סמינר הקיבוצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו סמינר הקיבוצים.png
קמפוס הסמינר
מראה בקמפוס

סמינר הקיבוצים הוא מכללה אקדמית לחינוך בתל אביב. במוסד תוכניות לתואר ראשון בחינוך (.B.Ed), הכוללים הוראה לגיל הרך, הכשרת מורים לבית הספר היסודי, לחינוך מיוחד, לבית הספר העל יסודי ולחטיבת הביניים, אמנויות הבמה, חינוך גופני ותנועה, אמנויות המחול, אמנויות וטכנולוגיה. בסמינר גם מסלולי לימוד לתואר שני (.M.Ed), וכן בית ספר ללימודים מתקדמים הכולל את המרכז להכשרת מטפלים ביצירה והבעה, מסלולי הכשרה לפסיכותרפיה וביה"ס לרפואה משלימה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמינר הקיבוצים הוקם בשנת 1939 על ידי קבוצת חברי קיבוצים, אשר בקשו להכשיר מורים, ושכן בבניין ברחוב אחד העם 16 בתל אביב. בראש הקבוצה עמד המחנך מרדכי סגל, חבר קיבוץ כפר גלעדי שלמד בארצות הברית, ושמו של המוסד היה "מפעל ההכשרה למורים וגננות". בשנת 1942 עבר הסמינר לרחוב ליליינבלום מס' 14 בתל אביב, ושמו שונה ל"סמינר למורים וגננות של התנועה הקיבוצית והמרכז לחינוך". הבניין שמור ועומד על תילו גם כיום. בשנת 1943 עבר הסמינר לרחוב בני דן מס' 36 בתל אביב, ושכן במקום משך 18 שנים. כיום משמש המקום כבית הארחה. בשנת 1961 עבר הסמינר למשכנו הנוכחי בדרך נמיר. בתחילת 2008 התאחד הסמינר עם המכללה להוראת הטכנולוגיה ושמו שונה ל- "סמינר הקיבוצים המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות". בשנת 2009 חגג המוסד שבעים שנים להיווסדו.

הקמפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל בכניסה לקמפוס

בקמפוס מעבדות לביולוגיה, כימיה, פיזיקה ומחשבים. המעבדות כוללות כיתות לימוד, ציוד מקצועי ומיכשור חדיש. בקמפוס ספריה ובה כ-70,000 כותרים וכ-90,000 כרכים בעברית ובאנגלית, וכן כ-950 כתבי עת בעברית ובאנגלית. בספריה נהוגה שיטת המדף הפתוח, והספרים ערוכים על המדפים לפי שיטת דיואי.

המכון למחשבה חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון הוקם בשנת 2003 ומנוהל על ידי פרופ' נמרוד אלוני. מתוך כוונה לענות על צרכים חינוכיים בישראל של ראשית המאה ה-21, כאשר מצד אחד מסלימה הלאומנות והקנאות, ומצד שני מוותרים על כל מחויבות ערכית וחברתית. המכון, משלב אידאליזם חברתי וחינוכי עם מגוון רחב של מומחיויות אקדמיות ופרקטיות בתחום החינוך ההומניסטי. המכון פועל לאחד את האידאלים הערכיים והמשאבים המקצועיים של מכללת סמינר הקיבוצים, למסה של מנהיגות חינוכית הומניסטית בחברה הישראלית בתאוריה החינוכית, בהכשרת אנשי חינוך, בהשבחת העבודה החינוכית בבתי הספר, ובתרומה לקהילה.

משעול[עריכת קוד מקור | עריכה]

משעול הוא מרכז ידע ומשאבים פדגוגיים העומד לרשות הסטודנטים והמרצים לצורך תכנון והפקה של סביבה לימודית. תהליך ההפקה נעשה בעזרת ליווי אישי והדרכה מקצועית. בקמפוס ארבעה מרחבי יעץ מאובזרים בציוד טכנולוגי מתקדם:

  • מרחב המולטימדיה - סביבת הוראה-למידה המאפשרת לתכנן, לפתח ולהפיק פעילויות לצורכי הוראה בבתי הספר ובמכללה, בשילוב טקסטים קולנועיים ומוזיקליים.
  • מרחב משאבים פדגוגיים ויעץ - כולל אוספים של תוכניות לימודים עדכניות וחומרי הוראה-למידה. במרחב מוצעים שירותי יעץ בכל תחומי הלימוד האקדמיים והמעשיים כמו קריאת מאמרים, עזרה בהכנת עבודות סמינריוניות, בהכנת יחידות הוראה לקראת העבודה המעשית בבתי הספר, והכנת פרויקטים של סוף שנה.
  • מרחב סדנת העיצוב - שירותי יעץ והדרכה בתכנון והפקה של חומרי הוראה במימד החזותי. כגון: עיצוב סביבות למידה, חומרי הוראה-למידה, עיצוב גרפי של כרזות והכנת מרכזי למידה ומשחקים חינוכיים.
  • מהו"ת - מרכז העצמה ותובנה המאפשר לסטודנטים בעלי לקויות הלמידה והפרעות הקשב להבין טוב יותר את מה שעובר עליהם בתהליך הלמידה, ולחפש כלים יעילים יותר כדי ללמוד ולהתנהל באקדמיה באופן ראוי מבלי "ללכת לאיבוד". המרכז פועל כ"בית" מבין ומקבל. הוא פתוח כל היום וכל השבוע ומשתדל להיענות לצרכים השונים שמועלים על ידי הסטודנטים.

מטרות סמינר הקיבוצים כמוסד חינוכי ואקדמי להכשרת מורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרסום שהוציאה מכללת סמינר הקיבוצים בשנת 1999 לרגל מלאת 60 שנה להיווסדו של הסמינר, היא מצהירה על המטרות הבאות.

  • מחויבות לערכים הומניסטיים כלל אנושיים, למורשת התרבות היהודית ולהגשמת החזון הציוני.
  • מחויבות לפיתוח כושרי האדם ולהרחבת חירותו, לשוויון ערך האדם ולסולידריות חברתית, לצדק חברתי ולדמוקרטיה נאורה ופלורליסטית.
  • הכשרת אנשי חינוך והוראה להתמודדות מושכלת, ביקורתית ואחראית עם חידושי התקופה מצוקותיה ואתגריה.
  • חינוך הומניסטי המשלב חתירה לתרבות איכותית, ולאישיות אוטונומית ואותנטית, עם הקפדה על גישה פדגוגית הומנית מכבדת ותומכת.
  • הכשרת מורים הניכרים בבקיאות במקצועות ההוראה, מיומנים בהקניית דעת ובפיתוח כושרי למידה ובעלי תרבות אינטלקטואלית ומוסרית, המשמשים מופת לאחרים.
  • מעורבות חברתית, כדרישת חובה לשם קבלת תואר אקדמי.

מנהלי הסמינר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי סגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרדכי סגל

מייסד הסמינר ומנהלו במשך 35 שנים. (1974-1939) חבר קיבוץ כפר גלעדי, ולאחר מכן חבר קיבוץ גבעת חיים (מאוחד). הוגה דעות בתחומי חינוך ורוח היהדות. בעל תואר בפילוסופיה, שפות וחינוך. ב-1939 למד במכון הביולוגי-פדגוגי ברחוב יהודה הלוי, בהנהלתו של הזואולוג ואיש החינוך, יהושע מרגולין, ויחד איתו הגו את רעיון הקמתו של מוסד להכשרת מורים ומחנכים, ולא לשם ידיעת הטבע בלבד, אלא להכשרה מלאה בכל מקצועות המדע והאומנות שמורים ומחנכים זקוקים להם.

שלמה יצחקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר קיבוץ עברון וממיסדיו, ניהל את הסמינר במשך 12 שנים, (1986-1974). פעיל במשך שנים רבות בנושאי הוראה וחינוך. בתקופת ניהולו, החליטה המועצה להשכלה גבוהה להעניק היתר לסמינר לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ולתמוך בו.

אהובה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת קבוצת שילר, ראש המכללה במשך 15 שנים, (2001 - 1986). בת המושבה מזכרת בתיה, דור חמישי בארץ, עסקה במשך שנים רבות בהוראה וחינוך וניהלה את בית הספר האזורי בגבעת ברנר. הובילה את תהליך האקדמיזציה בסמינר‏[1].

ד"ר יוסי אסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר קיבוץ בית השיטה. ניהל את סמינר הקיבוצים במשך 11 שנים, (2012 - 2001). החל דרכו בקיבוץ בתחום החינוך וההוראה, והמשיך במגוון תפקידים בהם זכה להישגים ותרם לכלל. ריכז את חברת הילדים בקיבוצו, כיהן כמזכיר הקיבוץ, ניהל את התפעול במפעל השימורים בקיבוץ, שימש כמח"ט במילואים וניהל את הכפר לשיקום נפגעי סמים במלכישוע.

פרופ' ציפי ליבמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילידת תל אביב-יפו. נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים מאז שנת 2012. החלה את דרכה בתחום המתמטיקה והמדעים ועברה לחינוך שם החלה לעסוק בתוכניות לימוד במדעים לגיל הרך. במסגרת תפקידיה האחרונים הייתה פרופ' ליבמן חברת המועצה להשכלה גבוהה וקודם לכן שמשה כרקטורית של מכללת סמינר הקיבוצים במשך 8 שנים. תחומי המחקר שלה מתמקדים בנושאים של הערכה, מדיניות בחינוך, וכן בסוגיות של למידה והוראה בתחומי המדעים.

אירועים וכנסים בחסות הסמינר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכנס לחינוך מתקדם - מאז 2006 מקיים הסמינר בשיתוף עם עריית תל אביב את הכינוס הארצי לחינוך מתקדם, ששמו הוסב בשנת 2007 לכנס תל אביב לחינוך מתקדם. הכנס נועד לשמש במה מרכזית לשיח עיוני, נורמטיבי וחזוני בדבר דמותו של החינוך האיכותי המתקדם בישראל.
  • מאבקים חברתיים - בשנים 2007-2008 השתתפו הסטודנטים בסמינר הקיבוצים במאבקים חברתיים שונים. במאבק הסטודנטים של 2007, הובילו קבוצה נרחבת של סטודנטים מהסמינר (ללא אגודת סטודנטים) את המאבק לדמוקרטיזציה. במהלך המאבק ויצרו קואליציה רחבה יחד עם מוסדות חינוך אחרים בדרך למאבק על שקיפות והחלטה של הסטודנטים עצמם ולא של נציגיהם. במאבק המורים 2007, יצאו הסטודנטים להפגנות שונות, יצרו מעגלי דיון בבתי ספר, הובילו צעדה של כמאות אנשים על דרך נמיר ויצרו שיח בין תלמידים, מורים וסטודנטים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אסופת מאמרים, מסמינר למכללה ה'תרצ"ט - ה'תשנ"ט, הוצאת מכללת סמינר הקיבוצים, ה'תשנ"ט 1999.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סמינר הקיבוצים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]