השושלת היוליו-קלאודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השושלת היוליו-קלאודית היא השושלת הראשונה של קיסרים ששלטו באימפריה הרומאית משנת 27 לפנה"ס עד שנת 68 לספירה. מקור שמה של השושלת הוא משני בתי אב, היוליים - שהייתה משפחתו של הקיסר אוגוסטוס, והקלאודיים - שהייתה משפחתה של אשתו ליוויה ובניה. אולם למרות שמה, הלגיטימיות של השושלת נבעה מהשתייכותה לבית האב של היוליים.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גאיוס אוקטביוס
 
 
 
 
 
 
 
גאיוס יוליוס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרקוס אנטוניוס
 
אוקטביה
 
גאיוס קלאודיוס מרקלוס
 
טיבריוס קלאודיוס נירון
 
ליוויה דרוסילה
 
אוגוסטוס
 
סקריבוניה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנטוניה
 
 
 
 
 
נירון קלאודיוס דרוסוס
 
ויפסניה אגריפינה
 
טיבריוס
 
 
יוליה אוגוסטי פיליאה
 
מרקוס ויפסניוס אגריפה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ליוויה יוליה
 
דרוסוס יוליוס
 
גרמאניקוס יוליוס
 
אגריפינה
 
גאיוס
 
לוקיוס
 
יוליה
 
מרקוס ויפסניוס אגריפה פוסטומוס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוליה
 
טיבריוס יוליוס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ליוויה יוליה
 
נירון
 
דרוסוס
 
קליגולה
 
קיסוניה
 
דרוסילה
 
לוקיוס
 
 
 
ולריה מסלינה
 
 
 
קלאודיוס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אגריפינה
 
גנאיוס דומיטיוס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוליה דרוסילה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בריטניקוס
 
קלאודיה אוקטאביה
 
נירון
 

קיסרי השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגוסטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אוגוסטוס

אוגוסטוס היה מייסד השושלת ומשטר הקיסרות ברומא, השתייך לבית האב של יוליים אחרי אימוצו על ידי דודו של אמו, יוליוס קיסר.

תחילה בחר כיורש את אחיינו, מרקוס קלאודיוס מרקלוס ואף חיתן אותו עם בתו יוליה, אולם מרקלוס מת בשנת 23 לפנה"ס, אחרי מותו של מרקלוס אוגוסטוס השיא את בתו למרקוס ויפסניוס אגריפה והוא נחשב כיורשו עד מותו בשנת 12 לפנה"ס.

יורשו הבא היה בנו החורג טיבריוס שחותן עם יוליה ככל הנראה מתוך מחשבה שהוא ישמש קיסר ביניים בין אוגוסטוס לנכדיו-בניו המאומצים גאיוס ולוקיוס אולם בסופו של דבר סר חינו של טיבריוס ואוגוסטוס החל לקוות שגאיוס ולוקיוס יוכלו לרשתו באופן ישיר.

עוד מועמד אפשרי לירושה היה נירון קלאודיוס דרוסוס, בנו החורג של אוגוסטוס מליוויה. הוא חיתן אותו עם אחייניתו יוליה אנטוניה, אולם דרוסוס נהרג בשנת 9 לפנה"ס בעת מסע מלחמה בגרמניה.

בעקבות מותם של גאיוס ולוקיוס אוגוסטוס אימץ בשנת 4 את טיבריוס לבן והוא ירש את אוגוסטוס עם מותו בשנת 14.

טיבריוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טיבריוס

טיבריוס השתייך ליוליים כתוצאה מאימוצו על ידי אוגוסטוס ולקלאודיים על פי מוצאו מלידה.

בפקודת אוגוסטוס הוא אולץ לאמץ כבן את אחיינו גרמניקוס, ולכן העדיף אותו כיורש על פני דרוסוס שהיה בנו הטבעי. אולם גרמניקוס נפטר בסוריה בשנת 19, וטיבריוס אף נחשד בהרעלתו מכיוון שלא אהב את הפופולריות הרבה שלה זכה גרמניקוס בקרב העם והצבא אולם ככל הנראה חשדות אלו היו חסרי בסיס.

עם מותו של גרמניקוס הפך דרוסוס ליורשו של טיבריוס אולם הוא נפטר בשנת 23.

טיבריוס העביר את מרבית ניהולה היום-יומי של האימפריה לידיו של סיאנוס מפקד המשמר הפרטוריאני בשעה שהוא פרש לאי קאפרי, בשנת 30 הוא השיא אותו לנכדתו וסיאנוס אף נחשב ליורשו עד שטיבריוס ציווה להוציא אותו להורג בשנת 31.

כיורשיו החדשים בחר את קליגולה, בנו של גרמניקוס ואת נכדו גמלוס ואלה ירשו אותו עם מותו בשנת 37.

קליגולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קליגולה

קליגולה היה הקיסר הראשון מהשושלת שהשתייך לשני בתי האב, הוא היה נינם של אוגוסטוס וליוויה. עם עלותו לשלטון הוא הצליח להדיח את גמילוס ולשלוט שלטון יחיד באימפריה.

עד מהרה שלטונו של קליגולה התדרדר לשלטון עריצות מטורף עד שבסופו של דבר הוא נרצח על ידי שומרי ראשו מהמשמר הפרטוריאני. אחרי רציחתו דודו קלאודיוס נבחר לקיסר על ידי הצבא.

קלאודיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קלאודיוס

קלאודיוס השתייך לקלאודיים והיה נכדם של ליוויה ובעלה הראשון טיבריוס נירון (למרות שבמהלך שלטונו החיה את השמועה שסבו האמיתי היה אוגוסטוס).

תחילה יורשו המיועד היה בנו בריטניקוס, אולם עם נישואיו לאגריפינה הצעירה הוא אימץ את בנה נירון ומינה אותו ליורשו, נירון עלה לכס הקיסר לאחר שקלאודיוס הורעל בשנת 54.

נירון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נירון

אמו של נירון הייתה נינתו של אוגוסטוס והשתייך ליוליים.

תחילה נירון היה שליט בובה הנתון להשפעתם של יועציו ואימו, אולם עם הזמן הצליח להשתחרר מהשפעתם והפך לקיסר נהנתן שהתעניין יותר בתענוגות החיים מאשר בניהולה המוצלח של האימפריה. הוא עסק בחיסול מתחרים אפשריים מתוך השושלת.

התנהגותו של נירון הביאה בסופו של דבר לפריצת מרד כנגדו וכשהוא הבין כי לא יוכל לדכא אותו התאבד בשנת 68. עם מותו בא הקץ על השושלת היוליו-קלאודית.

אישים בולטים אחרים בשושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]