חיל השריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיל השריון
Sikat heil shiryon-2.png תג חיל השריון.svg Fshiryonn.svg
סמל הכומתה, תג ודגל חיל השריון.
" האדם שבטנק ינצח"
פרטים
מדינה Flag of Israel.svg  ישראל
שיוך IDF new.png צה"ל
יחידת אם זרוע היבשה
סוג היחידה חיל שריון
תאריכים וזמנים
הקמת היחידה 1948
מלחמות

כל מלחמות ישראל

נתוני היחידה
ציוד עיקרי טנקים
פיקוד
מפקדים ראו בהמשך הערך

חיל השריון הישראליראשי תיבות: חש"ן) הוא החיל המתמרן העיקרי בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל ומבסס את עיקר כוחו על טנקי מערכה.

צבעה של כומתת החיל הוא שחור ואילו צבעי הדגל של חיל השריון הם ירוק ושחור. בסמל החייל, הקבוע על הכומתות, מופיע טנק קרומוול - מראשוני הטנקים שהרכיבו את החיל. סיסמתו של החיל היא '"האדם שבטנק ינצח"[1].

תוכן עניינים

תפקיד חיל השריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל השריון הוא החיל המכריע בזרוע היבשה אשר מבסס את המחץ שלו על שילוב של ניידות, עמידות ווכוח אש. החיל מפעיל בעיקר טנקי מערכה אך גם יחידות פלס"ר וחרמ"ש ניידות.

במלחמות תפקיד חיל השריון הוא כפול. מצד אחד להוביל את הכוחות המסתערים בקו הראשון ולטהר את השטח מכוחות אויב, ומהצד השני לבלום את כוחות השריון של האויב ולהשמיד את הטנקים שלו.

בימי שלום, מספק חיל השריון גיבוי לחיל הרגלים בעת ביצוע משימות ביטחון שוטף, כאשר הטנקים משמשים בגדר "מוצב נייד" המהווה מכפיל כוח לכוחות הבט"ש‏[2].

מסלול לוחם השריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת לוחם שריון - ה"צפרגול"
מדי סמל ראשון, חובש בחטיבה 7. בכותפת ניתן לראות את הכומתה השחורה וסמל חיל השריון.

חיילי השריון עוברים הכשרה לרובאי 03, שבמסגרתה הם עוברים טירונות של כ-10 שבועות הכוללת בעיקר אימונים בנשק קל, שדאות, הגשת עזרה ראשונה וכושר גופני[3]. לאחר שלב הטירונות משובצים החיילים לאחד משלושת מקצועות הצוות (תותחן, טען-קשר, נהג) ועוברים לשלב המקצועות, אשר נמשך כ-6 שבועות ובו נלמדים שלושת המקצועות הנ"ל באופן תאורטי ובשילוב תרגולים מעשיים, כל חייל בתחומו‏[4]. לאחר שלב המקצועות מוענקת לחיילים כומתת החיל והם עוברים לשלב האימון המתקדם, שנקרא צמ"פ (קיצור של צוות, מחלקה, פלוגה). במהלך הצמ"פ, שנמשך שנמשך כ-10 שבועות, מתאמנים החיילים להלחם ולתפקד כיחידת צוות אחת בטנק וכחלק ממסגרת מחלקתית ופלוגתית. בתום הצמ"פ מוכשר לוחם השריון לרובאי 05 ומוענקת לו סיכת לוחם השריון, אשר נקראת צפרגול[5]. לאחר שלב הצמ"פ חלק מהחיילים מקבלים ההזדמנות לצאת לקורס מפקדי טנקים (קמ"ט) ואילו שאר החיילים מתפזרים בין הפלוגות המבצעיות‏[5].

קורס מפקדי הטנקים נמשך כ-3 חודשים וחצי, אשר במהלכו לומדים החניכים את שני המקצועות הטנק הנוספים שלא למדו במהלך שלב המקצועות ואת עקרונות הפיקוד, השליטה, הניווט והערכת המצב. בסיומו מקבלים החיילים דרגות סמל וסיכת מפקד הטנק‏[6]. החיילים המצטיינים מקבלים את ההזדמנות לצאת לקורס קציני שריון (קק"ש) ואילו יתר המפקדים משתבצים בין פלוגות השריון‏[6].

קורס קציני השריון נמשך כ-7 חודשים (3 חודשים של קורס קציני יבשה ועוד 4 חודשים של השלמה חילית), אשר במהלכו לומדים החניכים לפקד על מחלקת טנקים בשיתוף פעולה הדוק עם יחידות שדה אחרות של צה"ל (חי"ר, תותחנים, הנדסה) ובסיומו מוענקות לחיילים דרגות סג"ם. בתום הקק"ש משתבצים הקצינים בפלוגות השריון כמפקדי מחלקות[7][8].

מסלול הלוחם, פרט ל-3 חודשי קורס קציני יבשה, נערך בבית הספר לשריון (ביסל"ש) אשר שייך לחטיבה 460.

כומתת החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור צבע כומתה החיל הוא שחור. מסורת זו נלקחה מהצבא הבריטי אשר בו נבחר הצבע מסיבה טכנית: החיילים הבריטים היו מתלכלכים כאשר עסקו בטיפול בטנקים, וכדי שכתמי השמן והגריז לא יראו על הכומתות, נקבע כי חיילי השריון יקבלו כומתה שחורה. החלטה זו עברה בירושה לצה"ל‏[9]. על הכומתה עונדים סמל של חיל השריון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל השריון הישראלי החל את דרכו במלחמת העצמאות תחילה כשירות המשוריינים של פלמ"ח שהוקם ב-24 בפברואר 1948. בראש השירות הוצב יצחק שדה. ב-24 במאי מונה יצחק שדה לעמוד בראש חטיבה 8, היא חטיבת שריון הראשונה של צה"ל. כוחותיה גויסו ממקורות שונים: אנשי הצבא הבריטי, מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי "ההגנה" והפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות. החיל כלל 2 טנקים מסוג קרומוול שנגנבו מהצבא הבריטי וכ-10 טנקי הוצ'קיס מיושנים. בהתקפת השריון הראשונה כבש גדוד 82 את שדה התעופה לוד[2].

חטיבה 7 (בפיקודו של שלמה שמיר) הוקמה לא כחטיבת טנקים, אלא כחטיבה משורינת, ובתום מלחמת השחרור נשארה חטיבת השריון הסדירה היחידה אשר כללה את הגדוד המקורי של החיל, גדוד 79 וגדוד 9 מחטיבת הנגב כגדודי חרמ"ש וכן גדוד הטנקים 82 מחטיבה 8‏[2]. החטיבה, בית הספר לשריון ויחידות המילואים של השריון הוכפפו אז תחת פיקודו של קצין חיל ראשי בדרגת אל"ם. לאחר זמן מה פוזרו הגדודים והופעלו כצג"מים (צוות גדודי משורין). לקראת שנת 1954 הוחלט לחזור למבנה חטיבתי ואז הוקמו גם חטיבות המילואים המשורינות: חטיבה 27 וחטיבה 37, ומפקדת החיל הפכה למפקדת גייסות השריון תחת פיקודו של האלוף חיים לסקוב. מפקדה זו התקיימה עד להקמת המפח"ש, ואז גם הוחזר תפקידו של קצין שריון ראשי (קשנ"ר).

חשיבותו של החיל להכרעת המערכה מצאה את ביטויה לאורך השנים, כאשר החיל היווה גורם מכריע בהשגת ניצחון מול צבאות ערב, שנהנו מיתרון מספרי ולעתים גם מיתרון בכמות ובאיכות כלי הנשק) בשורה של מלחמות: במבצע קדש הובקעו מערכי חי"ר בשטח פתוח, במלחמת ששת הימים הובקעו מערכי חי"ר ושריון מחופרים ובמלחמת יום הכיפורים התרחשו קרבות שריון-בשריון שנחשבים הגדולים שהתרחשו מאז מלחמת העולם השנייה[2]. מצביאי שריון ישראלים זכו להערכה רבה על תמרונים מזהירים בחצי האי סיני וברמת הגולן. האלופים ישראל טל ומשה פלד ("מוסא") אף זכו להנצחה בקיר "מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה" במוזיאון השריון בפורט נוקס.

יחד עם ההישגים של השריון, כחלק מהישגיו של צה"ל כולו, יש המותחים[דרושה הבהרה] ביקורת על תורת הלחימה שלו. הללו טוענים כי תורת הלחימה של חיל השריון נכשלה למעשה שוב ושוב. כדוגמאות לטענתם הללו מביאים את מבצע קדש בו ספגה חטיבה 7 עשרות הרוגים בהבקעת מערכי חי"ר פשוטים, או הבקעת רפיח במלחמת ששת הימים, שעלתה בהרוגים רבים והצליחה רק הודות לפקודת הנסיגה הכללית שהוציא הצבא המצרי ב-6 ביוני 1967. לעומת זאת, יש טוענים[דרושה הבהרה] כי השריון הישראלי לא זו בלבד שלא נכשל, אלא הצליח להביס כוחות שריון עדיפים עליו במובנים רבים.

כישלונו הגדול של השריון במלחמת יום הכיפורים היה בהתמודדות מול טילי הנ"ט (בעיקר הסאגר). למרות שהיה ידוע על קיומם של אלו מאז שנת 1968, לא פיתח חיל השריון מענה הולם לאיום שהציבו. הטילים, שסופקו למדינות ערב בידי ברית המועצות, הסבו לשריון הישראלי אבדות כבדות ביותר, בעיקר בחזית הדרום.

במהלך קרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן הצליחו שתי חטיבות שריון: חטיבה 7 וחטיבה 188 לבלום שתי דיוויזיות משורינות ושלוש דיוויזיות חי"ר של הצבא הסורי, ובכך הגיעו להישג יוצא דופן, בין השאר בזכות מעשי גבורה של כוחות קטנים (דוגמת "כוח צביקה") שהצליחו להדוף מאות טנקים סורים. מפקדים בחיל כמו אביגדור קהלני זכו לעיטורים וצל"שים על הקרבות שניהלו כנגד הסורים.

כלקח מקרבות השריון במלחמת יום הכיפורים ננקטו מספר צעדים: בראש ובראשונה, פותח טנק המרכבה הראשון, שבניגוד לטנקים אחרים בעולם, תכנונו נתן דגש על שרידות צוות הטנק. פיתוח נוסף היה המיגון הריאקטיבי שהקטין את האיום הנשקף לטנקים מטילי נ"ט בעלי מטען חלול. כמו כן אמצעי ראיית לילה הוכנסו לשימוש צוותי טנקים, במטרה להקל על הלחימה גם בלילה ונרכשו מסוקי קרב, דוגמת מסוקי הקוברה והדיפנדר ששולבו בהמשך בלחימת השריון‏[2].

טנק המרכבה לקח חלק פעיל במלחמת לבנון וכל האמצעים שהוזכרו לעיל, הקלו על הלחימה והטו את הכף לטובת צה"ל. כדוגמה לתרומה הרבה של הטכנולוגיה לשרידות צוותי הטנקים במלחמה זו‏[2], ניתן להזכיר מקרה שבו צוות של טנק מרכבה שרד פגיעה של לפחות ארבעה טילי נ"ט.

כוחות שריון השתתפו גם במלחמת לבנון השנייה. טרם המלחמה הצטייד חזבאללה בטילי נ"ט מתקדמים כמו מטיס-M וקורנט שהסבו פגיעות לטנקי המרכבה של צה"ל. מהלקחים שהופקו לאחר המלחמה עולה כי אי-השימוש במדוכות עשן[10] ואופן ההפעלה של כוחות השריון, שלא על פי תורת הלחימה של החיל‏[11], היו מהגורמים לפגיעות בטנקים. עוד נטען כי בשל מגבלות תקציב הופחתו האימונים ובכך נפגעה כשירות הלוחמים לפני המלחמה‏[10]. עם זאת, מתוך 51 הפגיעות של טילי נ"ט בטנקים, רק 24 חדרו אל תא הלחימה - האחוז הנמוך ביותר בכל מלחמות ישראל‏[11].

טנקים בשירות החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טנקים של צה"ל

בתחילת דרכו, צה"ל לא רכש טנקים באופן מסודר אלא קיבץ טנקים מיושנים בדרכים לא-דרכים, עקב מגבלות מדיניות וחוסר ניסיון של צבא שרק נולד. כתוצאה מכך נוצר מצב בעייתי של ריבוי דגמי טנקים. המגוון הרחב הקשה על תחזוקת וחימוש הטנקים וגרם לבעיות בשיתוף כל הכלים במערכות הקרב.

עד סמוך למבצע קדש סוג הטנק היחיד של חיל השריון היה השרמן (מאוחר יותר שודרג לסופר שרמן) שצוותו כלל 5 לוחמים (מפקד, תותחן, טען-קשר, נהג ומיקלען). סמוך למבצע קדש הגיעו טנקי AMX-13 הצרפתיים שהיו טנקים קלים, ובין השאר, סייעו לצנחנים בקרב המיתלה. שני דגמים אלו יצאו משירות לאחר מלחמת ששת הימים. לפני מלחמת ששת הימים נקלטו טנקי M48 פטון האמריקאיים והצנטוריון הבריטי.

לאחר מלחמת ששת הימים קלט צה"ל את טנקי המגח, שכבר אז נחשבו למיושנים מול צבאות ערב, שהחלו מצטיידים באותו זמן בטנקי T-62.

חלק מטנקי השלל ממלחמת ששת הימים היו טנקים סובייטיים מדגמי ‏T-54 ו-T-55 שהוכנסו לשימוש מבצעי בצה"ל ונקראו "טירנים".

נסיון לרכוש מבריטניה את טנק הצ'יפטיין לא יצא לפועל בגלל לחץ ערבי וכתוצאה מכך הוחלט על פיתוח טנק תוצרת ישראל. ב-1970 החל משרד הביטחון לפתח את טנק המרכבה והדגם הראשון שלו, מרכבה סימן 1, נכנס לשירות ב-1980. הטנק ערך טבילת אש במלחמת לבנון שבמהלכה התגלו כשלים הנדסיים במערכת בקרת האש שלו[דרוש מקור], אך למרות זאת נחשב להצלחה. בעקבות זאת הוחלט על המשכת פיתוח סדרת המרכבה שהפכה לטנק המערכה העיקרי של צה"ל בשנות ה-2000. במהלך האינתיפאדה השנייה פעלו טנקי מגח 6 ו-7 לצד טנקי מרכבה סימן 2 ומרכבה סימן 3 ב"ז שהוסבו ללוחמה בשטח בנוי. בשנים 2003 - 2004 הוצאו טנקי המגח משירות סדיר והוחלפו בטנקי מרכבה סימן 4 שהוכיחו את יעילותם בלחימה ברצועת עזה. ב-2009 החל חיל השריון בקליטת טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח" ובסוף 2012 הוסבו כל טנקי חטיבה 401 לטנקי מרכבה סימן 4מ. ב-2014 החלו בהסבת חטיבה 7 מטנקי מרכבה סימן 2 לטנקי מרכבה סימן 4מ גם כן.

כיום מפעיל חיל השריון טנקי מערכה מהמתקדמים בעולם: טנקי מרכבה סימן 2, סימן 3 ב"ז (שדרוג של מרכבה סימן 3), וסימן 4מ. בנוסף מפעיל החיל, ביחידות המילואים שלו, טנקי מרכבה סימן 1 ומגח 7.

חטיבות חיל השריון הסדירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבה 7, עוצבת סער מגולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 7
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 7

חטיבה 7, המכונה גם עוצבת סער מגולן, היא חטיבת שריון סדירה בעוצבת געש המשתייכת לפיקוד הצפון. חטיבה 7 היא חטיבת השריון השנייה בצה"ל (הראשונה היא חטיבה 8‏[12]) אשר השתתפה בכל מלחמות ישראל, ולחימתה במבצע קדש גרמה לפריצת דרך ביחס גורמי הצבא אל אופי הלחימה המשורין. לחטיבה 7 משויכים הגדודים: 75 ("רומח"), 82 ("געש"), 77 ("עֹז"), 603 ("להב") של חיל ההנדסה וכן פלס"ר 7.

החטיבה מצוידת כיום בטנקים מסוג מרכבה סימן 2‏[13].

חטיבה 188, עוצבת ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 188
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 188

חטיבה 188, המכונה גם עוצבת ברק, היא חטיבת שריון סדירה בעוצבת געש המשתייכת לפיקוד הצפון. החטיבה צמחה מתוך חטיבת כרמלי. לאחר מבצע קדש הוחלט כי הצבא זקוק ליחידות שריון נוספות וכך חטיבת כרמלי, אשר נקראה אז עוצבה 18, עברה הסבה לעוצבה ממוכנת - חטיבה 45. חטיבה 45 נטלה חלק מרכזי במלחמת ששת הימים (כיבוש עמק דותן). באפריל 1969 שונה מספרה של החטיבה ל-188. החטיבה נטלה חלק מרכזי במלחמת ההתשה (החזקת קו הגבול ברמת הגולן, מבצע קיתון 10). במלחמת יום הכיפורים נשאה החטיבה בעול הבלימה ביום הראשון של המלחמה לכל אורך קו הגבול ברמת הגולן, וכמעט הושמדה כליל. כמו כן נטלה חלק מרכזי במלחמת לבנון ובמלחמת לבנון השנייה. חטיבה 188 הייתה החטיבה האחרונה שהשתמשה בטנקי צנטוריון (שנקראו בצה"ל שוֹט) והוסבה לטנקי מרכבה סימן 3 בסביבות שנת 1992. לחטיבה 188 משויכים הגדודים: 71 ("רשף"), 74 ("סער"), 53 ("סופה") וגדוד 605 ("המח"ץ") של חיל ההנדסה‏[14].

חטיבה 401, עוצבת עקבות הברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 401
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 401

חטיבה 401, המכונה גם עוצבת עקבות הברזל, היא חטיבת שריון סדירה בעוצבת הפלדה המשתייכת לפיקוד המרכז. חטיבה 401 הוקמה בשנת 1968 במטרה להחזיק את קו בר-לב. במלחמת יום הכיפורים נשאה החטיבה בעול הבלימה ביום הראשון בתעלה וספגה אבידות כבדות. במלחמת לבנון לחמה החטיבה בגיס המזרחי ואחד מגדודיה השתתף בקרב סולטאן יעקוב. בשנים 2004 - 2005 הוסבו טנקי החטיבה לטנקי מרכבה סימן 4. בשנת 2006 הוכפף גדוד "אסף" (601) של חיל ההנדסה תחת פיקוד החטיבה. בשנים 2009 - 2012 הותקנה על טנקי החטיבה מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח". לחטיבה 401 משויכים הגדודים: 46 ("שלח"), 52 ("הבוקעים"), 9 ("עשת"), 601 ("אסף") של חיל ההנדסה וכן פלס"ר 401[15].

חטיבה 460, עוצבת בני-אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 460
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 460

חטיבה 460 המכונה גם עוצבת בני-אור, היא חטיבת ההכשרה של חיל השריון אשר מפעילה את בית-הספר לשריון (ביסל"ש). החטיבה מצויה, בשגרה, תחת פיקוד מפקדת זרוע היבשה, ובחירום מוכפפת לאחת מאוגדות צה"ל כחטיבת שריון מן המניין.

בית-הספר לשריון פועל בבסיס שיזפון, בו מתקיימים הטירונות והאימון המתקדם של חטיבות השריון הסדירות 7 ו-401, ואילו האימון המתקדם של חטיבה 188 מתקיים במחנה מגן סיירים בשל מחסור בשטחי אימון של טנקים, וכן קורסי המפקדים של חיל השריון — קורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון.

בעבר שימש גם מחנה מגן סיירים את בית הספר לשריון (בו התקיימו הטירונות של חטיבות 7, 188 ו-401), אולם הוא עבר בראשית שנת 2009 לידי חיל האיסוף הקרבי, על מנת לשמש כבית הספר החילי (בית-הספר לאיסוף קרבי — ביסל"ק). לחטיבה 460 משויכים הגדודים: 195 ("אדם"), 196 ("שחק"), 198 ("עזוז") ו-532 ("שלח")‏[16].

חטיבות מילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבה 4, חטיבת קרייתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 4
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבת קרייתי

חטיבה 4 המכונה חטיבת קרייתי, הוקמה בפברואר 1948 על בסיס פלוגות חי"ש לאחר שחטיבת גבעתי, שכללה את גדודי החי"ש המובחרים מאזור תל אביב, הוצאה מהעיר לאזור הדרום. החטיבה נטלה חלק מרכזי בקרבות ובמבצעי מלחמת העצמאות (מבצע חמץ, מבצע דני, קרב על משלט 219) ובמבצע קדש (גזרה מרכזית של חצי האי סיני - כיבוש קוסיימה), מלחמת ששת הימים (כיבוש מובלעת לטרון ואזור בית חורון-והרי גופנה). בשנת 1972 הוסבה לחטיבה ממוכנת ובמהלך מלחמת יום הכיפורים לחמה תחת פיקוד אוגדה 210 בקרבות הבלימה ומאוחר יותר בהתקפת הנגד ברמת הגולן תוך כדי השמדת חיל המשלוח הירדני)‏[17]. הייתה חטיבת המילואים הראשונה שצוידה בטנקי מרכבה סימן 4.

חטיבה 8 (חטיבה 875), חטיבת הזקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 8
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 8

חטיבה 8 המכונה חטיבת הזקן, הוקמה ב-24 במאי 1948 ונחשבת לחטיבת השריון הראשונה של צה"ל. החטיבה נטלה חלק מרכזי בקרבות ובמבצעי מלחמת העצמאות (מבצע דני, מבצע מוות לפולש, מבצע גי"ס, מבצע יואב, מבצע אסף ומבצע חורב) ובכיבוש מרכז סיני וצפון רמת הגולן במלחמת ששת הימים (א-נח'ל, מתחמי קלעה וזעורה, גוּר אֶל-עַסְכַּר, נַעמוּש, קוניטרה). כמו כן נטלה חלק בקרבות הבלימה וההתקפה בחצי האי סיני במלחמת יום הכיפורים (קרב ואדי מבעוק, כיתור הארמייה השלישית)‏[18].

חטיבה 10 (חטיבה 164), חטיבת הראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 10
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבת הראל

חטיבה 10 המכונה חטיבת הראל, הוקמה ב-16 באפריל 1948, לאחר מבצע נחשון, והורכבה מגדודי הפלמ"ח שלחמו באזור במסגרת המבצע. החטיבה נטלה חלק מרכזי בקרבות חזית ירושלים במהלך וכן במבצעים נוספים במלחמת העצמאות (מבצע דני, מבצע ההר ומבצע חורב). לאחר מכן הוסבה לחטיבת שריון ונטלה חלק פעיל במבצע קדש (קרבות על מתחמי אום כתף), במלחמת ששת הימים (קרב נבי סמואל, הקרב על ירושלים, כיבוש רמאללה, שכם ויריחו, פיצוץ גשרי הירדן, כיבוש דרום רמת הגולן) ובמלחמת יום הכיפורים (קרבות בלימה בחצי האי סיני, קרב השריון ב-14 באוקטובר, צליחת תעלת סואץ)‏[19].

חטיבה 14 (חטיבה 330), עוצבת המחץ, חטיבת הביזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 14
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 14

חטיבה 14 המכונה עוצבת המחץ וגם חטיבת הביזון, נוסדה בשנת 1967, יחד עם חטיבה 401. נטלה חלק מרכזי במלחמת ששת הימים (קרבות על מתחמי אום כתף, אבו עגילה, א-נח'ל, קוסיימה ומעבר המיתלה), במלחמת ההתשה (החזקת קו בר-לב יחד עם חטיבה 401), במלחמת יום הכיפורים (קרבות הבלימה בחצי האי סיני, כיבוש החווה הסינית ואבטחת מבצע צליחת תעלת סואץ) ובמלחמת לבנון (גזרה מזרחית)‏[20].

החטיבה פורקה בשנת 2004. שמה ומורשתה הועברו לחטיבת מילואים 896 מאוגדה 252. ב-2014 פורקה החטיבה פעם נוספת, שמה ומורשתה הועברו לחטיבת מילואים 278 (עוצבת קרני ראם).

חטיבה 37 (חטיבה 179, חטיבה 673), עוצבת ראם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 37
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עוצבת ראם

חטיבה 37 המכונה עוצבת ראם, הוקמה בשנת 1956 על מנת להוות את כוח השריון העיקרי של צה"ל בצפון ישראל. החטיבה נטלה חלק מרכזי במבצע קדש (קרב על מתחמי אום כתף, כיבוש צפון רצועת עזה והעיר עזה), במלחמת ששת הימים (כיבוש שכם וצפון רמת הגולן) ובמלחמת יום הכיפורים (קרבות בלימה באזור ציר הנפט והתקפת הנגד ברמת הגולן, השמדת בסיסי טילים וכוחות שריון מצריים באזור העיר סואץ)‏[21].

חטיבה 130 (חטיבה 767, חטיבה 277), עוצבת הבזקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 130
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 130

חטיבה 130 המכונה עוצבת הבזקה, הוקמה ביוני 1974 בשם "עשת 767" במסגרת אוגדה 880. החטיבה נטלה חלק מרכזי במלחמת לבנון (גזרה מזרחית), מבצע חומת מגן (כיבוש ג'נין, טול כרם, קלקיליה, שכם ורמאללה). בשנת 2004 שונה שם העוצבה מ"עשת" ל"הבזקה". בעקבות זאת סמל היחידה שונה לסמל חד-קרן שהיה שייך לעוצבת הסוס הדוהר (אשר פורקה בשנה זו). כמו כן קיבלה החטיבה את האחריות על שימור מורשת עוצבת הסוס הדוהר והנצחת חלליה.

חטיבה 200 (חטיבה 205, חטיבה 514), חטיבת אגרוף הברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 200
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבת אגרוף הברזל

חטיבה 200 המכונה חטיבת אגרוף ורומח, הוקמה בשנת 1961 והייתה חטיבת השריון הראשונה שצוידה בטנקי צנטוריון. החטיבה נטלה חלק מרכזי במלחמת ששת הימים (כיבוש מתחמי ניצנה-אבו עגילה-ג'בל ליבני ומעברי הגידי והמיתלה), במלחמת יום הכיפורים (קרבות בלימה בדרום רמת הגולן ומתקפת הנגד, קרבות בלימה נגד חיל המשלוח העיראקי במובלעת הסורית) ובמלחמת לבנון‏[22]. שייכת לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים בפיקוד צפון.

חטיבה 263, עוצבת מרכבות האש[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 263
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עוצבת מרכבות האש

חטיבה 263 המכונה עוצבת מרכבות האש, הוקמה ביוני 1983 כחלק מהצורך בחטיבת שריון נוספת לאור לקחי מלחמת לבנון, על בסיס טנקי מרכבה סימן 1 שנכנסו לשירות באותה התקופה.

חטיבה 679 (חטיבה 434), עוצבת יפתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 679
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עוצבת יפתח

חטיבה 679 המכונה עוצבת יפתח, הוקמה בשנת 1970 כחטיבת מילואים על בסיס טנקי צנטוריון מסוג שוט מטאור (בעלי מנוע בנזין). החטיבה, בפיקוד אל"ם אורי אור, נטלה חלק מרכזי במלחמת יום הכיפורים (קרבות בלימה בדרום רמת הגולן ומתקפת הנגד והשמדת חיל המשלוח העיראקי)‏[23] ובמלחמת לבנון השנייה (גזרה מזרחית - אזור עמק עיון ומרג' עיון). הייתה חטיבת המילואים הראשונה שצוידה בטנקי מרכבה סימן 3.

חטיבה 847, חטיבת מרכבות הפלדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבה 847 המכונה חטיבת מרכבות הפלדה, הוקמה בשנת 1980 כחטיבת טנקים ייעודית לגזרת לבנון. החטיבה, בפיקוד עוזי קרן, נטלה חלק מרכזי במלחמת לבנון ולחמה בקרבות לכיבוש צור, צידון, מחנה הפליטים עין אל חילווה) ובמלחמת לבנון השנייה, תחת פיקוד מאיר פינקל[24], לחמה בקרבות לכיבוש הכפרים ביארון, עייתרון, עינתא, מארון א-ראס, בינת ג'בייל[25] וג'בל עמל[26].

בנוסף חשוב לציין את חטיבת עודד (חטיבה 9), אשר על אף היותה חטיבת חי"ר, תפקדה במהלך מלחמת יום הכיפורים כחטיבה ממוכנת בבלימת הצבא הסורי בדרום רמת הגולן ומאוחר יותר בהתקפת הנגד הישראלית ובבלימת חיל המשלוח העיראקי‏[27].

חטיבות שפורקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבה 11 (חטיבה 576), חטיבת יפתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 11
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבת יפתח

חטיבה 11 המכונה חטיבת יפתח, הוקמה במאי 1948 בתור חטיבת פלמ"ח בגליל. החטיבה נטלה חלק מרכזי בקרבות ובמבצעי מלחמת העצמאות (מבצע מטאטא, מבצע יפתח, כיבוש מצודת כ"ח, הדיפת הסורים מעמק הירדן, מבצע יורם, מבצע דני, מבצע גי"ס, מבצע יואב, קרב חרבת מחאז), במבצע קדש (כיבוש העיר עזה וצפון רצועת עזה), במלחמת ששת הימים (כיבוש העיר עזה), במלחמת יום הכיפורים (קרבות בלימה בצפון חצי האי סיני, מתקפת הנגד של 8 באוקטובר, קרבות בלימה באזור קנטרה)‏[28], במבצע חומת מגן (כיבוש מחנה הפליטים בלאטה, מסכאן וא-שעבייה ומתחם קבר יוסף בשכם, כיתור מתחם כנסיית המולד בבית לחם). בחטיבה שהייתה כפופה לעוצבת עידן, פורקה ב-2014.

חטיבה 27 (חטיבה 264, חטיבה 60, חטיבה 204), עוצבת אגרוף ורומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 27
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 27

חטיבה 27 המכונה עוצבת אגרוף ורומח, הוקמה בשנת 1952. החטיבה קלטה את חייליה מחטיבה 7 והייתה לחטיבת המילואים המשוריינת הראשונה בצה"ל. החטיבה נטלה חלק פעיל במהלך מבצע קדש (כיבוש מוצבי פתחת רפיח ואל עריש), במלחמת ששת הימים (כיבוש ביר לחפן וביר גפגפה וקרבות ראס אל-עיש), במלחמת יום הכיפורים (קרבות בלימה וחבירה למעוז בודפשט, צליחת תעלת סואץ והשמדת בסיסי טילים מצריים)‏[29] וכן במלחמת לבנון. החטיבה פורקה ב-2014.

חטיבה 211, עוצבת יש"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 211
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עוצבת יש"י

חטיבה 211 המכונה עוצבת יש"י (יחידת שומרי ירושלים), הוקמה בשנת 1975 כחטיבת שריון סדירה למחצה. החטיבה נטלה חלק מרכזי במלחמת לבנון (גזרה מערבית - כיבוש צור, צידון, דאמור וביירות)‏[30]. זו החטיבה שבראשה עמד אל"ם אלי גבע במהלך מלחמת לבנון, אשר סירב לכבוש את ביירות מטעמים אידאולוגיים.

החטיבה פורקה בשנת 1992 וחיילי גדוד 126 (לוחמי טנק המרכבה) עברו לשרת בחטיבה 7, ואילו גדוד 9 הועבר לחטיבה 401.

חטיבה 217 (חטיבה 520, חטיבה 645), עוצבת הסוס הדוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 217
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עוצבת הסוס הדוהר

חטיבה 217 המכונה עוצבת הסוס הדוהר, הוקמה בשנת 1962 ונטלה חלק פעיל במלחמת ששת הימים (מתחמי אבו עגילה, ג'בל לבני ואביריק, פריצה דרך מעבר המיתלה), במלחמת יום הכיפורים הייתה לחטיבת המילואים הראשונה אשר הגיעה לחצי האי סיני ולחמה נגד כוחות קומנדו מצריים באזור בלוזה. כמו כן השתתפה במתקפת הנגד של 8 באוקטובר, בנסיונות החבירה למעוז מילנו, בקרב על גשר פירדאן, במארב נגד חטיבה 25 המצרית ובהשמדת בסיסי טילים ממערב לתעלת סואץ. במלחמת לבנון נטלה החטיבה חלק בחילוץ הכוחות בקרב סולטאן יעקוב ובכיבוש טלעת אבו עמר מידי גדוד חיל רגלים סורי שישב במקום‏[31].

החטיבה פורקה בשנת 2004. לאחר פירוקה אימצה חטיבה 130 את תג היחידה ולקחה על עצמה לשמר את מורשת הקרב של חטיבה 217 ואת זכר נופליה.

חטיבה 274 (חטיבה 691), עוצבת ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת טנקי טירן שהוקמה ב-1969. נטלה חלק בקרבות בחזית המצרית במלחמת יום הכיפורים.

חטיבה 421, חטיבת הצליחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 421
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 421

חטיבה 421 המכונה חטיבת הצליחה, הוקמה בשנת 1972, ונודעה בעיקר כחטיבת השריון הראשונה שצלחה את תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים על גבי תמסחים, במסגרת אוגדה 143 בפיקודו של אריאל שרון. פרט לכך נטלה חלק מרכזי בקרבות הבלימה בחצי האי סיני, במתקפת הנגד של 8 באוקטובר, בקרבות על רכס 'חמוטל', בקרב במרחב 'מכשיר', חילוץ לוחמי מעוזר 'פורקן', בקרב השריון של ה-14 באוקטובר ובהשמדת בסיסי טילים ממערב לתעלת סואץ‏[32].

החטיבה פורקה ב-1986.

חטיבה 454, עוצבת בני חיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 454
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עוצבת בני חיל

חטיבה 454 המכונה עוצבת בני חיל, הוקמה בשנת 1948 כבית הספר לשריון במסגרת בה"ד 5 על ידי יצחק שדה. חניכי בית הספר נטלו חלק מרכזי במבצע קדש (במסגרת חטיבה 37 לכיבוש מתחמי רפיח ובמסגרת חטיבה 7 לכיבוש מתחם אבו עגילה), במלחמת ששת הימים (כיבוש רצועת עזה, מתחם אבו עגילה, ואל עריש), במלחמת יום הכיפורים (במסגרת חטיבה 7 בקרב עמק הבכא, בקרבות הבלימה בחצי האי סיני, בנסיונות החבירה למעוז 'מפרקת' ו'מילנו' ובכיבוש החווה הסינית) ובמלחמת לבנון (הנחתה אמפיבית צפונית לשפך נהר האל-אוואלי, קרבות באזור צידון, דאמור ונמל ג'וניה)‏[33].

בהמשך מוזגה עוצבת בני אור לתוך חטיבה 460.

חטיבה 500, עוצבת כפיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 500
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 500

החטיבה הוקמה בשנת 1972 ופעלה כחטיבת שריון חצי סדירה בין השנים 1972 - 1973 ולאחר מלחמת יום הכיפורים כחטיבה סדירה עד לשנת 2003. החטיבה נטלה חלק מרכזי במלחמת יום הכיפורים (קרבות הבלימה בחצי האי סיני מול העיר איסמעיליה, השמדת בסיסי טילים וכוחות שריון מצריים ממערב לתעלת סואץ, קרב על העיר סואץ), במלחמת לבנון (גזרה מרכזית - קרב עין זחלתא, כיבוש כביש ביירות-דמשק באזור בחמדון וכיתור ביירות)‏[34] ובמבצע חומת מגן.

החטיבה פורקה בשנת 2003 על רקע קיצוץ בתקציב הביטחון, ובעקבות התמוטטות עיראק והפחתת איום החזית המזרחית.

חטיבה 550, חטיבת עציון גבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה הוקמה בשנת 1981, ת"פ אוגמ"ר 80, גזרת אילת והערבה. החטיבה כללה 3 גדודי מג"ח 6 - גדוד 8511, גדוד 7017, וגדוד 7013.

החטיבה פורקה בשנת 1991.

חטיבה 600 (חטיבה 656, חטיבה 177, חטיבה 519), עוצבת נתיבי האש[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חטיבה 600
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 600

חטיבה 600 המכונה עוצבת נתיבי האש, הוקמה ב-1971 כחטיבת מילואים. החטיבה נטלה חלק מרכזי במלחמת יום הכיפורים בחזית חצי האי סיני (קרב במרחב רכס 'חמדיה', קרב במרחב 'מכשיר', קרב הרחבת מסדרון צליחת תעלת סואץ והורדת גשר הגלילים, הקרב לכיבוש חלקו הצפוני של מתחם 'מיסורי' וכיבוש החווה הסינית)‏[35]. החטיבה פורקה ב-2014‏[36].

חטיבה 889[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 889

החטיבה הוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים והייתה אחת משלוש חטיבות שהיוו חלק מאוגדה 440. החטיבה הורכבה מ-2 גדודי טנקי טירן 5 וגדוד נוסף של טנקי טירן 4.

החטיבה פורקה בשנת 1986.

חטיבה 844[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת בית הספר לשריון, התבססה על סגל בית הספר לשריון, מענפי הטירונות והמקצועות, בתוספת השלמות של פלוגות מילואים. יועדה להיות מופעלת בחירום בלבד, תוך העברת האחריות על הקורסים לאנשי מילואים.

החטיבה פורקה בשנת 2005, עם מיזוג בית הספר לשריון עם חטיבת ההכשרות - חטיבה 460.

מפקדי החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

טנק מגח 7 במהלך אימונים, אפריל 2008
טנק מגח 7 במהלך אימונים, יולי 2010
שם תקופת כהונה הערות
אלוף יצחק שדה פברואר 1948 - מאי 1948 ראש שירות המשוריינים
סגן-אלוף שאול יפה 13 בפברואר 1950[37] - יולי 1950
אלוף-משנה משה מונדק בר-תקווה 10 באוגוסט 1951 - 22 בדצמבר 1953
אלוף-משנה יצחק פונדק 22 בדצמבר 1953‏[38], - 24 ביולי 1956 מפקד גייסות השריון הראשון
אלוף חיים לסקוב 24 יולי 1956 - 9 בנובמבר 1956 מפקד גייסות השריון. לימים הרמטכ"ל ה-5
אלוף מאיר זורע 9 בנובמבר 1956 - 23 בדצמבר 1956 מפקד גייסות השריון
אלוף-משנה אורי בן-ארי 23 בדצמבר 1956 - 21 ביולי 1957[39] מפקד גייסות השריון
אלוף חיים בר-לב 21 ביולי 1957 - 25 ביוני 1961‏[40] מפקד גייסות השריון. לימים הרמטכ"ל ה-8
אלוף דוד אלעזר 25 יוני 1961 - 2 בנובמבר 1964 מפקד גייסות השריון. לימים הרמטכ"ל ה-9
אלוף ישראל טל 2 בנובמבר 1964 - מרץ 1969 מפקד גייסות השריון, אבי פרויקט טנק המרכבה
אלוף-משנה מנחם (מנדי) מרון יוני 1967 קצין שריון ראשי במינוי חירום במהלך מלחמת ששת הימים. לימים נספח צה"ל בארצות הברית.
אלוף אברהם אדן מרץ 1969 - ינואר 1974 מפקד גייסות השריון
תת-אלוף מרדכי ציפורי אוקטובר - נובמבר 1973 קצין שריון ראשי במינוי חירום במהלך מלחמת יום הכיפורים
אלוף משה פלד ינואר 1974 - ינואר 1979 מפקד גייסות השריון. מנכ"ל רפא"ל ויו"ר יד לשריון
אלוף אמנון רשף ינואר 1979 - פברואר 1982 מפקד גייסות השריון
אלוף משה בר כוכבא פברואר 1982 - אוגוסט 1983 מפקד גייסות השריון. בעל עיטור העוז
תת-אלוף עמי מורג אוקטובר 1981 - יוני 1982 קצין שריון ראשי, בעל עיטור המופת
תת-אלוף עמוס כץ אוגוסט 1983 - יולי 1986 קצין שריון ראשי, בעל עיטור המופת
תת-אלוף יוסי בן-חנן יולי 1986 - יוני 1990 קצין שריון ראשי, לימים אלוף, בעל עיטור העוז
תת-אלוף יצחק רבין‏‏ יוני 1990 - יוני 1993 קצין שריון ראשי
תת-אלוף אמי פלנט יולי 1993 - יולי 1995 קצין שריון ראשי, בעל עיטור העוז
תת-אלוף דוביק טל יולי 1995 - ספטמבר 1997 קצין שריון ראשי
תת-אלוף מאיר גחטן ספטמבר 1997 - מאי 2000 קצין שריון ראשי
תת-אלוף אודי שני מאי 2000 - יולי 2001 קצין שריון ראשי, לימים ראש אגף התקשוב
תת-אלוף אביגדור קליין אוגוסט 2001 - ינואר 2004 קצין שריון ראשי
תת-אלוף סמי תורג'מן ינואר 2004 - ספטמבר 2005 קצין שריון ראשי, לימים מפקד זרוע היבשה
תת-אלוף חלוצי רודוי ספטמבר 2005 - יולי 2008 קצין שריון ראשי
תת-אלוף אגאי יחזקאל יולי 2008 - אפריל 2010 קצין שריון ראשי
תת-אלוף יגאל סלוביק אפריל 2010 - יולי 2012 קצין שריון ראשי
תת-אלוף עפר צפריר יולי 2012 - יולי 2013 קצין שריון ראשי
תת-אלוף שמואל אולנסקי יולי 2013 - קצין שריון ראשי

בין השנים 1954 - 1983 היוותה מפקדת גייסות השריון גם מפקדת פיקוד ייעודית האחראית על העוצבות המשוריינות בצה"ל, על יחידות חיל השריון ועל יחידות של חילות אחרים המהווים חלק אורגני בעוצבות השריון. מפקד גייסות השריון באותה תקופה שימש הן כמפקד הפיקוד הייעודי והן קצין שריון ראשי האחראי לתורת הלחימה, אמצעי הלחימה, ארגון והדרכת כוח האדם בחיל. עם הקמת המפח"ש בשנת 1983 הופרדו התפקידים.

במהלך מלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, נערכו מינויי חירום של קציני שריון ראשיים, בשעה שמפקדי גייסות השריון התרכזו בתפקידם העיקרי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיסמה זו מבוססת על דברי האלוף ישראל טל שנשאל איזה מן הטנקים הקיימים הוא הטנק הטוב ביותר, והשיב: "הטנק שבו הצוות הטוב ביותר".
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 תולדות השריון באתר יד לשריון.
  3. ^ שלב הטירונות באתר יד לשריון.
  4. ^ שלב המקצועות באתר יד לשריון.
  5. ^ 5.0 5.1 שלב הצמ"פ באתר יד לשריון.
  6. ^ 6.0 6.1 שלב הקמ"ט באתר יד לשריון.
  7. ^ שלב הקק"צ באתר יד לשריון.
  8. ^ שלב ההשלמה החילית באתר יד לשריון.
  9. ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב, 11 ביולי 2011 עמ' 4-5.
  10. ^ 10.0 10.1 עמיר רפפורט, צה"ל ולקחי מלחמת לבנון השנייה, עמודים 10-11.
  11. ^ 11.0 11.1 אלוף (מיל.) יצחק בן-ישראל, מלחמת הטילים הראשונה ישראל – חזבאללה (קיץ 2006), עמודים 35-‏38.
  12. ^ ‏64 שנים להקמת חטיבה 8 באתר יד לשריון.
  13. ^ חטיבה 7 באתר יד לשריון.
  14. ^ חטיבה 188 באתר יד לשריון.
  15. ^ חטיבה 401 באתר יד לשריון.
  16. ^ חטיבה 460 באתר יד לשריון.
  17. ^ חטיבה 4 באתר יד לשריון.
  18. ^ חטיבה 8 באתר יד לשריון.
  19. ^ חטיבה 10 באתר יד לשריון.
  20. ^ חטיבה 14 באתר יד לשריון.
  21. ^ חטיבה 37 באתר יד לשריון.
  22. ^ חטיבה 200 באתר יד לשריון.
  23. ^ חטיבה 679 בתאר יד לשריון.
  24. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 343-344.
  25. ^ אמיר זוהר, זה מה יש, ועם זה נפסיד, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2006.
  26. ^ חטיבה 847 באתר יד לשריון.
  27. ^ חטיבה 9 באתר יד לשריון.
  28. ^ חטיבה 11 באתר יד לשריון.
  29. ^ חטיבה 27 באתר יד לשריון.
  30. ^ חטיבה 211 באתר יד לשריון.
  31. ^ חטיבה 217 באתר יד לשריון.
  32. ^ חטיבה 421 באתר יד לשריון.
  33. ^ חטיבה 454 באתר יד לשריון.
  34. ^ חטיבה 500 באתר יד לשריון.
  35. ^ חטיבה 600 באתר יד לשריון.
  36. ^ יואב זיתון, משוחרר! צה"ל נפרד מהטנק שחצה את התעלה, באתר ‏ynet,‏ 24 באפריל 2014.
  37. ^ עמיעד ברזנר, סוסים אבירים: התפתחות ותמורות בשריון הישראלי מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני, הוצאת מערכות, 1999, עמ' 32
  38. ^ צה"ל בחילו - חיל השריון, הוצאת רביבים, 1981 עמ' 40
  39. ^ צה"ל בחילו, עמ' 64
  40. ^ צה"ל בחילו, עמ' 64
Flag of Israel.svg
צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
אגפים אגף המבצעים · אגף המודיעין · אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה · אגף התכנון · אגף כוח האדם · אגף התקשוב
זרועות זרוע היבשה · זרוע האוויר והחלל · זרוע הים
פיקודים פיקוד הצפון · פיקוד המרכז · פיקוד הדרום · פיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאיים · הפרקליטות הצבאית | המכללות הצבאיות · דובר צה"ל · הרבנות הצבאית · מפקדת העומק
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגלים · חיל השריון · חיל התותחנים · חיל ההנדסה הקרבית · חיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואה · חיל הלוגיסטיקה · חיל החימוש · חיל המודיעין · חיל הקשר והתקשוב · חיל המשטרה הצבאית · חיל השלישות · חיל החינוך והנוער · החיל הכללי