גרעין גלקטי פעיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גרעין גלקטי פעיל הוא אזור קטן במרכז של גלקסיה שמהווה מקור לפליטה חזקה של אנרגיה שלא ניתן לשייך אותה לקרינה רגילה של כוכבים. עוצמת הקרינה משתנה מגלקסיה אחת לשנייה, אך באופייה היא דומה לקרינה הנצפית בקווזרים. קיים רצף ברור של עוצמת קרינה מגלקסיות הפעילות בעוצמה חלשה ועד לעוצמות הנצפות בקווזרים רחוקים, ולכן מניחים שהקווזרים הם ליבות של גלקסיות פעילות.

בין הגלקסיות הפעילות שנתגלו לראשונה היו NGC 1068 ו-NGC 4151, שהן קרובות יחסית לשביל החלב והפעילות במרכזן חזקה.

המודל המקובל על רוב החוקרים כיום להסברת מקור הקרינה של גלקסיה פעילה הוא מודל המבוסס על חור שחור על-מסיבי, בדומה למודל הסברת הקווזרים. ההבדל בעוצמת הקרינה בין גלקסיה אחת לשנייה מוסבר בגודלו של החור השחור, כמות החומר סביבו, ופרמטרים נוספים. ככל שמשתכללות טכניקות התצפית מגלים פעילות גם בגלקסיות שנחשבו "שקטות", וכיום נחשבות רוב הגלקסיות הספירליות לגלקסיות פעילות ברמה כזו או אחרת. נצפו גם גלקסיות אליפטיות פעילות, אם כי בדרך כלל הן פולטות בעיקר קרינת רדיו.