קרברוס (מיתולוגיה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 23527773 של 2.55.21.94 (שיחה)
אסטרואיד
שורה 19: שורה 19:
קרברוס משמש כהשאלה לשומר נאמן קפדן ואכזרי. בעולם המחשבים [[קרברוס (פרוטוקול)|קרברוס]] הוא שמו של [[פרוטוקול תקשורת|פרוטוקול]] לזיהוי משתמשים לא חוקיים ברשת שפורסם ב-1988 במסגרת הפרויקט "אתינה" (יוזניקס, דאלאס, טקסס). בספרי [[הארי פוטר]], מסופר על הכלב פלאפי שהוא זהה לקרברוס: גם הוא בעל שלושה ראשים, שומר על הכניסה למקום חשוב ונרדם אם מנגנים לו.
קרברוס משמש כהשאלה לשומר נאמן קפדן ואכזרי. בעולם המחשבים [[קרברוס (פרוטוקול)|קרברוס]] הוא שמו של [[פרוטוקול תקשורת|פרוטוקול]] לזיהוי משתמשים לא חוקיים ברשת שפורסם ב-1988 במסגרת הפרויקט "אתינה" (יוזניקס, דאלאס, טקסס). בספרי [[הארי פוטר]], מסופר על הכלב פלאפי שהוא זהה לקרברוס: גם הוא בעל שלושה ראשים, שומר על הכניסה למקום חשוב ונרדם אם מנגנים לו.


אחד הירחים של הכוכב הננסי [[פלוטו]] נקרא [[קרברוס (ירח)|קרברוס]].‫{{הערה|‫{{ynet|ynet|למה לא וולקן? אלפים בחרו שמות לירחי פלוטו|4400110|3 ביולי 2013}}‬}} וכמו כן בעבר הייתה [[קבוצת כוכבים]] שנקראה קרברוס. הקבוצה הייתה ממוקמת ליד קבוצת הכוכבים [[הרקולס (קבוצת כוכבים)|הרקולס]].
אחד הירחים של הכוכב הננסי [[פלוטו]] נקרא [[קרברוס (ירח)|קרברוס]].‫{{הערה|‫{{ynet|ynet|למה לא וולקן? אלפים בחרו שמות לירחי פלוטו|4400110|3 ביולי 2013}}‬}} וכמו כן בעבר הייתה [[קבוצת כוכבים]] שנקראה קרברוס. הקבוצה הייתה ממוקמת ליד קבוצת הכוכבים [[הרקולס (קבוצת כוכבים)|הרקולס]]. האסטרואיד {{משמאל לימין|1865 Cerberus}} שהתגלה על ידי האסטרונום הצ'כי [[לובוש קוהואוטק]] ב-1971 נקרא על שמו. {{הערה|{{cite book|url=https://link.springer.com/referenceworkentry/10.1007/978-3-540-29925-7_1866|title=(1865) Cerberus. In: Dictionary of Minor Planet Names |publisher=Springer |date=2003 |ISBN=978-3-540-29925-7 |doi=10.1007/978-3-540-29925-7_1866}}}}


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־13:00, 26 בספטמבר 2018

קרברוס
ציור קיר של קרברוס בבית גוברין - מראשה

קרברוסיוונית: Κέρϐερος, "שד מהתהום", ידוע בעברית גם כסרברוס וצרברוס) הוא מפלצת אגדית מן המיתולוגיה היוונית, כלב הציד של אל השאול היווני האדס, ושומר שער ממלכתו. בנם של טיפון ואכידנה.

קרברוס מתואר בדרך כלל ככלב ענק ומפלצתי בעל שלושה ראשים וזנב דרקון, בגרסאות אחרות (הסיודוס) 50 או מאה ראשים. מדי פעם מתואר גם כבעל זנב נחש שהוא מכשכש בו בידידות בפני הבאים להאדס, אבל בולע את מי שרוצה לצאת משם (תיאוגניה), וכן מספר גדול של ראשי נחשים על גבו.

תפקידו העיקרי של קרברוס הוא למנוע מן המתים לחזור לעולם החיים. אולם ישנן מספר אגדות במיתולוגיה היוונית והרומאית שמתארות גיבורים שהצליחו לחמוק ממנו או להביסו.

משימתו האחרונה של הרקולס הייתה להביא את קרברוס מן השאול, לפי גרסה אחת הוא פיתה אותו באמצעות פיסת עוגה, לפי גרסה אחרת הרקולס ביקש וקיבל רשות מהאדס לקחת את כלבו, בתנאי שלא יפגע בו. גרסה שונה של הסיפור מספרת שהרקולס היה צריך לירות חץ בהאדס לפני שיכול היה לקחת את הכלב.

לפי אובידיוס בספרו "מטמורפוזות" במקום שבו נזל רירו של קרברוס על פני האדמה צמח האקוניטון הרעיל, שמילא תפקיד על ידי מכשפים ומכשפות, ובימינו בספרות הבלשית.

אורפאוס במסעו לשאול הצליח להרדים את הכלב בנגינתו ולנטוש את משמרתו.

פסיכה מצליחה גם היא לעבור את קרברוס על ידי מתן עוגה, ולפי גרסה אחרת להרדים אותו עם עוגה שמוטמן בתוכה סם שינה. עוגה מורעלת הייתה גם דרכו של איניאס, באגדות המיתולוגיה הרומאית, לעבור את שומר השער האימתני.

ב-"הקומדיה האלוהית" של דנטה, משבץ הסופר האיטלקי את הכלב במעגל השלישי, שם ניצבים אלו שחטאו בגרגרנות, חטא שדינו מיתה בנצרות, וקרברוס מוצב לשמור עליהם.

קרברוס משמש כהשאלה לשומר נאמן קפדן ואכזרי. בעולם המחשבים קרברוס הוא שמו של פרוטוקול לזיהוי משתמשים לא חוקיים ברשת שפורסם ב-1988 במסגרת הפרויקט "אתינה" (יוזניקס, דאלאס, טקסס). בספרי הארי פוטר, מסופר על הכלב פלאפי שהוא זהה לקרברוס: גם הוא בעל שלושה ראשים, שומר על הכניסה למקום חשוב ונרדם אם מנגנים לו.

אחד הירחים של הכוכב הננסי פלוטו נקרא קרברוס.‫[1] וכמו כן בעבר הייתה קבוצת כוכבים שנקראה קרברוס. הקבוצה הייתה ממוקמת ליד קבוצת הכוכבים הרקולס. האסטרואיד 1865 Cerberus שהתגלה על ידי האסטרונום הצ'כי לובוש קוהואוטק ב-1971 נקרא על שמו. [2]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרברוס (מיתולוגיה) בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ynet, למה לא וולקן? אלפים בחרו שמות לירחי פלוטו, באתר ynet, 3 ביולי 2013‬
  2. ^ (1865) Cerberus. In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_1866. ISBN 978-3-540-29925-7.