קשרי לימפה – הבדלי גרסאות
Santacruz13 (שיחה | תרומות) הרחבה, עריכה, הוספת מקור |
Santacruz13 (שיחה | תרומות) הוספת מקורות |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה|תאריך=19 ספטמבר, 2023}} |
|||
[[קובץ:Normal Lymph Node (5610754370).jpg|ממוזער|'''קשר לימפה - Lymph Node''' חתך [[היסטולוגיה|היסטולוגי]] בקשר לימפה מאזור המעי הגס. הגדלה: פי 40. צביעה: [[צביעת המטוקסילין-אאוזין|המטוקסילין ואאוזין]] (H&E). גרעיני תאים בסגול, שאר המרכיבים בגוונים של וורוד.]] |
[[קובץ:Normal Lymph Node (5610754370).jpg|ממוזער|'''קשר לימפה - Lymph Node''' חתך [[היסטולוגיה|היסטולוגי]] בקשר לימפה מאזור המעי הגס. הגדלה: פי 40. צביעה: [[צביעת המטוקסילין-אאוזין|המטוקסילין ואאוזין]] (H&E). גרעיני תאים בסגול, שאר המרכיבים בגוונים של וורוד.]] |
||
'''קשרי לימפה''' (ב[[אנגלית]]: '''Lymph nodes'''), הידועים גם כ"'''קשריות לימפה'''" הם מבנים קטנים, [[אובל|סגלגלים]] בצורתם, המהווים חלק מ[[מערכת הלימפה]] והמפוזרים בגוף ומקושרים באמצעות מערכת כלי הדם והלימפה. בספרות שכיח גם המונח "בלוטות לימפה", אף כי בניגוד ל[[בלוטה|בלוטות]], התפקיד העיקרי של קשרי הלימפה אינו קשור בתהליכי [[הפרשה (ביולוגיה)|הפרשה]]. |
'''קשרי לימפה''' (ב[[אנגלית]]: '''Lymph nodes'''), הידועים גם כ"'''קשריות לימפה'''" הם מבנים קטנים, [[אובל|סגלגלים]] בצורתם, המהווים חלק מ[[מערכת הלימפה]] והמפוזרים בגוף ומקושרים באמצעות מערכת כלי הדם והלימפה. בספרות שכיח גם המונח "בלוטות לימפה", אף כי בניגוד ל[[בלוטה|בלוטות]], התפקיד העיקרי של קשרי הלימפה אינו קשור בתהליכי [[הפרשה (ביולוגיה)|הפרשה]]. |
||
שורה 13: | שורה 12: | ||
== אנטומיה כללית == |
== אנטומיה כללית == |
||
[[קובץ:Lymphatic immune system lymph node5-CROPPED.jpg|ממוזער|300x300 פיקסלים|תרשים סכמטי של קשר לימפה. קשר הליפמה עטוף בקופסית (מעטה בצבע ירוק) דרכו חודרים כלי לימפה ״מביאים״. במרכז הקשר במקום הקרוי ״השער״, מצוי שקע המהווה מקום כניסה של עורק מרכזי, ויציאה של וריד מרכזי וצינור לימפה ״מוציא״. תוך קשר הלימפה מחולק לשני אזורים עיקריים: הקליפה ההמוקמת היקפית פנימית מן הקופסית, וליבה, הממוקמת סביב השער ופנימית לקליפה.]] |
[[קובץ:Lymphatic immune system lymph node5-CROPPED.jpg|ממוזער|300x300 פיקסלים|תרשים סכמטי של קשר לימפה. קשר הליפמה עטוף בקופסית (מעטה בצבע ירוק) דרכו חודרים כלי לימפה ״מביאים״. במרכז הקשר במקום הקרוי ״השער״, מצוי שקע המהווה מקום כניסה של עורק מרכזי, ויציאה של וריד מרכזי וצינור לימפה ״מוציא״. תוך קשר הלימפה מחולק לשני אזורים עיקריים: הקליפה ההמוקמת היקפית פנימית מן הקופסית, וליבה, הממוקמת סביב השער ופנימית לקליפה.]] |
||
הנוכחות האפשרית של [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] זרים (או פתוגנים) בתוך מערכת הדם עלולה לגרום למסכת של אירועים שיש בכוחם לפגוע בשווי המשקל הפיסיולוגי ([[הומאוסטאזיס|הומיאוסטזיס]]) במקומות רבים בגוף. כדי למנוע שינויים הומיאוסטטיים, מנטרת מערכת החיסון את רקמת הדם כדי לאתר פתוגנים אפשריים. אחד מאמצעי הניטור מתקיים בקשרי הלימפה, המהווים חלק ממערכת הלימפה. מערכת הלימפה מנקזת את נוזל הלימפה, נוזל הנאסף על ידי נימות הלימפה מתוך הנוזל החוץ תאי. זהו תהליך המתקיים בכל מקום בגוף. כלי הלימפה הולכים ומתכנסים, הולכים ומתנקזים לשני צינורות לימפה מרכזיים (thoracic duct, right lymphatic duct), המתחברים לוורידי הצוואר (קודם התכנסותם לווריד הנבוב העליון). כך, נוזל הלימפה ותכולתו מתווספים לרקמת הדם עם כניסתה לעלייה הימנית של הלב. בנוסף לנוזל חוץ תאי, מכילה הלימפה תאים שונים המשתייכים למערכת החיסון (בעיקר לימפוציטים ו[[מונוציט]]<nowiki/>ים); אלה מתווספים לנוזל הלימפה בעת מעברו דרך קשרי הלימפה (להלן תיקרא התערובת - רקמת הלימפה). |
הנוכחות האפשרית של [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] זרים (או פתוגנים) בתוך מערכת הדם עלולה לגרום למסכת של אירועים שיש בכוחם לפגוע בשווי המשקל הפיסיולוגי ([[הומאוסטאזיס|הומיאוסטזיס]]) במקומות רבים בגוף. כדי למנוע שינויים הומיאוסטטיים, מנטרת מערכת החיסון את רקמת הדם כדי לאתר פתוגנים אפשריים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Hampton, H.R & Chtanova, T.|שם=Lymphatic Migration of Immune Cells|כתב עת=Frontiers in Immunology|כרך=10|שנת הוצאה=2019|doi=10.3389/fimmu.2019.01168|קישור=https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fimmu.2019.01168}}</ref> אחד מאמצעי הניטור מתקיים בקשרי הלימפה, המהווים חלק ממערכת הלימפה. מערכת הלימפה מנקזת את נוזל הלימפה, נוזל הנאסף על ידי נימות הלימפה מתוך הנוזל החוץ תאי. זהו תהליך המתקיים בכל מקום בגוף.<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Schwager, S. & Detmar, M.|שם=Inflammation and Lymphatic Function|כתב עת=Frontiers in Immunology|כרך=10|שנת הוצאה=2019|doi=10.3389/fimmu.2019.00308|קישור=https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fimmu.2019.00308}}</ref> כלי הלימפה הולכים ומתכנסים, הולכים ומתנקזים לשני צינורות לימפה מרכזיים (thoracic duct, right lymphatic duct), המתחברים לוורידי הצוואר (קודם התכנסותם לווריד הנבוב העליון). כך, נוזל הלימפה ותכולתו מתווספים לרקמת הדם עם כניסתה לעלייה הימנית של הלב. בנוסף לנוזל חוץ תאי, מכילה הלימפה תאים שונים המשתייכים למערכת החיסון (בעיקר לימפוציטים ו[[מונוציט]]<nowiki/>ים); אלה מתווספים לנוזל הלימפה בעת מעברו דרך קשרי הלימפה (להלן תיקרא התערובת - רקמת הלימפה).<ref name=":0" /> |
||
קשרי הלימפה ממוקמים בנקודות מוגדרות לאורך העץ המתכנס של מערכת כלי הלימפה. כך, כל קשר לימפה מנקז דרכו תכולה של קבוצת צינורות לימפה נכנסים (או ״מביאים״), ורקמת הלימפה, לאחר שעברה ניטור בתוך קשר הלימפה, עוזבת את קשר הלימפה דרך צינור לימפה מוציא יחיד. רקמת הלימפה היוצאת עשויה להיות שונה בהרכבה מזו שנכנסה, הן בהרכב התאים והן בהרכב המומסים בנוזל. לדוגמה, קשר לימפה המצוי בתחתית הירך ובחלקה הגבי ({{קישור שפה|2=popliteal lymph node|3=קשר לימפה פופליטיאלי}}), מנקז את מרבית כלי הלימפה המתכנסים מאזור הרגל התחתונה בעת התכנסותם לכיוון האגן, שבו ממקומים קשרי לימפה אזוריים נוספים (להלן ״פיזור לימפטי״). כך, בשלב זה או אחר, כל רקמת הלימפה מסוננת דרך קשרי לימפה בדרכה לעירוב עם מערכת הדם. אף כי קשרי הלימפה מפוזרים בכל מקום בגוף, ישנם מספר אזורים המועדים יותר לזיהום פתוגנים, ובהם יש ריכוז גבוה יותר של קשרי לימפה, כגון ה[[עור]], [[מערכת העיכול]], [[מערכת הנשימה]], ו[[מערכת המין]]. |
קשרי הלימפה ממוקמים בנקודות מוגדרות לאורך העץ המתכנס של מערכת כלי הלימפה. כך, כל קשר לימפה מנקז דרכו תכולה של קבוצת צינורות לימפה נכנסים (או ״מביאים״), ורקמת הלימפה, לאחר שעברה ניטור בתוך קשר הלימפה, עוזבת את קשר הלימפה דרך צינור לימפה מוציא יחיד. רקמת הלימפה היוצאת עשויה להיות שונה בהרכבה מזו שנכנסה, הן בהרכב התאים והן בהרכב המומסים בנוזל. לדוגמה, קשר לימפה המצוי בתחתית הירך ובחלקה הגבי ({{קישור שפה|2=popliteal lymph node|3=קשר לימפה פופליטיאלי}}), מנקז את מרבית כלי הלימפה המתכנסים מאזור הרגל התחתונה בעת התכנסותם לכיוון האגן, שבו ממקומים קשרי לימפה אזוריים נוספים (להלן ״פיזור לימפטי״). כך, בשלב זה או אחר, כל רקמת הלימפה מסוננת דרך קשרי לימפה בדרכה לעירוב עם מערכת הדם. אף כי קשרי הלימפה מפוזרים בכל מקום בגוף, ישנם מספר אזורים המועדים יותר לזיהום פתוגנים, ובהם יש ריכוז גבוה יותר של קשרי לימפה, כגון ה[[עור]], [[מערכת העיכול]], [[מערכת הנשימה]], ו[[מערכת המין]]. |
||
שורה 33: | שורה 32: | ||
# זקיק<nowiki/>ים לימפואידיים - lymphoid nodules |
# זקיק<nowiki/>ים לימפואידיים - lymphoid nodules |
||
הסינוס התת-קפסולרי הוא המרווח הראשון אליו עוברת רקמת הלימפה עם כניסתה מן הצינורות המביאים (סינוס הוא כלי דם רחב) . רקמת הפלסמה עוברת לסינוסים קפסולריים, שהם פיצול של הסינוס התת- קפסולרי, המובילים באופן רדיאלי למרכז קשר הלימפה, ושם נעשים סינוסים מדולריים. כל הסינוסים המדולריים מתלכדים באזור שער קשר הלימפה ויוצאים מקשר הלימפה בצורת כלי לימפה מוציא.פתוגן חופשי המצוי ברקמת הלימפה, או כזה המצוי במקרופגים, עשוי לחצות את דופן הסינוס ולהגיע לרקמה הלימפטית של קשר הלימפה. מקור הפתוגן הוא לרוב מאזור חדירתו לגוף. הרקמה הלימפטית כוללת אזורים מוגדרים שבהם יושבים לימפוציטים מסוג B, השוכנים במבנים מעוגלים הקרויים אוניות או זקיקים, ואזורים מוגדרים של לימפוציטים מסוג T, היושבים באופן מפוזר סביב הזקיקים. בין הלימפוציטים ממוקמים תאי תמך ותאים ממערכת החיסונית המולדת, שתפקידם להפגיש בין הלימפוציטים לפתוגן. מפגש כזה עשוי להוביל לשפעול הלימפציטים ולתגובה חיסונית. כך, קשר הלימפה מצטייר כאיבר המכיל בתוכו את כל הכילים הנדרשים למפגש מוצלח בין מערכת החיסון לפתוגן, לאמור הפעלתה של תגובה חיסונית. מקור הלימפוציטים המגיעים לקשרי הלימפה הוא ב[[מח העצם]] וה- [[תימוס]]. לימפוציטים אלה מכונים לימפוציטים נאיביים, מגיעים עם זרם הדם לקשריות הלימפה, ואם לא יעברו שפעול, עשויים לנדוד לכיוון הליבה ולצאת על מנת לנדוד לקשרי לימפה נוספים. |
הסינוס התת-קפסולרי הוא המרווח הראשון אליו עוברת רקמת הלימפה עם כניסתה מן הצינורות המביאים (סינוס הוא כלי דם רחב) . רקמת הפלסמה עוברת לסינוסים קפסולריים, שהם פיצול של הסינוס התת- קפסולרי, המובילים באופן רדיאלי למרכז קשר הלימפה, ושם נעשים סינוסים מדולריים. כל הסינוסים המדולריים מתלכדים באזור שער קשר הלימפה ויוצאים מקשר הלימפה בצורת כלי לימפה מוציא.פתוגן חופשי המצוי ברקמת הלימפה, או כזה המצוי במקרופגים, עשוי לחצות את דופן הסינוס ולהגיע לרקמה הלימפטית של קשר הלימפה. מקור הפתוגן הוא לרוב מאזור חדירתו לגוף. הרקמה הלימפטית כוללת אזורים מוגדרים שבהם יושבים לימפוציטים מסוג B, השוכנים במבנים מעוגלים הקרויים אוניות או זקיקים, ואזורים מוגדרים של לימפוציטים מסוג T, היושבים באופן מפוזר סביב הזקיקים. בין הלימפוציטים ממוקמים תאי תמך ותאים ממערכת החיסונית המולדת, שתפקידם להפגיש בין הלימפוציטים לפתוגן. מפגש כזה עשוי להוביל לשפעול הלימפציטים ולתגובה חיסונית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Hunter, M.C. et al.|שם=Dendritic Cells and T Cells Interact Within Murine Afferent Lymphatic Capillaries|כתב עת=Frontiers in Immunology|כרך=10|שנת הוצאה=2019|doi=https://doi.org/10.3389/fimmu.2019.00520|קישור=https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fimmu.2019.00520/full}}</ref> כך, קשר הלימפה מצטייר כאיבר המכיל בתוכו את כל הכילים הנדרשים למפגש מוצלח בין מערכת החיסון לפתוגן, לאמור הפעלתה של תגובה חיסונית. מקור הלימפוציטים המגיעים לקשרי הלימפה הוא ב[[מח העצם]] וה- [[תימוס]]. לימפוציטים אלה מכונים לימפוציטים נאיביים, מגיעים עם זרם הדם לקשריות הלימפה, ואם לא יעברו שפעול, עשויים לנדוד לכיוון הליבה ולצאת על מנת לנדוד לקשרי לימפה נוספים. |
||
=== האזור הסמוך לקליפה - paracortex === |
=== האזור הסמוך לקליפה - paracortex === |
||
שורה 48: | שורה 47: | ||
התאים מובלים לאורכם מיתרי הרטיקולין (תוארו לעיל) לכיוון סינוסים מדולריים. התאים מחלחלים לתוך הסינוסים ומובלים אל מחוץ לקשר הלימפה. |
התאים מובלים לאורכם מיתרי הרטיקולין (תוארו לעיל) לכיוון סינוסים מדולריים. התאים מחלחלים לתוך הסינוסים ומובלים אל מחוץ לקשר הלימפה. |
||
לסיכום, קשר הלימפה הוא איבר דינמי, שבו מתקיימת תנועה מתמדת של רקמה לימפטית. תנועת הרקמה וכינוסה לאזור מוגדר אנטומית (קשר הלימפה) משפרים מאד את סיכויי המפגש בין פתוגנים לתאי מערכת החיסון, מפגש העשוי להוביל לתגובה חיסונית המאפשרת את מיגור הפתוגן. |
לסיכום, קשר הלימפה הוא איבר דינמי, שבו מתקיימת תנועה מתמדת של רקמה לימפטית. תנועת הרקמה וכינוסה לאזור מוגדר אנטומית (קשר הלימפה) משפרים מאד את סיכויי המפגש בין פתוגנים לתאי מערכת החיסון, מפגש העשוי להוביל לתגובה חיסונית המאפשרת את מיגור הפתוגן.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ikomi, F., Kawai, Y & Ohhashi, T.|שם=Recent Advance in Lymph Dynamic Analysis in Lymphatics and Lymph Nodes|כתב עת=Annals of Vascular Diseases|כרך=5|שנת הוצאה=2012|עמ=258–268|doi=10.3400/avd.ra.12.00046|קישור=https://www.jstage.jst.go.jp/article/avd/5/3/5_ra.12.00046/_article}}</ref> |
||
== פיזור לימפטי == |
== פיזור לימפטי == |
||
שורה 61: | שורה 60: | ||
[[מערכת הלימפה]]{{ויקישיתוף בשורה}}{{בריטניקה}} |
[[מערכת הלימפה]]{{ויקישיתוף בשורה}}{{בריטניקה}} |
||
== הערות שוליים == |
|||
⚫ | |||
[[קטגוריה:מערכת הלימפה]] |
[[קטגוריה:מערכת הלימפה]] |
||
⚫ |
גרסה מ־10:29, 29 בספטמבר 2023
קשרי לימפה (באנגלית: Lymph nodes), הידועים גם כ"קשריות לימפה" הם מבנים קטנים, סגלגלים בצורתם, המהווים חלק ממערכת הלימפה והמפוזרים בגוף ומקושרים באמצעות מערכת כלי הדם והלימפה. בספרות שכיח גם המונח "בלוטות לימפה", אף כי בניגוד לבלוטות, התפקיד העיקרי של קשרי הלימפה אינו קשור בתהליכי הפרשה.
התפקיד העיקרי של קשרי הלימפה קשור למערכת החיסון והתגובה החיסונית, והוא ליצור סביבה פנימית מתאימה למפגש בין לימפוציטים (בעיקר נאיביים) לבין פתוגנים שונים, המגיעים לקשרי הלימפה באופן ישיר באמצעות צינורות הדם והלימפה,נוזל חוץ תאי או כשהם מובלים על ידי מקרופאגים או תאים דנדריטיים בצינורות הלימפה.[1]
בגוף האדם מפוזרים כחמש עד שש מאות קשרי לימפה בגדלים שונים, הדומים במבנה התאי ובתפקוד.
קשרי הלימפה הופכים מוגדלים במצבים שונים, החל ממצבים דלקתיים, כגון דלקת גרון ועד למצבים חמורים יותר כגון בחלק ממחלות הסרטן. עירוב קשר הלימפה במחלת הסרטן הוא בעל חשיבות לאבחנת שלב המחלה ומידת התפשטותה (הידוע כשלב ה-Staging), וכן לפרוגנוזה הצפויה.[2]
אנטומיה כללית
הנוכחות האפשרית של מיקרואורגניזמים זרים (או פתוגנים) בתוך מערכת הדם עלולה לגרום למסכת של אירועים שיש בכוחם לפגוע בשווי המשקל הפיסיולוגי (הומיאוסטזיס) במקומות רבים בגוף. כדי למנוע שינויים הומיאוסטטיים, מנטרת מערכת החיסון את רקמת הדם כדי לאתר פתוגנים אפשריים.[3] אחד מאמצעי הניטור מתקיים בקשרי הלימפה, המהווים חלק ממערכת הלימפה. מערכת הלימפה מנקזת את נוזל הלימפה, נוזל הנאסף על ידי נימות הלימפה מתוך הנוזל החוץ תאי. זהו תהליך המתקיים בכל מקום בגוף.[4] כלי הלימפה הולכים ומתכנסים, הולכים ומתנקזים לשני צינורות לימפה מרכזיים (thoracic duct, right lymphatic duct), המתחברים לוורידי הצוואר (קודם התכנסותם לווריד הנבוב העליון). כך, נוזל הלימפה ותכולתו מתווספים לרקמת הדם עם כניסתה לעלייה הימנית של הלב. בנוסף לנוזל חוץ תאי, מכילה הלימפה תאים שונים המשתייכים למערכת החיסון (בעיקר לימפוציטים ומונוציטים); אלה מתווספים לנוזל הלימפה בעת מעברו דרך קשרי הלימפה (להלן תיקרא התערובת - רקמת הלימפה).[4]
קשרי הלימפה ממוקמים בנקודות מוגדרות לאורך העץ המתכנס של מערכת כלי הלימפה. כך, כל קשר לימפה מנקז דרכו תכולה של קבוצת צינורות לימפה נכנסים (או ״מביאים״), ורקמת הלימפה, לאחר שעברה ניטור בתוך קשר הלימפה, עוזבת את קשר הלימפה דרך צינור לימפה מוציא יחיד. רקמת הלימפה היוצאת עשויה להיות שונה בהרכבה מזו שנכנסה, הן בהרכב התאים והן בהרכב המומסים בנוזל. לדוגמה, קשר לימפה המצוי בתחתית הירך ובחלקה הגבי (קשר לימפה פופליטיאלי (אנ')), מנקז את מרבית כלי הלימפה המתכנסים מאזור הרגל התחתונה בעת התכנסותם לכיוון האגן, שבו ממקומים קשרי לימפה אזוריים נוספים (להלן ״פיזור לימפטי״). כך, בשלב זה או אחר, כל רקמת הלימפה מסוננת דרך קשרי לימפה בדרכה לעירוב עם מערכת הדם. אף כי קשרי הלימפה מפוזרים בכל מקום בגוף, ישנם מספר אזורים המועדים יותר לזיהום פתוגנים, ובהם יש ריכוז גבוה יותר של קשרי לימפה, כגון העור, מערכת העיכול, מערכת הנשימה, ומערכת המין.
מבנה תאי וארגונו בקשר הלימפה
לקשר לימפה מבנה דמוי בלוטה בעל צורה סגלגלה, המזכירה זרע שעועית. בדומה לאיברים פנימיים רבים הוא עטוף בקופסית (capsule) הבנויה רקמות חיבור צפופה המכילה סיבי אלסטין וקולגן צפופים ובינהן פיברובלסטים ספורים. מעברו השני של המבנה המעוגל ישנו אזור שקוע דרכו נכנס העורק הראשי של קשר הלימפה, ויוצאים הווריד הראשי וצינור הלימפה המוציא (אנ') (efferent). השקע נודע בשם שער או hilum. המעטפת הקמורה של הקופסית ״מחוררת״ על ידי מספר גדול של צינורות לימפה מביאים (אנ') (afferent). מנקודות הכניסה בהיקף נמשכות שלוחות (trabeculae) העשויות מיתרים מסיבי רטיקולין (אנ') למרכז קשר הלימפה, ואלה מעניקים לו תמיכה מכנית.
תצפית היסטולוגית (אנ') בקשר לימפה חושפת שלושה אזורים:
- הקליפה החיצונית - outer cortex
- האזור הסמוך לקליפה - paracortex
- הליבה - medulla
הקליפה החיצונית - outer cortex
בקליפה החיצונית, או בקיצור בקליפה, שלושה מבנים:
- סינוס תת-קפסולרי - subcapsular sinus
- סינוס קפסולרי - cortical sinus
- זקיקים לימפואידיים - lymphoid nodules
הסינוס התת-קפסולרי הוא המרווח הראשון אליו עוברת רקמת הלימפה עם כניסתה מן הצינורות המביאים (סינוס הוא כלי דם רחב) . רקמת הפלסמה עוברת לסינוסים קפסולריים, שהם פיצול של הסינוס התת- קפסולרי, המובילים באופן רדיאלי למרכז קשר הלימפה, ושם נעשים סינוסים מדולריים. כל הסינוסים המדולריים מתלכדים באזור שער קשר הלימפה ויוצאים מקשר הלימפה בצורת כלי לימפה מוציא.פתוגן חופשי המצוי ברקמת הלימפה, או כזה המצוי במקרופגים, עשוי לחצות את דופן הסינוס ולהגיע לרקמה הלימפטית של קשר הלימפה. מקור הפתוגן הוא לרוב מאזור חדירתו לגוף. הרקמה הלימפטית כוללת אזורים מוגדרים שבהם יושבים לימפוציטים מסוג B, השוכנים במבנים מעוגלים הקרויים אוניות או זקיקים, ואזורים מוגדרים של לימפוציטים מסוג T, היושבים באופן מפוזר סביב הזקיקים. בין הלימפוציטים ממוקמים תאי תמך ותאים ממערכת החיסונית המולדת, שתפקידם להפגיש בין הלימפוציטים לפתוגן. מפגש כזה עשוי להוביל לשפעול הלימפציטים ולתגובה חיסונית.[5] כך, קשר הלימפה מצטייר כאיבר המכיל בתוכו את כל הכילים הנדרשים למפגש מוצלח בין מערכת החיסון לפתוגן, לאמור הפעלתה של תגובה חיסונית. מקור הלימפוציטים המגיעים לקשרי הלימפה הוא במח העצם וה- תימוס. לימפוציטים אלה מכונים לימפוציטים נאיביים, מגיעים עם זרם הדם לקשריות הלימפה, ואם לא יעברו שפעול, עשויים לנדוד לכיוון הליבה ולצאת על מנת לנדוד לקשרי לימפה נוספים.
האזור הסמוך לקליפה - paracortex
אזור זה ממוקם עמוק יותר מן הקליפה. אין בו זקיקים לימפואידיים (ריכוזים של לימפוציטים מסוג B), אך הוא עשיר בלימפוציטים מסוג T.
הליבה - medulla
זו השכבה העמוקה ביותר בקשר הלימפה. לשכבה זו מתכנסים תאים שונים לקראת יציאתם מקשר הלימפה, בין אם בזרם הדם או בין אם בצינור הלימפה:
- לימפוציטים בלתי משופעלים הממשיכים בנדידיתם.
- לימפוציטים T משופעלים
- תאים מייצרי נוגדנים - תאי פלסמה, שהם מתמיינים מלימפוציטים B משופעלים.
- תאים שונים המשתייכים למערכת החיסון המולדת.
התאים מובלים לאורכם מיתרי הרטיקולין (תוארו לעיל) לכיוון סינוסים מדולריים. התאים מחלחלים לתוך הסינוסים ומובלים אל מחוץ לקשר הלימפה.
לסיכום, קשר הלימפה הוא איבר דינמי, שבו מתקיימת תנועה מתמדת של רקמה לימפטית. תנועת הרקמה וכינוסה לאזור מוגדר אנטומית (קשר הלימפה) משפרים מאד את סיכויי המפגש בין פתוגנים לתאי מערכת החיסון, מפגש העשוי להוביל לתגובה חיסונית המאפשרת את מיגור הפתוגן.[6]
פיזור לימפטי
כאמור לעיל קשרי לימפה שונים מנקזים אזורים בגוף. כך למשל:
- קשרי לימפה אקסילריות (של בית השחי) הן אזור הניקוז הראשוני של הגפיים העליונות ושל האזור הצידי החיצוני (לטרלי) של השדיים.
- הירך ושק האשכים מתנקזים ישירות לקשרי הלימפה שהם Superficial inguinal.
- קשרי לימפה הקרויים Celiac מנקזים את הקיבה.
ראו גם
science/lymph-nodule קשרי לימפה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Bujoreanu I, & Gupta V., Anatomy, Lymph Nodes., StatPearls [Internet.], Treasure Island (FL).: StatPearls Publishing, 2023 [Updated 2023 Jul 25]
- ^ Reticker-Flynn, N.E & Engleman, E.G., Lymph nodes: at the intersection of cancer treatment and progression, Trends in Cell Biology, 2023 doi: 10.1016/j.tcb.2023.04.001
- ^ Hampton, H.R & Chtanova, T., Lymphatic Migration of Immune Cells, Frontiers in Immunology 10, 2019 doi: 10.3389/fimmu.2019.01168
- ^ 1 2 Schwager, S. & Detmar, M., Inflammation and Lymphatic Function, Frontiers in Immunology 10, 2019 doi: 10.3389/fimmu.2019.00308
- ^ Hunter, M.C. et al., Dendritic Cells and T Cells Interact Within Murine Afferent Lymphatic Capillaries, Frontiers in Immunology 10, 2019 doi: https://doi.org/10.3389/fimmu.2019.00520
- ^ Ikomi, F., Kawai, Y & Ohhashi, T., Recent Advance in Lymph Dynamic Analysis in Lymphatics and Lymph Nodes, Annals of Vascular Diseases 5, 2012, עמ' 258–268 doi: 10.3400/avd.ra.12.00046