דלקת גרון
| דלקת גרון | |
 דלקת לוע תחתון עם אדמומיות ונפיחות |
|
| שם בלועזית | Pharyngitis |
| ICD-10 (אנגלית) |
J02., J31.2 |
| ICD-9 (אנגלית) |
462, 472.1 |
| DiseasesDB (אנגלית) |
24580 |
| MedlinePlus (אנגלית) |
000655 |
| eMedicine (אנגלית) |
emerg/419 |
| MeSH (אנגלית) |
D010612 |
דלקת גרון היא דלקת של הלוע היכולה לכלול גם דלקת של השקדים. הסיבה השכיחה ביותר לדלקת זו היא זיהום נגיפי. סיבות אחרות - זיהום חיידקי, חומר המגרה את האזור כגון עשן, זיהום אוויר, או כימיקלים שנבלעו.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי דלקות גרון
[עריכה] דלקת גרון נגיפית
דלקת גרון נגיפית נגרמת כתוצאה מחדירת נגיף אל הגרון והתיישבותו באזור השקדים, זאת בשל ריבוי אספקת הדם למקום זה. נגיפים רבים יכולים לגרום דלקת גרון לדוגמה נגיף השפעת. וירוס אפשטיין בר (EBV) ונגיף CMV הגורמים למונונוקלאוזיס זיהומי ("מחלת הנשיקה") יכולים גם הם להתבטא בדלקת גרון.
תסמיני הדלקת:
- הרגשה כללית רעה
- כאב גרון וקושי בבליעה
- נזלת
- צרידות
- כאב ראש
- עיפות יתר
סימני הדלקת:
- אודם בגרון
- נפיחות קשריות הלימפה
- חום גבוה
- תפליטים לבנים על־פני השקדים - פחות נפוצים מאשר בדלקת גרון חיידקית, אך עדיין נפוצים למדי.
[עריכה] דלקת גרון חיידקית
דלקת גרון חיידקית נגרמת כתוצאה מחדירת חיידק אל הגרון, השכיח ביותר הוא סטרפטוקוקוס מקבוצה A, מחוללים נדירים יותר הם ניסריה גונוראה ודיפתריה.
תסמיני הדלקת:
- הרגשה כללית רעה
- כאב גרון (במיוחד בשעת בליעה)
- כאב ראש
- פריחה
- חום גבוה
סימני הדלקת:
- אודם בגרון
- נפיחות בלוטות הלימפה
- חום גבוה
- תפליטים לבנים (הפרשה מוגלתית הנראית כנגעים לבנים על השקדים)
[עריכה] סיבוכי דלקת גרון חיידקית
סיבוכי דלקת גרון חיידקית מתחלקים לסיבוכים מקומיים (מורסה מסביב לשקד, דלקת של מכסה הגרון), ולסיבוכים של כלל הגוף או סיבוכים סיסטמיים, כגון קדחת השיגרון (Rheumatic Fever) שהנו סוג של דלקת מפרקים, ודלקת פקעיות הכליה (גלומרולונפריטיס) שהן מחלות אוטואימיוניות הנובעות מיצור נוגדנים כנגד החיידק המופעלים כנגד רקמות שונות בגוף.
חיידקי Streptococcus המפרישים רעלן יכולים לגרום לשנית.
[עריכה] אבחנה
[עריכה] משטח גרון
בדיקה זו נועדה לזהות חיידקי סטרפטוקוקוס. קיימים שני סוגי בדיקה:
- תרבית לוע - גידול חיידק סטרפטוקוק על קרקע מזון. זיהוי החיידק בשיטה זו נעשה לאחר 24-72 שעות.
- משטח מהיר - שיטה לזיהוי מיידי של החיידק. פחות רגישה מתרבית הלוע.
[עריכה] סרולוגיה
הימצאות נוגדנים כנגד סטרפטוקוק מוכיחה רק שבעבר היה זיהום - ולכן אינה יעילה לאבחון מחלה נוכחית.
[עריכה] טיפול
[עריכה] טיפול בתסמיני המחלה
נוגדי כאבים כגון פרצטמול או איבופרופן, כדורי מציצה (למשל סטרפסילס או ריקולה) המכילים חומר מאלחש.
[עריכה] טיפול אנטיביוטי
לאנטיביוטיקה אין כל ערך בטיפול דלקת גרון נגיפית. כאשר ישנו חשד גבוה לדלקת לוע חיידקית או כאשר מדובר בזיהום חיידקי מוכח, ישנה התוויה לטיפול אנטיביוטי. תרופת הבחירה הנה פניצילין (רפאפן). אם קיימת רגישות לפניצילין נהוג לטפל באריתרומיצין. משך הטיפול המומלץ עשרה ימים.
מטרות הטיפול האנטיביוטי: דלקת הגרון החיידקית חולפת ברוב המקרים גם ללא טיפול אנטיביוטי, עם זאת קיימת התוויה לטפל בכל דלקת גרון סטרפטוקוקלית כדי למנוע סיבוכים כדוגמת קדחת השיגרון. טיפול אנטיביוטי לא הוכח כמונע דלקת פקעיות הכליה שלאחר זיהום סטרפטוקוקלי.
[עריכה] כריתת השקדים
כריתת השקדים מקובלת רק במקרים של דלקות גרון חוזרות ותכופות. הגישה כיום הנה שמרנית מבעבר - ולרוב מנסים להימנע מניתוח זה.
[עריכה] נשאות של חיידק סטרפטוקוק
נשאות של חיידק סטרפטוקוק אינה מהווה סיכון לדלקות גרון חוזרות או לסיבוכים כגון קדחת השיגרון או דלקת פקעיות הכליה. נשאים עלולים להדביק אנשים הנמצאים במגע צמוד. נשאות עלולה לגרום לאבחנה מוטעית במקרה של דלקת גרון נגיפית.
[עריכה] דלקות גרון חוזרות
בחולים הסובלים מדלקות גרון חוזרות יש לנסות ולזהות את מחולל הדלקת. אם מדובר בסטרפפטוקוקוס, יש לתת טיפול אנטיביוטי, ומספר שבועות לאחר סיום הטיפול לחזור על משטח הגרון ולוודא העלמות החיידק. במקרה של חזרת החיידק לאחר הטיפול ייתכנו מספר אפשרויות:
- הדבקה חוזרת מנשא הנמצא במגע צמוד - נהוג לבדוק משטחי גרון לאנשים הנמצאים במגע צמוד.
- נשאות - נעשה ניסיון טיפולי אנטיביוטי בקלינדמיצין או ריפמפין לחיסול הנשאות.
אם אין הצלחה תרופתית במניעת דלקות הגרון או שמדובר בזיהומים נגיפיים חוזרים - נהוג לשקול ניתוח לכריתת השקדים.
[עריכה] ראו גם
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
