ג'ים מוריסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'יימס דאגלס מוריסון

תאריך לידה	8 בדצמבר 1943
מקום לידה	מלבורן, פלורידה, ארצות הברית
תאריך פטירה	3 ביולי 1971
מקום פטירה	פריז, צרפת
שנות פעילות	1965–1971
סוגה	רוק הארד רוק רוק פסיכדלי רוק קל
עיסוק	מוזיקאי, זמר, משורר
חברת תקליטים	Elektra
TheDoors.com

ג'יימס דאגלס מוריסון (באנגלית: James Douglas Morrison;‏ 8 בדצמבר 1943 – 3 ביולי 1971) היה משורר, זמר, סופר ובמאי קולנוע אמריקאי. מוריסון ידוע בעיקר כזמר וכותב השירים של להקת הדלתות, ונחשב לאחד הסולנים המשפיעים והכריזמטיים בתולדות מוזיקת הרוק.

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] נעוריו

מוריסון נולד בפלורידה שבארצות הברית והיו לו אח ואחות קטנים. אחותו, אנה רובין נולדה ב-1947 בניו מכסיקו, ואחיו, אנדריו לי נולד ב-1948 בקליפורניה. כילד, נדד ברחבי המדינה עקב משרתו הצבאית של אביו. כנער היה מורד במוסכמות, והחל להשתמש בכמויות רבות של סמים. ביוני 1961 סיים את לימודיו בתיכון בוירג'יניה. כילד ונער חלם מוריסון על קריירה של במאי קולנוע, ובינואר 1964 עבר ללוס אנג'לס, קליפורניה ללמוד קולנוע וצילום באוניברסיטת UCLA וסיים את לימודי התואר ב-1965.

[עריכה] הדלתות

באוניברסיטה פגש בבחור צעיר בשם ריי מנזרק. מוריסון ומנזרק, נגן קלידים ובסיסט מחונן, גילו את כשרון השירה המיוחד של מוריסון, והחלו עד מהרה לכתוב מוזיקה ביחד. אליהם הצטרפו המתופף ג'ון דנסמור, וחברו הגיטריסט רובי קריגר שאותם פגשו בחוג מדיטציה. הרביעייה, שנקראה הדלתות על שם ציטוט משירו של המשורר המפורסם ויליאם בלייק, התחילה לנגן תחילה במועדונים בקליפורניה ומעט אחר כך הוציאה את אלבומה הראשון, שזכה להצלחה רבה.

קלות הדעת של חברי הלהקה, ובעיקר מוריסון, והצריכה הרבה שלו של אלכוהול וסמים, הביאה את הלהקה לצרות, וב-1969 הועמד מוריסון למשפט במיאמי, בעקבות תקרית בה חשף, לכאורה, את איבר מינו מול קהל מעריצים בהופעה. המשפט גבה מהלהקה סכום כסף גדול, והיה צעד ראשון בדרך להתפרקותה.

בראשית שנות השבעים נטש מוריסון את הלהקה, ונסע לפריז להתייחד עם חברתו.

מוריסון ראה עצמו כמשורר אמריקני והרבה לכתוב פואמות. הוא חיפש דרכים חדשות ליצור ולהתבטא ובתקופה בה להקתו המעיטה להופיע, במיוחד ב-1969, התפנה מוריסון להוציא, במהדורה מוגבלת, ספר שירים פרי עטו והרבה להקליט את עצמו קורא את שירתו. גם בשהותו בפריז ב-1971 לפני מותו, הקליט עצמו קורא שירה באולפן מקומי. שבע שנים לאחר מותו, הוציאה הלהקה את האלבום "תפילה אמריקנית" המבוסס על הקלטות אלה. מוריסון קורא שירה מלווה על ידי הדלתות מנגנים מוזיקה מקורית וקטעים נטולי שירה מהקלטות ישנות. האלבום נשמע בנשימה אחת מהתחלה עד סופו.

[עריכה] מותו

הקבר של מוריסון בפר לשז.

ב-3 ביולי 1971, נמצא ג'ים על ידי חברתו, פאמלה קורסון, ללא רוח חיים באמבט שבבית המלון בו שהה. בהתאם לחוק הצרפתי, לא נעשתה נתיחה שלאחר המוות מכיוון שלא היו סימנים לפשע. למרות זאת, סיבת המוות הרשמית לפי החוקרים הצרפתים נקבעה כהתקף לב. לפי קורסון, מוריסון שאף מנת יתר של הרואין שטעה והעריך כקוקאין.

מוריסון נקבר בבית הקברות "פר לשז" שבפריז, בו קבורים גם אנשים כגון אוסקר וויילד, שופן, איב מונטן ואנשי רוח רבים. קברו של מוריסון מושך מבקרים רבים וחרף העובדה שישנם מעריצים שמשחיתים את המקום על ידי כתובות גרפיטי המעטרים את קברו ואף קברים הנמצאים על הנתיב המוביל אליו, קברו נשאר בפריז.