תפיסה עצמית
תפיסה עצמית היא האופן שבו האדם תופס את יכולותיו, חולשותיו, עמדותיו וערכיו[1].
התפיסה העצמית מורכבת מסט של אמונות ותפיסות המאורגנות כסכמה קוגניטיבית[2].
שינויים בתפיסה העצמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם מספר גורמים המשפיעים על התפיסה העצמית של האדם ויכולים לשנות אותה.
התפיסה העצמית משתנה עם הגיל[2]. בהתאם להתפתחות של האדם לאורך חייו.
כמו כן, התפיסה העצמית יכולה להיות מושפעת מהמשוב שהאדם מקבל, שינויים בסביבה או בסטטוס התעסוקתי ויחסי גומלין עם אנשים אחרים[2].
היבטים חינוכיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שהותם של ילדים בבית הספר הם לא רק רוכשים ידע ומיומנויות, אלא גם מפתחים דימוי עצמי הנוגע לערך, ליכולות ולמסוגלות שלהם[3].
התפיסה העצמית האקדמית מחולקת למספר רכיבים על פי מקצועות הלימוד (כגון - מתמטיקה ואנגלית)[1]. היבט נוסף של התפיסה העצמית הוא מסוגלות עצמית – מידת אמונתו של הפרט בכל שיש ביכולתו לארגן ולבצע את ההתנהגויות הדרושות להשג התוצאות הרצויות בעיניו. ההיבטים של התפיסה העצמית הקשורים לאופן שבו היחיד מעריך את יכולותיו בתחום הלימודי מרכיבים את התפיסה העצמית האקדמית - מידת האמונה של הפרט להצליח במשימות בהקשר האקדמי.[4]
קשיי למידה הנובעים מגורמים שונים יכולים להוביל לירידה בהישגים אקדמיים. מעבר לכך, יכולה להיות להם גם השפעה על התחום הרגשי. לדוגמה, תלמידים בעלי לקויות למידה עלולים להיפגע מהשפעה עקיפה של לקות הלמידה, הנוגעת לתפיסתם העצמית כשונים ולתיוג עצמי שלילי[3].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 McInerney, D. M., Cheng, R., Mok, M., & Lam, A. (2012). Academic Self-Concept and Learning Strategies: Direction of Effect on Student Academic Achievement. Journal Of Advanced Academics, 23(3), 249-269.
- ^ 1 2 3 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
- ^ 1 2 דור חיים, פלג (2012). לקויות למידה כהבניה חברתית. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.
- ^ Allan Wigfield, Michele Karpathian, Who Am I and What Can I Do? Children's Self-Concepts and Motivation in Achievement Situations, Educational Psychologist 26, 1991-06-01, עמ' 233–261 doi: 10.1080/00461520.1991.9653134
| התייחסות האדם אל עצמו |
|---|
