חיל השריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בחיל השריון הישראלי. אם התכוונתם לחילות שריון בעולם, ראו חיל שריון.
חיל השריון
Sikat heil shiryon-2.png תג חיל השריון.svg Fshiryonn.svg
סמל הכומתה, תג ודגל חיל השריון.
" האדם שבטנק ינצח"
פרטים
מדינה Flag of Israel.svg  ישראל
שיוך IDF new.png צה"ל
יחידת אם זרוע היבשה
סוג חיל שריון
תאריכים וזמנים
הקמה 1948
מלחמות

כל מלחמות ישראל

נתוני היחידה
ציוד עיקרי טנקים
פיקוד
מפקדים ראו בהמשך הערך
סיכת לוחם שריון - ה"צפרגול"

חיל השריון הישראליראשי תיבות: חש"ן) הוא החיל המתמרן העיקרי בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל ומבסס את עיקר כוחו על טנקי מערכה.

צבעה של כומתת החיל שחור ואילו צבעי הדגל של חיל השריון הם ירוק ושחור. בסמל החייל על הכומתות מופיע טנק קרומוול. סיסמתו של החיל היא "האדם שבטנק ינצח".[1]

תוכן עניינים

[עריכה] תפקיד חיל השריון

חיל השריון הוא החיל המכריע בזרוע היבשה אשר מבסס את המחץ שלו על שילוב של ניידות, עמידות וכוח אש. החיל מפעיל בעיקר טנקי מערכה אך גם יחידות פלס"ר ניידות.

במלחמות, תפקיד חיל השריון הוא מצד אחד להוביל את הכוחות המסתערים בקו הראשון ולטהר את השטח מכוחות אויב, ומהצד השני - לבלום את כוחות השריון של האויב ולהשמיד את הטנקים שלו.

בימי שלום, מספק חיל השריון גיבוי לחיל הרגלים בעת ביצוע משימות ביטחון שוטף, כאשר הטנקים משמשים בגדר "מוצב נייד" המהווה מכפיל כוח לכוחות הבט"ש.

[עריכה] חטיבות חיל השריון הסדירות

[עריכה] חטיבה 7

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 7

חטיבה 7, המכונה גם עוצבת סער מגולן, היא חטיבת שריון סדירה בעוצבת געש הנמצאת תחת פיקודו של פיקוד הצפון. חטיבה 7 היא אחת משתי חטיבות השריון הראשונות בצה"ל (יחד עם חטיבה 8), והשתתפה בכל מלחמות ישראל. לחימת החטיבה במבצע קדש גרמה לפריצת דרך ביחס גורמי הצבא אל אופי הלחימה המשורין. החטיבה מצוידת כיום בטנקים מסוג מרכבה סימן 2.

[עריכה] חטיבה 188

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 188

חטיבה 188, המכונה גם עוצבת ברק, היא חטיבת שריון סדירה בעוצבת געש הנמצאת תחת פיקודו של פיקוד הצפון. החטיבה השתתפה בכל מלחמות ישראל החל ממלחמת ששת הימים. במלחמת יום הכיפורים נשאה החטיבה בעול הבלימה ביום הראשון של המלחמה בדרום רמת הגולן, וכמעט כל הקצינים של החטיבה נפלו בקרב. חטיבה 188 הייתה החטיבה האחרונה שהשתמשה בטנקי צנטוריון (שנקראו בצה"ל שוט) והוסבה לטנקי מרכבה סימן 3 בסביבות שנת 1992. לחטיבה 188 משויכים הגדודים: 71, 74, 53 וגדוד 605 של חיל ההנדסה.

[עריכה] חטיבה 401

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 401

חטיבה 401, המכונה גם עוצבת עקבות הברזל, היא חטיבת שריון שהוקמה בשנת 1968 במטרה להחזיק את קו התעלה. במלחמת יום הכיפורים נשאה החטיבה בעול הבלימה ביום הראשון בתעלה וספגה אבידות כבדות. במבצע שלום הגליל לחמה החטיבה בגיס המזרחי ואחד מגדודיה השתתף בקרב סולטאן יעקוב. בשנים 2004-2005 הוסבו טנקי החטיבה לטנקי מרכבה סימן 4. ב-2006 הוכפף גדוד אסף (601) של חיל ההנדסה הקרבית תחת פיקוד החטיבה.

[עריכה] חטיבה 460

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 460

חטיבה 460 המכונה גם עוצבת בני אור, היא חטיבת ההכשרה של חיל השריון (בית-הספר לשריון — ביסל"ש). החטיבה מצויה, בשגרה, תחת פיקוד מפקדת זרוע היבשה, ובחירום מוכפפת לאחת מאוגדות צה"ל כחטיבת שריון מן המניין.

בית-הספר לשריון חונה בבסיס שיזפון, בו מתקיימים הטירונות והאימון המתקדם של חטיבות השריון הסדירות 7ו-401, האימון המתקדם של 188 מתקיים בבסיס סיירים בגלל מחסור של שטחי אימון של טנקים, וכן קורסי המפקדים של חיל השריון — קורס מפקדי טנקים (קמ"ט) וקורס קציני שריון (קק"ש).

בעבר שימש גם מחנה מגן-סיירים את בית הספר לשריון (בו התקיימו הטירונות של חטיבות 7, 188 ו-401), אולם הוא עבר בראשית שנת 2009 לידי חיל האיסוף הקרבי, לשמש כבית-הספר החילי (בית-הספר לאיסוף קרבי — ביסל"ק).

[עריכה] היסטוריה

חיל השריון הישראלי החל את דרכו במלחמת העצמאות תחילה כשירות המשוריינים של פלמ"ח שהוקם ב-24 בפברואר 1948. בראש השירות הוצב יצחק שדה. ב-31 במאי מונה יצחק שדה לעמוד בראש חטיבה 8 היא חטיבת שריון הראשונה של צה"ל. כוחותיה גויסו ממקורות שונים: אנשי הצבא הבריטי, מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי "ההגנה" והפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות. החיל כלל 2 טנקים מסוג קרומוול שנגנבו מהצבא הבריטי וכ-10 טנקי הוצ'קיס מיושנים. בהתקפת השריון הראשונה כבש גדוד 82 את שדה התעופה לוד.

חטיבה 7 (בפיקודו של שלמה שמיר) הוקמה לא כחטיבת טנקים, אלא כחטיבה משוריינת, ובתום מלחמת השחרור נשארה חטיבת השריון הסדירה היחידה אשר כללה את גדוד 79 משלה, גדוד 9 מחטיבת הנגב כגדודי חרמ"ש וכן גדוד 82 (טנקים) מחטיבה 8. החטיבה, ביה"ס לשריון ויחידות המילואים של השריון הוכפפו אז תחת פיקודו של קצין חיל ראשי בדרגת אל"מ. לאחר זמן מה פוזרו הגדודים והופעלו כצג"מים (צוות גדודי משורין). לקראת שנת 1954 הוחלט לחזור למבנה חטיבתי ואז הוקמו גם חטיבות המילואים המשורינות חטיבה 27 וחטיבה 37, ומפקדת החיל הפכה למפקדת גייסות השריון תחת פיקודו של האלוף חיים לסקוב. מפקדה זו התקיימה עד להקמתה של המפח"ש, ואז גם הוחזר תפקידו של קצין שריון ראשי (קשנ"ר).

חשיבותו של החיל להכרעת המערכה מצאה את ביטויה לאורך השנים, כאשר החיל הווה גורם מכריע בהשגת ניצחון מול צבאות ערב, שנהנו מיתרון מספרי ולעתים גם מיתרון בכמות התחמושת) בשורה של מלחמות: במבצע קדש הובקעו מערכי חי"ר בשטח פתוח, במלחמת ששת הימים הובקעו מערכי חי"ר ושריון מחופרים ובמלחמת יום הכיפורים התרחשו קרבות שריון-בשריון שנחשבים הגדולים שהתרחשו מאז מלחמת העולם השנייה. מצביאי שריון ישראלים זכו להערכה רבה על תמרונים מזהירים בסיני וברמת הגולן. האלופים ישראל טל ומשה פלד ("מוסא") אף זכו להנצחה בקיר "מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה" במוזיאון השריון בפורט נוקס.

יחד עם ההישגים של השריון, כחלק מהישגיו של צה"ל כולו, יש המותחים[דרושה הבהרה] ביקורת על תורת הלחימה שלו. הללו טוענים כי תורת הלחימה של חיל השריון נכשלה למעשה שוב ושוב. כדוגמאות לטענתם הללו מביאים את מבצע קדש בו ספגה חטיבה 7 עשרות הרוגים בהבקעת מערכי חי"ר פשוטים, או הבקעת רפיח בששת-הימים, שעלתה בהרוגים רבים והצליחה רק הודות לפקודת הנסיגה הכללית שהוציא הצבא המצרי ב-6 ביוני. לעומת זאת, יש טוענים[דרושה הבהרה] כי השריון הישראלי לא זו בלבד שלא נכשל, אלא הצליח להביס כוחות שריון עדיפים עליו במובנים רבים.

כישלונו הגדול של השריון במלחמת יום הכיפורים היה בהתמודדות עם טילי הנ"ט (בעיקר הסאגר). למרות שהיה ידוע על קיומם של אלו מאז שנת 1968, לא פיתח חיל השריון מענה הולם לאיום שהציבו. הטילים, שסופקו למדינות ערב בידי הסובייטים, הסבו לשריון הישראלי אבדות כבדות ביותר, בעיקר בחזית הדרום.

במהלך קרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן הצליחו שתי חטיבות שריון: חטיבה 7 וחטיבה 188 לבלום שתי דיוויזיות משורינות ושלוש דיוויזיות חי"ר של הצבא הסורי, ובכך הגיעו להישג יוצא דופן, בין השאר בזכות מעשי גבורה של כוחות קטנים (למשל- "כוח צביקה") שהצליחו להדוף מאות טנקים סורים. מפקדים בחיל כמו אביגדור קהלני זכו לעיטורים וצל"שים על הקרבות שניהלו כנגד הסורים.

כלקח מקרבות השריון במלחמת יום כיפור ננקטו מספר צעדים: בראש ובראשונה, פותח טנק המרכבה הראשון, שבניגוד לטנקים אחרים בעולם, תכנונו נתן דגש על שרידות צוות הטנק. פיתוח נוסף היה המיגון הריאקטיבי שהקטין את האיום הנשקף לטנקים מטילי נ"ט בעלי מטען חלול. כמו כן אמצעי ראיית לילה הוכנסו לשימוש צוותי טנקים, במטרה להקל על הלחימה גם בלילה ונרכשו מסוקי קרב, מסוקי הקוברה והדיפנדר ששולבו בהמשך בלחימת השריון.

טנק המרכבה לקח חלק פעיל במלחמת לבנון וכל האמצעים שהוזכרו לעיל, הקלו על הלחימה והטו את הכף לטובת צה"ל. כדוגמה לתרומה הרבה של הטכנולוגיה לשרידות צוותי הטנקים במלחמה זו, ניתן להזכיר מקרה שבו צוות של טנק מרכבה שרד פגיעה של לפחות ארבעה טילי נ"ט.

כוחות שריון השתתפו גם במלחמת לבנון השנייה. טרם המלחמה הצטייד חזבאללה בטילי נ"ט מתקדמים כמו מטיס-M וקורנט שהסבו פגיעות לטנקי המרכבה של צה"ל. מהלקחים שהופקו לאחר המלחמה עולה כי אי-השימוש במדוכות עשן‏[2] ואופן ההפעלה של כוחות השריון, שלא על פי תורת הלחימה של החיל,‏[3] היו מהגורמים לפגיעות בטנקים. עוד נטען כי בשל מגבלות תקציב הופחתו האימונים ובכך נפגעה כשירות הלוחמים לפני המלחמה.‏[2] עם זאת, מתוך 51 הפגיעות של טילי נ"ט בטנקים, רק 24 חדרו אל תא הלחימה - האחוז הנמוך ביותר בכל מלחמות ישראל.‏[3]

[עריכה] טנקים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טנקים של צה"ל

בתחילת דרכו, צה"ל לא רכש טנקים באופן מסודר אלא קיבץ טנקים מיושנים בדרכים לא-דרכים, עקב מגבלות מדיניות וחוסר ניסיון של צבא שרק נולד. כתוצאה מכך נוצר מצב בעייתי של ריבוי דגמי טנקים. המגוון הרחב הקשה על תחזוקת וחימוש הטנקים וגרם לבעיות בשיתוף כל הכלים במערכות הקרב.

עד סמוך למבצע סיני סוג הטנק היחיד של חיל השריון היה השרמן (מאוחר יותר עודכן לסופר שרמן) שצוותו כלל 5 לוחמים (מפקד, תותחן, טען-קשר, נהג ומיקלען). סמוך למבצע סיני הגיעו טנקי AMX-13 הצרפתיים שהיו טנקים קלים, ובין השאר, סייעו לצנחנים בקרבות המיתלה. שני דגמים אלו יצאו משירות לאחר מלחמת ששת הימים. לפני מלחמת ששת הימים נקלטו טנקי M48 פטון האמריקאיים והצנטוריון הבריטי.

לאחר מלחמת ששת הימים קלט צה"ל את מגח 6, שכבר אז נחשב מיושן מול צבאות ערב, שהחלו מצטיידים באותו זמן ב-T-62.

חלק מטנקי השלל מששת הימים מדגמי T-54 ו-T-55 הוכנסו לשימוש מבצעי בצה"ל ונקראו "טירנים".

נסיון לרכוש מבריטניה את טנק הצ'יפטיין לא יצא לפועל בגלל לחץ ערבי וכתוצאה מכך הוחלט על פיתוח טנק תוצרת ישראל. ב-1970 החל משרד הביטחון לפתח את טנק המרכבה והדגם הראשון שלו, מרכבה סימן 1, נכנס לשירות ב-1980. הטנק ערך טבילת אש במבצע שלום הגליל שבמהלכו התגלו כשלים הנדסיים במערכת בקרת האש שלו[דרוש מקור] אך למרות זאת נחשב להצלחה. בעקבות זאת הוחלט על המשכת פיתוח סדרת המרכבה שהפכה לטנק המערכה העיקרי של צה"ל בשנות ה-2000. באינתיפאדת אל-אקצה פעלו טנקי מגח 6 ו-7 לצד טנקי מרכבה סימן 2 ומרכבה סימן 3 ב"ז שהוסבו ללוחמה בשטח בנוי. בשנים 2003-‏2004 הוצאו טנקי המגח משירות סדיר והוחלפו בטנקי מרכבה סימן 4 שהוכיחו את יעילותם בלחימה ברצועת עזה.

כיום מפעיל חיל השריון טנקי מערכה מהמתקדמים בעולם: טנקי המרכבה סימן 2, סימן 3 ב"ז (שדרוג של מרכבה סימן 3), וסימן 4. בנוסף מפעיל החיל, ביחידות המילואים שלו, טנקי מרכבה סימן 1 ומגח 7, ששופר ללא הכר על מנת להתמודד מול האיומים בזירת הקרב העתידית.

[עריכה] חטיבות שפורקו

[עריכה] עוצבת כפיר, חטיבה 500

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 500

חטיבה 500, המכונה גם עוצבת כפיר, היא חטיבת שריון שפעלה כחטיבה סדירה משנת 1972 ועד לשנת 2003. במלחמת יום הכיפורים השתתפה בקרב על העיר סואץ. במבצע שלום הגליל לחמה והשתתפה בקרב עין זחלתא. החטיבה פורקה בשנת 2003 על רקע קיצוץ בתקציב הביטחון, ובעקבות התמוטטות עיראק והפחתת איום החזית המזרחית.

[עריכה] עוצבת יש"י, חטיבה 211

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עוצבת יש"י

חטיבה 211, המכונה גם עוצבת יש"י ("יחידת שומרי ירושלים"), זו החטיבה שבראשה עמד אלי גבע במלחמת של"ג ולחמה בציר החוף ובגיזרה המרכזית. פורקה בתחילת שנות ה-90.

[עריכה] חטיבה 14

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 14

החטיבה נוסדה בשנת 1967, יחד עם חטיבה 401 ונודעה בעיקר עקב השתתפותה במלחמת יום הכיפורים, במסגרת אוגדה 143 בפיקודו של אריאל שרון. מהווה כיום חטיבת מילואים.

[עריכה] חטיבה 421

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 421

החטיבה נוסדה בשנת 1972, ונודעה בעיקר כחטיבת השריון הראשונה שצלחה את תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. במסגרת אוגדה 143 בפיקודו של אריאל שרון. פורקה ב-1986.

[עריכה] חטיבות מילואים

[עריכה] חטיבה 600

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 600

החטיבה הוקמה ב-1971 כחטיבת מילואים במחנה חסה. ב-1971 עברה למחנה שדה תימן. לאחר מכה כבדה שספגה החטיבה במלחמת יום הכיפורים (120 הרוגים) שוקמה החטיבה.

[עריכה] הכומתה והבחירה בה

צבע הכומתה שחור. מסורת זו נלקחה מהצבא הבריטי אשר בו נבחר הצבע מסיבה טכנית: החיילים הבריטיים היו מתלכלכים כאשר עסקו בטיפול בטנקים, וכדי שלא יראו את כתמי השמן והגריז על הכומתות, נקבע כי חיילי השריון יקבלו כומתה שחורה. החלטה זו עברה בירושה לצה"ל.[4] על הכומתה עונדים סמל של חיל השריון.

[עריכה] מפקדי החיל

טנק מגח 7 במהלך אימונים, אפריל 2008
טנק מגח 7 במהלך אימונים, יולי 2010
שם תקופת כהונה הערות
סגן-אלוף שאול יפה 16 בינואר 1950 - 10 באוגוסט 1950
אלוף-משנה משה מונדק בר-תקווה 10 באוגוסט 1951 - 22 בדצמבר 1953
אלוף-משנה יצחק פונדק 22 בדצמבר 1953 - 24 ביולי 1956 מפקד גייסות השריון הראשון
אלוף חיים לסקוב 24 יולי 1956 - 9 בנובמבר 1956 מפקד גייסות השריון. לימים הרמטכ"ל ה-5
אלוף מאיר זורע 9 בנובמבר 1956 - 23 בדצמבר 1956 מפקד גייסות השריון
אלוף-משנה אורי בן-ארי 23 בדצמבר 1956 - 21 במאי 1957 מפקד גייסות השריון
אלוף חיים בר-לב 21 במאי 1957 - 25 ביוני 1961 מפקד גייסות השריון. לימים הרמטכ"ל ה-8
אלוף דוד אלעזר 25 יוני 1961 - 2 בנובמבר 1964 מפקד גייסות השריון. לימים הרמטכ"ל ה-9
אלוף ישראל טל 2 בנובמבר 1964 - מרץ 1969 מפקד גייסות השריון, אבי פרויקט טנק המרכבה
אלוף-משנה מנחם (מנדי) מרון יוני 1967 מלחמת ששת הימים. לימים נספח צה"ל בארצות הברית.
אלוף אברהם אדן מרץ 1969 - ינואר 1974 מפקד גייסות השריון
מרדכי ציפורי אוקטובר - נובמבר 1973 מלחמת יום הכיפורים
אלוף משה פלד ינואר 1974 - ינואר 1979 מפקד גייסות השריון. מנכ"ל רפא"ל ויו"ר יד לשריון
אלוף אמנון רשף ינואר 1979 - פברואר 1982 מפקד גייסות השריון
אלוף משה בר כוכבא פברואר 1982 - אוגוסט 1983 מפקד גייסות השריון. בעל עיטור העוז
תת-אלוף עמי מורג אוקטובר 1981 - יוני 1982 בעל עיטור המופת
תת-אלוף עמוס כץ אוגוסט 1983 - יולי 1986 בעל עיטור המופת
תת-אלוף יוסי בן-חנן יולי 1986 - יוני 1990 לימים אלוף, בעל עיטור העוז
תת-אלוף יצחק רבין‏‏ יוני 1990 - יוני 1993
תת-אלוף אמי פלנט יולי 1993 - יולי 1995 בעל עיטור העוז
תת-אלוף דוביק טל יולי 1995 - ספטמבר 1997
תת-אלוף מאיר גחטן ספטמבר 1997 - מאי 2000
תת-אלוף אודי שני מאי 2000 - יולי 2001 לימים ראש אגף התקשוב
תת-אלוף אביגדור קליין אוגוסט 2001 - ינואר 2004
תת-אלוף סמי תורג'מן ינואר 2004 - ספטמבר 2005 לימים מפקד זרוע היבשה
תת-אלוף חלוצי רודוי ספטמבר 2005 - יולי 2008
תת-אלוף אגאי יחזקאל יולי 2008 - אפריל 2010
תת-אלוף יגאל סלוביק אפריל 2010 - יולי 2012
תת-אלוף עופר צפריר יולי 2012 -

בין השנים 1954 ל-1983 היוותה מפקדת גייסות השריון גם מפקדת פיקוד ייעודית האחראית על העוצבות המשוריינות בצה"ל, על יחידות חיל השריון ועל יחידות של חילות אחרים המהווים חלק אורגני בעוצבות השריון. מפקד גייסות השריון באותה תקופה שימש הן כמפקד הפיקוד הייעודי והן קצין שריון ראשי האחראי לתורת הלחימה, אמצעי הלחימה, ארגון והדרכת כוח האדם בחיל. עם הקמת המפח"ש ב-1983 הופרדו התפקידים.

במהלך מלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, נערכו מינויי חירום של קציני שריון ראשיים, בשעה שמפקדי גייסות השריון התרכזו בתפקידם העיקרי.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ סיסמה זו מבוססת על דברי האלוף ישראל טל שנשאל איזה מן הטנקים הקיימים הוא הטנק הטוב ביותר, והשיב: "הטנק שבו הצוות הטוב ביותר"
  2. ^ 2.0 2.1 עמיר רפפורט, צה"ל ולקחי מלחמת לבנון השנייה, עמודים 10-11
  3. ^ 3.0 3.1 אלוף (מיל.) יצחק בן-ישראל, מלחמת הטילים הראשונה ישראל – חזבאללה (קיץ 2006), עמודים 35-‏38
  4. ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב 11/07/2011 עמ' 4-5.
Flag of Israel.svg
צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
אגפים אגף המבצעים | אגף המודיעין | אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה | אגף התכנון | אגף כוח האדם | אגף התקשוב
זרועות זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים
פיקודים פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאיים | הפרקליטות הצבאית | המכללות הצבאיות | דובר צה"ל | הרבנות הצבאית | מפקדת העומק
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגלים | חיל השריון | חיל התותחנים | חיל ההנדסה הקרבית | חיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואה | חיל הלוגיסטיקה | חיל החימוש | חיל המודיעין | חיל התקשוב | חיל המשטרה הצבאית | חיל השלישות | חיל החינוך והנוער | החיל הכללי