גותים (זרם תרבותי) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון כיווניות להערת שוליים, הסרת קישורים עודפים
טיוטה של "גותים (זרם תרבותי)"
שורה 1: שורה 1:
גותיים הם [[תת-תרבות]] שהחלה בבריטניה בשנות ה-80 המוקדמות. התרבות התפתחה בקרב מעריצי [[רוק גותי|הרוק-גותי]] שהוא עצמו התפתח מהז'אנר המוזיקלי [[פוסט-פאנק]]. השם גותי נגזר ישירות מהז'אנר. אמני פוסט-פאנק מוערכים שהובילו את ז'אנר הרוק הגותי שעזרו לפתח ולעצב את הקהילה הם [[סוזי והבנשיז|סוזי והבאנשיז]], [[באוהאוס (להקה)|באוהאוס]], [[הקיור]] ו[[ג'וי דיוויז'ן|ג'וי דיוויז'ון]].
[[קובץ:Goth-p1020641.jpg|ממוזער|250px|שמאל|קבוצת צעירים בתחנת רכבת ב[[בזל]], הלבושים בהתאם לסגנון הגותי- בגדים [[שחור]]ים, מרקמים חלקים ומבהיקים כגון [[ויניל]] ו[[קטיפה]], [[איפור]] כבד, ותכשיטי מתכת מבריקים.]]
[[קובץ:Sharon-den-adel-within-temptation-1212428011b.jpg|ממוזער|250px|[[שרון דן אדל]], [[סולן|סולנית]] להקת [[מטאל גותי|המטאל הגותי]] [[Within Temptation]], ב[[שמלה]] גותית בהופעה חיה.]]
'''[[תת-תרבות|תת התרבות]] הגותית''' היא [[קבוצה חברתית]]-תרבותית של אנשים (בדרך כלל צעירים) המתאפיינים במשיכה לתרבות ה[[ספרות גותית|גותית]] הרומנטית שהתפתחה ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ובפרט לגל מוזיקת [[רוק גותי|הרוק הגותי]] שהתפתח ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]].


התרבות הגותית שרדה זמן רב לעומת שאר תתי-תרבויות מאותה התקופה והמשיכה להתגוון ולהתפשט ברחבי העולם. תדמיתם ונטייתם התרבותית של הגותים מצביעה על השפעה [[ספרות גותית|מהספרות הגותית]] מ[[המאה ה-19]] ו[[סרט אימה|מסרטי אימה]]. הסצנה מרוכזת סביב פסטיבלים, מועדוני לילה ומפגשים קבוצתיים, בעיקר ב[[מערב אירופה]]. תת-התרבות מקושרת להעדפה מוזיקלית, אסתטית ואופנתית.
התנועה הגותית המודרנית התפתחה כתנועת [[מרד נעורים]] בצמוד למוזיקת ה[[פאנק (Punk)|פאנק]] ו[[רוק גותי|הרוק הגותי]] ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] ו[[שנות ה-80 של המאה ה-20|ה-80]] של [[המאה ה-20]]. זרם זה התבטא לא רק במוזיקה אלא בעיקר ב[[אופנה גותית|סגנון הלבוש המיוחד]] שהוליד, הכולל בגדים [[שחור]]ים מ[[קטיפה]] ו[[עור (חומר גלם)|עור]] שחור, איפור כבד ותכשיטים כסופים שהמפורסם בהם הוא ה[[ענח']] ה[[מצרים|מצרי]]. סמל נוסף של המטאליסטים הגותים והמטאליסטים בכלל הוא [[פנטגרם]] עם [[מעגל]] מסביבו (בדרך כלל).


המוזיקה המועדפת בקרב הגותים כוללת מגוון סגנונות כמו [[רוק גותי|רוק-גותי]], דת'-רוק, [[פוסט-פאנק]], קולד-וויב, דארק-וויב ואית'רנל-וויב<ref>{{צ-ספר|שם=Schillerndes Dunkel : Geschichte, Entwicklung und Themen der Gothic-Szene|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/699669152|מו"ל=Plöttner|שנת הוצאה=2010|מקום הוצאה=[Leipzig]|ISBN=978-3-86211-006-3|oclc=699669152|מהדורה=1. Aufl}}</ref>. סגנונות הלבוש בקרב תת-התרבות שואבים השראה מאופנת [[פאנק (Punk)|פאנק]], [[גל חדש (מוזיקה)|ניו-וויב]] וניו-רומנטיק<ref>{{צ-ספר|שם=Die Gothics Interviews, Fotografien|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/237375156|שנת הוצאה=1999|מקום הוצאה=Bad Tölz|ISBN=978-3-940213-06-8|oclc=237375156|מהדורה=Orig.-Ausg}}</ref>. סגנונות אופנה נוספים מושרים מתקופות מוקדמות כמו [[התקופה הוויקטוריאנית]], [[התקופה האדוארדית|התקופה אדוארדית]] ו[[בל אפוק]]. סגנון לבושם משלב לבוש כהה (לרוב שחור לחלוטין), איפור כהה ושיער שחור. תת-התרבות המשיכה לעורר עניין בקרב הקהל הנרחב במשך עשרות שנים לאחר הקמתה.
== מקור השם ==
[[האדריכלות הגותית]], שאפיינה את [[ימי הביניים]] החל מ[[המאה ה-12]], נתפסה בעיני אנשי ה[[רנסאנס]] כאמנות של [[ברברים (קבוצת עמים)|ברברים]] לא נאורים, ולכן נקראה על שם השבטים ה[[גותים]] הברברים שהחריבו את [[רומא העתיקה]]. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] קמה תנועת [[התחייה הגותית]] שהעלתה את קרנה של האמנות והאדריכלות הגותית כמבנים רומנטיים ומלאי הדר, ואף שחזרה ובנתה מבנים בסגנון הגותי. לצידה, התפתחה [[הספרות הגותית]] שעסקה באפל, במורבידי, בגרוטסק ובנשגב. המוזיקה הגותית, ובפרט [[רוק גותי]] שהתפתח בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], עסקו בתכנים מהספרות הגותית. סביב הרוק הגותי (ומאוחר יותר גם סביב [[מטאל גותי|המטאל הגותי]] ומוזיקה גותית-אלקטרונית) קמה תת-התרבות הגותית.


[[קובץ:Sioux-edinburgh80.jpg|ממוזער|סוזי סו מ[[סוזי והבנשיז|סוזי והבאנשיז]] בשנת 1980 ]]
== הגות גותית ==
לצד הזרם האופנתי, התפתחה גם הגות גותית, המושפעת מ[[ספרות גותית|הספרות הגותית]] של תקופת ה[[רומנטיקה]] וגל [[התחייה הגותית]]. חלק מהגותיים המודרניים מרותקים מה[[דואליות]] וה[[דיכוטומיה]] שבין [[טוב]] ל[[רוע|רע]], חושך ו[[אור]], [[שחור]] ו[[לבן]] ונושא זה זוכה לביטוי רב ביצירה האמנותית וההגותית שלהם. לחלק מהם נטייה כלפי תרבות הנסתר ואמונה ב[[על-טבעי]]. חלקם נוטים ל[[פאגאניזם|פאגאניות]] וחלק קטן מהם אף מתעניינים ב[[ערפד]]ים בסגנון [[דרקולה (דמות)|דרקולה]] ומתלבשים כמוהם.


הגות, אמנות וספרות אלו מכילות מוטיבים גותים ובהם:
*קדרות ואפלוליות.
*דמויות פסיכולוגיות מורכבות וטרגיות, ולעיתים אף מעוותות בצורה כלשהי (לדוגמה: [[המפלצת של פרנקנשטיין|המפלצת]] של [[ויקטור פרנקנשטיין|ד"ר פרנקנשטיין]], ה[[ערפד]]).
*שילוב (ולעיתים עימות) בין ה[[גרוטסק]] לבין הנשגב.
*דיכוטומיות והנגדות: טוב ורע, חושך ואור, יפה ומכוער, שחור ולבן ועוד.
*בחינת המושגים של טוב ורע, הניגודיות ביניהן והאסתטיקה שלהם (האם מכוער בהכרח רע וטוב בהכרח יפה?).
*בחינת המושגים של [[חיים]] ו[[מוות]].
*שימוש ביסודות על-טבעיים, מיסטיים ואימתיים.


שני סופרים המזוהים עם הזרם הגותי הם [[אדגר אלן פו]] ו[[אוסקר ויילד]].


'''מקור והתפתחות הקהילה'''
מאפיין נוסף ביצירות האמנותיות של הגותיים, שמופיע בעיקר בלחנים, פואמות וציור, הוא העבר - בעיקר [[ימי הביניים]], [[המאה ה-18]] ו[[המאה ה-19]], כאשר עלילות רבות מתרחשות ב[[קתדרלה|קתדרלות]] [[אדריכלות גותית|גותיות]], [[טירה|טירות]] עתיקות ו[[בית קברות|בתי קברות]].


המונח רוק-גותי נטבע בידי המבקר המוזיקלי ג'ון סטיקני ב-1967 כדי לתאר את פגישתו עם [[ג'ים מוריסון]] במרתף יין מואר באור עמום לו קרא "החדר המושלם לרוק הגותי של להקת [[הדלתות]]<ref>{{צ-ספר|שם=Doors, the|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/gmo/9781561592630.article.46631|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2001|סדרה=Oxford Music Online|מחבר=John Covach}}</ref>". לפי ההיסטוריון למוזיקה קורט לודר<ref>{{צ-ספר|שם=Loder, Kurt|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/gmo/9781561592630.article.a2288967|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2016-01-20|סדרה=Oxford Music Online|מחבר=Jayson Greene}}</ref>, באותה השנה, השיר "All Tomorrow's Parties" של להקת "[[הוולווט אנדרגראונד|The Velvet Underground]]" יצרו "יצירת מופת רוק-גותית מהפנטת". בשנות השבעים המאוחרות, התואר 'גותי' שימש לתיאור האווירה של להקות פוסט-פאנק כמו סוזי והבאנשיז, מגזין וג'וי דיוויז'ון. בנוגע להופעה של סוזי והבאנשיז ביולי 1978, כתב המבקר ניק קנט שיש "מקבילות והשוואה עם חלוצי רוק-גותי כמו הדלתות ובוודאי, The Velvet Underground בתחילת דרכם המוזיקלית<ref>{{צ-מאמר|שם=Stewart, James Robertson, (25 July 1917–9 July 2013), Principal, University of London, 1978–83|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/ww/9780199540884.013.u36262|מו"ל=Oxford University Press|כתב עת=Who Was Who|שנת הוצאה=2007-12-01}}</ref>". במרץ 1979, בביקורתו על האלבום השני של 'מגזין' הנקרא "Secondhand daylight", ציין קנט שיש "תחושת סמכות מחמירה חדשה" במוזיקה, עם "צלילי ניאו-גותי עגום<ref>{{צ-מאמר|שם=Physics Division annual review, 1 April 1978-31 March 1979|קישור=http://dx.doi.org/10.2172/5653031|שנת הוצאה=1979-01-01}}</ref>".  ב-15 בספטמבר באותה השנה, האמרגן של ג'וי דיוויז'ון, טוני וילסון, השתמש במונח בראיון בתכנית "something else". וילסון תיאר את ג'וי דיוויז'ון כ"גותיק" בהשוואה למוזיקת פופ פופולארית, רגע לפני עלייתם של הלהקה להופעה חיה<ref>{{צ-ספר|שם=Joy Division|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/gmo/9781561592630.article.46602|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2001|סדרה=Oxford Music Online|מחבר=David Buckley}}</ref>. המונח שומש בהמשך "ללהקות חדשות כמו באוהאוס שהופיעו בעקבות להקות כמו ג'וי דיוויז'ון וסוזי והבאנשיז.<ref>{{צ-מאמר|שם=Joseph Sandford Thompson|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/nq/150.20.352e|כתב עת=Notes and Queries|שנת הוצאה=1926-05-15|עמ=352–352|כרך=150|doi=10.1093/nq/150.20.352e|מחבר=Hy. Fitzgerald Reynolds}}</ref>" הסינגל הראשון Bela" Lugosi's Dead" של הלהקה באוהאוס יצא בשנת 1979, הסינגל ידוע כנקודת המוצא של הסגנון המוזיקלי רוק גותי. <ref>{{צ-מאמר|שם=Tenofovir Disoproxil Fumarate|קישור=http://dx.doi.org/10.2165/00003495-200565030-00006|כתב עת=Drugs|שנת הוצאה=2005|עמ=413–432|כרך=65|doi=10.2165/00003495-200565030-00006|מחבר=Katherine A Lyseng-Williamson, Neil A Reynolds, Greg L Plosker}}</ref>
==מוזיקה==
גותים מגלים משיכה למוזיקה ול[[אמנות|אמנויות]] אחרות דרכם הם מביעים את תפישת העולם הייחודית שלהם. להקות גותיות בולטות הן:


ב-1979, מגזין Sounds תיאר את ג'וי דיוויז'ון כ"גותי" ו-"תיאטרלי"<ref>{{צ-ספר|שם=Music in Action Film|קישור=http://dx.doi.org/10.4324/9781351204279-14|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2020-10-15|ISBN=978-1-351-20427-9|עמ=203–220|מחבר=Catrin Watts}}</ref>. בפברואר 1980, המגזין הבריטי Melody Maker העניק לאותה הלהקה את התואר "מאסטרים של גותיקה קודרת"<ref>{{צ-ספר|שם=On the Literary Nonfiction of Nancy Mairs|קישור=http://dx.doi.org/10.1057/9780230337688.0011|מו"ל=Palgrave Macmillan|ISBN=978-0-230-33768-8|מחבר=Susannah B. Mintz}}</ref>. לאחר מכן ציין המבקר ג'ון סאבג' את הזמר [[איאן קרטיס|איאן קורטיס]] וכתב "הצהרת גותית צפונית מובהקת"<ref>{{צ-מאמר|שם=McAleer, Declan Martin, (born 10 July 1973), Member (SF) West Tyrone, Northern Ireland Assembly, since July 2012|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/ww/9780199540884.013.u267576|מו"ל=Oxford University Press|כתב עת=Who's Who|שנת הוצאה=2014-12-01}}</ref>.  עם זאת, רק מתחילת שנות ה-80 הפך הרוק הגותי לסגנון מוזיקלי עקבי וברור בתוך הפוסט-פאנק וחובבי הלהקות הנידונות החלו להתאחד לתנועה שניתן לזהות באופן מובהק. יתכן ולקחו את המעטפה ה"גותית" מהגיליון השבועי הבריטי Sounds משנת 1981: "הפנים של פאנק גותי"<ref>{{צ-ספר|שם=Disorder|קישור=http://dx.doi.org/10.4000/books.ms.1587|מו"ל=Éditions Mélanie Seteun|שנת הוצאה=2019|ISBN=978-2-913169-58-6|עמ=147–164|מחבר=Simone Tosoni}}</ref>, הנכתב בידי סטיב קיטון. קיטון שאל בגיליון על הקהל של UK Decay: "יכול להיות שזהו בואו של פאנק גותי? בעוד באוהאוס פורסים את כנפיהם ועפים, האם זהו הדבר הגדול הבא?"<ref>{{צ-ספר|שם=Disorder|קישור=http://dx.doi.org/10.4000/books.ms.1587|מו"ל=Éditions Mélanie Seteun|שנת הוצאה=2019|ISBN=978-2-913169-58-6|עמ=147–164|מחבר=Simone Tosoni}}</ref> ביולי 1982, הפתיחה של המועדון באטקייב<ref>{{צ-מאמר|שם=SNAP 8 progress report, February--April 1965|קישור=http://dx.doi.org/10.2172/4471031|שנת הוצאה=1965-06-15|מחבר=C.E. Johnson}}</ref> ברחובות סוהו בלונדון סיפקה נקודת מפגש לסצנה המתעוררת. המקום לתקופה נקרא כ-"פאנק חיובי" על ידי המגזין הבריטי NME בגיליון מיוחד על שער המגזין בתחילת שנת-1983<ref>{{צ-מאמר|שם=Genesis P-Orridge, 22 February 1950‐14 March 2020|קישור=http://dx.doi.org/10.1386/punk_00046_7|כתב עת=Punk & Post Punk|שנת הוצאה=2020-06-01|עמ=341–348|כרך=9|doi=10.1386/punk_00046_7|מחבר=Ian Trowell}}</ref>. בעבר, המונח 'באט-קייבר' שימש לתאר את הדור הראשון של הגותים.
===רוק גותי===
*[[באוהאוס (להקה)|באוהאוס]]
*[[הקיור]]
*[[סיסטרס אוף מרסי]]
*שילד אוף ווינגס (מילולית : מגן כנפיים)
*לקונה קויל
*אנסוטיקה
*א. נ. ס. י. ן
*אפון דיס דאונינג (מילולית : על ההפתעה הזו)
*איתן מייקסל


===דת'רוק===
*[[כריסטיאן דת']]
*[[45 גרייב]]


[[קובץ:Bauhaus concert.jpg|ממוזער|[[באוהאוס]] בהופעה חיה, שלישי לפברואר 2006 ]]
===פוסט פאנק===
*[[סוזי והבנשיז]]
*[[ג'וי דיוויז'ן]]

===ז'אנרים נוספים===
עוד סגנונות מוזיקה בעלי קשר הדוק לתת-תרבות הגותית:
*[[אינדסטריאל]] - [[מוזיקה]] רועשת המבוססת על שימוש בכלים אלקטרוניים ליצירת מוזיקה.
**[[אינדסטריאל מטאל]].
**[[EBM]].
**[[Darkwave]] - כינוי כללי לשילוב של [[רוק גותי]] ו[[מטאל גותי]] עם [[גל חדש (מוזיקה)|מוזיקת הגל החדש]].
*[[Dark Ambient]] ו-[[Gothic Neoclassical]] - [[מוזיקת אווירה גותית]] בסגנון ימי-ביניימי/[[מוזיקה קלאסית|קלאסי]]/[[אופרה|אופראי]]/אפי/אימתי (לדוגמה: הלהקות [[Nox Arcana]] ו-[[Dark Sanctuary]]).
*[[דום מטאל]] - מוזיקת מטאל כבדה, קודרת ואיטית.
*[[מטאל גותי]] - שילוב של מוזיקה [[ימי הביניים|בינימית]] עם [[מטאל]], שהתפתח מהדום מטאל. מטאל גותי ידוע בזכות השילוב של [[דיסטורשן (אפקט לגיטרה)|דיסטורשן]] (ליווי של גיטרות בס וגיטרות חשמליות רועש במיוחד) ו[[גראולינג]] (נהמות, שירה כבדה של זכר, בדרך כלל) עם [[קלידים]], [[עוגב]], [[כינור]] ושירה נשית בסגנון אופראי. השילוב בין גרואלינג לשירה נשית אופראית נקרא "[[שירת היפה והחיה]]" והפך לאחד המאפיינים המזוהים ביותר של המטאל הגותי.

==הופעה חיצונית==
[[קובץ:Létain.jpg|ממוזער|160px|גרמני באבזור ובאיפור גותים]]
ה[[אופנה]] הגותית מושתתת בעיקר על צבעים כהים כמו [[שחור]] ו[[אדום]] כהה, ושימוש בבדים כמו [[תחרה]], [[קטיפה]] ו[[ויניל]], בדרך-כלל על מנת ליצור תדמית אפלה ומורבידית עם קריצה ל[[סרט אימה|סרטי אימה]] ישנים, ל[[פאנק (Punk)|פאנק]] ולאופנה תקופתית (למשל אופנת [[התקופה הוויקטוריאנית]]). המראה שנוצר הוא בדרך כלל [[אנדרוגיניה|אנדרוגיני]].
ה[[ביגוד]] כאמור לרוב [[שחור]], עם שילוב של בגדים מודרניים - [[ג'ינס]] שחור, [[שמלה|שמלות]] שחורות ושימוש בפרטי לבוש כמו [[גלימה|גלימות]] ו[[מחוך|מחוכים]]. הגיזרה הגותית בדרך כלל אינה צמודה לגוף ואף מתוכננת במכוון לעוות את קווי הגוף הטבעיים.

השיער בדרך כלל צבוע [[שחור]], [[אדום]] ([[ג'ינג'י]]) או בצבע [[פלטינה]], אך ניתן גם למצוא שיער בצבעים עזים או [[תוספות שיער]] צבעוניות.
ישנם גותים רבים שמתעטרים ב[[קעקוע]]ים ו[[פירסינג]], ולעומתם כאלה שמסתפקים בתכשיטים בצבע [[כסף (צבע)|כסף]] או [[שחור]]. עיטורים פופולריים הם סימן ה[[פנטגרם]] וה[[ענח']] ה[[מצרים|מצרי]]. תכשיטים אחרים שגותים רבים משתמשים בהם הם [[ניטים]] מסוגים שונים, שהם חודי [[מתכת]] המוטבעים לרוב על [[רצועה|רצועות]] עור שחורות.
בדרך כלל גותים עוטים [[איפור]] כבד עם [[שפתון|אודם]] כהה ו[[אייליינר]] שחור ובדרך כלל גם ה[[לק ציפורניים|לק]] השחור מקולף או ירד למחצה.

יש גותים שלא מאמצים את מאפייני הלבוש והבילוי של החברה הגותית, ונחשבים לגותים רק בגלל ההגות או היצירה שלהם.

==תדמית חברתית שלילית==
בשל הופעתם החיצונית החריגה והמפחידה, גותים לעיתים מעוררים תגובות חברתיות שליליות. ארגוני נוצרים שמרניים ב[[ארצות הברית]] לעיתים מציגים את הגותים כ"[[שטניזם (דת)|עובדי שטן]]", אף על פי שמדובר בטעות שנובעת מחוסר ההבנה של הז'אנר והאידאולוגיה שלו. גותים הוצגו לעיתים בתקשורת בארצות הברית כמקושרים לאלימות נוער, למשל, בעקבות [[הטבח בתיכון קולומביין]], שבו הרוצחים קושרו שלא בצדק עם תת-התרבות הגותית{{הערה|1=[http://www.salon.com/news/feature/1999/09/23/columbine/print.html More details on the Columbine myths]. (September 23 [[1999]]) ''salon.com''|כיוון=שמאל}}{{הערה|1=[http://www.evilcon.net/media/nyt.html For Those Who Dress Differently, an Increase in Being Viewed as Abnormal] ''New York Times May 1 1999''|כיוון=שמאל}}.
הצד השני של המטבע זהו יחס אלים כלפי בני נוער ומבוגרים המגדירים את עצמם כגותים, כמו מקרה הרצח של סופי לנקסטר בשנת 2007, שהוכתה קשות יחד עם חברה בגלל החזות הגותית שלה, ולבסוף מתה מפצעיה{{הערה|1={{cite web|url=http://www.lancashiretelegraph.co.uk/news/1612606.couple_left_badly_beaten_in_skate_park/ |title=Couple left badly beaten in skate park |work=Lancashire Telegraph|language=English}}}}.

==ראו גם==
*[[תרבות הדארק]]
*[[אימו]]
*[[פריק (סלנג)]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Gothic_people|שם ויקישיתוף=גותים מודרניים}}
*[https://web.archive.org/web/20161009173039/http://www.goths.co.il/ goths האתר הישראלי לתרבות הגותית]
*[http://www.trystancraft.com/martha/ מרתה סטיוארט גותית] - מדריך עשה-זה-בעצמך לעיצוב פנים בסגנון גותי
*[http://www.youtube.com/watch?v=R7kYstqbNcE תמונות גותיות], [[יוטיוב]]
*{{nrg|עדי בוסיבא, "[[את (כתב עת)|את]]"|להטיל צל כבד: אופנה גותית|802/631|26 באוקטובר 2008|55|}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סיפורת אימה|*]]
[[קטגוריה:תת-תרבות]]
[[קטגוריה:מחלוקות הקשורות לתרבות]]

גרסה מ־23:30, 5 ביולי 2021

גותיים הם תת-תרבות שהחלה בבריטניה בשנות ה-80 המוקדמות. התרבות התפתחה בקרב מעריצי הרוק-גותי שהוא עצמו התפתח מהז'אנר המוזיקלי פוסט-פאנק. השם גותי נגזר ישירות מהז'אנר. אמני פוסט-פאנק מוערכים שהובילו את ז'אנר הרוק הגותי שעזרו לפתח ולעצב את הקהילה הם סוזי והבאנשיז, באוהאוס, הקיור וג'וי דיוויז'ון.

התרבות הגותית שרדה זמן רב לעומת שאר תתי-תרבויות מאותה התקופה והמשיכה להתגוון ולהתפשט ברחבי העולם. תדמיתם ונטייתם התרבותית של הגותים מצביעה על השפעה מהספרות הגותית מהמאה ה-19 ומסרטי אימה. הסצנה מרוכזת סביב פסטיבלים, מועדוני לילה ומפגשים קבוצתיים, בעיקר במערב אירופה. תת-התרבות מקושרת להעדפה מוזיקלית, אסתטית ואופנתית.

המוזיקה המועדפת בקרב הגותים כוללת מגוון סגנונות כמו רוק-גותי, דת'-רוק, פוסט-פאנק, קולד-וויב, דארק-וויב ואית'רנל-וויב[1]. סגנונות הלבוש בקרב תת-התרבות שואבים השראה מאופנת פאנק, ניו-וויב וניו-רומנטיק[2]. סגנונות אופנה נוספים מושרים מתקופות מוקדמות כמו התקופה הוויקטוריאנית, התקופה אדוארדית ובל אפוק. סגנון לבושם משלב לבוש כהה (לרוב שחור לחלוטין), איפור כהה ושיער שחור. תת-התרבות המשיכה לעורר עניין בקרב הקהל הנרחב במשך עשרות שנים לאחר הקמתה.

סוזי סו מסוזי והבאנשיז בשנת 1980


מקור והתפתחות הקהילה

המונח רוק-גותי נטבע בידי המבקר המוזיקלי ג'ון סטיקני ב-1967 כדי לתאר את פגישתו עם ג'ים מוריסון במרתף יין מואר באור עמום לו קרא "החדר המושלם לרוק הגותי של להקת הדלתות[3]". לפי ההיסטוריון למוזיקה קורט לודר[4], באותה השנה, השיר "All Tomorrow's Parties" של להקת "The Velvet Underground" יצרו "יצירת מופת רוק-גותית מהפנטת". בשנות השבעים המאוחרות, התואר 'גותי' שימש לתיאור האווירה של להקות פוסט-פאנק כמו סוזי והבאנשיז, מגזין וג'וי דיוויז'ון. בנוגע להופעה של סוזי והבאנשיז ביולי 1978, כתב המבקר ניק קנט שיש "מקבילות והשוואה עם חלוצי רוק-גותי כמו הדלתות ובוודאי, The Velvet Underground בתחילת דרכם המוזיקלית[5]". במרץ 1979, בביקורתו על האלבום השני של 'מגזין' הנקרא "Secondhand daylight", ציין קנט שיש "תחושת סמכות מחמירה חדשה" במוזיקה, עם "צלילי ניאו-גותי עגום[6]".  ב-15 בספטמבר באותה השנה, האמרגן של ג'וי דיוויז'ון, טוני וילסון, השתמש במונח בראיון בתכנית "something else". וילסון תיאר את ג'וי דיוויז'ון כ"גותיק" בהשוואה למוזיקת פופ פופולארית, רגע לפני עלייתם של הלהקה להופעה חיה[7]. המונח שומש בהמשך "ללהקות חדשות כמו באוהאוס שהופיעו בעקבות להקות כמו ג'וי דיוויז'ון וסוזי והבאנשיז.[8]" הסינגל הראשון Bela" Lugosi's Dead" של הלהקה באוהאוס יצא בשנת 1979, הסינגל ידוע כנקודת המוצא של הסגנון המוזיקלי רוק גותי. [9]

ב-1979, מגזין Sounds תיאר את ג'וי דיוויז'ון כ"גותי" ו-"תיאטרלי"[10]. בפברואר 1980, המגזין הבריטי Melody Maker העניק לאותה הלהקה את התואר "מאסטרים של גותיקה קודרת"[11]. לאחר מכן ציין המבקר ג'ון סאבג' את הזמר איאן קורטיס וכתב "הצהרת גותית צפונית מובהקת"[12].  עם זאת, רק מתחילת שנות ה-80 הפך הרוק הגותי לסגנון מוזיקלי עקבי וברור בתוך הפוסט-פאנק וחובבי הלהקות הנידונות החלו להתאחד לתנועה שניתן לזהות באופן מובהק. יתכן ולקחו את המעטפה ה"גותית" מהגיליון השבועי הבריטי Sounds משנת 1981: "הפנים של פאנק גותי"[13], הנכתב בידי סטיב קיטון. קיטון שאל בגיליון על הקהל של UK Decay: "יכול להיות שזהו בואו של פאנק גותי? בעוד באוהאוס פורסים את כנפיהם ועפים, האם זהו הדבר הגדול הבא?"[14] ביולי 1982, הפתיחה של המועדון באטקייב[15] ברחובות סוהו בלונדון סיפקה נקודת מפגש לסצנה המתעוררת. המקום לתקופה נקרא כ-"פאנק חיובי" על ידי המגזין הבריטי NME בגיליון מיוחד על שער המגזין בתחילת שנת-1983[16]. בעבר, המונח 'באט-קייבר' שימש לתאר את הדור הראשון של הגותים.


באוהאוס בהופעה חיה, שלישי לפברואר 2006
  1. ^ Schillerndes Dunkel : Geschichte, Entwicklung und Themen der Gothic-Szene, 1. Aufl, [Leipzig]: Plöttner, 2010, ISBN 978-3-86211-006-3
  2. ^ Die Gothics Interviews, Fotografien, Orig.-Ausg, Bad Tölz, 1999, ISBN 978-3-940213-06-8
  3. ^ John Covach, Doors, the, Oxford University Press, 2001, Oxford Music Online
  4. ^ Jayson Greene, Loder, Kurt, Oxford University Press, 2016-01-20, Oxford Music Online
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Stewart, James Robertson, (25 July 1917–9 July 2013), Principal, University of London, 1978–83, Who Was Who, Oxford University Press, 2007-12-01
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Physics Division annual review, 1 April 1978-31 March 1979, 1979-01-01
  7. ^ David Buckley, Joy Division, Oxford University Press, 2001, Oxford Music Online
  8. ^ Hy. Fitzgerald Reynolds, Joseph Sandford Thompson, Notes and Queries 150, 1926-05-15, עמ' 352–352 doi: 10.1093/nq/150.20.352e
  9. ^ Katherine A Lyseng-Williamson, Neil A Reynolds, Greg L Plosker, Tenofovir Disoproxil Fumarate, Drugs 65, 2005, עמ' 413–432 doi: 10.2165/00003495-200565030-00006
  10. ^ Catrin Watts, Music in Action Film, Routledge, 2020-10-15, עמ' 203–220, ISBN 978-1-351-20427-9
  11. ^ Susannah B. Mintz, On the Literary Nonfiction of Nancy Mairs, Palgrave Macmillan, ISBN 978-0-230-33768-8
  12. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, McAleer, Declan Martin, (born 10 July 1973), Member (SF) West Tyrone, Northern Ireland Assembly, since July 2012, Who's Who, Oxford University Press, 2014-12-01
  13. ^ Simone Tosoni, Disorder, Éditions Mélanie Seteun, 2019, עמ' 147–164, ISBN 978-2-913169-58-6
  14. ^ Simone Tosoni, Disorder, Éditions Mélanie Seteun, 2019, עמ' 147–164, ISBN 978-2-913169-58-6
  15. ^ C.E. Johnson, SNAP 8 progress report, February--April 1965, 1965-06-15
  16. ^ Ian Trowell, Genesis P-Orridge, 22 February 1950‐14 March 2020, Punk & Post Punk 9, 2020-06-01, עמ' 341–348 doi: 10.1386/punk_00046_7