תרשים
תרשים משמש להצגה חזותית של מידע, באמצעות סמלים דו-ממדיים מוסכמים.
סוגי תרשימים [עריכה]
סוגים עיקריים של תרשימים הם:
- גרף: תרשים המשמש להצגה חזותית של מידע מספרי. סוגי גרפים נפוצים:
- גרף עמודות - גרף המתאר את החלוקה הפנימית בתוך נתון מסוים, כלומר הוא מציג שכיחויות.
- דיאגרמת עוגה - גרף המראה את היחס בין החלקים לבין השלם ובינם לבין עצמם, כלומר את התפלגות השלם לחלקים היחסיים.
- גרף רציף - גרף זה מתאר רצף וקשר בין מספר משתנים.
- גרף נרות יפאניים - גרף המשמש בניתוח טכני.
- עץ: תרשים המתאר את מבנהו של עצם בעל מבנה היררכי.
- תרשים ארגוני: תרשים המציג את מבנהו של ארגון מסוים.
- עץ משחק: גרף מכוון שצמתיו הם מצבים של משחק וקשתותיו הם מהלכים במשחק.
- תרשים זרימה: תרשים המציג את שלביו של תהליך כרצף של החלטות ופעולות.
- תרשים זרימת נתונים: כלי בהנדסת תוכנה המהווה צורה חזותית של הצגת תהליכי עיבוד נתונים המתרחשים במערכת מידע.
- מפה: תרשים המציג מידע גאוגרפי: חלוקת שטח לאזורים, צפיפות אוכלוסייה לפי אזורים ועוד.
- אילן יוחסין: תרשים המציג את חבריה של משפחה מסוימת ואת הקשרים ביניהם (הורות, נישואים וכדומה).
- דיאגרמת ון: במתמטיקה: תרשים המבטא קשרים בין קבוצות.
דוגמאות [עריכה]
-
תרשים ציר זמן
-
תרשים מפה
-
תרשים אילן יוחסין
.png)
דוגמאות [עריכה]
הדוגמה שמשמאל מצדיקה את האמרה "תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים", משום שבה התרשים אינו משמש לקישוט, אלא תורם רבות להבנת הנושא. בכתבה העוסקת בעשירים שהונם עולה על מיליארד דולר, התלבטו עורכי כתב העת "פורצ'ן" (Fortune) כיצד להמחיש לקורא את משמעותו של סכום אדיר זה. לשם כך ציירו בשולי הכתבה קובייה שאורך צלעה 10 יחידות, את הקובייה הקטנה שבפינה (שגודל צלעה יחידה אחת) צבעו באדום, והוסיפו הערה שאם קובייה קטנה זו שקולה למיליון דולר, הקובייה הגדולה שקולה למיליארד דולר.
תרשים המפורסם במידע הרב הנכלל בו הוא המפה ששרטט המהנדס הצרפתי שארל ז'וזף מינארד, שבה מתוארת פלישתו של נפוליאון לרוסיה במלחמת רוסיה-צרפת (1812). במפה מוצגים מסלול המסע, הירידה ההדרגתית בגודל הצבא לאורך המסע, הטמפרטורה בדרך חזרה (טמפרטורה שהשפיעה רבות על האבדות בתקופה זו) ונתונים נוספים.
דחיסת מידע רב בתרשים יחיד מעבירה לקורא מידע רב בבת-אחת, אולם יש להיזהר שלא להגיע לעומס יתר. שימוש נבון בצבע מאפשר הכללת מידע נוסף בתרשים מבלי לייגע את הקורא. דוגמה לכך מופיעה באטלסים, שבהם צבוע הים בגוונים שונים של כחול, כך שהצבע מעיד לא רק על גבולות הים אלא גם על עומק המים בו.
