שעועית מצויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgשעועית
Heaps of beans.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: קטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: פרפרניים
סוג: שעועית
מין: שעועית מצויה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Phaseolus Vulgaris.L

שעועית מצויה (שם מדעי: Phaseolus Vulgaris) היא צמח חד-שנתי, מין בסוג שעועית.

לשעועית המצויה יש זנים רבים, עשבוניים שחלקם שרועים וחלקם מטפסים. העלים מנוצים, בעלי שלושה עלעלים. הפרחים פרפרניים, הסירה מאוחה, עמוד העלי והאבקנים מפותלים. הפרי הוא תרמיל בעל שתי קשוות, הזרעים מופרדים חלקית זה מזה על ידי רקמה ספוגית.

מוצא השעועית המצויה במרכז אמריקה, שם גידלו אותה הילידים עוד בזמן העתיק. עם גילוי אמריקה הגיעה השעועית לאירופה וכיום היא נפוצה בכל העולם. בישראל גודלה השעועית עוד לפני קום המדינה, וכיום שטחי גידולה הם נרחבים – על כל סוגיה: ירוקה, צהובה, לבנה, שחורה ואדומה. הזנים המועדפים בישראל הם הזנים השרועים, אשר נוחים לגידול ולקטיף מכני, אם כי, בחממות רווחים גם הזנים המטפסים. רוב הגידולים מופנים לתעשייה לשימורי קופסאות, הקפאה, או ייבוש הזרעים (כמו בתמונה התחתונה). בשווקים מצויה השעועית הטריה מאפריל עד ינואר.

השעועית במקורות ובשימוש עממי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר זרעי שעועית מיובשים
שעועית לבנה מבושלת ברוטב עגבניות, על קלי - מאכל בריטי מסורתי הנאכל בדרך-כלל בבוקר
שעועית ירוקה
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 89 ג'
קלוריות 31 קק"ל
חלבונים 1.82 ג'
פחמימות 7.14 ג'
שומן 0.12 ג'
שומן רווי  %0.026
שומן חד בלתי רווי  %0.005
שומן רב בלתי רווי  %0.059
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמין A 67 מק"ג
ויטמין B1 0.084 מ"ג
ויטמין B2 0.105 מ"ג
ויטמין B3 1.059 מ"ג
ויטמין C 16.3 מ"ג
ברזל 1.04 מ"ג
סידן 37 מ"ג
אשלגן 209 מ"ג
נתרן 6 מ"ג
סיבים תזונתיים 1.1 ג'

השם שעועית מופיע במשניות שונות בסדר זרעים (לדוגמה כלאים א' מ"א) וזיהויו נשתמר בשפות שונות על ידי פרשנים. בתלמוד הירושלמי (כלאים פרק א' הלכה א') כתוב:

Cquote2.svg

אמר רבי יונה: למה נקרא שמה שעועית? - שהיא משעשעת את הלב, ו"מהלכת" את בני מיעים

Cquote3.svg

.

בפירוש עיקר תוספות יום טוב מוסבר ש"משעשעת" היא מלשון טיוח - כפי שהפסוק "טח מראות עיניהם" (ישעיה מד יח) מתורגם לארמית "שעה עיניהון"... כלומר שגורמת לתחושה מלאה ושובע.

השעועית שבמשנה איננה השעועית המצויה, שכאמור, מקורה בדרום אמריקה, ולא הייתה מצויה בארץ בזמן המשנה, אלא מין אחר, כנראה מין לוביה.

שלבי התפתחות השעועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבעול יוצא בתחילה עם זוג עלים רחבים.ולאחר מכן העלים הנוספים שגדלים הינם צרים יותר ומאורכים ויוצאים בשלשות. לאחר כ- 80 ימי גדילה מופיעים פרחים לבנים אשר מצהיבים תוך כיומיים ומתוך הפרח הנובל גדל התרמיל.

חמין[עריכת קוד מקור | עריכה]

השעועית משמשת מרכיב מרכזי ואף עיקרי למאכל החמין לשבת, בעדות שונות. אצל האשכנזים ממזרח אירופה השעועית היא המרכיב העיקרי של הטשולנט - מאכל החמין העיקרי בסעודת היום. מאכל זה הוא גם מרכזי בקידוש שעורכים בחצרות רבי חסידי. לאחר הסעודה, בגלל הקושי בעיכול וכן בגלל הגאזים הנפלטים - בקהילות רבות יוצאים ל"טיול שעועית" ("אחרי הטשולנט") עם המשפחה ברחובות העיר. טיול זה הופך לתופעה המונית בשעות הצהריים המוקדמות בבני ברק, מאה שערים ובערים ושכונות חרדיות אחרות.

סימני ראש השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השעועית (הנקראת בערבית לוּבִיָא) משמשת כאחד מה"סימנים" לראש השנה - בעיקר אצל עדות המזרח: ונאמר עליה: "יהי רצון ... שירבו זכויותנו ותלבבנו".‏‏‏[1]

קטניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השעועית נמנית מבחינה הלכתית עם ה"קטניות" (במקור צמחים הנמנים עם משפחת הפרפרניים) - ולכן בפסח ישנן עדוֹת, המתייחסות לשעועית בדומה לחמץ.

לחולי כליות רצוי להימנע מאכילת קטניות - ובייחוד שעועית‏‏‏[2].

מזון עממי במרכז אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקסיקו ובדרום ארצות הברית השעועית נחשבת למאכל הלאומי - בייחוד שעועית ברוטב עגבניות חריף עם צ'ילי. מחית שעועית מטוגנת (frijoles refritos) היא תוספת המלווה מנות מזון רבות במקסיקו.

בסרטי מערבונים רבים השעועית מוצגת כמאכל אהוב על תושבי הדרום והמערב הפרוע, ובהרבה מהם מודגשות כבדיחה תופעות הלוואי ובעיות העיכול של השעועית.‏‏‏[3]

שעועית ירוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעועית ירוקה בתוך התרמיל נחשבת למעדן, ונאכלת אצל התימנים ועדות נוספות בשבת בצהריים, עם ה"ג'עלה".

מאכלי שעועית נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידול ושיווק שעועית בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

את השעועית היבשה מגדלים בשדות - כשהמובילות במגדלים וביצואנים הן ברזיל והודו (כ-3 מליון טונות כל אחת בשנה), סין בורמה ומקסיקו (כ-1.5 מליון טונות כל אחת בשנה). התפוקה העולמית היא כ-19 מיליון טונות בשנה.

היצרניות הגדולות של השעועית הירוקה הינן מדינת מישיגן בארצות הברית (60% מהייצור העולמי), צרפת, מקסיקו, עיראק וארגנטינה‏‏‏[4]. שעועית זו נמכרת רובה כמאכל כבוש במלח, בפחיות שימורים או צנצנות זכוכית. במהלך השנים הומצאו מכונות שונות לקטיף אוטומטי, לאיסוף השעועית, ולהוצאתה מהתרמיל‏‏‏[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סדר הברכות בראש השנה - על פי מנהג יהודי בבל.‏
  2. ^ לשם דוגמה ‏אתר העמותה לפגועי כליות ממליץ על תזונה לחוליו, ומדגיש הימנעות משעועית.‏
  3. ^ לדוגמה, ‏בסרט אוכפים לוהטים הקרוי על שם התופעה (הסרט בבימויו של מל ברוקס) - נראים קבוצת בוקרים, הנהנים מאכילת שעועית ותופעות הלוואי שלה (קטע מהסרט ב - YouTube).‏
  4. ^ מחקר על שוק השעועית ‏(אנגלית)
  5. ^ ‏‏ישנה קטגוריה שלמה של הפקת שעועית במשרד הפטנטים האמריקני ר' למשל ויכוח עדכני בנושא שם רשום בתחום וכן קטגוריות שלמות העוסקות באיסוף וטיפול בקטניות ובשעועית בפרט.