שד (איבר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שד הוא אחד מזוג איברים המצויים בגופם של נקבות בני אדם. השדיים האנושיים זהים במבנם ובתפקידם לעטינים המצויים בכל נקבות היונקים, אך שונים במראם ובמספרם. השדיים מרכזים את בלוטות החלב של האישה ומהווים לפיכך בלוטות חלב מורכבות; כל שד מכיל בין 10 ל-20 בלוטות חלב פשוטות המתרכזות כולן בפִטמה.

השדיים נחשבים לאיברי מין משניים, והם מתפתחים בדרך כלל בגיל ההתבגרות. הם מורכבים בעיקר משרירים ומרקמות שומן. בבני אדם, ובהם בלבד, מהווים השדיים סמל מיני.

תוכן עניינים 1 מבנה השדיים 2 הנקה 3 סרטן השד 4 השדיים כמושא לגירוי מיני 5 השדיים בתרבות 6 שדיים בגברים 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] מבנה השדיים

השדיים, במראם החיצוני, נראים כאיבר אלסטי בצורה כללית דמוית כיפה, כאשר על השד, במרכזו, נמצאת הפטמה, ומסביבה העטרה. צבע הפטמה והעטרה שונה מצבע הגוף, והוא משתנה מאישה לאישה ותלוי בין היתר בגוון העור. הגוון נע בין ורוד בהיר (אצל נשים בהירות עור) לחום כהה (בנשים שחורות). במבנה הפנימי, השדיים מורכבים מתעלות המובילות את החלב לפטמה, תאי שומן ושרירים.

[עריכה] הנקה

ערך מורחב – הנקה

תפקידם הפיזיולוגי של השדיים הוא הנקת תינוקות. שדי האם מייצרים חלב בסוף תקופת ההריון ולאחר הלידה, המותאם להזנה אופטימלית של תינוק. את תהליך ייצור החלב מבקר הורמון החלב, פרולקטין, המופרש מבלוטת יותרת המוח.

בעוד שבימים הקדומים ההנקה הייתה מתמשכת לתוך גיל הילדות (לפעמים עד מעל לגיל 5), הרי שבעת המודרנית נפסקת ההנקה בדרך כלל בתוך שנה אחת וחלק מהיולדות מעדיפות אף להימנע מהנקה כליל. זאת לנוכח קיומם של תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל), המותאמות להזנת תינוקות וכוללות את מרכיבי חלב האם ככל שניתנים לייצור תעשייתי. את התמ"ל מכינים בבקבוק עשוי זכוכית או פלסטיק עם פטמת גומי או סיליקון כפקק. פטמת הבקבוק בנויה בצורה המדמה את פטמת השד.

[עריכה] סרטן השד

ערך מורחב – סרטן השד

עקב המבנה הרקמתי שלהם נוטה להתפתח בשדיים סרטן השד לסוגיו. המחלה תוקפת כיום אחת מכל 8 נשים בשלב כלשהו של חייהן. גילוי מוקדם חיוני להצלת חיים, איחור באיתור עשוי להיות קטלני, בעקר בשל נדידת תאים סרטניים דרך צינוריות החלב והלימפה אל הבלוטות הלימפטיות המצויות בבית השחי (אקסילה) ומשם לכל הגוף. אבחון מוקדם קריטי להצלת השד מכריתה ואף להצלת חיים.

[עריכה] השדיים כמושא לגירוי מיני

המראה של השדיים הוא חלק מגורמים המסייעים לעוררות מינית אצל גברים אנושיים, ואילו אצל יונקים אחרים (כגון כלבים, חתולים סוסים ויוצא באלה), אין באיבר זה כדי להביא לעוררות מינית של הזכר. הסברה הרווחת כיום היא כי אצל יונקים אחרים התפתח מנגנון העוררות המינית בדרכים אחרות (כגון הפרשת פרומונים, זיהוי ריחות של הפרשות הנקבה ועוד) ואילו אצל האדם התפתח בין היתר המנגנון הקשור בזיהוי סממנים חיצוניים נשיים (כמו שדיים, מבנה גופני והתנהגות נשית וכיוצא באלה). זוהי גם הסיבה לכאורה למבנהו המעוגל והאלסטי של השד אצל האשה השונה ומותאם פחות לייעודו ביחס למצוי אצל יונקים אחרים (עד כדי כך שעלול לגרום במקרים חריגים לחנק של הינוק) אצל היונקים האחרים השדיים קטנים יותר ביחס לגודל הגוף וצורתם מאורכת, והם גדלים רק במהלך ההריון, למטרת הנקה.

[עריכה] השדיים בתרבות

בתרבות העת העתיקה נתפסו השדיים כסמל לפריון, ואלות הפריון (לדוגמה ונוס מווילנדורף) פוסלו וצוירו כבעלות חזה שופע.

בעוד שבימי הביניים לא הייתה התייחסות מסוימת לשדיים, בתקופת הרנסאנס החלו ציירים רבים ואף פסלים לצייר ולפסל נשים שופעות חזה ושומן, כיוון שמודל היופי בתקופה זו הייתה נשים מלאות ושופעות. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הייתה תקופה ששדיים בינונים-קטנים היו נחשבים למודל היופי, עקב השתנות מודל היופי לנשים רזות.

בתרבות המערבית המודרנית נתפסים השדיים כסמל יופי מיני ומושך. עקב כך שניתוחים פלסטיים הפכו לדבר מקובל, יש נשים המנתחות את שדיהן לשם הגדלת חזה - שהוא הניתוח הפלסטי הפופולרי ביותר, הקטנת חזה, הרמת חזה ועיצוב חזה. בהגדלת החזה מחדירים לשד שתל חזה, שמרקמו קרוב למרקם תאי השומן הטבעיים והוא נעים ונוח למגע.

חלק מחברות התנועה הפמיניסטית, מתנגדות לגישה שהשדיים הם סמל מיני, ופמיניסטיות רבות אף ערכו טקסי שריפת חזיות, שהן לדעתן מוצר שוביניסטי מובהק. החזייה, שהומצאה בתחילת המאה ה-20, היא בגד שנועד לשדיים.

[עריכה] שדיים בגברים

רקמת שד קיימת גם אצל גברים - לרוב רקמה מדולדלת. תופעה של הגדלת שדיים אצל גברים קרויה גניקומסטיה Gynecomastia - בדרך כלל מסיבה לא ידועה, אך גם עקב הפרעות הורמונליות שונות, או כתופעת לוואי של תרופות מסוימות. כ-1% מהלוקים בסרטן השד הינם גברים, מהלך מחלה זו קטלני הרבה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שדיים

• יורם שורק, למה השד השמאלי גדול יותר?, באתר נענע