איתם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אֵתָם הייתה, לפי המקרא, התחנה השנייה במסלולם של בני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען.

לפי התורה, המקום נמצא ב"קצה המדבר"‏[1] - בגבול שבין מצרים ה"נושבת"‏[2] לבין מדבר ארץ מצרים‏[3].

לשם איתם יש דמיון בשם המצרי ח'תֵם, שמשמעותו מצודה, מבצר - מקום מוגן ומבוצר. יש מזהים את המקום בסֶרָפֵאוּם, הנמצאת צפונית לאגם המר שבאמצע הדרך בין אִסְמָעִילִיָה לאָבּוּ סֻלְטָן.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גם ביציאת מצרים בספר שמותפרק י"ג, פסוק כ', וכן בפרשת מסעי בספר במדברפרק ל"ג, פסוק ו'.
  2. ^ היא "ארץ הנושָבת". השווה מול ספר שמותפרק ט"ז, פסוק ל"ה, ועיין בפירוש הארוך לאבן עזרא שם.
  3. ^ היא "מדבר ארץ מצרים". השווה מול ספר יחזקאלפרק כ', פסוק ל"ו, ועיין בפירוש מצודת דוד שכותב שם: "במדבר הסמוך לארץ מצרים". המדבר הזה נקרא בדרך-כלל "מדבר שור", כמו בספר שמותפרק ט"ו, פסוק כ"ב.
קודמת:
סוכות
נדודי בני ישראל במדבר הבאה:
פי החירות