תרמית זכייה בפרס
תרמית זכייה בפרס היא תרמית נפוצה המופיעה בווריאציות שונות, שמטרתה הוצאת כסף במרמה. תרמיות כאלה לפעמים זוכות בתקשורת הישראלית לכינוי "העוקץ הניגרי" על שמו של תרגיל עוקץ מפורסם מסוג אחר. התרמית מתחילה לרוב ביצירת קשר עם קורבנות אפשריים של התרמית, באמצעות שיחת טלפון, בשליחת הודעה בדואר אלקטרוני או בדרך אחרת. בעת יצירת הקשר מבשרים לקורבן שהוא כביכול אחד הזוכים בפרס כספי גדול (בדרך כלל כמה מאות אלפי דולרים ואף יותר) למשל, בהגרלת הפאוורבול האמריקאית או בהגרלות שונות אחרות, או בסכום כספי גדול בירושה.[1] לעיתים בהודעה מפורטים נתונים אודות תאריך ההגרלה והמספרים הזוכים שהם כביכול המספרים של הנמען. בשלב הבא "הזוכה" מתבקש למסור פרטים אישיים כדי לאמת את זכייתו, מתבקש למסור את פרטי חשבון הבנק שלו לצורך העברת הכסף כביכול, וכן הוא מתבקש לשלם מראש סכום מסוים אשר יוכל לאפשר את קבלת כספי הזכייה לאחר מכן. העברת התשלום מראש מהקורבן אל הפונים אליו היא מטרת התרמית, ולרוב לאחר ביצוע העברת הכספים מהקורבן ייפסק הקשר עם איתו, ומבצעי העוקץ יטשטשו את עקבותיהם על ידי ניתוק או ביטול אמצעי התקשורת שבאמצעותו תיקשרו עם הקורבן, והעברת הכסף שהתקבל מהקורבן בצורה שלא מאפשרת את איתורו והחזרתו. ההסבר שניתן לקורבנות העוקץ היא שהעברת הכספים אל מבצעי העוקץ נדרשת כתשלום מס בגין הזכייה, או תשלום לעורך דין שכביכול אמור לטפל בהעברת הכסף ל"זוכה", או למטרה דומה.
תרמית אחרת היא להבטיח באינטרנט, בהודעות טקסט, או ברשתות חברתיות פרס צנוע יותר, כגן כרטיס טיסה חינם, וזאת כדי לעודד משתמשים ללחוץ על קישור לאתר אחר, שמטרתו לשאוב פרטים אישיים של המשתמש, או לשתול אצלו קוד זדוני, או אפילו לבקש ממנו כופר כסף.[2]
בסוף יולי 2019 התחזה אתר אינטרנט בגנדיה בספרד לחברה סלולרית ישראלית, פנה לגולשים ישראליים באמצעות אתר אינטרנט קופץ והציע להם סמסונג גלקסי S10 או אייפון XS, עבור דמי משלוח של דולר אחד, תמורת מילוי סקר צרכני בדף שעשה שימוש בצבעים ובלוגו של החברה הסלולרית הישראלית, והשאלות בדף היו באנגלית. אחרי מילוי הסקר, חיוב הלקוח בדולר אחד בדף שלא היה שייך לחברה הסלולרית, ומסירת מען הלקוח לקבלת הסמארטפון, הועבר ה"זוכה" למסלול מנוי חודשי של 35 דולר ללא מועד סיום. אחרי פנייה לספק התשלומים של הלקוח, בוטל החיוב בדולר.[3]
מאבק בתרמיות זכייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשויות ממדינות שונות משתפות פעולה כדי למגר את התופעה. כך, בשנת 2009 פסק בית המשפט המחוזי בישראל כי יש להסגיר לארצות הברית ישראלים שביצעו באופן שיטתי תרמית כזו של קשישים אמריקאים רבים.[4] כאשר תרמית הופכת לנפוצה, עשויות הרשויות לפרסם אזהרה לציבור. כך, בשנת 2013 פרסמה הרשות להגנת הצרכן בישראל אזהרה מפני הודעות זכייה פיקטיביות ב-SMS ובדואר אלקטרוני שמקורן בארצות הברית.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מירב קריסטל, "זכיתם" במאות אלפי אירו בסמס? הנה האמת, באתר ynet, 31 במאי 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נעם ברקן, מעריב, זקנה התמכרה לעוקץ הניגרי, באתר nrg, 22 בינואר 2007
- ^ הגר בוחבוט, לא זכיתם בכרטיס טיסה, זו הונאת וואטסאפ, באתר ynet, 30 באוגוסט 2017
- ^
שגיא כהן, זהירות, פישינג: גל של הונאות בווטסאפ ובסמס, באתר "ידיעות אחרונות", 25 באוגוסט 2018
- ^ שמואל מיטלמן, החשודים ב"עוקץ הניגרי" יוסגרו לארה"ב, באתר nrg, 21 באוקטובר 2009
- ^ מירב קריסטל, קיבלתם SMS שזכיתם? אל תתפתו, באתר ynet, 16 בספטמבר 2013
