איאן קרטיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איאן קרטיס
Ian Curtis (Joy Division).jpg
מידע כללי
שם לידה איאן קווין קרטיס
תאריך לידה 15 ביולי 1956
מקום לידה מנצ'סטר, אנגליה
תאריך פטירה 18 במאי 1980 (בגיל 23)
שנות פעילות 1976 עד 1980

איאן קווין קרטיסאנגלית: Ian Kevin Curtis‏; 15 ביולי 1956 - 18 במאי 1980) היה סולן, כותב, גיטריסט וקלידן להקת ג'וי דיוויז'ן, אותה הקים יחד עם ברנרד סאמנר ופיטר הוק במנצ'סטר שבאנגליה ב-1976.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרטיס נולד בבית החולים אולד טראפורד שבמנצ'סטר בשנת 1956. מאוחר יותר עברו הוריו להתגורר בעיר מקלספילד שם בילה את ילדותו. כבר בגיל צעיר ניכר היה שניחן בכישרון לכתיבת שירים, ולמרות שבגיל 11 זכה במלגת לימודים לבית הספר קינג'ס סקול שבעירו, מעולם לא התעניין בקריירה אקדמית, ואת עתידו ראה בקריירה מוזיקלית. גיבורי נעוריו של קרטיס היו דייוויד בואי, איגי פופ והוולווט אנדרגראונד. את צעדיו הראשונים ב"תעשיית המוזיקה" עשה כשעבד בחנות תקליטים במנצ'סטר, שם גם נחשף למגוון רחב של סגנונות מוזיקליים.

את דברה וודרוף, אשתו לעתיד, פגש קרטיס כשעוד למדו יחדיו במקלספילד. הם נישאו ב-23 באוגוסט 1975. ב-16 באפריל 1979 נולדה בתם היחידה נטלי. נטלי העידה שאביה אהד את קבוצת מנצ'סטר סיטי.‏[1]

ג'וי דיוויז'ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודת המפנה בחייו של קרטיס הייתה לאחר שנכח בהופעה של הסקס פיסטולז בשנת 1976. באותה הופעה הבין שעתידו נמצא מול קהל ולא רק כמעריץ. לאחר כמה נסיונות כושלים להקים להקה יחד עם חבריו במקלספילד, פגש קרטיס את ברנרד סאמנר ופיטר הוק הצעירים שניסו לעשות בדיוק את אותו הדבר וחיפשו סולן; קרטיס חבר לשניים. זמן קצר לאחר מכן צירפה השלישייה לשורותיה את המתופף סטפן מוריס, שהיה לחבר האחרון בהרכב. תקופה קצרה נקראה הלהקה "ורשה" אך כדי להימנע מבלבול עם להקה אחרת בעלת שם דומה, שינתה ב-1978 הלהקה את שמה ל"ג'וי דיוויז'ן". התמדתו העיקשת של קרטיס היא שהביאה להחתמת הלהקה בפקטורי רקורדס, הלייבל האגדי לימים שהקים טוני וילסון. קרטיס אף שיכנע את וילסון לתת ללהקה לבצע את השיר Shadowplay בתוכנית החדשות המקומית אותה הגיש, Granada Reports.

גם אחרי שהלהקה צברה קהל מעריצים אדוק במנצ'סטר, המשיך קרטיס להחזיק בעבודתו כפקיד האחראי על טיפול במובטלים בשירות הציבורי כדי לפרנס אותו ואת דבורה. "אני זוכר מקרים ששילמנו לו כדי שיישאר לסדר את האולפן אחרי החזרות", סיפר פיטר הוק לימים.

מלבד היותו סולן, היה קרטיס אחראי לכל הטקסטים של הלהקה, בין השאר הושפע מכותבים כג'יי ג'י באלארד, ויליאם בורוז ודייוויד בואי. רבים מהשירים שכתב היו עמוסים בדימויים של דיכאון, ייאוש, מוות, אלימות, ניכור והניוון של החיים בעיר. בספרה הביוגרפי "לגעת ממרחק", על מערכת היחסים שלה עם איאן, מתארת דבורה איך היה קרטיס יושב על הריצפה בביתם ומשרבט את רעיונותיו במחברות. קולו העמוק והמצמרר, נוכחותו הבימתית והמחוות שאימץ לעצמו (בין השאר בהשראת פרנק סינטרה) יצרו תמהיל ייחודי בעל השפעה מיסטית על הקהל. שנים לאחר מכן אמר סולן להקת U2, בונו, ש"כל זמן שקרטיס היה בחיים הוא היה הפרפורמר הטוב ביותר ברוק". לדעת רבים כתיבתו של איאן שיקפה את רגשותיו ואת הקשיים אותם עבר, ולמרות זאת מכריו מתארים אותו כאדם היודע ליהנות, אמנם אקסצנטרי מעט, אך עם חוש הומור בריא.

על הבמה סיגל לעצמו קרטיס סגנון ריקוד תזזיתי, המאזכר התקפי אפילפסיה, מחלה שהוא עצמו לקה בה. לעתים לא היה ברור לאנשים בקהל אם קרטיס חווה התקף אפילפטי, רוקד או שמא שניהם בו זמנית כ"חלק מהמופע". למחלה, מרגע שאובחנה בינואר 1979, הייתה השפעה מכרעת על חייו של קרטיס. למרות שתכיפותם של ההתקפים ועוצמתם לא הייתה עקבית, התרופות שנאלץ ליטול גרמו לשינויים קיצוניים במצבי רוחו, מה גם שהתקף יכול היה להיגרם על ידי הבזקי אור במועדונים, ולא אחת קרה שהתקפים קרו על הבמה במהלך הופעה.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון החיים הקדחתני שהכתיבה הלהקה, סיבובי ההופעות התכופים והלחץ לפרנס את משפחתו הטרייה נתנו את אותותיהם באיאן. מחלתו החריפה ושיבשה את מהלך סיבוב ההופעות, כשמעת לעת היה קרטיס מאושפז בבית חולים לאחר התקף קשה. במהלך סיבוב הופעות פגש קרטיס את העיתונאית הבלגית אניק הונורה ובין השניים התנהל רומן.

ההופעה האחרונה של ג'וי דיוויז'ן נערכה באוניברסיטת ברמינגהם, ב-2 במאי 1980. נסיון ההתאבדות הראשון של קרטיס התרחש רק זמן קצר קודם לכן, לאחר שנטל מנת יתר של תרופת האפילפסיה. לחברי הלהקה סיפר שבגלל הפחד שנסיון ההתאבדות לא ייצלח והוא ייוותר עם נזק מוחי לא השלים את המהלך.

נאמר שהדיכאון המתגבר שלו, בין השאר עקב קריסת נישואיו לדבורה (שמתוארים בשיר Love Will Tear Us Apart, השיר המזוהה ביותר עם הלהקה), ורגשות האשם שכירסמו בו עקב הרומן עם הונורה הם שהובילו אותו לנסות לשים קץ לחייו.

ב-17 במאי 1980, ימים ספורים לפני תחילת סיבוב ההופעות הראשון של הלהקה בארצות הברית, שהה קרטיס לבדו בביתו וצפה בסרט Stroszek של הבמאי ורנר הרצוג, על אמן מיוסר ששם קץ לחייו, והאזין לאלבום הבכורה של איגי פופ, The Idiot. מאוחר יותר, בשעות הקטנות של הלילה תלה את עצמו במטבח.

קרטיס נקבר במקלספילד, עיר ילדותו. על מצבתו נחקקה השורה "Love will tear us apart". כחודש לאחר מכן יצא השיר לרדיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]