אוגוסטוס האריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוגוסטוס האריס

אוגוסטוס האריסאנגלית: Augustus Henry Glossop Harris; ‏ 18 במרץ 1852 - 22 ביוני 1896) היה שחקן, אמרגן ומחזאי בריטי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האריס נולד בפריז, בן לאוגוסטוס גלוסופ האריס (1825-1875), שהיה גם הוא מחזאי, ולמריה אן בון, מעצבת תלבושות לתיאטרון. ילדותו עברה עליו בלונדון ובגיל 12 חזר לפריז להמשיך הלימודים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל בשנת 1879 היה האריס מנהל תיאטרון דרורי ליין בלונדון, שם כונה "אבי הפנטומימה המודרנית" ו"אוגוסטוס דרוריולאנוס".‏[1] הוא הביא לבמה את יאן דה רשקה, נלי מלבה, אמה איימס ואמה קלווה. הפנטומימה הראשונה שלו הייתה "הציפור הכחולה" ואחריה "ארבעים השודדים".

מבוע הנצחה בתיאטרון דרורי ליין

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "העולם", בשיתוף עם פול ג'ון מריט (1843/4-1895) והנרי פטיט, הייתה ההפקה הראשונה של האריס, שהוצגה בדרורי ליין ב-1880
  • "נעורים" בשיתוף עם מריט, 1881
  • "אומץ לב: סיפור של 50,000 ליש"ט", בשיתוף עם פטיט, ההפקה בגרורי ליין, 1883
  • "מלח ונערתו", בשיתוף עם רוברט ויליאמס בוקאנן, 1883
  • "טבע האדם", בשיתוף עם פטיט, 1885
  • "משך של מזל", בשיתוף עם פטיט, 1886
  • "עונג", בשיתוף עם מריט, 1887
  • "הארמדה הספרדית", בשיתוף עם הנרי המילטון, 1888
  • "האלון המלכותי", בשיתוף עם המילטון, 1889, היווה בסיס לסרט אילם באותו שם משנת 1923
  • "שטר של מיליון", בשיתוף עם פטיט, הוצג בדרורי ליים, 1890
  • "חיי תענוגות", בשיתוף עם פטיט, 1893
  • "דיק ויטינגטון", בשיתוף עם ססיל ראלי והמילטון,
  • "רובינזון קרוזו", 1893
  • "הריעו, בחורים, הריעו", בשיתוף עם ראלי והמילטון, 1895
  • "הגאון הקטן", עיבוד מגרמנית עם ארתור סטארגס
  • "הסודני", בשיתוף עם פטיט
  • "הזוכה בדרבי", בשיתוף עם המילטון וראלי, 1895, הופק בארצות הברית בשם "הדוכסית הספורטיבית". היווה בסיס לסרטים אילמים באותו שם בשנים 1915 ו-1923
  • "ג'ק וגבעול השעועית" או "הארלקין וחלום ליל חורף", בשיתוף עם הארי ניקולס
  • "גלימת האופרה", עיבוד מצרפתית עם ל. ד. פאולס
  • "צייר מבולבל", בשיתוף עם פרנסיס קלמנט פיליפס, יצא לאור לאחר מותו
  • "הבת האובדת", בשיתוף עם פטיט, הפקה בדרורי ליין, 1892
  • "בורמה", בשיתוף עם פטיט, הפקה בתיאטרון ברודוויי ב-1896
מצבה על קבר האריס בבית הקברות ברומפטון

אחרית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האריס החל להתעניין בפוליטיקה והיה לחבר במועצת מחוז לונדון ב-1890, כנציג רובע סטרנד. ב-1891 מונה לשריף ולסגן ממלא מקום בעיריית לונדון. באותה שנה קיבל גם תואר אבירות והיה ליושב ראש "המועדון האקסצנטרי".

האריס מת בפולקסטון שבאנגליה בשנת 1896 ונקבר בבית הקברות ברומפטון בלונדון.

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האריס מונצח בתיאטרון דרורי ליין במבוע זיכרון שהוקם במימון ציבורי ומעוטרת בסמלי הבונים החופשיים, שהאריס נמנה עם שורותיהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רמז לטרגדיה "קוריולאנוס" של שקספיר