אוחזת ענף עץ השקד
אוחזת ענף עץ השקד הוא שמה הפרטי, לכאורה, של נערה ישראלית, נושאה של אגדה אורבנית נפוצה בת עשרות שנים. הסיפור על קיומה מוכר כדיווח אותנטי בצורת קוריוז הנוגע למתן שמות פרטיים יוצאי דופן לילדים על-ידי הוריהם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור הסיפור
מקורו של הסיפור ככל הנראה בשנת 1976, בביקור של כתבת צעירה בשם עידית גיל[1] (ולא של סמדר שיר, כפי שנטען לעתים) בביתה של משפחה מקריית טבעון. הכתבת פרסמה בשבועון הנוער "מעריב לנוער" כתבה בנושא שמות מוזרים ואקזוטיים בישראל ושוחחה בין השאר עם בני משפחת אלעמי שהעניקו לילדיהם שמות מיוחדים. הבת הבכורה, ששמה הפרטי הוא ניצת הדס, רואיינה על-ידי הכתבת בנוגע לשמה המיוחד ולשמה של אחותה הצעירה, שִלְהָב. במהלך השיחה עם הכתבת סיפרה אמן של הבנות, ככל הנראה בבדיחות הדעת, שבת נוספת שלה קרויה, או ששקלו לקרוא לה "אוחזת ענף עץ השקד" וכשם חיבה היא נקראת צמרת. כשהתפרסמה הכתבה ב"מעריב לנוער" הופיעה במסגרתה תמונה של ניצת הדס ואוזכר בה השם "אוחזת ענף עץ השקד" כשם של ילדה אחרת במשפחה.
[עריכה] מקור השם
מקור השם עצמו בכותרתו של ספר השירים הראשון שפרסם המשורר יצחק שלו "אוחזת ענף שקד"[2]. הספר נקרא על שם השיר שבסופו:
 |
אחזה בענף של שקד |
 |
[עריכה] אמיתות הסיפור
הסיפור נבדק מספר פעמים על-ידי עיתונאים שחיפשו את מקורו וביקשו לשפוך אור על היקף תפוצתו. כתבה בנושא פורסמה בין היתר בשבועון "לאשה". בשנת 2009 יצרו אירית דולב ואלון מרום סדרה דוקומנטרית ששודרה בערוץ 8 אודות אגדות אורבניות בישראל[3]. באחד מפרקי התוכנית מאשרת האחות הצעירה במשפחת אלעמי, צמרת, שאכן מדובר באגדה ותו לא. השם אוחזת ענף עץ השקד "הסתובב" לדבריה במשפחה אך לא הייתה ילדה שנקראה כך. אביהן של הבנות אישר אף הוא גרסה זו של הסיפור[1].
שאר הפרטים והגרסאות השונות בנוגע לשם הם מקור להשערות ובדיות בלבד. מרישומי משרד הפנים, שנבדקו מספר פעמים על-ידי עיתונאים שחקרו את הנושא, נעדר תיעוד המוכיח כי קיים בארץ אדם בעל שם זה.
עם התפתחותה של מדיית האינטרנט ונגישותה, ניתן לעקוב מקרוב אחר תהליך ההיווצרות של אגדות אורבניות מסוג זה. פוסטים בבלוגים ובטוקבקים בנוגע להיכרות אישית עם אוחזת ענף עץ השקד מופיעים באינטרנט חדשות לבקרים וניתן למצוא דיווחים שונים בדבר מקום מגוריה של הנערה, גילה, תקופת שירותה הצבאי, שמות בני משפחתה ועוד. חיפוש במנועי החיפוש באינטרנט מגלה עשרות עדויות אישיות על אנשים שפגשו כביכול את אוחזת ענף עץ השקד (הקרויה גם "אוחי" בפי חבריה הקרובים), סיימו עמה קורסים צבאיים שונים, שירתו עמה בבסיס חיל הים בעתלית ועוד[4].
