איסור על עבדות במשפט הישראלי
העבדות הנה תופעה נפוצה במדינות שונות בעולם, ומוגדרת על ידי שליטה ובעלות של אדם אחד על אדם אחר. במהלך המאה ה-19 וה-20 מאבקים של התנועה לביטול העבדות גרמו לאיסור הולך וגדל על עבדות חוקית והפיכתה לדבר לא נורמטיבי. בישראל קיימת עבדות מודרנית המתאפיינת בעיקר בניצול בני אדם בתעשיית המין ובניצול עובדים זרים, לרוב בעבודות כפיים. בשנת 2006 הוגדרה העבדות כלא חוקית בישראל.
חקיקה והגדרת עבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק העונשין מגדיר עבדות כמצב בו מופעלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו, כאשר המאפיין העיקרי של היחסים הנו שליטה. מאפיין השליטה יכול להתבסס על פוטנציאל או איום ממשי לשימוש באלימות כלפי העבד, בהספקת תגמול לצורכי קיום בסיסיים בלבד, ניכוס ואי תשלום ערך עבודתו של עבד.[1]
תחילת החקיקה הפלילית בנושא סחר בבני אדם בישראל הייתה בשנת 2000, בשנה זו נקבע לראשונה איסור מפורש בחוק לסחור בבני אדם למטרה ספציפית של עיסוק בזנות. הסעיף האמור נועד לתת מענה לתופעה של סחר בבני אדם לשם העסקתם בזנות, אשר החלה להתפשט בתקופה זו[2].
לאחר מכן, בשנת 2006 התקבל תיקון חוק המרחיב את איסור הסחר בבני אדם[3]. החוק החדש הגדיר סחר בבני אדם כ "מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה". החוק כולל תיקונים לחוק העונשין הקובעים עבירות חדשות של החזקה בתנאי עבדות, עבירות של כפייה, חטיפה לשם סחר, הוצאת אדם מעבר לגבולות המדינה בה שהה, ועיכוב דרכון. תיקון החוק יצר מדרג עבירות פליליות כדי לתת מענה לתופעות שונות של ניצול.
בנוסף, מדינת ישראל חוקקה חוקים שנועדו לסייע למאבק בסחר בבני אדם, למשל "חוק הסיוע המשפטי" משנת 1972 הקובע כי אדם הנפגע מעבירה של סחר בבני אדם או מעבירות נלוות לכך, יהא זכאי לייצוג משפטי עצמאי מטעם לשכות הסיוע המשפטי[4].
מדינת ישראל אמנם חתומה על אמנות שונות בדבר איסור על עבדות וסחר בבני אדם[5]. למרות זאת, תופעת הסחר בבני אדם צמחה במדינה בראשית שנות ה-90 והלכה והתעצמה עד שהגיעה לשיא ממדיה בראשית שנות האלפיים[6][7]. בתקופה המדוברת משטרת ישראל העריכה כי במדינה נמצאות בין 1,000 ל־3,000 נשים המועסקות בתעשיית המין.
פסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית המשפט, בפסק דין אלי בן עמי נ' פלונית, סקר את היקף התופעה ופסק כי מדובר בתופעה בינלאומית חמורה בהיקפה ובממדיה ו"שלא כעבירות האחרות היא העבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות; עבירה זו, עבירה חמורה היא במיוחד..."[8]
השפעת החקיקה האמריקנית על החקיקה הישראלית בנושא סחר בבני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
נקודת המפנה ביחסה של המדינה לסחר בבני אדם ועבדות חלה לאחר חקיקת חוק ההגנה על קורבנות סחר (Trafficking Victims protection acts of 2000) בארצות הברית, בשנת 2000. החוק קבע מדרג לסיווג מאבק מדינות העולם בתופעת הסחר בבני אדם.
כאשר המדרג מחולק לשלוש קבוצות והדירוג הנו על פי רמת הטיפול בתופעה והחקיקה לצמצום תופעת הסחר.
בקטגוריה העליונה מסווגות מדינות העומדות בסטנדרטים המינימליים שהתוותה ארצות הברית למאבק בסחר בבני אדם, כגון קיום חקיקה האוסרת על עבירות סחר בבני אדם וענישה ההולמת את חומרת המעשה. בקטגוריה האמצעית מסווגות מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים המינימליים אך עושות מאמצים לשם עמידה בהם, כגון הקצאת משאבים כלכליים למיגור התופעה. בקטגוריה התחתונה מסווגות מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים המינימליים ואינן עושות מאמצים משמעותיים על מנת לעמוד בהם. מדינה המסווגת בקטגוריה התחתונה צפויה לסנקציות כלכליות על ידי ארצות הברית. בספטמבר 2000, בדו"ח הראשון שלאחר חקיקת החוק, סווגה ישראל בקטגוריה הנמוכה ביותר[9]. בשנים הבאות היא סווגה בקטגוריות גבוהות יותר[10].
בהמשך הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית בראשות ח"כ זהבה גלאון אשר פרסמה דו"ח ביניים במרץ 2005. בדו"ח הומלץ על קביעת עונשי מינימום לעברייני סחר, על חקיקה שתאפשר שפיטת תושב ישראל אשר ביצע עבירה הקשורה לסחר בבני אדם במדינה אחרת, גם אם אין באותה מדינה חוק האוסר על סחר בבני אדם, על חקיקה בעניין גביית עדות מוקדמת מקורבנות סחר ועל מתן סיוע משפטי לקורבנות סחר בעת מעצרן המנהלי. המלצות ועדת החקירה הפרלמנטרית והוועדה הבין-משרדית טרם באו ליישמן המלא, אך חלקים מהם יושמו בחקיקה כדוגמת חוק איסור סחר בבני אדם[11].
חוק איסור סחר בבני אדם הנו למעשה דבר החקיקה המשמעותי ביותר שנחקק בנושא הסחר בבני אדם. במסגרת החוק אף הוקמה קרן ייעודית לרכוש חלוט (מעוקל) של עבריינים שהורשעו בסחר אשר כספיו ישמשו למיגור תופעת הסחר, שיקום קורבנות טיפול והגנה עליהם ואכיפת הוראות החוק[12]. כהמשך למאמצי מיגור תופעת הסחר בבני אדם ולקידום הטיפול בעבירות הסחר, התקבל בשנת 2008 תיקון מס' 48 לחוק בתי המשפט, המאפשר לדון בעבירות סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות בפני שופט יחיד במקום התדיינות בפני שלושה שופטים[13]. תיקון זה מאפשר זירוז הליכים משפטיים נגד עבריינים בתחום תעשיית המין.
סוגיית העובדים הזרים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנות התשעים החלו להגיע למדינת ישראל מאות אלפי עובדים זרים בעיקר לענפי הבניין, החקלאות והסיעוד. אי לכך, סוגיות העוסקות בתנאי עבודתם והעסקתם של עובדים אלו הפכו לנפוצות בשנים האחרונות.
ממשלת ישראל קובעת מכסות לענפים מסוימים שבהם עובדים זרים רשאים לעבוד ומייבאת עובדים אלו לפי הצורך בכל ענף. קיימת מסגרת נוספת בה ניתן לייבא עובדים זרים, זאת על בסיס היתר העסקה אישי הניתן למעבידים באמצעות חברות כוח אדם פרטיות. החברות אחראיות לשיבוץ העובד במקום העסקתו וכן להעברתם של העובדים ממעסיק אחד למשנהו. שיטה זו יוצרת תלות מבחינת העובד ועלולה לגרום לניצול של עובדים זרים והבאתם לארץ שלא לצורך.
במדינת ישראל אין חקיקה כוללת המסדירה את מעמדם של העובדים הזרים, מכאן שאין דין הקובע את זכויותיהם ואת חובותיהם. חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, עוסק בעיקרו בחובות החלות על המעסיק ולאו דווקא בסוגיות הקשורות לזכויות אדם של העובדים הזרים עצמם.
היות שלישראל אין מדיניות הגירה, חלק לא מבוטל מייבוא העובדים נעשה על ידי חברות פרטיות. התנהלות זו משאירה פתח צר לפיקוח המדינה, דבר העלול לגרום לתופעות שליליות. עם זאת, בישראל אכן קיים מנגנון אשר מטרתו למצות את הדין עם עבריינים בתחום סחר בבני אדם, ומשנת 2004 יושם נוהל לפיו זרים שנעברו עליהם עבירות סחר והם שוהים במקלט לקורבנות סחר בבני-אדם ולעיסוק בזנות יוכלו לקבל אשרת שהייה ועבודה עד לסיום מתן העדות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלבי החקיקה של הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 91)(איסור סחר בבני אדם), התשס"ו-2006 ,ה"ח 231 ,כ"ו טבת, התשס"ו, 26.1.2006., במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- "סחר בבני אדם: התופעה ומאבק המדינה בה", מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, 14 פברואר 2008.
- נעמי לבקרון ויוסי דהאן, אישה עוברת לסוחר - סחר בנשים בישראל, 2003, מוקד סיוע לעובדים זרים - אשה לאשה, מרכז פמיניסטי חיפה - מרכז אדווה, 2003
- "התוכנית הלאומית למאבק בעבדות ובסחר בבני אדם למטרות עבדות או עבודת כפייה – ועדת המנכ"לים בנושא המאבק בסחר בבני אדם", הצוות בין משרדי בראשות משרד המשפטים, 10 באפריל 2017.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוריאל לוי, בעולם / גם בימינו אנו - בני אדם נסחרים כשפחות ועבדים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 באפריל 2017
- ניר חסון, סוחרי נשים יקבלו עונש מופחת - עקב העומס בבתי המשפט, באתר TheMarker, 15 בינואר 2007
- Michael Ellman & Smain Laacher, MIGRANT WORKERS IN ISRAEL - A Contemporary Form of Slavery, THE EURO-MEDITERRANEAN HUMAN RIGHTS NETWORK &, 2003
- גלעד נתן, טיפול המשטרה בקורבנות סחר בבני-אדם למטרות עבודה וזנות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 11 בנובמבר 2009
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Bales, K, Testing a theory of modern slavery, Free the Slaves
- ^ הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 91) (איסור סחר בבני אדם), התשס"ו-2005, באתר knesset.gov.il
- ^ חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ז – 2006
- ^ חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972.
- ^ Protocol to prevent, suppress and Punish Trafficking in persons, especially Woman and Children, supplementing the United Nation Convention against Transnational Organized Crime (2000)
- ^ גלעד נתן, טיפול המשטרה בקורבנות סחר בבני-אדם למטרות עבודה וזנות, (באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 10.11.2009)
- ^ אמנה בדבר מעמדם של פליטים, כ"א 65, 3, 5 (אושרה ב – 1954)
- ^ ע"ע (עבודה ארצי) 480/05 אלי בן עמי נ' פלונית (פורסם בנבו, 08.07.2008).
- ^ דוח הצוות הבין-משרדי להתמודדות ומעקב עם תופעת הסחר בנשים לעיסוק בזנות, (2002).
- ^ רעות מיכאלי, יש עבדים בישראל, באתר ynet, 10 ביולי 2015
- ^ ועדות חקירה פרלמנטריות, באתר הכנסת
- ^ יהודה טרואן ודינה צדוק, [m02715.pdf "סויות ביישום חוק איסור סחר בבני – אדם (תיקוני חקיקה) התשס"ז – 2006", (הכנסת – מרכז המחקר והמידע, 27.7.2009).]
- ^ חוק בתי המשפט (תיקון מס' 48),התשס״ח – 2008, ס"ח 2132.