שברירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במיתולוגיה היהודית, שברירֵי (המילה הארמית לסנוורים) הוא שד הפועל בלילה, היוצא מתוך המים וגורם לעיוורון.

שברירי מוזכר בברייתא שמצוטטת בתלמוד בבלי במסכת פסחים (דף קיב, א) ובמסכת עבודה זרה (דף יב, ב): "לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים בלילה, ואם שתה דמו בראשו מפני הסכנה. מאי סכנה? סכנת שברירי". רש"י מפרש כי שברירי הוא "שד הממונה על מכת סנוורים". למי שצמא ונאלץ לשתות, מורה התלמוד לומר: "פלניא, אמרה לי אמי, איזדהר משברירי ברירי רירי ירי רי, צחינא מיא בכסי חיורי" [=פלוני, אמרה לי אמי, היזהר משברירי... צמא אני למים בכוסות לבנות], ומפרש רש"י: "השד כאשר הוא שומע מיעוט תיבות אות אחר אות עד רי וכן הוא הלחש להבריחו משם". ניתן להסיק ששמו של שברירֵי מנוקד בצירה בסוף (כך: Shavri're), שכן אז מובן החרוז ל"כסֵי חיוורֵי", וכך אכן הוא התרגום של "סנוורים", בלשון רבים.

מילת הקסם "שברירי ברירי רירי ירי רי" נרשמת לעיתים על קמעות, להגנה מצרה, בצורה:

ש ב ר י ר י
ב ר י ר י
ר י ר י
י ר י
ר י
י

המבנה הוא בעקבות קמיע האברקדברה הכתוב בצורה דומה.

כשם שבשברירי הטיפול הוא מיעוט כוחו באמצעות מיעוט אותיותיו, יש המפרשים כך גם את הסיסמה נ נח נחמ נחמן מאומן ההולכת בכיוון הפוך, לשם הגדלת כוחה הרוחני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]