אביגיל רובין
.jpg) | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
  | |
אביגיל רובין (נולדה ב-26 במרץ 1980, ט' בניסן ה'תש"ם) היא כוריאוגרפית ויוצרת תיאטרון ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בשנת 1980 וגדלה בתל אביב להרולד רובין – צייר, ארכיטקט ונגן ג'אז חופשי ולמרים קיני – מחזאית. בגיל 6 וחצי, החלה את לימודיה בבית הספר למחול "בת דור" תל אביב, בו למדה עד 1993. לאחר מכן, רקדה בסטודיו של רנה שיינפלד עד לשנת 1998.
רובין בוגרת מגמת אומנות פלסטית בתיכון "תלמה ילין".
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1999, רובין החלה לרקוד בלהקתו של עידו תדמור.
בשנת 2000 טסה להולנד ללימודי כוריאוגרפיה (SNDO) בבית הספר הגבוה לתיאטרון באמסטרדם – The Theater School, בו הוציאה תואר ראשון בכוריאוגרפיה.
ב-2003, חזרה לארץ והחלה ליצור עצמאית.
בשנת 2004, זכתה עם יצירתה "סולו – ברירית מחדל" בפרס "יוצרת בראשית דרכה" ממשרד התרבות.[1]
מאז, המשיכה ליצור במסגרות שונות כגון: פסטיבל מחולאחר, מחולוהט, פסטיבל ישראל, אינטימאדאנס, פסטיבל עכו.
בשנת 2004 הקימה יחד עם אודליה קופרברג, דנה רוטנברג, רננה רז ועמית גולדנברג את איגוד הרקדנים בישראל כחלק מאמ"י – איגוד אמני ישראל.
בשנת 2007, הצטרפה רובין כחברה בעמותת הכוריאוגרפים.
בשנת 2012, החלה את חוק לימודיה בסמינר הקיבוצים במסלול למחול, בו הוענק לה תואר ראשון במחול, תעודת הוראה ורישיון הוראה.
רובין מרכזת את מגמת המחול בקריית החינוך דרור ומשמשת כמחנכת כיתה. החל משנת 2020, היא מלמדת במסלול למחול בסמינר הקיבוצים בקורס בקומפוזיציה. נכון ליולי 2023, רובין לומדת לימודי תואר שני באוריינות חזותית בסמינר הקיבוצים.
קריירה כמנהלת אנסמבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 2008 החלה ליצור יחד עם בן זוגה, יואב ברתל. השניים הקימו אנסמבל לתיאטרון מחול בשם "אנסמבל תוצרת בית".[2]
יצירות הקבוצה משלבות בין תיאטרון למחול, מתאפיינות בטשטוש הגבול שבין מציאות לבדיה, ובוחנות בדרכים שונות את היחסים שבין במה לקהל. קו מוביל ביצירות אלו הוא מפגש של הקהל הישראלי עם אירועים מעצבים שהותירו חותם משמעותי על החיים בארץ.
יצירתם הראשונה במשותף של הזוג, "חומוס צ'יפס סלט" עלתה בהפקת תיאטרון עכו והייתה אמורה לעלות בבכורה בפסטיבל עכו של אותה שנה. ההצגה זכתה לפרסום נוסף עקב כך שהיא חזתה את שאירע בעיר באותה השנה – מאורעות אלימים בין תושבי העיר היהודים והערבים.
בשנת 2010, העלו הזוג את המופע "המרקיד" – עליו זכו בפרס הצגת השנה, מחזאי ומבצע לשנת 2010 בפרס קיפוד הזהב. המופע ממשיך להופיע בפסטיבלים רבים ברחבי העולם ובארץ.[3]
במהלך השנים 2013–2023, העלו יוצרי "תוצרת בית" מעל עשר הפקות שונות ("קאסדה", "עליהום", "שתמות אמן",[4] "פרטי", "יאבל'ק", "החשמלטור" "עמודו","ערב לשחרור הנאחס", "13 פרגמנטים", "ג''ודוקא") על חלקן זכו בפרסים ("יאבל'ק" – פסטיבל עכו 2015 ההצגה הטובה ביותר ופרסים על העיצוב והכוריאוגרפיה).
בשנת 2021 עלתה יצירתם "סיגריה אחרונה" בתיאטרון תמונע, עליה זכו בפרס שחקנית המשנה לאביגיל רובין ופרס על עיצוב התאורה לדניה זמר. באותה השנה, קיבל האנסמבל מעמד של קבוצת תיאטרון נתמכת בישראל.[5]
מלבד "סיגריה אחרונה" מציגים חברי האנסמבל גם את הצגת הילדים החדשה "סבתא סורגת" (ע"פ ספרו של אורי אורלב) בתיאטרון תמונע, ו"החשמלטור" שעולה מדי חודש בתיאטרון החנות וברחבי הארץ.
במסגרת אנסמבל תוצרת בית, אביגיל מעבירה מפגשים עם תלמידי ותלמידות מגמות תיאטרון ומחול ברחבי הארץ, האנסמבל מציג את יצירותיהם ומקיימים כיתות אמן סביב יצירה, משחק, נוכחות בימתית והיעדר קיר רביעי.
ב-2022 הצטרפה לוועדה האומנותית של תיאטרון תמונע.
מעבודותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "סולו – ברירת מחדל" – עלה במסגרת מחולאחר בשנת 2004, זאת הייתה יצירתה הראשונה בארץ עליה זכתה בפרס יוצרת בראשית דרכה.[6]
- "חומוס צ׳יפס סלט" -מופע תיאטרון מחול המתרחש בחומוסייה בזמן הפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו 2008.[7]
- "המרקיד" – עלה במסגרת פסטיבל "מרכז הבמה בירושלים בשנת 2010. על יצירה זו זכו ב-3 פרסי קיפוד הזהב: ההצגה הטובה ביותר, פרס המבצע ומחזאי לשנת 2010[8]
- בשנת 2013 נסיעה לפסטיבל Radikal jung עם היצירה "המרקיד". מאז המרקיד כבר הספיק לעלות במספר פסטיבלים בחו"ל: פולין, אנגליה, ארצות הברית, צ׳כיה, טורקיה, גרמניה, הולנד.[9]
- "יאבל׳ק" – עלה במסגרת התחרות של עכו לתיאטרון אחר בשנת 2015. זכה ב-3 פרסים מרכזיים: פרס ההצגה הטובה ביותר, פרס כוריאוגרפיה ועיצוב במה ותלבושות.[10]
- 2021 – "סיגריה אחרונה" – הועלתה במסגרת עצמאית בתיאטרון תמונע. עליה זכתה אביגיל בפרס שחקנית המשנה.[11]
- "מחברת פתוחה" – תיקון ליל שבועות/קריאה אומנותית פדגוגית.[12]
הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2004 – "סולו ברירת מחדל" – פסטיבל מחולאחר, סוזן דלל.
- 2005 – "ב-4 מהלכים" – טריו ל-2 רקדנים ומוזיקאי. עלה במסגרת פסטיבל בת שבע יוצרים, סוזן דלל.[13]
- 2006 – "המשרתות" – מבוסס על מחזהו של ז׳אן ז׳נה. עלה במסגרת פסטיבל ישראל.[14]
- 2007 – "פרטי" – יצירת סולו שעלתה במסגרת אינטימדאנס
- 2008 – "חומוס צ׳יפס סלט" – מופע תיאטרון מחול המתרחש בחומוסייה בזמן הפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו 2008. במופע מגיש צוות 'מלצרים' בריקוד יומיומי מנת חומוס לכל צופה, עד שלמקום נכנסים יוצרי ההצגה "אילוף הסוררת במגזר", במטרה לחטוף חומוס ולפתור את המשבר שנוצר ביניהם. תוך זמן קצר, מתחילים המלצרים להיאבק ביוצרים, היוצרים במלצרים והקהל נאבק בקיבתו, שמסרבת לעכל את המציאות הישראלית–ערבית, כפי שהיא מצטיירת במסעדה. עלה במסגרת פסטיבל עכו 2008.[15]
- 2009 – "חוויה מתקנת" – עלה במסגרת התחרות של פסטיבל עכו, זכתה בפרס עבודת האנסמבל
- 2010 – "המרקיד" – איתן הררי, מרקיד השואף להכרה, מנצל הרקדה אליה הוקפץ כמחליף, כדי ליצור ריקוד עם חדשני בשיתוף הקהל וע"י כך לשדרג את מעמדו בעולם המחול הישראלי. עלה במסגרת פסטיבל "מרכז הבמה" ירושלים.
- 2010 – "שניים סינים" – מופע מחול בחוץ עלה במסגרת אירועי החוץ של פסטיבל עכו.
- 2011 – "עליהום" – שלושה נערים יוצאים למסע דיכוי הדדי באולם התעמלות. מופע מחול בהשראת יצירותיו של במאי הקולנוע האוסטרי מיכאל הנקה ("משחקי שעשוע", "סרט לבן", "המורה לפסנתר"). מחול site spesific שעלה במסגרת עצמאית באולמות ספורט.
- 2012 – "קאסדה" – עלה במסגרת עצמאית בתיאטרון תמונע
- 2015 – "יאבל׳ק"[16] -מסע מטלטל להבנת מקור הפחד בחברה הישראלית. ההצגה מתחקה אחר טראומה משפחתית שעוברת בתורשה. תחילתה בשריפה האיומה במתפרה בניו יורק בשנת 1911, אשר גיציה של השריפה ממשיכים לבעור גם היום בקרב צאצאי המשפחה. עלה במסגרת התחרות של פסטיבל עכו 2015.[17]
- 2016 – "ג׳ודוקא" – מה שמתחיל כקרב ג'ודו לכל דבר מתפתח במהרה לריקוד הממקד את עיני הצופה ברגעים המרתקים של הקרב. אולם הערב מקבל הקרב תפנית מפתיעה: אחת היריבות מתקשה לקבל את ההפסד הצפוי ומחליטה לחרוג מהכללים. הערב נשברים חוקי המשחק. עלה במסגרת אירועי החוץ של פסטיבל עכו.
- 2017 – "שתמות אמן" – מאיר בן עמי, מנהל הסטודיו למשחק, טעה פעמיים. פעם ראשונה, שגנז את ההפקה של היוצר אבנר סיטין, המבסס את עבודתו על השנאה בינו ובין השחקנים ובינם לבין עצמם. הפעם השנייה, שהחליט להקדים לצפייה בהפקה בגרסתה הגנוזה, שיחה בפורמט של סטודיו למשחק מארח, עם היוצר השאפתן. עלה במסגרת עצמאית בתיאטרון הבית.[18]
- 2018 – "13 פרגמנטים" – 25 שנה לטבח מערת המכפלה, חוזרים שני רקדנים אל רגעי האימה ובוחנים בסדרת תמונות את הזיכרון שהשאירה הטראומה על גופם. המופע מפגיש את הצופים עם הכאב והאובדן ומזמין לחשבון נפש בנוגע לחלקנו בפשע השנאה, כציבור שמקפיד להישאר דומם גם אחרי שהירי פוסק. עלה במסגרת עצמאית בתיאטרון תמונע.[19]
- 2020 – "עמודו" – בתוך מתחם תחום ומתוחם, 4 נשים חשות תקועות. עלה במסגרת פסטיבל אישה.
- 2020 – "החשמלטור" – הצגת ילדים פרועה. עלתה במסגרת עצמאית בתיאטרון החנות
- 2021 – "סיגריה אחרונה" – יוצר תיאטרון מתעורר מחלום בעתה, המנבא את ירידת הצגתו האחרונה מהבמה. עלה במסגרת עצמאית בתיאטרון תמונע.[20]
- 2022 – "סבתא סורגת" – הצגת ילדים המבוססת על ספרו של אורי אורלב. עלתה במסגרת פסטיבל חיפה לילדים. זכתה בפרס שחקנית ראשית לאסתי זקהיים ועיצוב תפאורה לגילי גודיאנו.
- 2023 – "טיול שנתי" – הצגת יחיד בהשתתפותה של אביגיל רובין, עלתה במסגרת תיקון שבועות בבית הספר מוזות ביפו.
תעודות ותארים אקדמאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעלת תואר ראשון בכוריאוגרפיה מבית הספר הגבוה לתיאטרון באמסטרדם, הולנד.
בעלת תואר ראשון בהוראת מחול, תעודת הוראה ורישיון הוראה ממכללת סמינר הקיבוצים.
לומדת תואר שני באוריינות חזותית במכללת סמינר הקיבוצים.
פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס יוצרת בראשית דרכה של משרד התרבות לשנת 2004 על יצירתה "סולו ברירת מחדל".
פרס הצגת השנה בפרסי קיפוד הזהב לשנת 2010 ליצירה "המרקיד".[21]
פרס על הצגת השנה וכוריאוגרפיה עבור היצירה "יאבל׳ק" בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר לשנת 2015.
פרס שחקנית המשנה בפרסי קיפוד הזהב לשנת 2022 על הופעתה ב"סיגריה אחרונה".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביגיל רובין, אתר אישי
- אביגיל רובין, עמותת הכוריאוגרפיים
- אביגיל רובין, Facebook
- abigail rubin, abigail rubin, YouTube
- אביגיל רובין, אינסטגראם
- אביגיל רובין, סיגריה אחרונה: אבא מת, הקורונה עוד כאן, בואו נרקוד, באתר Time Out
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מרב יודילוביץ', פורסמה רשימת הזוכים בפרסי שרת התרבות למחול, באתר ynet, 10 באוקטובר 2004
- ^ יוצרות.ים מציאות: יואב ברתל ואביגיל רובין – תוצרת בית, נבדק ב-2023-07-15
- ^ Shall we dance | Yoav Bartel, home made ensemble (2019-05-25) (ב־)
- ^ תיאטרון – שתמות אמן – מים רבים לא יכבו, באתר www.habama.co.il
- ^ אורח, "סיגריה אחרונה" מאת אביגיל רובין ויואב ברתל, באתר מוקסיני, 2022-01-27
- ^ ציפי שוחט, פסטיבל "מחול אחר" קיבל השנה מעמד עצמאי, באתר הארץ, 11 במאי 2004
- ^ חומוס צ'יפס סלט, באתר תיאטרון עכו
- ^ יואב ברתל – Israeli Dramatists Website, באתר dramaisrael.org
- ^ Michael Stadler, nachtkritik.de, nachtkritik.de, 2023-07-15 (ב־)
- ^ פסטיבל עכו, באתר www.accofestival.co.il
- ^ מחול – "סיגריה אחרונה" עם אביגיל רובין, באתר www.habama.co.il
- ^ מחברת פתוחה. ליל תיקון שבועות, באתר Tozeret Bait
- ^ הולך על ארבע, באתר www.tmu-na.org.il
- ^ מחול – "המשרתות” – משחקים ורוקדים את זנה, באתר www.habama.co.il
- ^ תיאטרון – חומוס, צ'יפס, סלט – מקורית וחכמה, באתר www.habama.co.il
- ^ מרב יודילוביץ' ויון פדר, הוכרזו הזוכים בפסטיבל עכו, באתר ynet, 1 באוקטובר 2015
- ^ פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר ה-36 ננעל; "יאבל'ק" ההצגה הטובה, באתר וואלה, 1 באוקטובר 2015
- ^
ננו שבתאי, "שתמות אמן": הצגה לא שלמה, אך עשויה בכישרון ובשמחה תיאטרלית, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2017
- ^ מאיה נחום שחל, יורים ורוקדים: המחול "13 פרגמנטים" עוסק בהשלכות השנאה על החברה הישראלית, באתר כלכליסט, 11 בנובמבר 2018
- ^ בכיוון הרוח על ההצגה סיגריה אחרונה בתאטרון תמונע סקירה מאת הדר שבת, באתר בכיוון הרוח-במה לספרות תרבות הגות
- ^ Storytelling Festival: Shall We Dance, Yoav Bartel & Abigail Rubin | Homemade Ensemble – 04.11.2022, Podium Mozaiek (בהולנדית)
