איתם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אֵתָם הייתה, לפי המקרא, התחנה השנייה במסלולם של בני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען.
לפי התורה, המקום נמצא ב"קצה המדבר"[1] - בגבול שבין מצרים ה"נושבת"[2] לבין מדבר ארץ מצרים[3].

לשם איתם יש דמיון בשם המצרי ח'תֵם, שמשמעותו מצודה, מבצר - מקום מוגן ומבוצר. יש מזהים את המקום בסֶרָפֵאוּם, הנמצאת צפונית לאגם המר שבאמצע הדרך בין אִסְמָעִילִיָה לאָבּוּ סֻלְטָן.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גם ביציאת מצרים בשמות פרק י"ג פס' כ', וכן בפרשת מסעי בבמדבר פרק ל"ג פס' ו'.
  2. ^ היא "ארץ הנושָבת". השווה מול שמות] פרק ט"ז פס' ל"ה, ועיין בפירוש הארוך לאבן עזרא שם.
  3. ^ היא "מדבר ארץ מצרים". השווה מול יחזקאל פרק כ' פס' ל"ו, ועיין בפירוש מצודת דוד שכותב שם: "במדבר הסמוך לארץ מצרים". המדבר הזה נקרא בדרך-כלל "מדבר שור", כמו בשמות פרק ט"ו פס' כ"ב.
תחנה קודמת:
סוכות
נדודי בני ישראל במדבר תחנה הבאה:
פי החירות