פלוטו

ערך זה עוסק בכוכב לכת ננסי במערכת השמש. אם התכוונתם לאל השאול במיתולוגיה הרומית, ראו פלוטו (מיתולוגיה). לפירושים אחרים, ראו פלוטו (פירושונים).

134340 פלוטו

מפה ממוחשבת של פלוטו המבוססת על תמונות מטלסקופ החלל האבל, בצבע אמיתי וברזולוציה הגבוהה ביותר בטכנולוגיה של ימינו
מידע כללי
סוג עצם:	כוכב לכת ננסי
קטגוריה:	גוף טרנס-נפטוני
מיקום:	מערכת השמש החיצונית חגורת קויפר
תאריך גילוי:	18 בפברואר 1930
מגלה:	קלייד טומבו
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש:	5,906,376,272 ק"מ (39.481,686,77 AU)
אפהליון:	7,375,927,931 ק"מ (49.305,032,87 AU)
פריהליון:	4,436,824,613 ק"מ (29.658,340,67 AU)
אקסצנטריות:	0.24880766
זמן הקפה:	90,613.305 ימים (248.09 שנים)
מחזור סינודי:	366.7 ימים
מהירות מסלולית: - ממוצעת: - מקסימלית: - מינימלית:	4.666 ק"מ/שנייה 6.112 ק"מ/שנייה 3.676 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול:	17.14175°
מספר ירחים:	5
מאפיינים פיזיים
רדיוס בקו המשווה:	10 ± 1,153 ק"מ
שטח הפנים:	‎1.795×10⁷‎ קמ"ר
מסה:	‎1.305×10²²‎ ±0.007 ק"ג
צפיפות ממוצעת:	2.05 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה:	0.6 מטר/שנייה², או 0.066 ג'י
זמן סיבוב עצמי:	6 ימים 9 שעות 17.6 דקות
מהירות סיבוב עצמי:	0.0131055 ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
נטיית ציר הסיבוב:	119.61°
אלבדו:	0.49 - 0.66
מהירות מילוט:	1.2 ק"מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח: - מינימום: - ממוצע: - מקסימום:	33 קלווין 44 קלווין 55 קלווין
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי:	0.30 פסקל
חנקן
מתאן

פּלוּטוֹ (Pluto; בשמו הרשמי: 134340 פלוטו) הוא גוף טרנס-נפטוני שהתגלה ב-1930 וכיום נחשב לכוכב הלכת הננסי השני בגודלו במערכת השמש, אחרי אריס. פלוטו נע במסלול אליפטי סביב השמש במרחק של 29 עד 49 יחידות אסטרונומיות ממנה והוא הגוף הראשון שהתגלה בחגורת קויפר. פלוטו נמצא בתהודה מסלולית עם כוכב הלכת נפטון. במשך 76 שנה, מאז גילויו ועד שנת 2006, נחשב פלוטו לכוכב לכת.

לפלוטו חמישה ירחים: כארון, ניקס, הידרה, S/2011 (134340) 1 ו-S/2012 (134340) 1, אך הגדול בהם, כארון, הוא המעניין יותר היות שגודלו ומסלולו המשולב עם פלוטו יוצרים מערכת כפולה ייחודית במערכת השמש. אולם, כיוון שהאיגוד האסטרונומי הבינלאומי לא נתן את דעתו בנוגע לכוכבי לכת ננסיים במערכת בינארית, כארון מוגדר כירח של פלוטו. בין שני הגופים קיימת נעילת גאות, ולכן הם מפנים זה לזה תמיד את אותו הצד במה שמכונה "תהודת סיבוב-מסלול".

היסטוריה [עריכה]

גילוי [עריכה]

מיד לאחר שהתגלה כוכב הלכת השמיני, נפטון, בשנת 1846, שיערו את קיומו של פלוטו, ועלה הצורך להסביר חריגות לכאורה במסלולו. כוכב הלכת ההיפותטי כונה "כוכב הלכת X".

פרסיוול לוול

בשנת 1906 החל פרסיוול לוול בפרויקט חיפוש מקיף לאיתור כוכב הלכת התשיעי. עד 1909, לוול וויליאם הנרי פיקרינג (William Henry Pickering) הציעו מספר קואורדינטות להימצאותו של כוכב הלכת. לוול והמכון בראשותו הוא עמד המשיכו בחיפוש עד יום מותו בשנת 1916. מבלי שידע על כך, ב-19 במרץ 1915 צילם המצפה שלו שתי תמונות עמומות של פלוטו. לוול לא היה היחיד שצילם את פלוטו מבלי שהבין את משמעות הצילום, ישנם 16 צילומים ידועים של פלוטו טרום הגילוי, הוותיק שבהם צולם ב-20 באוגוסט 1909 במצפה הכוכבים יאקרס באוניברסיטת שיקגו.

מאבקי ירושה על ממונו של לוול הקפיאו את פעילות מצפה הכוכבים שלו ליותר מעשור. החיפוש חודש בשנת 1929 כאשר המטלה הוטלה על קלייד טומבו בן ה-23 שהרשים את מנהל המכון בציוריו האסטרונומיים. תפקידו היה לצלם באופן שיטתי את שמי-הלילה מדי שבוע ולהשוות את הצילומים כדי לאתר תנועה.

ב-18 בפברואר 1930, אחרי כמעט שנה של חיפוש, גילה קלייד טומבו את פלוטו, על סמך השוואת צילומים מ-23 ו-29 בינואר. לאחר שהמכון השיג הוכחות נוספות שמדובר בכוכב לכת, הגילוי פורסם ברבים ב-13 במרץ 1930, על ידי משלוח טלגרף למצפה של אוניברסיטת הרווארד.

מקור השם [עריכה]

פלוטו קרוי על שם האל הרומי פלוטו. את השם פלוטו הציעה ילדה בת 11 בשם ונטיה ברני (Venetia Burney)‏^[1]. סבה קרא באזניה את המאמר על גילוי גרם שמים זה, הילדה שלמדה בעבר על מערכת השמש, ידעה כי כוכבי הלכת קרויים על שמם של אלים מן המיתולוגיה וכן היא ידעה כי אחרי נפטון יש חשיכה נטולת כוכבים, לכן כאשר שמעה שהתגלה כוכב אחרי נפטון הציעה לקרוא לו על שם אל השאול.

השם פלוטו מתחיל באותיות PL שהן ראשי התיבות של פרסיוול לוול, שהשקיע את שארית חייו וממונו לאיתור כוכב הלכת, ולכן התקבלה ההצעה. הסמל שקיבל פלוטו () מבוסס גם הוא על ראשי תיבות אלה.

שינוי סיווג [עריכה]

במשך 7 עשורים, מפברואר 1930 ועד אוגוסט 2006, נחשב פלוטו לכוכב הלכת התשיעי והמרוחק ביותר במערכת השמש. פלוטו נחשב לקטן ביותר מבין כוכבי הלכת במערכת, וסיבה זו, כמו גם מסלולו האקסצנטרי הביאו לחוסר הסכמה בשאלת סיווגו ככוכב לכת. גילוי אריס בשנת 2003, הגדול מפלוטו, ערער עוד יותר את מעמדו של פלוטו ככוכב לכת. ב-24 באוגוסט 2006 הורד פלוטו ממעמדו ככוכב לכת בעקבות הצבעה שהתקיימה בוועידת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי בפראג, והוגדר יחד עם 4 גופים נוספים ככוכב לכת ננסי. פלוטו הוא כוכב הלכת הננסי השני בגודלו. בדומה לשאר כוכבי הלכת הננסיים ולגופים הקטנים במערכת השמש הוסף מספר לפני שמו, כך ששמו החדש: 134340 פלוטו.

מאפיינים [עריכה]

מסלול פלוטו ביחס מישור המילקה

פלוטו במבט צדדי

לא קיים מידע רב אודות פלוטו היות שאף חללית לא התקרבה אליו די הצורך כדי לחקור אותו מקרוב, והמרחק הרב שלו מכדור הארץ מאפשר רק להעריך את מאפייניו והרכבו. תצפיות שנעשו בשנים האחרונות על ידי טלסקופ החלל האבל רב-העוצמה שפכו אור נוסף אודותיו.

פלוטו מצוי במרחק ממוצע של כ-39 יחידות אסטרונומיות מהשמש ומשלים הקפה אחת סביבה במשך 248.54 שנה, במהירות 4.74 ק"מ לשנייה (כשישית ממהירות כדור הארץ). צפיפותו הממוצעת 2.02 גרם לסמ"ק. בשל האקסצנטריות הגדולה שלו, 0.2481, הוא חוצה את מסלולו של נפטון, ונעשה קרוב ממנו לשמש; ההתרחשות האחרונה הייתה בין 7 בפברואר 1979 ל-11 בפברואר 1999.

בשנת 1931 חושבה המסה של כוכב הלכת על סמך המסה של נפטון ואורנוס, ומסתו הוערכה כמסת כדור הארץ. בשנת 1948 הצביע חישוב מתוקן על מסה השווה למסת מאדים. בשנת 1976 חושב לראשונה האלבדו של פלוטו והוסק כי מסתו לא יכולה לעלות על 1% ממסת כדור הארץ. שנתיים מאוחר יותר, בשנת 1978, עם גילוי הירח כארון, ניתן היה לחשב את מסתו בצורה מדויקת - 0.2% ממסת כדור הארץ.

זווית הנטייה של פלוטו היא 17.148 מעלות, זווית הנטייה הגדולה משל מסלולי כוכבי הלכת יחסית למישור המילקה. ציר סיבובו סביב צירו נטוי יחסית למישור סיבובו סביב השמש ב 122.46 מעלות ומכאן, שתנועתו סביב צירו, הנמשכת 6.3872 ימים, היא בכוון המנוגד יחסית למרבית כוכבי הלכת, להוציא את נוגה ואורנוס. גודלו של פלוטו, צפיפותו הנמוכה וצורת מסלולו מרמזים כי מדובר, למעשה, בכוכב שביט ענק המהווה חלק מחגורת קויפר ולא בכוכב לכת.

פלוטו קטן משבעה ירחים של כוכבי לכת אחרים: גנימד, טיטאן, קליסטו, איו, הירח של כדור הארץ, אירופה וטריטון. קוטרו ומסתו של פלוטו היו בלתי ידועים במשך מספר עשורים מהגילוי ורק ניתנו להערכה. גילוי העצם כארון איפשר את קביעתה של מסת המערכת פלוטו-כארון.

ירחים [עריכה]

מסתו של פלוטו 0.2% ממסת כדור הארץ.

פלוטו וחמשת ירחיו, צילום טלסקופ החלל האבל, 2012

לפלוטו חמישה ירחים ידועים: כארון, ניקס, הידרה S/2011 (134340) 1 ו-S/2012 (134340) 1.

הראשון, כארון, זוהה לראשונה ב-1978, וקוטרו כ-600 קילומטרים, כמחצית מקוטרו של פלוטו עצמו. לפי הצעת ההגדרה מחדש של כוכב לכת של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU) מ-16 אוגוסט 2006, כארון יוגדר ככוכב לכת ננסי תאום של פלוטו, כיוון שמרכז המסות של פלוטו וכארון נמצא מחוץ לשניהם. כדי שעצם אחד יחשב כירחו של העצם השני, צריך שמרכז המסות של שני העצמים ימצא בתוך העצם השני. מכאן שפלוטו וכארון מהווים מערכת כפולה, ומכיוון שהאיגוד עדיין לא פסק בסוגיה של מערכת בינארית, פלוטו מוגדר ככוכב לכת ננסי וכארון מוגדר כירח שלו. שטח הפנים של כארון 4,580,000 קילומטרים רבועים, בניגוד לפלוטו המכוסה בעיקר מתאן וחנקן קפואים, פניו מכוסים קרח, והוא כנראה מחוסר אטמוספירה. מחישוב נפחו ומסתו עולה צפיפות ממנה ניתן לשער כי כארון עשוי רובו ככולו קרח, ללא גרעין סלעי או בעל גרעין קטן משל שותפו פלוטו.

שני הירחים האחרים ניקס והידרה התגלו רק במאי 2005, כאשר נבחנו בקפידה צילומים שערך טלסקופ החלל האבל, וקיומם אושר כמה חודשים לאחר מכן. מרחקם מפלוטו כ- 50,000 ו-65,000 קילומטרים, וקוטרם ככל-הנראה כמה עשרות קילומטרים. ^[2]

הירח הרביעי, S/2011 (134340) 1, התגלה ב-28 ביוני 2011 (אושר ב-20 ביולי) על ידי מרק שוואלטר ממכון סט"י שנעזר בטלסקופ החלל האבל. קוטרו מוערך בין 13 ל-34 קילומטרים. ^[3]

הירח החמישי, S/2012 (134340) 1, התגלה ביוני-יולי 2012 על ידי טלסקופ החלל האבל ואושר ב-11 ביולי‏^[4]‏^[5]. קוטרו מוערך בין 9.5 ל-25.7 ק"מ.

חקר פלוטו [עריכה]

פלוטו מהווה אתגר לחוקרים בגלל גודלו הקטן ומרחקו מכדור הארץ. החללית וויאג'ר 1 שחקרה את שבתאי ביקרה מרחוק את פלוטו בדרכה מחוץ למערכת השמש. ולחללית וויאג'ר 2 מעולם לא הייתה תוכנית לחלוף על פני פלוטו.

החללית הראשונה שתגיע לחקור את פלוטו תהיה ניו הוריזונס של נאס"א אשר שוגרה ב-19 בינואר 2006 ותגיע לפלוטו ב-14 ביולי 2015. מטרותיה העיקריות של ניו הוריזונס הן לאפיין את הגאולוגיה והמורפולוגיה הגלובליות של פלוטו וכארון ולמפות את הרכבי פני השטח שלהן. משימות נוספות כוללות חקר השונות של פני השטח והאטמוספירה של פלוטו, צילום ומיפוי אזורים על פלוטו וכארון ברזולוציה גבוהה, אפיון האטמוספירה העליונה והיונוספירה של פלוטו וסביבת החלקיקים הטעונים הנובעים ממנה; חיפוש אחר אטמוספירה סביב כארון, עידון הידע המדעי הידוע באופן גס ביותר אודות פלוטו וכארון וחיפוש אחר ירחים נוספים.