פלוטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פלוטו סימול אסטרונומי של פלוטו
Pluto animiert.gif
מפה ממוחשבת של פלוטו המבוססת על תמונות מטלסקופ החלל האבל, בצבע אמיתי וברזולוציה הגבוהה ביותר בטכנולוגיה של ימינו
מידע כללי
סוג עצם: כוכב לכת ננסי
קטגוריה: גוף טרנס-נפטוני
מיקום: מערכת השמש החיצונית
חגורת קויפר
תאריך גילוי: 18 בפברואר 1930
מגלה: קלייד טומבו
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש: 5,906,376,272 ק"מ
(39.481,686,77 AU)
אפהליון: 7,375,927,931 ק"מ
(49.305,032,87 AU)
פריהליון: 4,436,824,613 ק"מ
(29.658,340,67 AU)
אקסצנטריות: 0.24880766
זמן הקפה: 90,613.305 ימים (248.09 שנים)
מחזור סינודי: 366.7 ימים
מהירות מסלולית:
- ממוצעת:
- מקסימלית:
- מינימלית:

4.666 ק"מ/שנייה
6.112 ק"מ/שנייה
3.676 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול: 17.14175°
מספר ירחים: 5
מאפיינים פיזיים
רדיוס בקו המשווה: 10 ± 1,153 ק"מ
שטח פנים: ‎1.795×107קמ"ר
מסה: ‎1.305×1022‎ ±0.007 ק"ג
צפיפות ממוצעת: 2.05 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה: 0.6 מטר/שנייה2, או 0.066 ג'י
זמן סיבוב עצמי: 6 ימים 9 שעות 17.6 דקות
מהירות סיבוב עצמי: 0.0131055 ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
נטיית ציר הסיבוב: 119.61°
אלבדו: 0.49 - 0.66
מהירות מילוט: 1.2 ק"מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח:
- מינימום:
- ממוצע:
- מקסימום:

33 קלווין (240-צלזיוס)
44 קלווין (229-צלזיוס)
55 קלווין (218-צלזיוס)
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי: 0.30 פסקל
חנקן
מתאן

פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto) הוא גוף טרנס-נפטוני שהתגלה ב-1930 וכיום נחשב לכוכב הלכת הננסי השני בגודלו במערכת השמש, אחרי אריס. פלוטו נע במסלול אליפטי סביב השמש במרחק של 29 עד 49 יחידות אסטרונומיות ממנה והוא הגוף הראשון שהתגלה בחגורת קויפר. פלוטו נמצא בתהודה מסלולית עם כוכב הלכת נפטון. במשך 76 שנה, מאז גילויו ועד שנת 2006, נחשב פלוטו לכוכב לכת.

לפלוטו חמישה ירחים: כארון, ניקס, הידרה, קרברוס וסטיקס, אך הגדול בהם, כארון, הוא המעניין יותר היות שגודלו ומסלולו המשולב עם פלוטו יוצרים מערכת כפולה ייחודית במערכת השמש היות שמרכז הכובד של המערכת נמצא בחלל שביניהם. אולם, כיוון שהאיגוד האסטרונומי הבינלאומי לא נתן את דעתו בנוגע לכוכבי לכת ננסיים במערכת בינארית, כארון מוגדר כירח של פלוטו. בין שני הגופים קיימת נעילת גאות, ולכן הם מפנים זה לזה תמיד את אותו הצד במה שמכונה "תהודת סיבוב-מסלול".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר שהתגלה כוכב הלכת השמיני, נפטון, בשנת 1846, שיערו את קיומו של פלוטו, ועלה הצורך להסביר חריגות לכאורה במסלולו. כוכב הלכת ההיפותטי כונה "כוכב הלכת X".

בשנת 1906 החל פרסיוול לוול בפרויקט חיפוש מקיף לאיתור כוכב הלכת התשיעי. עד 1909, פרסיוול לוול יחד עם ויליאם הנרי פיקרינג (William Henry Pickering) הציעו מספר קואורדינטות להימצאותו של כוכב הלכת. לוול והמכון בראשותו הוא עמד המשיכו בחיפוש אחר כוכב הלכת ההיפותטי עד יום מותו בשנת 1916. מבלי שידע על כך, ב-19 במרץ 1915 צילם המצפה שלו שתי תמונות עמומות של פלוטו. לוול לא היה היחיד שצילם את פלוטו מבלי שהבין את משמעות הצילום. ישנם 16 צילומים ידועים של פלוטו טרום הגילוי, בהם מספר צילומים של מילטון יומאסון ממצפה הר וילסון. הוותיק שבצילומי פלוטו צולם ב-20 באוגוסט 1909 במצפה הכוכבים יאקרס באוניברסיטת שיקגו.

מאבקי ירושה על ממונו של לוול הקפיאו את פעילות מצפה הכוכבים שלו ליותר מעשור. החיפוש חודש בשנת 1929 כאשר המטלה הוטלה על קלייד טומבו בן ה-23 שהרשים את מנהל המכון בציוריו האסטרונומיים. תפקידו היה לצלם באופן שיטתי את שמי-הלילה מדי שבוע ולהשוות את הצילומים כדי לאתר תנועה.

ב-18 בפברואר 1930, אחרי כמעט שנה של חיפוש, גילה קלייד טומבו את פלוטו, על סמך השוואת צילומים מ-23 ו-29 בינואר. לאחר שהמכון השיג הוכחות נוספות שמדובר בכוכב לכת, הגילוי פורסם ברבים ב-13 במרץ 1930, על ידי משלוח טלגרף למצפה של אוניברסיטת הרווארד.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלוטו קרוי על שם האל הרומי פלוטו. את השם פלוטו הציעה ילדה בת 11 בשם ונטיה ברני (Venetia Burney)‏[1]. סבה קרא באזניה את המאמר על גילוי גרם שמים זה, הילדה שלמדה בעבר על מערכת השמש, ידעה כי כוכבי הלכת קרויים על שמם של אלים מן המיתולוגיה וכן היא ידעה כי אחרי נפטון יש חשיכה נטולת כוכבים, לכן כאשר שמעה שהתגלה כוכב אחרי נפטון הציעה לקרוא לו על שם אל השאול.

השם פלוטו מתחיל באותיות PL שהן ראשי התיבות של פרסיוול לוול, שהשקיע את שארית חייו וממונו לאיתור כוכב הלכת, ולכן התקבלה ההצעה. הסמל שקיבל פלוטו (סמל פלוטו) מבוסס גם הוא על ראשי תיבות אלה.

שינוי סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך 7 עשורים, מפברואר 1930 ועד אוגוסט 2006, נחשב פלוטו לכוכב הלכת התשיעי והמרוחק ביותר במערכת השמש. פלוטו נחשב לקטן ביותר מבין כוכבי הלכת במערכת, וסיבה זו, כמו גם מסלולו האקסצנטרי הביאו לחוסר הסכמה בשאלת סיווגו ככוכב לכת. גילוי אריס בשנת 2003, הגדול מפלוטו, ערער עוד יותר את מעמדו של פלוטו ככוכב לכת. ב-24 באוגוסט 2006 הורד פלוטו ממעמדו ככוכב לכת בעקבות הצבעה שהתקיימה בוועידת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי בפראג, והוגדר יחד עם 4 גופים נוספים ככוכב לכת ננסי. פלוטו הוא כוכב הלכת הננסי השני בגודלו. בדומה לשאר כוכבי הלכת הננסיים ולגופים הקטנים במערכת השמש הוסף מספר לפני שמו, כך ששמו החדש: 134340 פלוטו.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול פלוטו ביחס מישור המילקה
פלוטו במבט צדדי

לא קיים מידע רב אודות פלוטו היות שאף גשושית לא התקרבה אליו די הצורך כדי לחקור אותו מקרוב, והמרחק הרב שלו מכדור הארץ מאפשר רק להעריך את מאפייניו והרכבו. תצפיות שנעשו בשנים האחרונות על ידי טלסקופ החלל האבל רב-העוצמה שפכו אור נוסף אודותיו.

פלוטו מצוי במרחק ממוצע של כ-39 יחידות אסטרונומיות מהשמש ומשלים הקפה אחת סביבה במשך 248.54 שנה, במהירות 4.74 ק"מ לשנייה (כשישית ממהירות כדור הארץ). צפיפותו הממוצעת 2.02 גרם לסמ"ק. בשל האקסצנטריות הגדולה שלו, 0.2481, הוא חוצה את מסלולו של נפטון, ונעשה קרוב ממנו לשמש; ההתרחשות האחרונה הייתה בין 7 בפברואר 1979 ל-11 בפברואר 1999.

בשנת 1931 חושבה המסה של כוכב הלכת על סמך המסה של נפטון ואורנוס, ומסתו הוערכה כמסת כדור הארץ. בשנת 1948 הצביע חישוב מתוקן על מסה השווה למסת מאדים. בשנת 1976 חושב לראשונה האלבדו של פלוטו והוסק כי מסתו לא יכולה לעלות על 1% ממסת כדור הארץ. שנתיים מאוחר יותר, בשנת 1978, עם גילוי הירח כארון, ניתן היה לחשב את מסתו בצורה מדויקת - 0.2% ממסת כדור הארץ.

זווית הנטייה של פלוטו היא 17.148 מעלות, זווית הנטייה הגדולה משל מסלולי כוכבי הלכת יחסית למישור המילקה. ציר סיבובו סביב צירו נטוי יחסית למישור סיבובו סביב השמש ב 122.46 מעלות ומכאן, שתנועתו סביב צירו, הנמשכת 6.3872 ימים, היא בכוון המנוגד יחסית למרבית כוכבי הלכת, להוציא את נוגה ואורנוס. גודלו של פלוטו, צפיפותו הנמוכה וצורת מסלולו מרמזים כי מדובר, למעשה, בכוכב שביט ענק המהווה חלק מחגורת קויפר ולא בכוכב לכת.

פלוטו קטן משבעה ירחים של כוכבי לכת אחרים: גנימד, טיטאן, קליסטו, איו, הירח של כדור הארץ, אירופה וטריטון. קוטרו ומסתו של פלוטו היו בלתי ידועים במשך מספר עשורים מהגילוי ורק ניתנו להערכה. גילוי העצם כארון איפשר את קביעתה של מסת המערכת פלוטו-כארון.

ירחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסתו של פלוטו 0.2% ממסת כדור הארץ.
פלוטו וחמשת ירחיו, צילום טלסקופ החלל האבל, 2012

לפלוטו חמישה ירחים ידועים: כארון, ניקס, הידרה, קרברוס וסטיקס.

הראשון, כארון, זוהה לראשונה ב-1978, וקוטרו כ-600 קילומטרים, כמחצית מקוטרו של פלוטו עצמו. לפי הצעת ההגדרה מחדש של כוכב לכת של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי מ-16 באוגוסט 2006, כארון יוגדר ככוכב לכת ננסי תאום של פלוטו, כיוון שמרכז המסות של פלוטו וכארון נמצא מחוץ לשניהם. כדי שעצם אחד יחשב כירחו של העצם השני, צריך שמרכז המסות של שני העצמים ימצא בתוך העצם השני. מכאן שפלוטו וכארון מהווים מערכת כפולה, ומכיוון שהאיגוד עדיין לא פסק בסוגיה של מערכת בינארית, פלוטו מוגדר ככוכב לכת ננסי וכארון מוגדר כירח שלו. שטח הפנים של כארון 4,580,000 קילומטרים רבועים, בניגוד לפלוטו המכוסה בעיקר מתאן וחנקן קפואים, פניו מכוסים קרח, והוא כנראה מחוסר אטמוספירה. מחישוב נפחו ומסתו עולה צפיפות ממנה ניתן לשער כי כארון עשוי רובו ככולו קרח, ללא גרעין סלעי או בעל גרעין קטן משל שותפו פלוטו.

שני הירחים האחרים ניקס והידרה התגלו ב-15 במאי 2005, כאשר אסטרונומים בחנו בקפידה צילומים שערך טלסקופ החלל האבל, וקיומם אושר כמה חודשים לאחר מכן. ב-21 ביוני 2006, הכריז האיגוד האסטרונומי הבינלאומי כי הירחים יקראו על שם אלת הלילה הקדומה ניקס ויצור המים בעל תשעה ראשים ההידרה הלרניאנית. מרחקם של הירחים מפלוטו כ-50,000 ו-65,000 קילומטרים, וקוטרם מוערך בכמה עשרות קילומטרים‏[2].

הירח הרביעי, קרברוס, התגלה ב-28 ביוני 2011 (אושר ב-20 ביולי) על ידי מרק שוואלטר ממכון סט"י שנעזר בטלסקופ החלל האבל. קוטרו מוערך בין 13 ל-34 קילומטרים‏[3]. ב-2 ביולי 2013, הכריז האיגוד האסטרונומי הבינלאומי כי הירח יקרא על שם קרברוס הכלב בעל שלושת הראשים השומר על הכניסה לשאול במיתולוגיה היוונית‏[4].

הירח החמישי, סטיקס, התגלה ב-26 ביוני 2012 (אושר ב-11 ביולי[5][6]) על ידי מרק שוואלטר בעזרת טלסקופ החלל האבל. קוטרו מוערך בין 9.5 ל-25.7 ק"מ. ב-2 ביולי 2013, הכריז האיגוד האסטרונומי הבינלאומי כי הירח יקרא על שם הנהר סטיקס שבמיתולוגיה היוונית גבל בין הארץ לשאול‏[7].

שמות הירחים קרברוס וסטיקס נבחרו בהצבעה על ידי הציבור, והתקבלו על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי.

חקר פלוטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלוטו מהווה אתגר לחוקרים בגלל גודלו הקטן ומרחקו מכדור הארץ. הגשושית וויאג'ר 1 שחקרה את שבתאי ביקרה מרחוק את פלוטו בדרכה מחוץ למערכת השמש. ולגשושית וויאג'ר 2 מעולם לא הייתה תוכנית לחלוף על פני פלוטו.

הגשושית הראשונה שתגיע לחקור את פלוטו תהיה ניו הוריזונס של נאס"א אשר שוגרה ב-19 בינואר 2006 ותגיע לפלוטו ב-14 ביולי 2015. מטרותיה העיקריות של ניו הוריזונס הן לאפיין את הגאולוגיה והמורפולוגיה הגלובליות של פלוטו וכארון ולמפות את הרכבי פני השטח שלהן. משימות נוספות כוללות חקר השונות של פני השטח והאטמוספירה של פלוטו, צילום ומיפוי אזורים על פלוטו וכארון ברזולוציה גבוהה, אפיון האטמוספירה העליונה והיונוספירה של פלוטו וסביבת החלקיקים הטעונים הנובעים ממנה; חיפוש אחר אטמוספירה סביב כארון, עידון הידע המדעי הידוע באופן גס ביותר אודות פלוטו וכארון וחיפוש אחר ירחים נוספים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הילדה שנתנה לפלוטו את שמו, אתר נאס"א,17 בינואר 2006
  2. ^ Background Information Regarding Our Two Newly Discovered Satellites of Pluto
  3. ^ אבי בליזובסקי, ‏האבל גילה ירח חדש לפלוטו, רביעי במספר, באתר "הידען", 20 ביולי 2011
  4. ^ שמות לירחים החדשים של פלוטו, הודעת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, 2 ביולי 2013
  5. ^ האבל מגלה את הירח החמישי של פלוטו, אתר נאס"א, 11 ביולי 2012
  6. ^ ירח חמישי התגלה סמוך לכוכב פלוטו, מעריב, 12 ביולי 2012
  7. ^ שמות לירחים החדשים של פלוטו, הודעת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, 2 ביולי 2013


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל