טל אלכסנדר – הבדלי גרסאות

טל איתן אלכסנדר
	אין תמונה חופשית
לידה	2 בנובמבר 1963; רחובות, ישראל
פטירה	9 במאי 2018 (בגיל 54)
ענף מדעי	אסטרופיזיקה
מקום קבורה	בית העלמין בקיבוץ עינת
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים,אוניברסיטת תל אביב
מנחה לדוקטורט	חגי נצר
מוסדות	מכון ויצמן למדע,מכון מקס פלנק,המכון למחקר מתקדם, מכון טלסקופ החלל, אוניברסיטת תל אביב
תלמידי דוקטורט	קלוביס הופמן, חגי פרץ, מיכל ברגמן, בן בר-אור
פרסים והוקרה	פרס קריל (2007)
תרומות עיקריות
	חקר החור השחור במרכז גלקסיית שביל החלב

העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:07, 18 במאי 2019

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה, ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

טל אלכסנדר (1963-2018) היה אסטרופיזיקאי ישראלי, פרופסור במכון ויצמן למדע, שהתפרסם בעיקר בשל תרומתו הרבה לחקר החור השחור במרכז גלקסיית שביל החלב, ובפרט חיזוי היכולת לגלות באמצעותו אפקטים המאששים את תורת היחסות הכללית. בשנת 2007 הוענק לו פרס קריל למצוינות במחקר מדעי.

ביוגרפיה

טל אלכסנדר נולד ברחובות ב-1963 להוריו סימה וגדעון, בזמן שאביו עבד כמדען מחקר בכיר במכון ויצמן למדע. בהיותו בן ארבע, בעת שאביו מונה לפרופסור לפיזיקה של אנרגיות גבוהות באוניברסיטת תל אביב, המשפחה עברה לתל אביב. בגיל 18 התגייס לצה"ל, שירת חמש שנים ביחידה 8200 והשתחרר בדרגת סרן. לאחר שחרורו מצה"ל הוא למד לתואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שאותו קיבל בשנת 1989 בהצטיינות. לאחר מכן הוא עבר לאוניברסיטת תל אביב ולמד לדוקטורט במסלול ישיר תחת הנחיית פרופ' חגי נצר. עבודת הדוקטורט שלו התמקדה בתפקידם של כוכבים ביצירת קווי הפליטה הרחבים של גרעיני גלקסיות פעילים. במהלך לימודי הדוקטורט הוא גם נטל חלק בכמה מחקרים תצפיתיים. העבודה התצפיתית הובילה אותו לפתח את ZDCF, שיטה למדידת הפרשי זמן בין סדרות עתיות שנדגמו באופן לא-אחיד.

ב-1997 הוא המשיך לחקור את ההשתנות של גרעיני גלקסיות פעילים במסגרת השתלמות פוסט-דוקטורט קצרה במכון מקס פלנק במינכן, גרמניה. שם הוא יצר שיתוף פעולה ארוך-טווח עם פרופ' ריינהרד גנצל (אנ'). בשנים 1998-2000 הוא שהה כפוסט-דוקטורנט במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ניו-ג'רזי, ואז המשיך לעוד השתלמות פוסט-דוקטורט במכון טלסקופ החלל (אנ') בבולטימור, מרילנד.

ב-2001 טל אלכסנדר קיבל משרת מדען בכיר במכון ויצמן למדע ובהמשך, ב-2008, קודם לדרגת פרופסור חבר. ב-2012 הוא מונה לתפקיד ראש המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה במכון, תפקיד אותו מילא עד שב-2017 אובחן אצלו סרטן, שהוביל לפטירתו במאי 2018. הוא הותיר אחריו אלמנה (עו"ד נאוה פינצ'וק-אלכסנדר) ושני ילדים.

מחקר

ZDCF

לקראת סוף מחקר הדוקטורט שלו, אלכסנדר ניסה לבחון האם ההשתנות של גרעיני גלקסיות פעילים מתואמת עם תכונות אחרות שלהם. המשימה הצריכה פיתוח שיטה חדשה לחישוב קרוס-קורלציה (אנ') של סדרות עתיות הדגומות באופן בלתי אחיד, בניגוד לבעיות דומות בהנדסת חשמל, שם הדגימה היא אחידה. הבעיה היא בעיה קשה עימה אסטרונומים מתמודדים רבות. אלכסנדר פיתח את האלגוריתם (ZDCF (Z-Transformed Discrete Correlation Function שאיפשר להתגבר על חלק מהבעיות החישוביות. השיטה עדיין פופולרית גם היום בקרב אסטרונומים.^[1]שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: קוד בשפת פורטרן לחישוב ZDCF באתר לזכרו של אלכסנדר וגם ימין=כן.

הכוכב S2

ב-2002 אלכסנדר השתתף בגילוי פורץ הדרך של קבוצתו של ריינהרד גנצל - הכוכב S2 (אנ') המקיף את החור השחור במרכז גלקסיית שביל החלב. הגילוי פתח תחום חדש באסטרופיזיקה - חקר מסלוליהם של כוכבים סביב החור השחור הסופר-מסיבי. התופעות הדינמיות במסלולי כוכבים אלה איפשרו הבנה חסרת תקדים של התהליכים המתרחשים במרכז הגלקסיה וסביב חורים שחורים. מחקר מפורט של מסלולים אלה גם איפשר מדידה מדויקת של מסת החור השחור ושל המרחק למרכז הגלקסיה.^[2]

אפקטים יחסותיים

ב-2006 קבוצתו של אלכסנדר במכון ויצמן בשיתוף פעולה עם קבוצתו של גנצל בגרמניה, בחנה את ההשלכות של תורת היחסות הכללית על המסלולים של הכוכבים המקיפים את החור השחור. השאלה שעמדה על הפרק היתה האם ניתן יהיה בדרך זאת לאשש פעם נוספת את תורת היחסות הכללית. הצוות הראה שבזמן מעבר הכוכב S2 בנקודה הקרובה ביותר לחור השחור (פריאפסיס), אפשר יהיה למדוד סטיה מהמסלול הצפוי על פי הפיזיקה הקלסית, וכך לאשש את תורת היחסות הכללית. ^[3] המעבר הבא של S2 בפריאפסיס התרחש במאי 2018, כשבוע לאחר פטירתו של אלכסנדר. קבוצתו של גנצל מדדה את הסטיה הזו באמצעות GRAVITY - מכשיר חדש אותו הם פיתחו בשנים שלפני כן בעיקר לצורך זה. התוצאות איששו את התחזיות בדיוק מרשים, בדיוק כפי שהצוות חזה ב-2006.^[4]

מינויים ודרגות

1989 - תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1997 - דוקטור לאסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל אביב
1997 - פוסט דוקטורנט, מכון מקס פלנק במינכן, גרמניה
1998 - חבר במכון למחקר מתקדם, פרינסטון, ניו ג'רזי
2000 - פוסט דוקטורנט, מכון טלסקופ החלל, בולטימור, מרילנד
2001 - מדען בכיר, מכון ויצמן למדע
2008 - פרופסור חבר, מכון ויצמן למדע
2012 - ראש המחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה, מכון ויצמן למדע

הוקרה

2007 - פרס קריל למצוינות במחקר מדעישגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ימין=כן וגם הודעה באתר קרן וולף אודות זכייתו של טל אלכסנדר בפרס קריל.
2007 - מענק ERC(אנ') במסלול לחוקרים צעירים
2018 - קבוצתו של ריינהרד גנצל הקדישה את מאמר גילוי האפקטים היחסותיים לזכרו של טל אלכסנדר.^[4]
2019 - באפריל 2019 התקיימה באוניברסיטת תל-אביב סדנה מדעית לזכרו של טל אלכסנדר.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: אתר הסדנה שהתקיימה בתל-אביב לזכרו של טל אכסנדר וגם ימין=כן.
2019 - באוגוסט 2019 צפויה להתקיים באלחאר (אנ') (ספרד) סדנה מדעית בנושא גלי כבידה ומרכז הגלקסיה שתוקדש לזכרו של טל אלכסנדר.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: אתר הסדנה בנושא גלי כבידה שתיערך לזכרו של טל אלכסנדר בספרד וגם ימין=כן.

קישורים חיצוניים

האתר האישי של טל אלכסנדר במכון ויצמן למדע (באנגלית)

העמוד לזכרו של טל אלכסנדר באתר האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (באנגלית)

הרצאה של טל אלכסנדר בנושא החור השחור במרכז הגלקסיה, במסגרת סדרת הרצאות "שומו שמים" באוניברסיטה העברית ב-2006

הרצאה של טל אלכסנדר בנושא גלי כבידה, במסגרת סדרת הרצאות "שומו שמים" באוניברסיטה העברית ב-2011

הערות שוליים

^ Alexander, T. (1997). "Is AGN Variability Correlated with Other AGN Properties? ZDCF Analysis of Small Samples of Sparse Light Curves". In Maoz, D.; Sternberg, A.; Leibowitz, E.M. (eds.). Astronomical Time Series (באנגלית). Kluwer. p. 163. ISBN 978-94-015-8941-3.
^ Schödel, R.; Ott, T.; Genzel, R.; Hofmann, R.; Lehnert, M.; Eckart, A.; Mouawad, N.; Alexander, T.; Reid, M. J.; Lenzen, R.; Hartung, M.; Lacombe, F.; Rouan, D.; Gendron, E.; Rousset, G.; Lagrange, A.-M.; Brandner, W.; Ageorges, N.; Lidman, C.; Moorwood, A. F. M.; Spyromilio, J.; Hubin, N.; Menten, K. M. (2002). "A star in a 15.2-year orbit around the supermassive black hole at the centre of the Milky Way". Nature. 419 (6908): 694–696. doi:10.1038/nature01121.
^ Zucker, S.; Alexander, T.; Gillessen, S.; Eisenhauer, F.; Genzel, R. (2006). "Probing Post-Newtonian Physics near the Galactic Black Hole with Stellar Redshift Measurements". The Astrophysical Journal Letters. 639 (1): L21–L24. doi:10.1086/501436.
^ ¹ ² Abuter, R.; et al. (2018). "Detection of the Gravitational Redshift in the Orbit of the Star S2 near the Galactic Centre Massive Black Hole". Astronomy and Astrophysics. 615: L15. doi:10.1051/0004-6361/201833718. {{cite journal}}: Explicit use of et al. in: |author= (עזרה); line feed character ב-|title= במיקום 68 (עזרה)

[1] Alexander, T. (1997). "Is AGN Variability Correlated with Other AGN Properties? ZDCF Analysis of Small Samples of Sparse Light Curves". In Maoz, D.; Sternberg, A.; Leibowitz, E.M. (eds.). Astronomical Time Series (באנגלית). Kluwer. p. 163. ISBN 978-94-015-8941-3.

[2] Schödel, R.; Ott, T.; Genzel, R.; Hofmann, R.; Lehnert, M.; Eckart, A.; Mouawad, N.; Alexander, T.; Reid, M. J.; Lenzen, R.; Hartung, M.; Lacombe, F.; Rouan, D.; Gendron, E.; Rousset, G.; Lagrange, A.-M.; Brandner, W.; Ageorges, N.; Lidman, C.; Moorwood, A. F. M.; Spyromilio, J.; Hubin, N.; Menten, K. M. (2002). "A star in a 15.2-year orbit around the supermassive black hole at the centre of the Milky Way". Nature. 419 (6908): 694–696. doi:10.1038/nature01121.

[3] Zucker, S.; Alexander, T.; Gillessen, S.; Eisenhauer, F.; Genzel, R. (2006). "Probing Post-Newtonian Physics near the Galactic Black Hole with Stellar Redshift Measurements". The Astrophysical Journal Letters. 639 (1): L21–L24. doi:10.1086/501436.

[מאמר2018-4] ¹ ² Abuter, R.; et al. (2018). "Detection of the Gravitational Redshift in the Orbit of the Star S2 near the Galactic Centre Massive Black Hole". Astronomy and Astrophysics. 615: L15. doi:10.1051/0004-6361/201833718. {{cite journal}}: Explicit use of et al. in: |author= (עזרה); line feed character ב-|title= במיקום 68 (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]