אברהם חסין
 | |
| לידה |
17 בינואר 1899 סלאביאנסק, פלך חרקוב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
12 באפריל 1967 (בגיל 68) לנינגרד, ברית המועצות  |
| מקום קבורה | בית העלמין בוגוסלובסקויה |
| השכלה |
אקדמיה הצבאית לכוחות שריון  |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1918–1946 (כ־28 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-מיור |
| תפקידים בשירות | |
| חיל השריון | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
עיטור לנין 3 עיטורי הדגל האדום עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה ומדליות שונות | |
  | |
אברהם מטבייביץ' חסין' (ברוסית: Абрам Матвеевич Хасин; 17 בינואר 1899 – 12 באפריל 1967) היה גנרל יהודי-סובייטי בחיל השריון של הצבא האדום.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברהם חסין נולד בעיירה נובו-סלביאנסק שהייתה שייכת לפלך חרקוב באימפריה הרוסית (היום ננקראת העיר סלביאנסק והיא חלק מאוקראינה) במשפחה יהודית. למד בבית ספר יהודי ולאחר מכן בבית ספר לטכנאי רכבות.
התגייס לצבא האדום במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה ב-1918, השתתף בלוחמה נגד כוחות הצבא הלבן בדרום רוסיה. בשנת 1920 סיים קורס קציני תותחנים. לאחר סיום הקורס שירת כמפקד מחלקה וסגן מפקד סוללה ביחידת תותחים קלים. בשנת 1922 הועבר לסבסטופול, שם שירת ביחידת תותחי חוף. בשנת 1925 עבר ליחידת תותחי נ"מ, שם שירת בתפקידי מפקד סוללה וסגן מפקד גדוד עד 1931. בינואר 1931 החל ללמוד באקדמיה צבאית - בקורס הסבה לשריון, אותו סיים באביב 1932. מונה למפקד גדוד טנקים. בשנת 1938 מונה לסגן מפקד חטיבת טנקים קלים במחוז צבאי של לנינגרד. בסתיו 1940 מונה למפקד רגימנט טנקים בדיוויזיה ממוכנת מס' 136.
לאחר הפלישה הנאצית לברית המועצות יחד עם יחידתו נטל חלק בקרבות להגנת לנינגרד. בתום הקרבות ולאחר האבדות הקשות שספגה הדיוויזיה, בה הוא שירת, היא פורקה. חסין מונה למפקד חטיבת השריון הראשונה, אשר לחמה באזור העיר בלגורוד. החטיבה בפיקודו השתתפה במתקפת נגד של הצבא האדום בקרב על מוסקבה. בתחילת מאי 1942 הועברה החטיבה לאזור סטלינגרד, שם נטלה חלק בקרבות הבלימה הראשונים. ביוני 1942 קודם אברהם חסין לדרגת גנרל-מיור ומונה לפקד על קורפוס טנקים מס' 23 . בהמשך פיקד על קורפוס טנקים מס' 2. במהלך קרבות להגנת סטלינגרד ספג הקורפוס אבדות קשות ולמעשה חדל מלהתקיים. בנובמבר 1942 הוצאו שאריות הקורפוס מקו החזית אל העורף להתרעננות ולהתארגנות מחדש. חסין הועבר מתפקיד מפקד הקורפוס אל תפקיד מפקד בסיס אימונים של חיל שריון.
בינואר 1943 הוא הועבר למוסקבה, אל המטה הכללי, לתפקיד ראש אגף הדרכה והכשרה במפקדת חיל השריון של הצבא האדום. באוגוסט 1943, לפי בקשתו, מונה שוב לתפקיד פיקודי - מפקד קורפוס ממוכן מס' 8. חסין למעשה הקים וארגן את הקורפוס עד נובמבר 1943, אז הוביל אותו אל החזית. קורפוס בפיקודו של חסין נטל חלק בקרבות במרכז ומערב אוקראינה (מבצע דנייפר-קרפטי). במרץ 1944 הועבר לחזית הבלטית השנייה, שם מונה לעוזר מפקד החזית בנושא הפעלת כוחות שריון. נטל חלק במתקפה הבלטית.
לאחר המלחמה שירת מספר חודשים במפקדת כוחות השריון הסובייטים. בבתחילת 1946 מונה למפקד דיוויזיה ממוכנת. בנובמבר 1946 - סיים את שירותו הצבאי.
במהלך שירותו עוטר בעיטור לנין, שלושה עיטורי הדגל האדום, עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה.
התגורר בעיר לנינגרד, שם נפטר ב-12 באפריל 1967 . נקבר בבית העלמין בוגוסלובסקויה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה של אברהם חסין (ברוסית)
- ביוגרפיה של אברהם חסין (באנגלית)