זהבה גלאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זהבה גלאון
Zahava Galon.jpg
תאריך לידה 4 בינואר 1956 (בת 58)
כ' בטבת ה'תשט"ז
תאריך עלייה 1960
כנסות 15 - 19
סיעה מרצ,
מרצ-יחד
מרצ-הבחירה הדמוקרטית-שח"ר
התנועה החדשה מרצ
תפקידים בולטים
עיסוק קודם

זהבה גלאון (נולדה ב-4 בינואר 1956) היא חברת הכנסת ויושבת ראש מפלגת מרצ.

חברה בוועדת הכספים וממלאת מקום בוועדת החוץ והביטחון, ולוקחת חלק בשדולת חברות הכנסת, בשדולה הגאה, ובשדולה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי.

ביוגרפיה

גלאון נולדה בווילנה, עיר הבירה של ליטא (באותה עת חלק מברית המועצות) לאריה ויפה שניפיצקי. בשנת 1960, כשהייתה בת ארבע, עלתה יחד עם משפחתה לישראל. המשפחה התיישבה בפרדס רובין (החל משנות האלפיים המקום נקרא גבעת שמואל).

את שירותה בצה"ל, בתור פקידה בצנחנים, סיימה בדרגת סמלת. בעלת תואר ראשון בחינוך ממכללת בית-ברל ותואר שני בפילוסופיה של החינוך מהאוניברסיטה העברית. בנוסף, היא בעלת תעודת הוראה בלשון ובחינוך מיוחד. לאחר שלא נבחרה בתחילה לכנסת ה-18 החלה בדוקטורט בחוג למגדר בבר-אילן.

את דרכה הציבורית החלה גלאון בשנת 1984, בהיותה ממובילות המאבק על חופש הדת, המצפון והתרבות בפתח תקווה. היא הנהיגה במשך חצי שנה את ההפגנות לפתיחת קולנוע "היכל" בלילות שבת. הייתה עוזרתו של מזכ"ל רצ דדי צוקר, ממייסדי ארגון בצלם, והמנכ"ל הראשון של הארגון, מזכ"ל מפלגת רצ וכן חברה בצוות המזכ"לים של מרצ.

בשנת 1998 התמנתה למנכ"ל המרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון, ושימשה בתפקיד במשך שנה, עד היבחרה לכנסת. גלאון הגישה תלונה למשטרה על שחיתות נגד יו"ר המרכז, עופר ברונשטיין. בעקבות זאת הגיש ברונשטיין תלונה נגדה על אי-סדרים כספיים, מסירת מידע כוזב, קבלת כספים במרמה ומתן עדות שקר, ונפתחה נגדה חקירה משטרתית. אולם ב-2003 החליט היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לסגור את החקירה ולא להגיש כתבי אישום נגדה, בחלק מהאשמות מחוסר ראיות, ובטענה לעדות שקר - מחוסר אשמה.‏[1][2]

בשנת 1999 נבחרה לראשונה כחברת הכנסת מטעם מרצ ושימשה כיושבת ראש הסיעה בכנסת עד סיום כהונתה בכנסת ה-17. בין הוועדות העיקריות בהן הייתה חברה נמנות ועדת הכנסת, ועדת חוקה, חוק ומשפט והוועדה לקידום מעמד האישה. בשנת 2000 נוסדה ביוזמתה ועדת החקירה הפרלמנטרית למאבק בסחר בנשים, בראשה עמדה עד לסיום עבודתה בשנת 2005. לאחר מכן מונתה ליושבת ראש ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים, למעקב אחר יישום המלצות ועדת החקירה.

בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2006, שבהן איבדה מרצ כ-30% ממצביעיה, קראה ליושב ראש המפלגה יוסי ביילין לקבל אחריות לכישלון והודיעה כי היא מתכוונת להתמודד על ראשות המפלגה. בבחירות שנערכו במרץ 2008 התמודדה גלאון מול חיים אורון ורן כהן והגיעה למקום השלישי עם כ-18% אחוזי תמיכה.

במסגרת הסכם בין מרצ והתנועה החדשה, ויתרה על מקומה ברשימה, והוצבה במקום הרביעי ברשימת התנועה החדשה מרצ בבחירות לכנסת ה-18, ולא נבחרה לכנסת לאחר שהתנועה החדשה מרצ זכתה ב-3 מנדטים בלבד. לאחר הבחירות דיברה על כך שהיא מתכוונת לעמוד בראשות מפלגה בבחירות הבאות.‏[3] במהלך תקופה זו הגישה את התוכנית "ראש בראש" בערוץ הכנסת ביחד עם העתונאי חגי סגל, למדה לימודי דוקטורט בחוג למגדר באוניברסיטת בר-אילן ולימדה קורס "סחר בבני-אדם וזכויות-אדם" במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. כמו כן עמדה בראש קבוצת דיון במכון ון ליר ל"שינוי חברתי באמצעות חקיקה".

חזרה לכהן בכנסת במרץ 2011, אחרי שחיים אורון פרש ממנה לפני תום הקדנציה על מנת לפנות לה את מקומו, והיא חברה בוועדת הכספים. בפברואר 2012 נבחרה לראשות מרצ. בבחירות לכנסת ה-19 הובילה את המפלגה להכפיל את כוחה ל-6 מנדטים, עליה ראשונה מאז שנות התשעים. היא הובילה קו אופוזיציוני קשוח הן למדיניות המדינית של הממשלה, והן למדיניות הכלכלית-חברתית.‏[4]

גלאון נשואה לאיש ההיי-טק פסח גלאון ואם לשני בנים. מתגוררת בשכונת כפר גנים שבפתח תקווה.

פרסים

  • פרס "הנשיא קרטר לזכויות-האדם" (1989) בשם ארגון "בצלם".
  • "פרס מהטמה גנדי לפיוס ושלום" ספטמבר 2005 (יחד עם חנאן עשראווי) - שמחולק בדרום אפריקה, על פעילותה למען שלום וזכויות-אדם.
  • פרס "נשים מבטיחות" (2004) מהמועצה האמריקנית של נשים יהודיות (NCJW), על פעילותה למען נשים וקידום שוויון מגדרי.
  • עיטור נשיא המדינה למאבק בסחר בבני-אדם, 2009 על "היותה פורצת דרך שנטלה תפקיד מרכזי במאבק בסחר בבני-אדם" (מתוך נימוקי ועדת הפרס).
  • אות "יקירת הקהילה" 2009 מטעם אגודת ההומואים הלסביות הבי והטרנס על הישגיה בפעילותה הפרלמנטארית והציבורית למען שוויון זכויות מלא לקהילת הלהט"ב בישראל.
  • אות אומ"ץ לשנת 2012 על מלחמתה למען זכויות אדם וזכויות נשים, ועל רגישותה ונכונותה לפעול לנוכח תופעות של אי צדק חברתי.‏[5]
  • אות אביר איכות השלטון (2014) מטעם התנועה לאיכות השלטון

עמדותיה ופעילותה

זכויות אדם

גלאון מרבה לפעול בנושאי נשים וקידום שוויון מגדרי ולהחמרת הענישה כנגד עבירות של אלימות נגד נשים. היא הייתה יו"ר "ועדת הכנסת למאבק בסחר בנשים".

בנוסף היא מגלה עמדות עקביות של הגנה על זכויות האזרח בישראל ובשטחים, וידועה כידידת קהילת הלהט"ב בזכות חקיקה ותמיכה פומבית במצעדי הגאווה ובמאבק לשוויון זכויות.

גלאון הגישה מספר עתירות לבג"ץ בטענה של פגיעה בזכויות האזרח ועוולות אחרות, כמו העתירה נגד שר הביטחון בעקבות סירובו להעמיד תחת פיקוח את מתקן הכליאה הסודי באחד מבסיסי צה"ל (שנדחתה בשנת 2011[6]). הגישה עתירה נגד הצעת פוליסת ביטוח שמכסה בין היתר את ההוצאות של נושאי המשרה בתאגיד בגין האשמתם בהטרדה מינית.

גלאון מתנגדת לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, שמונע מפלסטינים שנישאו לבני זוג ישראלים להתאזרח בישראל. גלאון הגישה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, והמוקד להגנת הפרט עתירה לבג"ץ, שנדחתה ברוב דעות ב-2006.‏[7] היא הגישה עתירה נוספת לבג"ץ בעניין זה שאליה הצטרפו שוב ארגונים אלה, אך גם היא נדחתה ברוב דעות ב-2012.‏‏[8]

גלאון נאבקה גם על זכויותיהם של יריבים פוליטיים ואידאולוגיים מושבעים. היא נאבקה נגד מעצרים מינהליים של פלסטינים ושל מתנחלים.‏[9]

כלכלה וחברה

גלאון דוגלת בהשקפה סוציאל-דמוקרטית, ובמסגרת תפקידה בוועדת הכספים מובילה מאבקים בנושאי מיסוי, ריכוזיות במשק וזכויות חברתיות.

יחד עם יצחק וקנין מש"ס העבירה את "חוק התספורות" הקובע כי ימונה מפקח מטעם בית המשפט על כל הסדר חוב הכולל "תספורת" של מעל ל-10 אחוזים מהחוב.‏[10]

גלאון התנגדה לחוק "הרווחים הכלואים" של ממשלת נתניהו,‏[11] והציעה מתווה למס חברות דיפרנציאלי.‏[12]

יחד עם חיים כץ מהליכוד יזמה הצעת חוק, שנדחתה, לאיסור על העסקה דרך קבלן במוסדות מדינה.‏[13]

פעלה למען הכללת שיקולים של עידוד התחרותיות מניעת ריכוזיות במשק במכרז על הפרטת נמל אילת.‏[14]

גלאון הייתה מיוזמות הצעת חוק המטילה מאסר בפועל לרוכש שירותי זנות.‏[15]

הייתה בין מובילי המאבק למען חוק יסוד: זכויות חברתיות, לעיגון זכויות כמו לקיום בכבוד, לדיור, לבריאות, לביטחון תזונתי ונגישות למים, לחינוך, ולעבודה.‏[16]

נושאים מדיניים

גלאון דוגלת בהשקפה שמדינת ישראל היא "מדינתו של העם היהודי ומדינת כל אזרחיה". היא הביעה התנגדות ל"זכות השיבה" של כל הפליטים הפלסטינים לתוך מדינת ישראל,‏[17] ומאידך תמכה ביוזמת ז'נבה הכוללת שיבה מוגבלת של פליטים לישראל.‏[18]

בתקופת האינתיפאדה השנייה הייתה אחת מהמתנגדות הבולטות לסיכולים הממוקדים, בטענה שהם מהווים הוצאה להורג ללא משפט, המנוגדת לחוק ולזכויות האדם האלמנטריות שיש גם לפושעים. בניגוד לרוב חבריה בסיעת מרצ שהביעו התנגדות תקיפה לסרבנות בתקופת האינתיפאדה השנייה, גילתה (יחד עם רומן ברונפמן) סימפטיה לסרבנות.‏[19]

בעת מלחמת לבנון השנייה הייתה מהראשונים בשמאל שיצאו נגד המלחמה, ובמהלכה הייתה בין המתנגדים הבולטים למלחמה ולהרחבתה. אחרי המלחמה קראה להתפטרותם של אהוד אולמרט ועמיר פרץ[20] ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועמדה בראש המאבק הציבורי והמשפטי לפרסם את עדויות בכירי הממשלה בפני ועדת וינוגרד, עתרה לבג"ץ בדרישה לפתוח את הדיונים לציבור. אף על פי שעתירתה נדחתה, דרש בית המשפט מהוועדה לפרסם פרוטוקולים מהדיונים.‏[21]

התנגדה למבצע עופרת יצוקה[22] ולאחר הגשת דו"ח גולדסטון קראה לפתיחת חקירה ישראלית בנושא הדו"ח.‏[23] כמו כן, התנגדה למבצע עמוד ענן וקראה למשא ומתן בתחילת המבצע.

בראיון שנערך עמה, ציינה גלאון שהיא מודאגת מהצורה שבה מדינת ישראל מוצגת בחו"ל, כמדינה שמקיימת משטר אפרטהייד בשטחים.‏[23] לאחר הסכם הפיוס והקמת הממשלה המשותפת של פת"ח-חמאס, קראה לנתניהו להכיר בה ולהמשיך במשא ומתן מדיני.‏[24]

בתחילת 2013 כשנחשפה פרשת האסיר איקס, דרשה גלאון יחד עם חברי הכנסת אחמד טיבי ודב חנין מהמדינה לספק הסבר על הפרשה.

בראיון לגלי צה"ל אמרה זהבה גלאון שהיא מחרימה מוצרים מרמת הגולן.‏[25]

חקיקה

גלאון יזמה שורה ארוכה של חוקים, ובהם:

קישורים חיצוניים

הקודם:
חיים אורון
יושבת ראש מרצ הבא:
-

הערות שוליים

  1. ^ יואב יצחק, רובינשטיין החליט: לגנוז תיקי החקירה נגד זהבה גלאון, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 23 באוקטובר 2003
  2. ^ אפרת וייס, היועץ המשפטי סגר התיק בעניינה של ח"כ גלאון, באתר ynet‏, 22 באוקטובר 2003
  3. ^ מיה בנגל, גלאון חוזרת: בבחירות אתמודד בראש מפלגה, באתר nrg‏, 27 במרץ 2009
  4. ^ סמי פרץ, צבי זרחיה, "בבחירות הבאות השמאל ינצח - לציבור נמאס ממפלגות הימין", באתר TheMarker‏, 14.02.2014
  5. ^ דברי הזכייה באתר אומ"ץ
  6. ^ בג"ץ 8102/03 ח"כ זהבה גלאון ואחרים נגד שר הביטחון
  7. ^ בג"ץ 7052/03 עדאלה ואחרים נגד שר הפנים ואחרים
  8. ^ בג"ץ 466/07 ח"כ זהבה גלאון נגד היועץ המשפטי לממשלה ואחרים
  9. ^ זהבה גלאון, תועבת המעצר המינהלי, באתר הארץ, 30/09/03
  10. ^ חוק התספורות אושר בקריאה טרומית: "שם סוף להונאה הממוסדת של החוסכים", כלכליסט,‏ 25 בינואר 2012
  11. ^ הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הרווחים הכלואים, The Marker,‏ 6 באוגוסט 2012
  12. ^ "מס חברות דיפרנציאלי יכניס 3 מיליארד שקל - פי 2 מהקיצוץ", The Marker,‏ 4 באוגוסט 2012
  13. ^ נדחתה הצעת החוק להעסקה ישירה של עובדי קבלן, מגפון, 15 ביולי 2012
  14. ^ תומר אביטל וליאור גוטמן, "הפרטת נמל אילת תגביר את הריכוזיות במשק", באתר כלכליסט, 26 ביולי 2011
  15. ^ אושר לקריאה טרומית: מאסר בפועל לרוכש שירותי זנות
  16. ^ הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות חוזרת לכנסת עם תמיכה מימין ומשמאל, אתר האגודה לזכויות האזרח
  17. ^ גדעון אלוןאבל למה יש כל כך מעט אנשים ב"ציבור הנבון", באתר הארץ, 15 בפברואר 2006
  18. ^ אתר "כן להסכם", כנס "כיצד בונים שני פרטנרים להסכם?", 18 בספטמבר 2006
  19. ^ אריה דיין, הקווים החדשים והמחסומים הישנים של הסירוב, באתר הארץ, 6 בפברואר 2002
  20. ^ מזל מועלם, מפץ אחד כנראה לא הספיק, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2006
  21. ^ ועדת וינוגרד תפרסם פרוטוקולים באינטרנט , באתר ynet‏, 12 בפברואר 2007
  22. ^ גידי וייץ, זהבה גלאון מסתערת על הנהגת מרצ וסוגרת חשבון עם עמוס עוז, חיים אורון ויוסי ביילין, באתר הארץ, 02/04/09
  23. ^ 23.0 23.1 נרי ליבנהשיחת היום: "זהבה גלאון, איך זה להיות מי שהיתה?", באתר הארץ, 2 במרץ 2010
  24. ^ גלאון לנתניהו: ממשלת האחדות הפלסטינית - הזדמנות להגיע להסכם , באתר ynet‏, 2 ביוני 2014, אלפים בהפגנת ארגוני השמאל בכיכר רבין; דויד גרוסמן: "אין פתרון צבאי לסכסוך", באוגוסט 2014 2407532, באתר הארץ
  25. ^ יו"ר מרצ גלאון לגל"צ: "אני מחרימה מוצרים מרמת הגולן", באתר גלי צה"ל, 26 בדצמבר 2013