קריית טבעון

קריית טבעון
קריית טבעון מהכרמל
מחוז	חיפה
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	דוד אריאלי
גובה ממוצע	‎100‏ מטר
תאריך ייסוד	1937
סוג יישוב	יישוב עירוני בעל 10 - 20 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011:
- אוכלוסייה	17,057 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.4%‏ בשנה עד דצמבר 2011
- צפיפות אוכלוסייה	2,026 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	8,419 דונם
קריית טבעון
דירוג חברתי-כלכלי	9 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4840
לאום ודת   יהודים: 97.8%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 2.2% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 7.7% גילאי 5 - 9 6.8% גילאי 10 - 14 7.2% גילאי 15 - 19 7.8% גילאי 20 - 29 12.6% גילאי 30 - 44 19.8% גילאי 45 - 59 17.4% גילאי 60 - 64 6.2% גילאי 65 ומעלה 14.6% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
חינוך סה"כ בתי ספר 7 –       יסודיים 5 –       על-יסודיים 4 תלמידים 2,730 –       יסודיים 1,392 –       על-יסודיים 1,338 מספר כיתות 113 ממוצע תלמידים לכיתה 24 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
פרופיל קריית טבעון באתר הלמ"ס
http://www.ktv.org.il

שכונת אלרואי

קריית טבעון היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. הקריה נבנתה על שרשרת גבעות בגבול עמק יזרעאל ועמק זבולון, וממוקמת כ-15 ק"מ דרומית-מזרחית לחיפה ו-5 ק"מ מיקנעם עילית. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958. שם היישוב הוא חיבור של שמות היישובים קריית עמל וטבעון, אשר אוחדו לרשות אחת. כביש חיפה-נצרת (כביש 75) חוצה את קריית טבעון כאשר בצפונו נמצאת טבעון (לשעבר) ובדרומו קריית עמל, אלרואי וקריית חרושת (לשעבר). גבולות קריית טבעון: במערב – קיבוץ שער העמקים וכביש ג'למי-מגידו, בדרום – שדות העמק ומושב כפר יהושע, במזרח – קיבוץ אלונים והמושב שדה יעקב, בצפון – היישובים בסמת טבעון ונופית.

תולדות המקום

קריית טבעון סמוכה לאתר העתיקות של בית שערים שהיה אתר התיישבות יהודי חשוב בתקופת בית שני. ראשית קיומה של בית שערים, בתקופת המלוכה הישראלית. בתקופת המרד הגדול, בית-שערים הייתה העיר השנייה בגודלה אחרי ציפורי במחוז הגליל. יוספוס פלביוס מזכיר בכתביו את בית-שערים כאסם התבואות של ברניקי אחות המלך אגריפס השני.

השם "טבעון" נזכר החל מתקופת הבית השני. לאחר חורבן הבית, היה במקום כפר יהודי ובו בית-כנסת. מיקומם, כנראה בקרבת מוסד רמת-הדסה של היום.

במאה ה-2, היה במקום מושב הסנהדרין ובה ישב רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. במאה השלישית והרביעית לספירה הוקם בבית-שערים בית קברות גדול בו נקברו עשירים מארץ ישראל ומחוצה לה. בתקופה הביזנטית נעשתה בית-שערים עיר מבוצרת. בחפירות שהחלו בשנת 1936 התגלו מערכות קברים, בסיליקה, בית-כנסת, ובית מלאכה לזכוכית.

בתקופת השלטון העות'מאני, הוקמו במקום היישובים שייך א-בריק (בשטח גבעות זייד) וחרתיה. אדמות אלו נרכשו על ידי קק"ל ובמקום התיישבו בשנת 1924 קבוצות של חסידים (נחלת יעקב, עבודת ישראל), אך לא הצליחו להאחז בקרקע, נטשו והקימו את כפר חסידים. משכשל נסיון ההתיישבות של קבוצות חסידים אלו, עלו על אדמות שייח אבריק בשנת 1926 אנשי "קבוצת הרועים" אשר הזמינו את אלכסנדר זייד ורעייתו ציפורה להצטרף אליהם. הקבוצה עסקה בכיבוש העבודה ושמירה במקום במסגרת אגודת השומרים. על הלחימה העיקשת וההתמדה להיאחז בקרקע, כתב אליעזר שמאלי את הרומן "אנשי בראשית". אלכסנדר זייד נרצח ב-10 ביולי 1938 על ידי ערבים מקומיים מן המארב, סמוך לקברות השומרים של היום.

ההתיישבות החדשה באזור החלה במחצית השנייה של שנות ה-30, כאשר נוסדו קריית-חרושת, אלרואי וקריית-עמל על ידי שיכון עובדים. כעשר שנים לאחר מכן, בשנת 1947, נוסדה טבעון. בתחילת 1939 חוברו היישובים לרשת הטלפון בהשתדלותו של פרדריק קיש‏.

בשנת 1958 התאחדו היישובים קריית-עמל, אלרואי וטבעון ליחידה מוניציפלית אחת בשם קריית טבעון. קריית חרושת סופחה לקריית-טבעון בשנת 1979.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2011, מתגוררים בקריית טבעון 17,057 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, המועצה המקומית מדורגת 9 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ע (2009-2010) היה 68.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 9,823 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).‏

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

שכונות וישובים-לשעבר במועצה

בתיו הדרומיים של היישוב

קריית עמל

נוסדה ביוזמתו של דב פטישי. פטישי חש את המצב החמור של חוסר התעסוקה באותם ימים, והגה את רעיון ההתיישבות במקום, על פיו, בנו התושבים בתיהם במו ידיהם, ולידם עיבדו שטחי חקלאות כמשק עזר, ובכך סייעו לפרנסתם. בתחום קריית עמל נמצא בית הקברות של אגודת השומרים.

טבעון

כנזכר לעיל, נוסדה 10 שנים לאחר מכן בתוך חורש אלונים. הגורם המיישב היה חברת "קרת". המתיישבים בחלקם הגדול היו בעלי מקצועות חופשיים וזאת בניגוד לתושבי קריית-עמל אשר ברובם היו עובדי כפיים.

רמת טבעון

השכונה הרשמית הראשונה בקריית טבעון, הוקמה באמצע שנות ה-80 עד לתחילת שנות ה-90 ונמצאת בקצה היישוב, בסמיכות לכפרים הערביים בסמת טבעון וכפר זבידאת. בשכונה נמצא המתנ"ס הקהילתי השני בגודלו ביישוב, גני ילדים וחטיבת ביניים שנבנתה במקביל להקמת השכונה. בתי המגורים של רחוב תמר שבחלק ב' של רמת טבעון, אופיינים פרבר עירוני, אם כי רובם דו-משפחתיים. במשך השנים התפתח האזור שסביב וכולל אזור מסחרי השייך למעשה לכפר זבידאת הסמוך. בשנת 2006 הודיעה מועצת היישוב על הקמת קניון ראשון בשכונה, אך הפעולה יצרה התנגדות מצד התושבים. לאחר כשמונה חודשים של עבודות הכנה הופסקה הבנייה, בשל צינור מים ראשי של חברת "מקורות"; התקרית הצריכה שינוי בתוכניות המתחם ובדחיית העבודות בלמעלה משנה. נכון לאוקטובר 2010 המתחם נמצא בעיצומו של תהליך הבנייה וסיום הפרויקט צפוי לחודש מרץ 2012. כיום יש קניון ברמת טבעון בשם "קניון מול היער"

אלרואי

תחנת רכבת העמק באלרואי

מקור השם: דוד אלרואי שעמד בראש תנועה משיחית במאה ה-12. היישוב נוסד בשנת 1935 על ידי תושבים שהיו מאוגדים בארגון בשם "ארגון הכורדים מסג'רה למושב עובדים" שבאו מחיפה, יוצאי קמישלי (כורדיסטן) שמרביתם עלו דרך סוריה ומקורם בקהילת נציבין שבטורקיה. משפחות אלו התגוררו בעבר בחוות סג'רה ומשם עברו לאילניה ועזבו . ההרשאה להקים את היישוב כיישוב מיוחד ליוצאי כורדיסטן התקבלה לאחר מאבק שקיים "ארגון הכורדים בחיפה" מול המוסדות המיישבים. במסגרת המאבק, החליטו פעילי הארגון לעלות לירושלים ולקיים שביתת שבת במשרדי הקרן הקיימת לישראל. בעיצומה של השביתה הגיעו הדברים לכדי תגרת ידיים ואחדים מן השובתים נעצרו. הם הזעיקו לעזרתם את יוצאי כורדיסטן תושבי ירושלים, בני השכונות זיכרון יוסף ושערי רחמים (נחלאות) אשר עלו לבניין הקק"ל ודרשו בתוקף את שחרור העצורים. מנחם אוסישקין, יו"ר הקק"ל, התערב ופנה למשטרה בבקשה לקיים הליך שיפוט מהיר. כל העצורים נקנסו בסך חצי לירה (הקנס שולם על ידי המוסדות המיישבים) ושוחררו בו בלילה. מספר ימים לאחר מכן התקבלה הודעה מהקק"ל, כי הוחלט להקים יישוב ליהודים הכורדים אנשי חיפה באדמות חרתיה, סמוך לטבעון. בני היישוב בנו במו ידיהם צריפים למגוריהם, ועיבדו לידם חלקות אדמה כמשקי עזר. כמו כן, עסקו בגידול צאן ובקר ומשקי בית כגון גידול תרגולות וברווזים. עד מהרה נאלצו לחסל את גידולי הבקר, בשל חוסר נסיון וחוסר הדרכה חקלאית והחלו לעבוד מחוץ ליישוב. תושבים רבים עבדו בבית חרושת "נשר" הסמוך. כיום, אלרואי היא שכונה במועצה המקומית קריית טבעון. ליד השכונה נובע מעיין אלרואי.

קריית חרושת

קריית חרושת

מקור השם: היישוב המקראי חרושת הגויים שלפי סברה שכן בסביבה זו. בקיץ 1920 התמקם על גבעת 'חרושת גויים' מחנה העבודה הכללי של גדוד העבודה לסלילת כביש חיפה-ג'דה ובסמוך לו התמקם גדוד שומריה שאף אנשיו עסקו בסלילת הכביש. קריית-חרושת נוסדה בשנת 1935 וסבלה קשות במאורעות 1936-39. בשנת 1938 נרצחו חמישה מתושביה בהתקפת ערביים מכפרי הסביבה. היישוב שהיה רשות מקומית קטנה, שמנתה כ-240 תושבים, לא התפתח כמתוכנן ולכן הוחלט במשרד הפנים, ביולי 1979, לספח את קריית-חרושת לקריית-טבעון.

כיום מכילה קריית חרושת את רוב עתודות הקרקע לבניה של קריית טבעון. הבנייה הינה צמודת קרקע, ומורכבת בעיקר מבתים דו משפחתיים ופרויקט בנה ביתך רחב היקף.

אופי היישוב

קריית טבעון מתאפיינת בבניה נמוכה, חורשות עצים וגינון רב. סגנון זה מושך קבוצות אוכלוסייה חזקות ולכן יש מגמה לשמר אותו יחד עם פיתוח ובנייה של שכונות חדשות. כמו כן קיימת החלטת מועצה שלא לפתח תעשייה או מלאכה אשר יש בה מזהמי אוויר, מים או קרקע. היישוב היה חלוץ בתחום המיחזור עוד בשנות השמונים, עת שברוב יישובי ישראל לא הייתה תשתית לריבוי מיכלי-אשפה, הפרדת אשפה, מתקני מיחזור וכדומה. בכל בית ביישוב יש היום שני פחים - פסולת למחזור ולפסולת רטובה, הנאספים בימים שונים.

אקלים

תנאי האקלים באזור נחשבים לנוחים. הפרש הטמפרטורה שנתית ממוצעת: 19 מעלות. הטמפרטורה הממוצעת בין יום ולילה היא 10 מעלות. הלחות הממוצעת: 70% - 65%. ממוצע ימי שרב בשנה: 20 - 40 יום וימי שרב כבדים: 3 - 6 ימים. כמות הגשם הממוצעת בשנה: 700 מ"מ.

צמחייה

אלון התבור העתיק בקריית טבעון. היקף גזעו-5.3 מטר

מגדל המים בנקודה הגבוהה ביישוב

כיכר הבנים

בשטח הגבעות בתחומי היישוב וסמוך אליו גדלים שרידי יער אלון התבור והליבנה הרפואי והאלה האטלנטית, חורש טבעי וכן יעור אינטנסיבי חדש של אורנים נטע הקק"ל.

בין עצי אלון התבור ראוי לציון עץ האלון העתיק שהיקף גזעו 5.3 מטר. בסביבתו המטופחת הוצבו ספסלים כפינת הנצחה לחייל אילן גבאי, קצין צנחנים שנפל במלחמת לבנון השנייה.

אורח חיים

סגנון המגורים בקריית טבעון מהווה לתושבים רבים, המתגוררים בה, מעין פשרה בין ההתיישבות העובדת לבין סגנון חיים בכרך. שיעור ניכר מתושבי הקריה הם עוזבי קיבוצים. התושבים מגלים מעורבות רבה בנעשה ביישוב, לדוגמה: אחוז המתנדבים למשא"ז קריית טבעון, מבין תושביה, הינו מן הגבוהים במדינה.

גודל היישוב, מאפשר לתושביו להתכנס באירועים מיוחדים כמו חגים לאומיים, עצרות זיכרון וכדומה, לציינם ולחגוג אותם יחדיו. חגיגיות יום העצמאות נחגגות באופן מסורתי באצטדיון העירוני, כאשר את המופע המרכזי הינו הפקה המסתמכת על הקהילה עצמה, כגון הקונסרבטוריון העירוני, בתי הספר, תנועות הנוער, מקהלות שונות, חוגי ריקוד ועוד.

מקורות פרנסה

מאחר ובקריה עצמה אין תעשיות, מפעלים ומוסדות רבים, עובדים רוב התושבים מחוץ למקום (בחיפה, מפרץ חיפה, עפולה וכיוצא בזה).

חינוך פורמלי וחינוך משלים

בקריה 17 גני ילדים (טרום חובה וגני חובה), 3 בתי ספר ממלכתיים, בית ספר ממלכתי-דתי, בית ספר לחינוך מיוחד, חט"ב ובית ספר תיכון. בקריה נמצא אחד מבתי הספר של הקהילה האנתרופוסופית ‏‏. אחוז מקבלי תעודת הבגרות נכון לסוף 2004 עומד על 72%.

תנועת הצופים העבריים ותנועת הנוער העובד והלומד הן תנועות הנוער הגדולות ביותר בקריית טבעון, ובהם חברים למעלה מ- 350 ו150 בני נוער בהתאמה. בשאר התנועות (חילוניות ודתיות)חברים עוד כ-100 בני נוער - אחוז בני הנוער הפעילים בתנועות נוער הוא גבוה מאוד באופן יחסי.

מוסדות חינוך נוספים

• "אורנים - המכללה האקדמית לחינוך" - מכללה אקדמית לחינוך המאפשרת לסטודנטים ללמוד לקראת התארים .B.A, B.Sc

• "מכינת רבין" - מכינה קדם צבאית היושבת בתוך מכללת אורנים

• "רמת הדסה" - כפר לנוער 6 שנתי מיסודה של הסוכנות היהודית

• "כפר תקווה" - כפר סגור לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. תושבי הכפר משתלבים בחיי הקהילה הן באירועים ציבוריים והן בהעסקה

תרבות, פנאי וספורט

עד מלחמת ששת הימים הייתה קריית טבעון מרכז לקייט ונופש והתאפיינה בפנסיונים רבים ובבתי הבראה. השינוי בהרגלי הנופש והקייט בציבור הישראלי, הרצון לשהות קרוב לשפת הים, הנהירה לחו"ל, והרצון לנפוש באזורי הגליל העליון, רמת הגולן וסיני, הביאו לדעיכה של הקייט והנופש בקריה.

ביישוב בית קולנוע, בריכות שחייה שבה משחקת קבוצת הכדורמים של היישוב הפועל קריית טבעון ומגרשי כדורגל וכדורסל. קונסרבטוריון למוזיקה ובית ספר למחול פועלים ביישוב ומהווים חלק מרכזי בטקסים ממלכתיים שנערכים ביום העצמאות ובימי הזיכרון, בנוסף לרסיטלים שמתקיימים בחודשי הקיץ.

אתרים

תחנת רכבת העמק המשוחזרת אלרואי

• הגן הלאומי בית שערים הגובל עם שכונת קריית עמל. בבית שערים מקיים היישוב מסורת של טקס קבלת התורה לכיתות ב'.

• אנדרטת אלכסנדר זייד, המנציחה את אלכסנדר זייד ואת פועלו.

• רכבת העמק תחנת אלרואי - שיחזור של רכבת העמק ושל אחת מהתחנות העתיקות.

• מעיין אלרואי - גן מטופח עם מעיין מים במרכזו, הזורם אל נחל הקישון.

השכנים הבדואים

סמוך לקריית-טבעון שוכן היישוב בסמת טבעון - יישוב המאוכלס בבדואים אשר רוכזו מכפרים בלתי מוכרים מהסביבה הקרובה. כמו כן, צורפו למועצה המקומית כפרים בדואים מסורתיים כערב אל חילף וזובידאת.

ערים תאומות

• קומפיין, צרפת.
• בראונשווייג, גרמניה
• צ'אקובץ, קרואטיה.

לקריאה נוספת

דב פטישי, "קריה בצל אלונים:תולדות קריית-טבעון", הוצאת צ'ריקובר, 1983

קישורים חיצוניים

• אתר המועצה המקומית
• קריית טבעון באתר הרשות לפיתוח הגליל
• עמוס כרמלי, קריית חרושת, דבר, 18 ביולי 1969
• חדשות קריית טבעון

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 32°43′26″N 35°07′38″E}