תרופה יתומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תרופה יתומהאנגלית: Orphan Drug) היא תרופה שמוערך שמספר הנזקקים לה יהיה קטן באופן שההוצאות הכרוכות בפיתוחם עולות על הרווחים הצפויים משיווקם. התרופות היתומות הן לרוב יקרות מאוד.

הקלות על ידי מנהל התרופות האמריקני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהל התרופות האמריקני, ה-FDA, הגדיר מסלול אישור מיוחד לתכשירים רפואיים המיועדות לאוכלוסיות ייחודיות הסובלות ממצבים רפואיים נדירים, שלעיתים מכונים מחלות נדירות או "יתומות".

על פי חוק התרופות היתומות (Orphan Drug Act) משנת 1983, תרופה יתומה מוגדרת כתרופה המיועדת לשימוש אוכלוסיית חולים של עד 200,000 איש בארצות הברית. ההטבות שמציע מנהל התרופות האמריקני לחברה המפתחת את התרופה כפיצוי על מספר החולים הקטן הן:

  • שבע שנות בלעדיות בשיווק. גם אם תסתיים תקופת הפטנט תמשיך החברה המפתחת למכור את התרופה ללא תחרות מצד חברות אחרות.
  • הנחות מס.
  • מענקים וסובסידיות ממשלתיות למוסדות מחקר ולאוניברסיטאות המפתחות תרופות אלו.

בנוסף, נפתחות חברות ממשלתיות למחקר ופיתוח תרופות, שאחת ממטרותיהן היא להרכיב תרופות יתומות.

תרופות יתומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות יתומות הן בדרך כלל תרופות המשמשות לטיפול בחולים הסובלים מתסמונות נדירות, כגון תסמונת טורט, סיסטיק פיברוזיס, ומחלת הנטינגטון. קבוצה נוספת של תרופות יתומות הן נסיובים נגד ארס נחשים ממינים שונים.

חוק התרופות היתומות כולל כל אמצעי רפואי המשמש אוכלוסיות חולים קטנות, כמו תרופות, מוצרים ביולוגיים (כמו נסיובים), מכשור רפואי ותוספי מזון.

להלן כמה מחלות יתומות :

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהתרופות היתומות למשל חומצה קרגלומית נכללות בסל הבריאות ומסופקות במימון ממשלת ישראל. מכבי שירותי בריאות היא קופת החולים היחידה הכוללת אספקת תרופות יתומות במסגרת שירות הבריאות הנוסף שלה. בקשתה של מכבי לבטל שירות זה, בגלל תופעה של מעבר מטופלים הנזקקים לתרופות יתומות אליה, נדחתה על ידי משרד הבריאות ובג"ץ[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אור אלקון, תרופות, שוק חופשי ומה ש(נופל) ביניהן - סיפורן של המחלות היתומות, משפט רפואי וביו אתיקה, כרך 5 עמוד 109, 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תרופה יתומה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]