זהבה גלאון
| זהבה גלאון | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 4 בינואר 1956 כ' בטבת ה'תשט"ז |
| כנסות | 15 - 18 |
| סיעות | מרצ, מרצ-יחד |
| תפקידים בולטים |
|
זהבה גלאון (נולדה ב-4 בינואר 1956) היא חברת הכנסת מטעם מרצ.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייה
גלאון נולדה למשפחת שניפיצקי בווילנה שבברית המועצות (כיום ליטא), משם עלתה ארצה בשנת 1960. את שירותה בצה"ל כפקידה בצנחנים סיימה בדרגת סמלת. בהשכלתה היא בעלת תואר ראשון בחינוך ובעלת תעודת הוראה בלשון ובחינוך מיוחד. תואר שני בפילוסופיה של החינוך מהאוניברסיטה העברית. לאחר שלא נבחרה בתחילה לכנסת ה-18 החלה בדוקטורט בחוג למגדר בבר-אילן.
גלאון החלה את דרכה הציבורית בשנת 1984, כשהייתה ממובילות המאבק על חופש הדת, המצפון והתרבות בפתח תקוה. היא הנהיגה במשך חצי שנה את ההפגנות לפתיחת קולנוע "היכל" בלילות שבת. גלאון הייתה עוזרתו של מזכ"ל רצ דדי צוקר, ממייסדי ארגון בצלם, והמנכ"ל הראשון של הארגון, מזכ"ל מפלגת רצ וכן חברה בצוות המזכ"לים של מרצ.
בשנת 1998 התמנתה גלאון למנכ"ל המרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון, ושימשה בתפקיד במשך שנה, עד היבחרה לכנסת. גלאון הגישה תלונה למשטרה על שחיתות נגד יו"ר המרכז, עופר ברונשטיין. בעקבות זאת הגיש ברונשטיין תלונה נגדה והעיתון מעריב כתב על כך, ונפתחה נגדה חקירה משטרתית. אולם ב-2003 החליט היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לסגור את החקירה ולא להגיש כתבי אישום נגדה, בחלק מהאשמות מחוסר ראיות, ובעדות השקר מחוסר אשמה.[1][2]
בשנת 1999 נבחרה גלאון לראשונה כחברת הכנסת מטעם מרצ ושימשה כיושבת ראש הסיעה בכנסת עד סיום כהונתה בכנסת ה-17. בין הוועדות העיקריות בהן הייתה חברה נמנות ועדת הכנסת, ועדת חוקה, חוק ומשפט והוועדה לקידום מעמד האישה. בשנת 2000 נוסדה ביוזמתה ועדת החקירה הפרלמנטרית למאבק בסחר בנשים, בראשה עמדה עד לסיום עבודתה בשנת 2005. לאחר מכן מונתה ליושבת ראש ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים, למעקב אחר יישום המלצות ועדת החקירה.
בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2006, שבהן איבדה מרצ כ-30% ממצביעיה, קראה ליושב ראש המפלגה יוסי ביילין לקחת אחריות לכישלון והודיעה כי היא מתכוונת להתמודד על ראשות המפלגה. בבחירות שנערכו במרץ 2008 התמודדה גלאון מול חיים אורון ורן כהן והגיעה למקום השלישי עם כ-18% אחוזי תמיכה.
במסגרת הסכם בין מרצ והתנועה החדשה, ויתרה על מקומה ברשימה, והוצבה במקום הרביעי ברשימת התנועה החדשה מרצ בבחירות לכנסת ה-18, ולא נבחרה לכנסת לאחר שהתנועה החדשה מרצ זכתה ב-3 מנדטים בלבד. לאחר הבחירות דיברה על כך שהיא מתכוונת לעמוד בראשות מפלגה בבחירות הבאות[3]. במהלך תקופה זו הגישה את התוכנית "ראש בראש" בערוץ הכנסת ביחד עם העתונאי חגי סגל, למדה לימודי דוקטורט בחוג למגדר באוניברסיטת בר-אילן ולימדה קורס "סחר בבני-אדם וזכויות-אדם" במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. כמו כן עמדה בראש קבוצת דיון במכון ון ליר ל"שינוי חברתי באמצעות חקיקה".
גלאון חזרה לכהן בכנסת במרץ 2011, אחרי שחיים אורון פרש ממנה לפני תום הקדנציה על מנת לפנות לה את מקומו.
גלאון נשואה לאיש ההיי-טק פסח גלאון ואם לשני בנים, מתגוררת בשכונת כפר גנים שבפתח תקווה.
[עריכה] פרסים
- פרס "הנשיא קרטר לזכויות-האדם" (1989) בשם ארגון בצלם.
- "פרס מהטמה גנדי לפיוס ושלום" ספטמבר 2005 (יחד עם חנאן עשראווי) - שמחולק בדרום אפריקה, על פעילותה למען שלום וזכויות-אדם.
- פרס "נשים מבטיחות" (2004) מהמועצה האמריקנית של נשים יהודיות (NCJW), על פעילותה למען נשים וקידום שוויון מגדרי.
- עיטור נשיא המדינה למאבק בסחר בבני-אדם, 2009 על "היותה פורצת דרך שנטלה תפקיד מרכזי במאבק בסחר בבני-אדם" (מתוך נימוקי ועדת הפרס).
- אות "יקירת הקהילה" 2009 מטעם אגודת ההומואים הלסביות הבי והטרנס על הישגיה בפעילותה הפרלמנטארית והציבורית למען שוויון זכויות מלא לקהילת הגייז בישראל.
[עריכה] עמדותיה ופעילותה
[עריכה] נושאים חברתיים וזכויות אדם
גלאון מרבה לפעול בנושאי נשים וקידום שוויון מגדרי. נגד סחר-בנשים, ולהחמרת הענישה כנגד עבירות של אלימות נגד נשים. היא הייתה יו"ר ועדת הכנסת למאבק בסחר בנשים.
בנוסף מגלה ח"כ גלאון עמדות עקביות של הגנה על זכויות האזרח בישראל ובשטחים, והיא ידועה כידידת הקהילה ההומו-לסבית בזכות חקיקה ותמיכה פומבית במצעדי הגאווה ובמאבק לשוויון זכויות.
גלאון הגישה מספר עתירות לבג"ץ בטענה של פגיעה בזכויות האזרח ועוולות אחרות. כך למשל נידונה העתירה נגד שר הביטחון בעקבות סירובו להעמיד תחת פיקוח את מתקן הכליאה הסודי באחד מבסיסי צה"ל. גלאון הגישה עתירה נגד הצעת פוליסה ביטוחית שמכסה בין היתר את ההוצאות של נושאי המשרה בתאגיד בגין האשמותם בהטרדה מינית.
גלאון מתנגדת לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, שמונע מפלסטינים שנישאו לבני זוג ישראלים להתאזרח בישראל. גלאון הגישה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, והמוקד להגנת הפרט עתירה לבג"ץ, שנדחתה לבסוף ב-2006.[4] היא הגישה שוב את העתירה לבג"ץ שאליה הצטרפו שוב ארגונים אלה.[5]
בעת דיוני ועדת וינוגרד לבדיקת כשלי מלחמת לבנון השנייה, עתרה גלאון לבג"ץ בדרישה לפתוח את הדיונים לציבור. למרות שעתירתה נדחתה, דרש בית המשפט מהוועדה לפרסם פרוטוקולים מהדיונים.[6]
גלאון נאבקה גם על זכויותיהם של יריבים פוליטיים ואידאולוגיים מושבעים. היא נאבקה נגד מעצרים מינהליים של פלסטינים ושל מתנחלים.[7]
[עריכה] נושאים מדיניים
גלאון דוגלת בהשקפה שמדינת ישראל היא "מדינתו של העם היהודי ומדינת כל אזרחיה"[דרוש מקור]. היא הביעה התנגדות ל"זכות השיבה" של כל הפליטים הפלסטינים לתוך מדינת ישראל,[8] ומאידך תמכה ביוזמת ז'נבה הכוללת שיבה מוגבלת של פליטים לישראל.[9]
בתקופת האינתיפאדה השנייה זהבה גלאון הייתה אחת מהמתנגדות הבולטות לסיכולים הממוקדים, בטענה שהם מהווים הוצאות להורג ללא משפט, המנוגדת לחוק ולזכויות האדם האלמנטריות שיש גם לפושעים. בניגוד לרוב חבריה בסיעת מרצ שהביעו התנגדות תקיפה לסרבנות בתקופת האינתיפאדה השנייה, גילתה גלאון (יחד עם רומן ברונפמן) סימפטיה לסרבנות.[10]
בעת מלחמת לבנון השנייה הייתה מהראשונים בשמאל שיצאו נגד המלחמה, ובמהלכה הייתה בין המתנגדים הבולטים למלחמה ולהרחבתה. אחרי המלחמה קראה להתפטרותם של אהוד אולמרט ועמיר פרץ[11] ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועמדה בראש המאבק הציבורי והמשפטי לפרסם את עדויות בכירי הממשלה בפני ועדת וינוגרד, עתרה לבג"ץ ע"מ לחייב את פרסום הפרוטוקולים של הוועדה. התנגדה למבצע עופרת יצוקה[12] ולאחר הגשת דו"ח גולדסטון קראה לפתיחת חקירה ישראלית בנושא הדו"ח.[13]
גלאון סבורה שמדינת ישראל הפכה למדינת שמקיימת משטר אפרטהייד בשטחים.[13]
[עריכה] חקיקה
גלאון יזמה שורה ארוכה של חוקים, ובהם:
- חוק לאיסור סחר בבני אדם
- חוק לעונשי מינימום בעבירות מין ואלימות במשפחה.
- תיקון לחוק זכויות החולה כך שיכיר בבני זוג מאותו המין כבני זוג לכל דבר ועניין. לפני התיקון לא ניתנה לבן זוג כזה אפשרות לקבל החלטות בנוגע למצבים קריטים.
- תיקון לחוק הגנת הפרטיות הקובע כי פרסום פרטים אודות עברו המיני של אדם מהווה פגיעה בפרטיות
- תיקון לחוק סדר הדין הפלילי המסמיך את בית המשפט להורות על עריכת תסקיר לגבי מצבו של נפגע העבירה או בני משפחתו, כאשר מדובר בעבירות אלימות שונות
- חוק המאפשר את החלתן של הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה גם בהליכים משמעתיים בשירות המדינה
- תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה המסדיר את האפשרות לבקש לצו הגנה מפני קטין
- תיקון לחוק השמות המאפשר לאם שאבי ילדהּ אינו ידוע לקבוע את שם האב כפי שיופיע במרשם האוכלוסין, בניגוד למצב הקודם שבו נרשם שם אביה במקרה כזה, ומאפשר לילד לשנות שם זה בהגיעו לגיל 16 (יחד עם עמירה דותן)
- חוק המחייב ציון תאריך תפוגה על גבי תמרוקים
- תיקון לחוק בתי המשפט הקובע כי דיון בעבירות של סחר בבני אדם לשם זנות יהיה בפני דן יחיד
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- האתר של זהבה גלאון
- זהבה גלאון, באתר הכנסת
- גדעון אלון, אבל למה יש כל כך מעט אנשים ב"ציבור הנבון", באתר הארץ - ראיון עם זהבה גלאון, פברואר 2006
- יעקב לזר, לא באתי להיות הילדה הנחמדה של הפוליטיקה הישראלית , הדף הירוק, 24.1.2008
- גידי וייץ, זהבה גלאון מסתערת על הנהגת מרצ וסוגרת חשבון עם עמוס עוז, חיים אורון ויוסי ביילין, באתר הארץ, 02/04/09
- נרי ליבנה, "זהבה גלאון, איך זה להיות מי שהייתה?", באתר הארץ, 02/03/10
- כרמית ספיר ויץ, קפה עם זהבה גלאון, 12.01.11
- יהונתן ליס, שיחת היום, "זהבה גלאון, האם לכנסת הזאת התגעגעת?", באתר הארץ, 28 במרץ 2011
[עריכה] הערות שוליים
- ^ יואב יצחק, רובינשטיין החליט: לגנוז תיקי החקירה נגד זהבה גלאון, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC), 23 באוקטובר 2003
- ^ אפרת וייס, היועץ המשפטי סגר התיק בעניינה של ח"כ גלאון, באתר ynet, 22 באוקטובר 2003
- ^ מיה בנגל, גלאון חוזרת: בבחירות אתמודד בראש מפלגה, באתר nrg מעריב, 27 במרץ 2009
- ^ בג"ץ 7052/03 עדאלה ואחרים נגד שר הפנים ואחרים
- ^ הודעה לעיתונות, "ביום ראשון, 15.3.2009, יתקיים דיון רביעי בפני שבעה שופטי בג"ץ", אתר מרכז עדאלה, 12 במרץ 2009
- ^ ועדת וינוגרד תפרסם פרוטוקולים באינטרנט , באתר ynet, 12 בפברואר 2007
- ^ זהבה גלאון, תועבת המעצר המינהלי, באתר הארץ, 30/09/03
- ^ גדעון אלון, אבל למה יש כל כך מעט אנשים ב"ציבור הנבון", באתר הארץ, 15 בפברואר 2006
- ^ אתר "כן להסכם", כנס "כיצד בונים שני פרטנרים להסכם?", 18 בספטמבר 2006
- ^ אריה דיין, הקווים החדשים והמחסומים הישנים של הסירוב, באתר הארץ, 6 בפברואר 2002
- ^ מזל מועלם, מפץ אחד כנראה לא הספיק, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2006
- ^ גידי וייץ, זהבה גלאון מסתערת על הנהגת מרצ וסוגרת חשבון עם עמוס עוז, חיים אורון ויוסי ביילין, באתר הארץ, 02/04/09
- ^ 13.0 13.1 נרי ליבנה, שיחת היום, שיחת היום | "זהבה גלאון, איך זה להיות מי שהיתה?", באתר הארץ, 2 במרץ 2010
