אגוטה קריסטוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אגוטה קריסטוף, בגיל 19, כבוגרת תיכון

אגוטה קריסטוף (Agota Kristof, בהונגרית "קרישטוף"; 30 באוקטובר 193527 ביולי 2011) הייתה סופרת שווייצרית ממוצא הונגרי,שכתבה בצרפתית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריסטוף נולדה בעיירה צ'יקבאנד, בצפון-מערב הונגריה, בשנת 1935. בגיל 9 עברה עם משפחתה לעיר קסג הקרובה לגבול עם אוסטריה. בגיל 21 נאלצה לעזוב את מולדתה, בעקבות דיכוי המרד ההונגרי בידי הצבא הסובייטי. היא ברחה יחד עם בעלה (שהיה לפני כן המורה שלה להיסטוריה בבית-הספר) ועם ביתם בת הארבעה חודשים לעיר נשאטל (Neuchâtel) שבשווייץ. בתום חמש שנים של בדידות וגלות, היא התפטרה מעבודתה במפעל ועזבה את בעלה. היא החלה ללמוד צרפתית, ומאוחר יותר פתחה בכתיבת רומנים בשפה זו.

יצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריכת ההוצאה העברית של ספרה "המחברת הגדולה"

צעדיה הראשונים של אגוטה קריסטוף היו בכתיבת שירה ומחזות (John et Joe, Un rat qui passe) - שלא זכו להדים שעוררה הטרילוגיה שלה. בשנת 1986 יצא לאור הרומן הראשון של קריסטוף, "המחברת הגדולה" (Le Grand Cahier). שנתיים אחריו הופיע ההמשך, "ההוכחה" (La Preuve). החלק השלישי פורסם בשנת 1991 תחת הכותרת "השקר השלישי" (Le Troisième mensonge). בין הנושאים המרכזיים בטרילוגיה: מלחמה וחורבן, אהבה ובדידות, תשוקה ואובדן, אמת ובדיון.

אגוטה קריסטוף זכתה בפרס האירופי לספרות צרפתית (European prize for French literature) עבור "המחברת הגדולה". הרומן תורגם ללמעלה מ-30 שפות.

בשנת 1995 פרסמה רומן נוסף, "אתמול" (Hier).

בשנת 2004 יצא לאור ספרה L'analphabète (צרפתית: "האנלפבית"). זהו טקסט אוטוביוגרפי, אשר מתחקה אחר אהבתה של קריסטוף לקריאת ספרים בהיותה ילדה, ומזמין את הקוראים לטיול בפנימיה שלה, ומשם, דרך הגבול לאוסטריה, לשווייץ. היא, שנאלצה לעזוב את ארצה בשל כישלון המרד האנטי-קומוניסטי, מקווה לחיים טובים יותר בציריך.

יצירתה האחרונה היא אוסף של סיפורים קצרים אשר יצא לאור בפריז ב-2005 תחת הכותרת C'est égal (בתרגום חופשי: "זה אותו דבר", או "לא משנה").

מרבית יצירותיה יצאו לאור בפריז, בהוצאת Editions du Seuil. ב-2008 זכתה בפרס אוסטריה לספרות אירופית.

נפטרה בגיל 75 בנשאטל. אפרה נקבר לפי בקשתה האחרונה בעיר שבה גדלה בהונגריה, קסג. הורישה את עזבונה הספרותי לארכיון לספרות של שווייץ בברן.

אגוטה קריסטוף הייתה גרושה פעמיים וילדה שלושה ילדים.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1986 הפרס ADELF - פרס אירופי לספרות
  • 1998 פרס אלברטו מורביה
  • 2001 פרס גוטפריד קלר
  • 2005 - פרס שילר מטעם קרן "שילר" בשווייץ
  • 2005 - פרס SWR לסופרים הטובים ביותר
  • 2008 הפרס הממלכתי האוסטרי לספרות אירופית
  • 2009 - פרס של "המכון של נשאטל"
  • 2011 - פרס קושוט, הפרס הממלכתי של הונגריה

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בדצמבר 2011 הוקמה בעיר קסג חברה לספרות לחקר מפעלה הספרותי.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1986: Le Grand Cahier (תורגם לעברית בשם "המחברת הגדולה")
  • 1988: La Preuve (תורגם לעברית בשם "ההוכחה")
  • 1991: Le Troisième mensonge (תורגם לעברית בשם "השקר השלישי")
  • 1998: L'Heure grise et autres pièces
  • 1995: Hier (תורגם לעברית בשם "אתמול")
  • 2004: L’analphabète
  • 2005: C'est égal

ספריה שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המחברת הגדולה (מצרפתית: נורית פסטרנק),‫ ירושלים: הקיבוץ המאוחד, 1988.
  • ההוכחה (מצרפתית: אביבה ברק), ירושלים: שוקן, תשנ"א 1990.
  • השקר השלישי (מצרפתית: דניאל תודר), ירושלים: שוקן, תשנ"ד 1994.
  • אתמול: רומן (מצרפתית: עדינה קפלן), ירושלים: שוקן, תשנ"ז 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]