טיפון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טיפון או טיפאוס (ביוונית, Τυφάων או Τυφωεύς) היא מפלצת אגדית מן המיתולוגיה היוונית, המתוארת לעתים כסופה מחריבה ולעתים כענק יורק אש. טייפון מוזכר אצל הומרוס ואילו אצל הסיודוס מתוארים טייפאון וטיפאוס כשתי ישויות נפרדות. טייפאון מוצג אצל הסיודוס כבנו של טיפאוס וכסופה מבעיתה, שיחד עם אכידנה הוליד את הכלבים אורתוס וקרברוס, את ההידרה, כימרה ואת הספינקס. פרטים אלו מתוארים גם ב"ביבליוטקה" של פסבדו-אפולודורוס.

המשמעות המקורית של המפלצת, כסופה, השתמרה, ואילו דמותו של טיפאוס תוארה כבן הזקונים של טרטרוס וגאיה (או של הרה לבדה, עקב זעמה על זאוס שאתנה נולדה ממצחו). פינדרוס מתאר את טיפאוס כמפלצת בעלת מאה ראשים, עיניים מטילות אימה וקול מבעית. לפי הסיודוס ביקש טיפאוס לקנות לו שליטה בכל האלים, אך הוכנע על ידי זאוס במכת ברק. לפי תיאורים אחרים, מת טיפאוס אחרי הקרב עם זאוס ונקבר בטרטרוס, תחת הר אטנה, נפחייתו של הייפסטוס, אך תיאורים אחרים גורסים כי הוא גר במערה בסיציליה. טיפאוס נחשב אבי הרוחות המזיקות ואבי ההרפיות, אך הרוחות המיטיבות לא נחשבו בניו. אצל המשוררים המאוחרים יותר מקושר טיפאוס לעתים תכופות עם מצרים, שם אין האלים מסוגלים להתמודד עמו ועל כן הם הופכים, בפחדם, לבעלי חיים (מלבד זאוס ואתנה).

בסיפורים אחרים, מתואר טיפון כדרקון ענק נושף אש, שמכתפיו יוצאים נחשים ויצורים בעלי מאה ידיים. לפי אחד המיתוסים הוא תוקף את האולימפוס ורק זאוס נשאר להתמודד מולו. טיפון לוקח את זאוס למערתו, מנקר את עיניו וכובל אותו, עד שהרמס ופוסידון באו לעזור לו ויחד הם מביסים אותו וכולאים אותו מתחת להר אטנה. בספר פרסי ג'קסון ותקוות האולימפים מוזכר טיפון כענק שגופו בעננים ורגליו באדמה ובני האנוש אינם מסוגלים לראותו והם חושבים שהנזק שטיפון גורם הוא סופה טרופית חריגה. בספר פרסי ג'קסון ותקוות האולימפים טיפון כמעט ומשמיד את האולימפוס לאחר שקרונוס מתעורר.

Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.