשון בשנת 1898/99 וחלק מקום 2–3 בשנת 1899/1900.
פון שווה סיים בתיקו שני דו-קרבות נגד קארל אוגוסט ואלברודט +4 -4 =2 (+ ניצחונות – הפסדים = תוצאות תיקו) ועם קורט פון ברדלבן +4 -4 =4. שני הדו-קרבות התקיימו בברלין בשנת 1891.
בשנת 1884 חלק פון שווה מקום ראשון עם ס. לבנטל בתחרות פרנקפורט. חלק מקום 17–18 בתחרות פרנקפורט 1887 (ניצח: ג'ורג' הנרי מקנזי), הגיע למקום הרביעי בתחרות לייפציג 1888 (ניצחו: קורט פון ברדלבן ופריץ רימן), חלק מקום 7–9 בתחרות מנצ'סטר 1890 (ניצח: זיגברט טאראש), חלק מקום 11–13 בתחרות דרזדן 1892 (ניצח: זיגברט טאראש), הגיע למקום ה-18 בתחרות לייפציג 1894 (ניצח: זיגברט טאראש).
התוצאה הטובה ביותר של פון שווה היא מקום 3–4 בתחרות מונטה קרלו 1901 (ניצח: דוד ינובסקי). הוא הגיע למקום השלישי בתחרות פריז 1902, חלק מקום 4–5 בתחרות וינה 1902 (ניצחו: דוד ינובסקי והיינריך וולף), הגיע למקום ה-17 בתחרות מונטה קרלו 1902 (ניצח: גזה מארוצי) [1], הגיע למקום החמישי בתחרות מונטה קרלו 1904 (ניצחו: פרנק מרשל ורודולף סוידרסקי), חלק מקום 7–8 בתחרות ברלין 1907 (ניצח: ריצ'רד טייכמן), חלק מקום 23–24 בתחרות אוסטנדה (ניצחו: אוסיפ ברנשטיין ועקיבא רובינשטיין), חלק מקום 8–9 בתחרות סן רמו 1911 (ניצח: הנס פארני), חלק מקום 10–11 בתחרות ברלין 1917 (ניצחו: ולטר ג'ון ופאול יונר).
בשנת 1919 פון שווה כתב חיבור פילוסופי בשם "רוח השחמט" – Der Geist des Schachspiel.
משחקי מופת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבן: זיגברט טאראש שחור: תיאודור פון שווה לייפציג 1896[עריכת קוד מקור | עריכה]
[Event "9th DSB Kongress, Leipzig"] [Site "Leipzig GER"] [Date "1894.09.06"] [Round "5"] [White "Siegbert Tarrasch"] [Black "Theodor von Scheve"] [Result "1-0"] [ECO "D37"] [PlyCount "59"] [EventDate "1894.09.03"] [FirstMove "7d"] 1. d4 d5 2. c4 e6 3. Nc3 Nf6 4. Nf3 Be7 5. Bf4 c6 6. e3 Nbd7 7. h3 Ne4 8. Nxe4 dxe4 9. Nd2 Bb4 10. a3 Bxd2+ 11. Qxd2 O-O 12. Qc2 f5 13. Bd6 Re8 14. O-O-O Nf6 15. Be5 Bd7 16. f3 exf3 17. gxf3 b5 18. Rg1 Rf8 19. Rd2 Rf7 20. Rdg2 a5 21. Qf2 Ne8 22. Rg5 Qe7 23. Qh4 Nf6 24. Qh6 Ra7 25. Bd6 Qxd6 26. Rxg7+ Kf8 27. Rxh7+ Ke7 28. Rxf7+ Kxf7 29. Rg7+ Ke8 30. Qxf6 1-0
בדרך כלל מתכננים תוכנית למספר מסעים קדימה, אך במשחק זה נוצר הרושם כי לאחר המסע השביעי של השחור הלבן מתכנן את התוכנית עד לסיום המשחק. ההתקפה על הרגלי כופה חילופי כלים שפותחת את טור ז'. בטור זה שבו ניצב המלך השחור מציב טאראש את שני הצריחים, מעביר את המלכה לאגף המלך ומציב אותה בטור ח' וכלים כבדים אלה ממוטטים את הגנת השחור.
בהערה על המשחק מציין טאראש כי לדעתו 7..פה4 היא הטעות המכרעת במשחק. לאחר חילופי הפרשים הרגלי ב-ה4 חלש ומצריך את המסע ו5 כדי להגן עליו. 16. ו3 תוקף אותו פעם נוספת וכך נפתח טור ז' עם ההתקפה הגדולה על המלך השחור.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאודור פון שווה, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- מידע כללי