דלקת גרון
| דלקת גרון | |
 דלקת לוע תחתון עם אדמומיות ונפיחות |
|
| שם בלועזית | Pharyngitis |
| ICD-10 (אנגלית) |
J02., J31.2 |
| ICD-9 (אנגלית) |
462, 472.1 |
| DiseasesDB (אנגלית) |
24580 |
| MedlinePlus (אנגלית) |
000655 |
| eMedicine (אנגלית) |
emerg/419 |
| MeSH (אנגלית) |
D010612 |
דלקת גרון היא דלקת של הלוע היכולה לכלול גם דלקת של השקדים. הסיבה השכיחה ביותר לדלקת זו היא זיהום נגיפי. סיבות אחרות - זיהום חיידקי, חומר המגרה את האזור כגון עשן, זיהום אוויר, או כימיקלים שנבלעו.
תוכן עניינים |
סוגי דלקות גרון [עריכה]
דלקת גרון נגיפית [עריכה]
דלקת גרון נגיפית נגרמת כתוצאה מחדירת נגיף אל הגרון והתיישבותו באזור השקדים, זאת בשל ריבוי אספקת הדם למקום זה. נגיפים רבים יכולים לגרום דלקת גרון לדוגמה נגיף השפעת. וירוס אפשטיין בר (EBV) ונגיף CMV הגורמים למונונוקלאוזיס זיהומי ("מחלת הנשיקה") יכולים גם הם להתבטא בדלקת גרון.
תסמיני הדלקת:
- הרגשה כללית רעה
- כאב גרון וקושי בבליעה
- נזלת
- צרידות
- כאב ראש
- עיפות יתר
סימני הדלקת:
- אודם בגרון
- נפיחות קשריות הלימפה
- חום גבוה
- תפליטים לבנים על־פני השקדים - פחות נפוצים מאשר בדלקת גרון חיידקית, אך עדיין נפוצים למדי.
דלקת גרון חיידקית [עריכה]
דלקת גרון חיידקית נגרמת כתוצאה מחדירת חיידק אל הגרון, השכיח ביותר הוא סטרפטוקוקוס מקבוצה A, מחוללים נדירים יותר הם ניסריה גונוראה ודיפתריה.
תסמיני הדלקת:
- הרגשה כללית רעה
- כאב גרון (במיוחד בשעת בליעה)
- כאב ראש
- פריחה
- חום גבוה
סימני הדלקת:
- אודם בגרון
- נפיחות בלוטות הלימפה
- חום גבוה
- תפליטים לבנים (הפרשה מוגלתית הנראית כנגעים לבנים על השקדים)
סיבוכי דלקת גרון חיידקית [עריכה]
סיבוכי דלקת גרון חיידקית מתחלקים לסיבוכים מקומיים (מורסה מסביב לשקד, דלקת של מכסה הגרון), ולסיבוכים של כלל הגוף או סיבוכים סיסטמיים, כגון קדחת השיגרון (Rheumatic Fever) שהנו סוג של דלקת מפרקים, ודלקת פקעיות הכליה (גלומרולונפריטיס) שהן מחלות אוטואימיוניות הנובעות מיצור נוגדנים כנגד החיידק המופעלים כנגד רקמות שונות בגוף.
חיידקי Streptococcus המפרישים רעלן יכולים לגרום לשנית.
אבחנה [עריכה]
משטח גרון [עריכה]
בדיקה זו נועדה לזהות חיידקי סטרפטוקוקוס. קיימים שני סוגי בדיקה:
- תרבית לוע - גידול חיידק סטרפטוקוק על קרקע מזון. זיהוי החיידק בשיטה זו נעשה לאחר 24-72 שעות.
- משטח מהיר - שיטה לזיהוי מיידי של החיידק. פחות רגישה מתרבית הלוע.
סרולוגיה [עריכה]
טיפול [עריכה]
טיפול בתסמיני המחלה [עריכה]
נוגדי כאבים כגון פרצטמול או איבופרופן, כדורי מציצה (למשל סטרפסילס או ריקולה) המכילים חומר מאלחש.
טיפול אנטיביוטי [עריכה]
לאנטיביוטיקה אין כל ערך בטיפול דלקת גרון נגיפית. כאשר ישנו חשד גבוה לדלקת לוע חיידקית או כאשר מדובר בזיהום חיידקי מוכח, ישנה התוויה לטיפול אנטיביוטי. תרופת הבחירה הנה פניצילין (רפאפן). אם קיימת רגישות לפניצילין נהוג לטפל באריתרומיצין. משך הטיפול המומלץ עשרה ימים.
מטרות הטיפול האנטיביוטי: דלקת הגרון החיידקית חולפת ברוב המקרים גם ללא טיפול אנטיביוטי, עם זאת קיימת התוויה לטפל בכל דלקת גרון סטרפטוקוקלית כדי למנוע סיבוכים כדוגמת קדחת השיגרון. טיפול אנטיביוטי לא הוכח כמונע דלקת פקעיות הכליה שלאחר זיהום סטרפטוקוקלי.
כריתת השקדים [עריכה]
כריתת השקדים מקובלת רק במקרים של דלקות גרון חוזרות ותכופות. הגישה כיום הנה שמרנית מבעבר - ולרוב מנסים להימנע מניתוח זה.
נשאות של חיידק סטרפטוקוק [עריכה]
נשאות של חיידק סטרפטוקוק אינה מהווה סיכון לדלקות גרון חוזרות או לסיבוכים כגון קדחת השיגרון או דלקת פקעיות הכליה. נשאים עלולים להדביק אנשים הנמצאים במגע צמוד. נשאות עלולה לגרום לאבחנה מוטעית במקרה של דלקת גרון נגיפית.
דלקות גרון חוזרות [עריכה]
בחולים הסובלים מדלקות גרון חוזרות יש לנסות ולזהות את מחולל הדלקת. אם מדובר בסטרפפטוקוקוס, יש לתת טיפול אנטיביוטי, ומספר שבועות לאחר סיום הטיפול לחזור על משטח הגרון ולוודא העלמות החיידק. במקרה של חזרת החיידק לאחר הטיפול ייתכנו מספר אפשרויות:
- הדבקה חוזרת מנשא הנמצא במגע צמוד - נהוג לבדוק משטחי גרון לאנשים הנמצאים במגע צמוד.
- נשאות - נעשה ניסיון טיפולי אנטיביוטי בקלינדמיצין או ריפמפין לחיסול הנשאות.
אם אין הצלחה תרופתית במניעת דלקות הגרון או שמדובר בזיהומים נגיפיים חוזרים - נהוג לשקול ניתוח לכריתת השקדים.
ראו גם [עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
