מפצח האגוזים
מַפְצֵחַ האגוזים (ברוסית: Щелку́нчик) הוא בלט של המלחין פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, שנוצר על פי הסיפור מפצח האגוזים ומלך העכברים מאת א.ת.א. הופמן.
ביצירה מסופר על ילדה גרמנייה בשם קלרה שטלבאום שמקבלת מתנה לחג המולד, מפצח אגוזים קטן דמוי חייל עשוי בדיל. אחיה של הילדה שובר למפצח האגוזים את היד, קלרה בוכה ולאחר מכן נרדמת. כאשר קלרה מתעוררת, היא מגלה להפתעתה שהחפצים בבית גדולים פי כמה מגודלה שלה. מחור בקיר פורצים מיליוני עכברים ענקיים. מלך העכברים מנסה להרוג את קלרה ואת מפצח האגוזים, אולם בסופו של קרב מוזיקלי גרנדיוזי והרואי, ניצלים השניים. בסוף היצירה הופך מפצח האגוזים לנסיך יפה תואר והוא וקלרה מתחתנים.
הסיפור פורסם בגרסאות רבות, וכן בספרי ילדים מאוירים.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסך עולה על סצנה של מסיבת חג המולד בבית משפחת שטלבאום שבגרמניה. קלרה, אחיה הקטן פריץ והוריהם חוגגים עם קרובי משפחה וחברים. כאשר הסנדק המסתורי, אדון דרוסלמאייר נכנס ועמו שק של מתנות לכל הילדים. כולם עליזים למעט קלרה, שכן היא היחידה שאינה מקבלת מתנה. אדון דרוסלמאייר שולף שלוש בובות בגודל טבעי שמתחילות לרקד כל אחת בתורה. עם סיום הריקודים, קלרה ניגשת לאדון דרוסלמאייר ומבקשת מתנה. לרוע המזל לדרוסלמאייר אזלו המתנות וקלרה פורצת בבכי תמרורים בעודה רצה לחיק אימה.
דרוסלמייר מצליח למצוא מפצח אגוזים. קלרה מאושרת, אך אחיה פריץ נתקף קנאה ושובר בטעות את זרועו של מפצח האגוזים. דרוסלמאייר מסלק אותו ומתקן את הצעצוע.
המסיבה מסתיימת והמשפחה הולכת לישון.
קלרה דואגת למפצח האגוזים וניגשת לעץ חג המולד לראותו. היא נרדמת בעודה חובקת את מפצח האגוזים בזרועותיה. כאשר השעון מורה חצות, שומעת קלרה קולות עכברים. היא מתעוררת ומנסה לברוח אך העכברים עוצרים בעדה. מפצח האגוזים וחייליו קמים להגן על קלרה ומלך העכברים מוביל את נתיניו לקרב.
מתחיל מאבק שבמהלכו קלרה זורקת נעל בית על מלך העכברים ומסיחה את דעתו. מפצח האגוזים מנצל הזדמנות זו ושולף את חרבו על המלך.
לאחר שמלכם מת נסוגים העכברים תוך שהם לוקחים עמם את גופת מנהיגם. קלרה מבכה את מפצח האגוזים שמת גם הוא ובכוח דמעותיה הוא חוזר לחיים.
השניים רוקדים ומפצח האגוזים הופך לנסיך שמוביל את קלרה לממלכת פיית שזיף הסוכר דרך יער אורנים מושלג, ולקראת סוף המערכה יורדים פתיתי שלג שרוקדים את ולס פתיתי השלג בתור קבלת פנים.
מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במערכה השנייה מתרחשים ריקודים שאינם קשורים לעלילת הסיפור. הריקודים מוקדשים לקלרה ולנסיך שעמה. קלרה, שהפכה לילדה גדולה ובוגרת, הולכת יד ביד עם מפצח האגוזים, שהפך לנסיך יפה תואר, בארץ המתוקים שבה שולטת פיית שזיף הסוכר. הנסיך מספר על הקרב שהתרחש נגד מלך העכברים מהמערכה הראשונה ואיך קלרה הצילה אותו, ובתגובה הפיה וכל תושבי ארץ המתוקים מריעים לכבודה ועורכים הופעה מיוחדת בשבילה. לבסוף קלרה מתעוררת תחת עץ חג המולד כשמפצח האגוזים בזרועותיה. את המערכה מלווים קטעי מוזיקה מוכרים כמו ואלס הפרחים. כל ריקוד הוא דואט של בן ובת מעמים שונים. ניתן להבחין ברוסים, ספרדים, סינים וערבים. קטעים רבים במערכה זו מלווים במוזיקה מופלאה ושלווה.
היסטוריית הבלט[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'ייקובסקי כתב את הבלט בין השנים 1891 ו-1892, אולם הוא לא היה מרוצה מהתוצאה וראה ביצירתו זו אחת מהגרועות שביצירותיו. הביצוע הראשון היה ב-1892 בתיאטרון מריאינסקי בסנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית, בכוריאוגרפיה של מריוס פטיפה (Marius Petipa), ושל לב איבנוב (Lev Ivanov). ביצוע זה לא נחל הצלחה מרובה בניגוד לסוויטה שזכתה לפופולריות רבה. הבלט זכה לפופולריות בשנות החמישים לאחר שהופיעה בתפקיד פיית שזיף הסוכר מריה טולצ'יף בהפקה של "ניו יורק סיטי בלט", בכוריאוגרפיה של בלנשין, אז הוא הפך למסורת אמריקאית לתקופת חג המולד.
המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקטעים המוזיקליים השזורים ביצירת בלט זו הם מהפופולריים ביותר. קטעים אלו משמשים תדיר בטלוויזיה ובקולנוע. ריקוד ה"טרפאק" הרוסי הוא אחד הקטעים המרשימים בבלט. קטעים ידועים אחרים הם "ואלס הפרחים", "מארש" ו"ריקוד פיית שזיף הסוכר". ההרמוניות בבלט מפתיעות בהיותן מתקדמות ויצירתיות יחסית למצופה במוזיקת בלט. ניתן להבחין בהערצת המלחין לרוקוקו ולמוזיקת המאה ה-18 המאוחרת בקטעי האוברטורה, בכניסת ההורים ובריקוד עם הסב, שמתרחשים כולם במערכה הראשונה.
הבלט[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1 עץ חג המולד
- 2 מארש הילדים
- 3 השתוללות הילדים וכניסת ההורים
- 4 הגעת דרוסלמייר וחלוקת המתנות
- 5 ריקוד הסבא
- 6 עזיבת האורחים
- 7 הקרב
- 8 יער אורנים בחורף
- 9 ואלס פתיתי השלג
מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 10 הטירה הקסומה בארץ המתוקים
- 11 הגעת קלרה והנסיך
- 12 בידור
- א. ריקוד ספרדי (שוקולד)
- ב. ריקוד ערבי (קפה)
- ג. ריקוד סיני (תה)
- ד. ריקוד רוסי (טרפק, ידוע גם כמקל סבא)
- ה. ריקוד המירליטונים (ידוע גם כ"ריקוד חלילי הסוף", "ריקוד רועי הצאן" או "מרציפן")
- ו. אמא ג'ינג'ר והפוליכינלים (או "אמא ג'ינג'ר וילדיה")
- 13 ואלס הפרחים
- 14 Grand pas de deux - האביר ופיית שזיף הסוכר:
- א. אינטראדה
- ב. טרנטלה
- ג. ריקוד פיית שזיף הסוכר
- ד. קודה
- 15 ואלס הסיום וסצנת הסיום
בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1986 יצאה לאקרנים הגרסה הקולנועית הראשונה של הבלט המפורסם, בכיכובם של רקדני חברת Pacific Northwest Ballet. עוד גרסה ישירה של הבלט יצאה ב-1993, הסרט הופק על ידי חברת הבלט של ניו יורק. עיבוד קולנועי ידוע נוסף הוא הסרט משנת 2010, "מפצח האגוזים בתלת־ממד". בשנת 2018 יצא הסרט "מפצח האגוזים וארבע הממלכות". בשנת 2001 הופץ סרט הווידאו "ברבי במפצח האגוזים", עיבוד ראשון באנימציה ממוחשבת לבלט המבוסס על "מפצח האגוזים", בכיכוב הבובה ברבי. עיבוד נוסף שודר כספיישל בן שלושה חלקים ששודר בסדרה "דובוני אכפת לי" בשנת 1988. כששמה מלך העכברים משמש כעוזרו של הווזיר שהשתלט על הממלכה של מפצח האגוזים ושם הילדה הוא חנה. בהמשך כל שלושת החלקים אוגדו כסרט שלם שיצא בווידאו. בשנת 2022 יצאה גרסה קולנועית נוספת בשם "סוד הנסיך המכושף".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הטקסט בגרמנית בפרויקט גוטנברג
- Histoire d'un Casse-Noisette by Alexandre Dumas, 1844 (French language|French text at Project Gutenberg)
- Dance of the Sugar Plum Fairy
балет Щелкунчик. Кирилл Симонов /Nutcracker. Kirill Simonov, סרטון בערוץ "mteatr", באתר יוטיוב (אורך: 03:45)- מפצח האגוזים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
