יחידה 8200

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יחידה 8200 (קרי: שמונה-מאתיים) היא יחידה לאיסוף מודיעין אותות (סיגינט) ופענוח צפנים, השייכת לאגף המודיעין של צה"ל. היחידה, הידועה בתקשורת ובפרסומים צבאיים בשם "יחידת האיסוף המרכזית", כונתה בעבר יחידה 515 (קרי: "חמש ורבע") ובהמשך יחידה 848 (קרי: שמונה-ארבע-שמונה).‏‏[1] לאחר מלחמת יום הכיפורים, ובעקבות פרשת הקב"ר המזמר, שונה שמה ל"יחידה 8200" (על שם מספר הדואר הצבאי שלה דאז). היחידה נחשבת לגדולה ביותר מבין יחידות צה"ל[2]. מפקד היחידה הוא קצין בדרגת תת-אלוף, אשר זהותו חסויה. היחידה אחראית על מספר בסיסים העוסקים בעשייה מודיעינית, הידוע שבהם שוכן במוצב החרמון. הבסיס המרכזי של היחידה נמצא בגלילות,‏‏[3] שם ממוקמת מפקדת היחידה והמרכז הטכני, וסמוך לקיבוץ אורים בנגב מפעילה היחידה את אחד מבסיסי ההאזנה הגדולים ביותר בעולם[4].

במרץ 2004 פרסמה הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק דו"ח, ובו הציעה בין היתר להוציא את היחידה ממסגרת אגף המודיעין ולהפוך אותה לסוכנות מודיעין אותות לאומית, בניהול אזרחי, בדומה למצב בארצות הברית ובריטניה — הצעה שלא יושמה עד כה‏[5].‏‏

היחידה משתמשת בטכנולוגיה מתקדמת, והתפרסמה בזכות רבים מיוצאיה המאיישים את צמרת ההיי-טק בישראל ובעולם.

ביולי 2013 העניק הרמטכ"ל בני גנץ ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על מה שהוגדר "הישגים יוצאי דופן בעלי חשיבות מכרעת לפעילות המבצעית של צה"ל" בשנים התשע"א-התשע"ג (2011-2013)‏[6][7].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר במסגרת הש"י התקיימה פעילות של האזנה ופענוח צפנים של שלטון המנדט. בראש פעילות זו עמד מרדכי אלמוג. בתחילת מלחמת העצמאות קיבלו אנשי היחידה הנחיה כי היחידה פורקה, אך הם המשיכו לקיימה ללא מימון ממשלתי. כאשר נודע הדבר לאיסר בארי, הוא החזיר את היחידה לפעילות סדירה, תחת השם "ש.מ. 2" (ר"ת - שירות מודיעין 2). בראש היחידה המשיך לעמוד מרדכי אלמוג. בין הישגי היחידה: פענוח הצופן של הצבא המצרי במלחמת העצמאות, והאזנה לשיחות של המצרים בדיונים על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות.‏‏[8]

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־6 ביוני 1967, היום השני למלחמת ששת הימים, קלטה היחידה את שיחת נאצר-חוסיין. בשיחה זו, נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר הוליך שולל את חוסיין, מלך ירדן וטען כי חיל האוויר המצרי הולם מהבוקר בשדות התעופה של ישראל, אף על־פי שידע כי חיל האוויר שלו הושמד ברובו יום קודם במסגרת מבצע מוקד. נאצר עשה זאת כדי לגרום לחוסיין להעמיק את מעורבותו במלחמה ואולי להקל על מצרים. בשעה זו העולם, כולל תושבי ישראל, עדיין לא ידעו את גודל ההצלחה הכוללת ביבשה ובאוויר בשל דרישתו של שר הביטחון משה דיין לקיים ערפל קרב כבד.

נאצר הציע ששניהם יצהירו בבוקר כי בהתקפה על שדות התעופה במצרים ובירדן השתתפו מטוסים אמריקניים ובריטיים, שהמריאו מנושאות מטוסים במזרח הים התיכון.

השיחה שנקלטה הושמעה בגלי צה"ל על פי החלטת משה דיין, חרף התנגדותו של ראש אמ"ן, האלוף אהרן יריב, שחשש שעקב פרסום נוסח השיחה ועצם העובדה שנקלטה, ייחשפו מקורות ודרכי עבודה. הייתה זו הפעם הראשונה שישראל פרסמה שיחה שנקלטה על ידיה. ההחלטה לפרסם את השיחה התקבלה מתוך חשש שמצרים מנסה באמצעות השקר לגרור את ברית המועצות למלחמה, כפי שהתחייבה בהסכם ההגנה, במקרה שארצות הברית תתערב לצד ישראל. כמו כן, הייתה כוונה לסכסך בין נאצר לחוסיין לאחר שיפורסם כיצד הם מרמים זה את זה.

ערב מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתה של מלחמת יום הכיפורים התאפיינה בכישלון הגדול של אגף המודיעין לתת התרעה על המלחמה המתקרבת. "הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש הלחימה היא נמוכה" - משפט זה, שמופיע במסמך הערכה של אמ"ן/מחקר מיום 5 באוקטובר 1973, יממה לפני פתיחת הקרבות, מתמצת את גודל הכישלון. עיקר הכישלון מיוחס למחלקת המחקר ולראש אמ"ן. באחריותה של יחידה 848 נמצאה הפעלתם של "האמצעים המיוחדים" - אמצעי איסוף מודיעין אותות של צה"ל שהותקנו במצרים, ואמורים היו לספק מידע אמין על כוונת המצרים לצאת למלחמה.

בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים פנו אל ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא, מפקד יחידה 848, אל"מ יואל בן פורת וראש מחלקת איסוף, אל"מ מנחם דיגלי, ודרשו להפעיל את האמצעים המיוחדים, לקבלת מידע מודיעיני שיאפשר מענה לשאלה האם תנועות הצבא במצרים הן הכנה למלחמה, או שמדובר בתרגיל. הם נענו בשלילה על ידי זעירא, ובהמשך דחה זעירא גם פנייה דומה של ראש מחלקת מחקר, תא"ל אריה שלו. בסופו של דבר ניתן אישור להפעלת האמצעים המיוחדים רק בבוקרו של 6 באוקטובר, שעות ספורות לפני שפרצה המלחמה. אצל מקבלי ההחלטות, הרמטכ"ל דוד אלעזר ושר הביטחון משה דיין, נוצר הרושם שהאמצעים המיוחדים הופעלו כבר ימים אחדים קודם לכן, וביודעם את מהותם של האמצעים המיוחדים, נתנו משקל רב להערכתו של זעירא שלא צפויה מלחמה.

בספר שפרסם תא"ל שלו בשנת 2006, הוא טען כי ב־4 באוקטובר 1973 קלטה יחידת איסוף מידע בעל משמעות התרעתית גבוהה, אך זו לא הגיעה למחלקת המחקר אלא כעבור שלושה חודשים‏[9].

יואל בן פורת מספר בספרו "נעילה" על מברק מוצפן שפענח ראובן ירדור ב-5 באוקטובר סמוך לשעה 5 בערב (21 שעות לפני פרוץ הקרבות), שהבהיר מעל לכל ספק כי המלחמה עומדת לפרוץ. את המברק שלח שגריר עיראק במוסקבה למשרד החוץ בבגדאד, ובו דיווח כי פינוי נתיני ברית המועצות מסוריה וממצרים בא בעקבות כוונת הסורים והמצרים לפתוח במלחמה. ההתרעה עוכבה באגף המודיעין ולא הגיעה בזמן לרמטכ"ל אלעזר[10].

מפקדי היחידה (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהותו של מפקד היחידה נשמרת בסוד. המופיעים מטה הם כמה ממפקדי היחידה בעבר ששמם פורסם:

שם תקופת כהונה הערות
מרדכי אלמוג‏‏[8] מייסד היחידה
אברהם אילוני 1952 - 1957
עמינדב פרי 1957 - 1959
אברהם אילוני 1959 - 1961
ראובן בלום‏‏ 1961 - 1966
אברהם אילוני 1966 - 1968
שלמה ענבר[1] 1969 - 1972 לימים קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, ראש מפא"ת ונספח צה"ל בוושינגטון
אל"ם יואל בן פורת 1972 - 1976 מפקד היחידה במלחמת יום הכיפורים
תא"ל אריה בנטוב 1976 - 1978
תא"ל מוטי דור-און 1978 - 1980
תא"ל ראובן ירדור[11] ‏‏ 1980 - 1984
תא"ל אלי בר‏‏‏‏‏[12] 1984 - 1990
תא"ל אהרן זאבי-פרקש 1990 - 1993 לימים ראש אמ"ן
תא"ל חנן גפן[13] 1993 - 1997
תא"ל פנחס בוכריס 1997 - 2002 לימים מנכ"ל משרד הביטחון
תא"ל יאיר כהן[14] 2002 - 2005
תא"ל דני הררי[15] 2005 - 2009
תא"ל נדב צפריר[16] 2009 - 2013 מעוטר צל"ש הרמטכ"ל מתקופתו בסיירת מטכ"ל‏‏[17]
תא"ל א' 2013 -

יחידת חצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מיחידות המשנה של היחידה היא יחידת חצב, העוסקת באיסוף מודיעין ממקורות גלויים (אוסינט): שידורי טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט. תרגום הידיעות השונות מהווה חלק ממה שמוגדר "מודיעין בסיסי", הנאסף על ידי יחידות החיל. במסגרת היחידה, פעלה עד שנת 2007 יחידת משנה בשם "עמיחי" שכל חייליה היו דרוזים, ועסקה במעקב אחרי אמצעי התקשורת בלבנון[18].

פעילות היחידה בקהילה ועמותת הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה מתנדבת לפעילויות חברתיות וקיבלה את אות הנשיא למתנדב לשנת 2005[19]. בין היתר, היחידה שותפה בפעילות עמותת אור לחינוך.

בוגרי יחידה 8200 הקימו עמותה, בשם "ש.מ.2". העמותה מעניקה מלגות לימודים לחיילים בולטים בשירותם ביחידה שנזקקים לעזרה כלכלית, וכן נותנת מתנות בחגים לחיילים בודדים. את המלגות והמתנות מממנים חברי חוג ידידי העמותה – בוגרי היחידה שתורמים סכומים נאים מדי שנה. עוד פועלת העמותה על מנת לעודד את התקשורת בין חברי העמותה למטרות חיפוש עבודה, בחינת רעיונות עסקיים, ותמיכה ביוזמות עסקיות ואחרות[20]. בראש עמותת ש.מ 2 עומד ניר למפרט, לשעבר סגן מפקד היחידה.

כחלק מהפעילות בקהילה, ובשילוב עם פעילויות הנטוורקינג, הקימה העמותה בשנת 2011 את התוכנית לקידום יזמות וחדשנות, שההשתתפות בה אינה מוגבלת ליוצאי יחידה 8200 בלבד. חזון התוכנית הוא למנף את רשת הבוגרים של היחידה, אותם ניתן למצוא במגוון תחומים ותפקידים בכירים במשק, כדי לעזור ליזמים צעירים לממש את חלומותיהם. התוכנית מקדמת יזמים ממגוון תחומים, כמו אינטרנט, טלקום, מובייל, אנרגיה ירוקה ומכשור רפואי.

בכל מחזור של התוכנית נבחרים ומשתתפים כ-20 יזמים. ליבה של התוכנית היא סדנא של כ-15 ימים מלאים, המכסים כל היבט של יזמות - מהמשפטי ועד ניהול משאבי אנוש. שיאה של הסדנא הוא ה-Demo Day במהלכו מציגים היזמים את החברות שלהם למיטב המשקיעים במשק. בנוסף, התוכנית כוללת מספר הרצאות לקהל הרחב, ומתן הזדמנות ליזמים להשתתף באירועים של תעשיית ההיי-טק וההון-סיכון בארץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ‏איתן הבר, זאב שיף‏, "לקסיקון מלחמת יום הכיפורים"
  2. ^ יואב לימור, ‏הלוחמים מגלילות, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2012
  3. ^ ‏דורון נחום, בסיס המודיעין 8200 - שטח צבאי פתוח, באתר nrg מעריב, 22.10.2006‏
  4. ^ ‏Nick Hager, Ici travaillent des espions israéliens. Le Monde diplomatique, Septembre 2010, p. 16.
  5. ^ דו"ח שטייניץ: לנשל את אמ"ן מתפקיד "המעריך הלאומי", באתר נענע 10, 28 במרץ 2004
  6. ^ יחידה 8200 - אות הערכה מטעם הרמטכ"ל באתר הגבורה].
  7. ^ אמיר בוחבוט, אות הערכה ל-8200: "פועלים מאחורי הקלעים", באתר וואלה!, 12 ביולי 2013
  8. ^ 8.0 8.1 אורי דרומימסר דחוף למטכ"ל: הקוד המצרי פוצח, באתר הארץ, 20.10.2005 ‏
  9. ^ אמיר אורןאריה שלו: "כשאמרתי 'סבירות נמוכה', התכוונתי לפחות מ-50 אחוז", באתר הארץ
  10. ^ שלמה נקדימון, נאר דאס פעלט מיר (רק זה חסר לי), "ידיעות אחרונות", 8.10.2010
  11. ^ יוסי מלמן, יחידה סודית ביותר, "הארץ", 14 באפריל 1995; וראו גם כאן
  12. ^ ‫15:04, אקספנד נטוורקס רוכשת חברת IT אוסטרלית, באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2008‬
  13. ^ ‫טל שחף, היי- טק OUT ביטחון IN, באתר nrg מעריב, 6 בנובמבר 2001‬
  14. ^ תת-אלוף (במיל') יאיר כהן מונה לסגן נשיא אלרון, באתר TheMarker‏, 31 ביולי 2005
  15. ^ [1]
  16. ^ מגן השר להגנת הסביבה לצה"ל התשע"ב 2012-2011, באתר המשרד לאיכות הסביבה.
  17. ^ ‏יוסי יהושוע, מפקד חדש ליחידה הגדולה בצה"ל, ידיעות אחרונות, 23 באפריל 2009, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה".
  18. ^ שי חזקני, עמיחי - יחידת המודיעין הדרוזית של צה"ל, באתר נענע 10, 2 באוקטובר 2007
  19. ^ יחידת האיסוף המרכזית 8200 חיל המודיעין צ.ה.ל
  20. ^ אור הירשאוגה, 8200: מכונה של נטוורקינג, TheMarker,‏ 17.3.2010