איתם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק בתחנה השנייה של בני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען. אם התכוונתם למשמעויות אחרות, ראו איתם (פירושונים).
אֵתָם הייתה, לפי המקרא, התחנה השנייה במסלולם של בני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען.
לפי התורה, המקום נמצא ב"קצה המדבר"[1] - בגבול שבין מצרים ה"נושבת"[2] לבין מדבר ארץ מצרים[3].
לשם איתם יש דמיון בשם המצרי ח'תֵם, שמשמעותו מצודה, מבצר - מקום מוגן ומבוצר. יש מזהים את המקום בסֶרָפֵאוּם, הנמצאת צפונית לאגם המר שבאמצע הדרך בין אִסְמָעִילִיָה לאָבּוּ סֻלְטָן.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ גם ביציאת מצרים בשמות פרק י"ג פס' כ', וכן בפרשת מסעי בבמדבר פרק ל"ג פס' ו'.
- ^ היא "ארץ הנושָבת". השווה מול שמות] פרק ט"ז פס' ל"ה, ועיין בפירוש הארוך לאבן עזרא שם.
- ^ היא "מדבר ארץ מצרים". השווה מול יחזקאל פרק כ' פס' ל"ו, ועיין בפירוש מצודת דוד שכותב שם: "במדבר הסמוך לארץ מצרים". המדבר הזה נקרא בדרך-כלל "מדבר שור", כמו בשמות פרק ט"ו פס' כ"ב.
| תחנה קודמת: סוכות |
נדודי בני ישראל במדבר | תחנה הבאה: פי החירות |
