אוגוסטוס האריס
אוגוסטוס האריס (באנגלית: Augustus Henry Glossop Harris; 18 במרץ 1852 - 22 ביוני 1896) היה שחקן, אמרגן ומחזאי בריטי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
האריס נולד בפריז, בן לאוגוסטוס גלוסופ האריס (1825-1875), שהיה גם הוא מחזאי, ולמריה אן בון, מעצבת תלבושות לתיאטרון. ילדותו עברה עליו בלונדון ובגיל 12 חזר לפריז להמשיך הלימודים.
[עריכה] קריירה
החל בשנת 1879 היה האריס מנהל תיאטרון דרורי ליין בלונדון, שם כונה "אבי הפנטומימה המודרנית" ו"אוגוסטוס דרוריולאנוס".[1] הוא הביא לבמה את יאן דה רשקה, נלי מלבה, אמה איימס ואמה קלווה. הפנטומימה הראשונה שלו הייתה "הציפור הכחולה" ואחריה "ארבעים השודדים".
[עריכה] מחזות
- "העולם", בשיתוף עם פול ג'ון מריט (1843/4-1895) והנרי פטיט, הייתה ההפקה הראשונה של האריס, שהוצגה בדרורי ליין ב-1880
- "נעורים" בשיתוף עם מריט, 1881
- "אומץ לב: סיפור של 50,000 ליש"ט", בשיתוף עם פטיט, ההפקה בגרורי ליין, 1883
- "מלח ונערתו", בשיתוף עם רוברט ויליאמס בוקאנן, 1883
- "טבע האדם", בשיתוף עם פטיט, 1885
- "משך של מזל", בשיתוף עם פטיט, 1886
- "עונג", בשיתוף עם מריט, 1887
- "הארמדה הספרדית", בשיתוף עם הנרי המילטון, 1888
- "האלון המלכותי", בשיתוף עם המילטון, 1889, היווה בסיס לסרט אילם באותו שם משנת 1923
- "שטר של מיליון", בשיתוף עם פטיט, הוצג בדרורי ליים, 1890
- "חיי תענוגות", בשיתוף עם פטיט, 1893
- "דיק ויטינגטון", בשיתוף עם ססיל ראלי והמילטון,
- "רובינזון קרוזו", 1893
- "הריעו, בחורים, הריעו", בשיתוף עם ראלי והמילטון, 1895
- "הגאון הקטן", עיבוד מגרמנית עם ארתור סטארגס
- "הסודני", בשיתוף עם פטיט
- "הזוכה בדרבי", בשיתוף עם המילטון וראלי, 1895, הופק בארצות הברית בשם "הדוכסית הספורטיבית". היווה בסיס לסרטים אילמים באותו שם בשנים 1915 ו-1923
- "ג'ק וגבעול השעועית" או "הארלקין וחלום ליל חורף", בשיתוף עם הארי ניקולס
- "גלימת האופרה", עיבוד מצרפתית עם ל. ד. פאולס
- "צייר מבולבל", בשיתוף עם פרנסיס קלמנט פיליפס, יצא לאור לאחר מותו
- "הבת האובדת", בשיתוף עם פטיט, הפקה בדרורי ליין, 1892
- "בורמה", בשיתוף עם פטיט, הפקה בתיאטרון ברודוויי ב-1896
[עריכה] אחרית חייו
האריס החל להתעניין בפוליטיקה והיה לחבר במועצת מחוז לונדון ב-1890, כנציג רובע סטרנד. ב-1891 מונה לשריף ולסגן ממלא מקום בעיריית לונדון. באותה שנה קיבל גם תואר אבירות והיה ליושב ראש "המועדון האקסצנטרי".
האריס מת בפולקסטון שבאנגליה בשנת 1896 ונקבר בבית הקברות ברומפטון בלונדון.
[עריכה] מורשתו
האריס מונצח בתיאטרון דרורי ליין במבוע זיכרון שהוקם במימון ציבורי ומעוטרת בסמלי הבונים החופשיים, שהאריס נמנה עם שורותיהם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Portrait
- Biography at the Jewish Encyclopedia
- Frederic, Harold (5 July 1896). "Harris was all manager" (PDF), The New York Times.
