אגריפינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אגריפינה

אגריפינה (14 לפנה"ס - 18 באוקטובר 33) הייתה אצילה מן השושלת היוליו-קלאודית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגריפינה נולדה בשנת 14 לפנה"ס, אמה הייתה יוליה, בתו של אוגוסטוס ואביה היה מרקוס ויפסניוס אגריפה, מצביאו הבכיר ביותר של אוגוסטוס. בנוסף לכך, היא הייתה אמו של הקיסר קליגולה, גיסתו של הקיסר קלאודיוס וסבתו של הקיסר נרון מצד אמו.

בשנת 4 נישאה אגריפינה למצביא גרמניקוס, בנו של דרוסוס ונכדה של ליוויה. את הנישואים ארגן סבה אוגוסטוס, כחלק מהסדרי הירושה. במקביל אימץ אוגוסטוס את טיבריוס והכריז עליו כיורשו, בעוד שטיבריוס עצמו אימץ את גרמניקוס כאדם שעתיד לרשת את כס הקיסרות אחריו.

לזוג נולדו תשעה ילדים. שישה מתוכם שרדו והגיעו לגיל בגרות: נירון, דרוסוס, קליגולה, אגריפינה הצעירה, ליווילה הצעירה ודרוסילה.

כשגרמניקוס עזב את רומא בשנת 14 לטפל בהתקוממות הלגיונות בגרמניה, הצטרפו אליו אגריפינה וילדיהם. כשחזר גרמניקוס לרומא בתום המערכה, הם השתתפו בטריומף שהוענק לו.

אגריפינה שוב הצטרפה אל בעלה גרמניקוס כשלאחרון הוענקה השליטה בפרובינקיות המזרחיות של האימפריה בשנת 18, אולם כעבור שנה מת גרמניקוס מהרעלה. מילותיו האחרונות היו עצה לאגריפינה לשמור על פרופיל נמוך ולא להתעמת עם מוקדי הכוח ברומא.

אולם אגריפינה לא שעתה לאזהרותיו של בעלה המנוח והחלה מקדמת את מעמדם של בניה הבכורים, דרוסוס ונירון, כיורשי טיבריוס. דבר זה הביא אותה לעימות עם טיבריוס, שרצה להוריש את הקיסרות לבנו הטבעי דרוסוס יוליוס קיסר. בקשתה להינשא מחדש נענתה בשלילה על ידי טיבריוס, שחשש שבעלה החדש יהפוך למגנם של בניה ויחד הם יפעלו לחתור תחתיו. המצב החמיר כתוצאה מהסתתו של סיאנוס, מפקד המשמר הפרטוריאני, שהודיע לאגריפינה שטיבריוס מתכנן להרעיל אותה. כתוצאה מכך היא סירבה לאכול משולחנו.

אגריפינה ובנה הבכור נירון נעצרו בפקודת טיבריוס בשנת 27. כעבור שנתיים הם הוגלו לאיים הפונטיים. אגריפינה מתה מרעב בשנת 33, לא ידוע אם כתוצאה מהרעבה מכוונת או מהחלטה שלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]