עקיבא רובינשטיין
 | |
| עקיבא רובינשטיין (1920) | |
| לידה |
12 בדצמבר 1882 סטוויסקי, פולין  |
|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 1961 (בגיל 78) אנטוורפן, בלגיה |
| הדרגה הגבוהה ביותר | רב אמן משנת 1950 |
| מדינה | רוסיה, פולין, בלגיה |
| הערות | יהודי |
  | |
עקיבא קיבלוביץ' רובינשטיין (בפולנית: Akiba Kiwelowicz Rubinstein; 12 בדצמבר 1882 פולין – 15 במרץ 1961 אנטורפן) היה שחמטאי יהודי-פולני מהחזקים בעולם בראשית המאה העשרים. רב אמן שהגיע לשיא יכולתו מבחינת מד-כושר בשנת 1908 כאשר הגיע למקום הראשון בעולם, עליו שמר לסירוגין במשך 25 חודשים עד חודש אפריל 1914. לדירוג המרבי הגיע ביוני 1913: 2789, ואת התוצאה הטובה ביותר מנקודת ראות מד-כושר - בתחרות בסנקט פטרבורג, 1909 כאשר סיים ראשון עם 14.5 נקודות מ-18 - תוצאה שקולה למד-כושר של 2818[1]. נודע בעומק אסטרטגי גדול, בשלמות האמנותית של משחקו, וכשחקן סיומים מעולה.[2] הוא חבר בהיכל התהילה העולמי של השחמט (אנ').
קריירת השחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקיבא היה הצעיר מבין שנים עשר ילדיהם של משה עקיבא וחיה ריזל רובינשטיין, משפחה רבנית יהודית חרדית ענייה מהעיר סטאביסק שבפולין, כבן אחרון למשפחה בת 12 נפשות. אביו נפטר בסמוך ללידתו, והוא נקרא על שמו. סבו וסבתו גידלו אותו, ומטבע הדברים הועידו אותו להיות רב. הוא למד לשחק שחמט בגיל ארבע עשרה שנים שנחשב מאוחר יחסית, או שש עשרה לפי גרסאות אחרות. ב-1903 לאחר שסיים במקום החמישי בטורניר חזק שנערך בקייב, החליט להפסיק את לימודי התלמוד ולהקדיש את עצמו לשחמט. האמן הפולני החזק גרז סלווה אימן אותו בלודז' ושניהם שיחקו משחקים רבים זה עם זה.
תקופת השיא של רובינשטיין הייתה בין השנים 1907 ל-1912. הוא נחשב למתמודד הראוי על אליפות העולם אך לא הצליח לגייס את המימון שהיה נדרש באותה עת ממתמודד ולכן לא זכה לדו-קרב מול עמנואל לסקר. רובינשטיין נחשב גם כיום אחד מהשחקנים החזקים ביותר אי פעם שלא זכו להתמודד על התואר. הצלחותיו החלו בניצחונו בתחרות קרלובי וארי בשנת 1907 ומקום ראשון משותף בתחרות סנט-פטרסבורג באותה שנה.
ב-1908 ניצח את פרנק מרשל בדו-קרב עם ארבעה ניצחונות לעומת שלושה הפסדים ותוצאת תיקו אחת.
בתחרות הבינלאומית החזקה של סנט פטרסבורג, 1909, סיים ראשון עם 14.5 נקודות מ-18, לפני לסקר, רודולף שפילמן, שלכטר, טרטקובר ואחרים. לדעת הנס קמוך, רובינשטיין הגיע בתחרות הזו לפסגת אמנותו[2]. עמנואל לסקר כתב על משחקו נגד שפילמן: "האופן בו רובינשטיין מסיים את המשחק הזה - הוא מעבר לכל שבח"[3].
ב-1912 הגיע כושר המשחק שלו לשיא והוא זכה בחמישה טורנירים בינלאומיים ברציפות, הישג חסר תקדים אז. ניצחונות אלה הושגו בסן סבסטיאן, באד פיסטיאן, ברסלאו (אליפות גרמניה), ורשה ווילנה - אמנם באף אחת מתחרויות אלו לא השתתפו לסקר וקפבלנקה. יש הסבורים שבתקופה זו היה חזק מאלוף העולם לסקר.[4]חצי מאה לאחר מכן חזר בנט לארסן על ההישג כשניצח חמש תחרויות בינלאומיות ברציפות אולם אלו התפרשו על פני שלוש שנים ולא נערכו בשנה אחת.
בתחילת המאה ה-20 היה מקובל שאלוף העולם בוחר את המתמודדים מולו. לרובינשטיין לא ניתנה מעולם הזדמנות להתמודד על התואר, משום שלא היה יכול לעמוד בדרישות הכספיות שהציב לסקר. תוכניותיו נפגעו גם משום ההופעה הלא מוצלחת בתחרות בסנקט פטרבורג בשנת 1914. דו-קרב שתוכנן לחודש אוקטובר 1914 עם לסקר בוטל משום שפרצה מלחמת העולם הראשונה.
את אלופי העולם לסקר, קפבלנקה, אלכין ואויבה ניצח רובינשטיין בפעם הראשונה ששיחק נגדם. את אלכין ניצח פעמיים באותה תחרות (וילנה 1912).
ב-1914 נחל רובינשטיין אכזבה כשלא זכה להיות אחד מחמשת הראשונים בתחרות שנערכה בסנקט פטרבורג בחסות הצאר ניקולאי השני. היה אחד מעשרים ושבעה שחקנים שקיבלו תואר רב אומן מפיד"ה ב-1950, הרבה לאחר פרישתו.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נחשב עדיין רובינשטיין לשחמטאי עילית, אך תוצאותיו בתחרויות לא היו עקביות כבעבר. הוא המשיך להשתתף בתחרויות אך לא חזר לכושרו מ-1912 אלא באופן ספורדי. ב-1918 ניצח בדו-קרב את שלכטר (3.5/6) וסיים שני אחרי לסקר בטורניר המרובע בברלין. ב-1920 ניצח דו-קרב נוסף, הפעם נגד בוגליובוב עם 6.5 מ-12.
שיאה של ההתאוששות הזו (שכללה גם ניצחון בטריברג, 1921) היה בניצחונו בווינה ב-1922, אחת ההופעות הטובות ביותר של שחמטאי בטורניר אי פעם: הוא סיים במקום הראשון עם תשעה ניצחונות וחמש תוצאות תיקו, ללא הפסד, נקודה וחצי לפני המקום שני. המשתתפים בתחרות היו למעשה כל הצמרת העולמית: לסקר, טרטקובר, טאראש, אלכין, גרינפלד, רטי, יפים בוגוליובוב ורודולף שפילמן.
לפני שפרש משחמט ב-1932 הספיק להוביל את נבחרת פולין לזכייה באולימפיאדה בהמבורג בשנת 1930 בתוצאה מצוינת של שלושה עשר ניצחונות וארבע תוצאות תיקו. שנה לאחר מכן הגיעה נבחרת פולין בראשותו למקום השני באולימפיאדה. בסך הכול זכה בחייו ב-21 טורנירים חשובים.
לאחר פרישתו עקב המחלה שבה לקה (אנתרופופוביה ונטיות סכיזופרניות), חי חיים שקטים בבלגיה עם משפחתו עד מותו ב-1961. מעטים מבני משפחתו החרדית עלו ארצה בשנות העשרים, בתוכם גיסו הרב אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי, רבה של שכונת מקור חיים בירושלים. רובינשטיין ביקר בארץ ישראל בשנת 1930 ונפגש עם בני משפחתו בירושלים.
מאפייניו כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובינשטיין נחשב לאחד משחקני הסיום הטובים ביותר בשחמט ובייחוד כאמן סיומי הצריחים, שם חידש חידושים רבים. ג'רמי סילמן מדרג אותו כאחד מחמשת שחקני הסיום הטובים ביותר בכל הזמנים, ואמן של סיומי צריחים[5]. הוא היה אחד מראשוני השחמטאי שהביאו בחשבון את שלב הסיום כאשר בחרו ושיחקו את הפתיחה.
בנוסף שלט גם ברזי הפתיחה והותיר מספר וריאנטים בפתיחה הנקראים על שמו. אחד מהם הוא וריאנט בסיציליאנית: 1. ה4 ג5 2. פ-ו3 פ-ו6, הנקרא על שמו יחד עם זה של אהרון נימצוביץ'.
דוגמה נוספת היא התקפת רובינשטיין, וריאנט של גמביט המלכה שמהלכו: 1. ד4 ד5 2. ג4 ה6 3.פ-ג3 פ-ו6 4. ר-ז5 ר-ה7 5. ה3 0-0 6. פ-ו3 פב-ד7 7. מה-ג2.
דוגמה שלישית היא שיטת רובינשטיין, וריאנט של הגנת טארטש בגמביט המלכה הנדחה שמהלכו: 1. ד4 ד5 2. פו3 ג5 3. ג4 ה6 4. ג:ד5 ה:ג5 5. פג3 פג6 6. ז3 פו6 7. רז2 ג:ד4 8. פ:ד4 מהב6 (משחק בין רובינשטיין לטאראש משנת 1912). יש לו גם זכויות בפיתוח הסתעפות מרן שיוצאת מגמביט המלכה הנדחה, אך מגיע לגמביט המלכה כאשר לשחור יתרון של מסע.
פתיחה נוספת על שמו היא הסתעפות רובינשטיין בהגנה הצרפתית שמהלכה 1. ה4 ה6 2. ד4 ד5 3. פג3 (או פד2) ד:ה4. פ:ה4
הסתעפות רובינשטיין בהגנה הנימצו-הודית היא הפופולרית ביותר מבין ההסתעפויות בהגנה הנימצו-הודית: 1. ד4 פו6 2. ג4 ה6 3. פג3 רב4 4. ה3
הסתעפות רובינשטיין במשחק ארבעת הפרשים: 1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. פג3 פו6 4. רב5 פד4 ולבסוף הסתעפות רובינשטיין הפתיחה האנגלית הסימטרית 1. ג4 ג5 2. פג3 פו6 3. ז3 ד5 4. ג:ד5 פ:ד5 5. רז2 פג7 שיטה מסובכת מאוד שמקובלת ברמת רבי אמנים.
מדי שנה מאז שנת 1963 מתקיימת לכבודו תחרות זיכרון.
מחלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל ימיו סבל רובינשטיין מאנתרופופוביה ומנטיות סכיזופרניות. פרישתו מהמשחק יוחסה על ידי רבים לכך שמחלתו גברה עליו ואכן בשלושת העשורים הנותרים לחייו לא שלח ידו, כרבים מהשחמטאים האחרים, בכתיבה, הוראה או עסקנות בתחום השחמט.
רובינשטיין תואר (עוד בשנות העשרים והשלושים של חייו) כמי שדמיין רעשים בלילה כגון דפיקות על קירותיו. במקרה אחד אפילו התפרץ לחדר הסמוך וניסה לחנוק את רטי, לו ייחס רעשים אלה. בתקופה מאוחרת יותר דמיין זבוב שמתעקש להפריע לו בעקביות ואף היה משוכנע שאלכין זומם להורגו. ארבע שנים שהה בסנטוריום בבלגיה בזמן הכיבוש הנאצי. ייתכן שחייו הרחק מאור הזרקורים, אשר נכפו עליו כתוצאה ממחלתו, הם שאיפשרו לו להימלט מהנאצים.
התמודדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | מיקום | המתמודד השני | תוצאה | |
|---|---|---|---|---|
| 1903 | לודז' | גרז סלווה | 1 מ-2 | תיקו |
| 1905 | לודז' | ג'ק מיזס | 2 מ-2 | ניצחון |
| 1907 | לודז' | גרז סלווה | 4 מ-4 | ניצחון |
| 1907 | לודז' | גרז רוטלוי | 1 מ-1 | ניצחון |
| 1908 | וורשה | פרנק מרשל | 4.5 מ-8 | ניצחון |
| 1909 | גרמניה | ג'ק מיזס | 6 מ-10 | ניצחון |
| 1918 | ברלין | קרל שלכטר | 3.5 מ-6 | ניצחון |
| 1920 | סטוקהולם | יפים בוגוליובוב | 6.5 מ-12 | ניצחון |
הופעות באולימפיאדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקיבא רובינשטיין השתתף ב-2 אולימפיאדות שחמט בנבחרת פולין.
| שנה | לוח | קבוצה | נקודות | תוצאות | % | מקום |
| 1930 | פולין | 15 מ-17 | 13+ 4= 0- | 88.2 | 1 קבוצתי, 1 אישי | |
| 1931 | 1 | פולין | 9.5 מ-16 | 6+ 7= 3- | 59.4 | 2 קבוצתי |
משחקים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבן: עקיבא רובינשטיין שחור: אולדריך דוראס וינה 1908
[Event "Vienna"] [Site "Vienna AUH"] [Date "1908.04.04"] [Round "10"] [White "Akiba Rubinstein"] [Black "Oldrich Duras"] [Result "1-0"] [ECO "D02"] [PlyCount "77"] [EventDate "1908.03.23"]
1. d4 d5 2. Nf3 c5 3. e3 Nf6 4. dxc5 Qa5+ 5. Nbd2 Qxc5 6. a3 Qc7 7. c4 dxc4 8. Nxc4 Nc6 9. b4 Bg4 10. Bb2 b5 11. Nce5 Nxe5 12. Nxe5 Bxd1 13. Bxb5+ Nd7 14. Bxd7+ Qxd7 15. Nxd7 Bh5 16. Ne5 Rc8 17. g4 Bg6 18. Nxg6 hxg6 19. Bd4 a6 20. Kd2 f6 21. Rac1 Rxc1 22. Rxc1 e5 23. Bc5 Rxh2 24. Bxf8 Kxf8 25. Ke2 e4 26. Rc6 Rg2 27. Rxa6 Rxg4 28. Ra7 Rg1 29. b5 Rb1 30. a4 g5 31. Rb7 Ra1 32. b6 Rxa4 33. Ra7 Rb4 34. b7 g4 35. Ra8+ Kf7 36. b8=Q Rxb8 37. Rxb8 Ke6 38. Re8+ Kf5 39. Kf1 1-0
משחק זה מתאפיין בתחילתו בהתקפות חזקות של רובינשטיין כדי להשיג יתרון של רגלי, ולאחר מכן משחק מעולה כדי לממש את היתרון החומרי. התחבולה כרוכה בהקרבת מלכה, מבריקה ומיושמת בצורה נקיה. את האסטרטגיה של רובינשטיין לזכייה עם רגלי עודף אפשר לסכם בשלושה שלבים:
- פישוט העמדה על ידי החלפת מירב הכלים
- החזרת הרגלי העודף באגף אחד כדי ליצור רגלי מעבר באגף השני
- הרצת רגלי המעבר לערוגת ההכתרה
- רוטלוי-רובינשטיין לודז' 1907, הקרבה מרשימה, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- רובינשטיין-לסקר סנקט פטרבורג 1909 המשחק הסתיים בעמדה שבה ללסקר לא היה אף מסע טוב (כפאי), באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- רובינשטיין-קארל הרומדקה, אוסטרבה 1923 משחק טקטי עם הרבה כלים תלויים, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- רובינשטיין-קארל שלכטר סן סבסטיאן 1912 קפבלנקה הרעיף שבחים על משחק זה וקרא לו "מונומנט של דייקנות נהדרת, משחק מופתי של רובינשטיין", באתר צ'סגיימס (באנגלית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט |
- עקיבא רובינשטיין, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- עשר עמדות ממשחקיו, wtharvey.com (באנגלית)
- עקיבא רובינשטיין, ביוגרפיה
- וינה 1922, הטבלה הסופית
- עקיבא רובינשטיין ביוגרפיה ורקורד תחרותי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Chessmetrics Player Profile: Akiba Rubinstein, באתר Chessmetrics
- ^ 1 2 הנס קמוך, יצירות השחמט המופתיות של רובינשטיין, לונדון: הורוביץ והארקנס, 1941
- ^ תחרות השחמט הבינלאומית, סנקט פטרבורג 1909, עמנואל לסקר, ניו-יורק: עמנואל לסקר, 1910
- ^
Silman, Jeremy(2007), Silman's Complete Endgame Course: From Beginner to Master, Siles Press, p. 477, מסת"ב 1-890085-10-3
- ^ יש לזכור שבתקופה זו, ועד לפני כ-20 שנים, היה נהוג לעצור את המשחק לאחר 40 מסעים והשחקן שתורו היה לשחק היה מוסר לשופט התחרות מסע "סודי". עם התחדשות המשחק למחרת השופט היה פותח את המעטפה ובה המסע הסודי, ומזיז את הכלי. לאחר מכן היו שני השחקנים מחדשים את המשחק עד למסע ה-60 שם היה נעצר המשחק מחדש. לשחקנים היו שעות רבות לנתח את העמדות אליהן הגיעו, וכך מיצו את מלוא יכולתם בשלב הסיום. ידוע כי הרוסים היו שולחים לתחרויות הצמרת קבוצה של רבי-אמנים שהיו מנתחים עבור השחקנים הרוסים את העמדות, לרוב במשך כל הלילה, והשחקן היה מקבל ניתוח מסודר למחרת בבוקר, עובר עליו שנית וכך היה לו יתרון גדול על פני השחקן היריב, שלא עמדה לרשותו סוללת יועצים.