אוטו בהלר
 | |
| לידה |
11 בנובמבר 1847 פרנקפורט  |
|---|---|
| פטירה |
5 באפריל 1913 (בגיל 65) וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות של היצינג |
| תחום יצירה |
צללית, ציור, דיוקן מיניאטורי |
  | |
אוטו בהלר (בגרמנית: Otto Böhler; 11 בנובמבר 1847 – 5 באפריל 1913) היה אמן צלליות אוסטרי, שהתמחה בפורטרטים של מנצחים גדולים, מלחינים ופסנתרנים בימיו.[1]
חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוטו בהלר היה בנו החמישי של הסוחר גאורג פרידריך בהלר ובילה את ילדותו ונעוריו בפרנקפורט. באוניברסיטת טיבינגן למד לפילוסופיה לתואר שלישי. בשנת 1870 עבר עם אחיו אלברט (1845–1899) ופרידריך (1849–1914) לווינה והשתתף לאחר מות אחיו, אמיל (1842–1882) בעסק המשפחתי. אלברט ואמיל הקימו תעשיית פלדה.[2]
בעקבות כישרונו האמנותי, הפך לתלמידו של הצייר והסופר ונצ'ל נולטש (1835–1908). אולם עד מהרה הוא פנה לאמנות הצלליות, ומצא בסביבתו המוזיקלית תחום עשיר ליצירה. חבריו של בהלר כללו את הזמרות אמאלי מטרנה, הרמן וינקלמן, תיאודור רייכמן ונגנים של הפילהרמונית של וינה. בשנת 1876 השתתף כחבר באגודת המבקרים של פסטיבל ביירוית הראשון, ונתן כבוד ל"אל המוזיקלי" ריכרד וגנר.
בהלר היה נשוי ונולדו לו ארבעה ילדים. הוא נפטר בשנת 1913.
שנתיים קודם לכן אובחן כחולה במחלת לב. הוא נקבר בקבר המשפחתית בבית העלמין בהייטזינגר.
אומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהלר יצר בצלליות כמעט את כל המלחינים הגרמנים מבאך ועד מאהלר, אך גם על מנצחים ופסנתרנים בני זמנו. היצירות המקוריות נותרו באופן ספורדי בלבד, בעיקר במוזיאונים. המוטיבים שלו הודפסו לעיתים קרובות מחדש, למשל. על גלויות ובעיתונים.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
יוהאן בראמס -
אנטון ברוקנר -
אדוארד גריג -
גוסטב מהלר -
ריכרד וגנר
