אברהם אבן עזרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אבן עזרא" מפנה לכאן. לערך העוסק במשה אבן עזרא, ראו משה אבן עזרא.
רבי אברהם אבן עזרא
תאריך לידה ד'תתמ"ט או ד'תתנ"ב
תאריך פטירה ד' בשבט ד'תתקכ"ד או ד'תתקכ"ז
השתייכות רבני ספרד, ראשונים
נושאים שבהם עסק תנ"ך, דקדוק עברי, פילוסופיה, שירה, מתמטיקה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה
חיבוריו פירוש קצר לתורה, פירוש ארוך לתורה (רק על בראשית ושמות), פירוש לנ"ך (כולל שני פירושים למגילות אסתר ושיר השירים ולדניאל - קצר וארוך), "מאזני לשון קודש", "שפה ברורה", "שפת יתר", "ספר צחות" (ארבעת האחרונים על דקדוק עברי), "ספר היסוד", "ספר העיבור", "ספר המספר", "ספר האחד" (שני האחרונים על מתמטיקה ואריתמטיקה), "יסוד מורא", "אגרת השבת", דיוואן שירים.
אברהם אבן עזרא
1089 או 1092 –‏ 1164 או 1167
תרומות עיקריות
פרשנות התנ"ך, כתב מספר ספרים בדקדוק עברי, פעל להכנסת השיטה העשרונית למתמטיקה,

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע, ד'תתמ"ט, 1089 - ד' בשבט ד'תתקכ"ד, 23 בינואר 1164 או ד'תתנ"ב (1092) - ד'תתקכ"ז (1167)) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף. מהבולטים בהוגים היהודים בימי הביניים. עסק גם באסטרולוגיה, מתמטיקה ובאסטרונומיה (על שמו קרוי מכתש בירח: "Abenezra"). נולד בתור הזהב של יהדות ספרד בטודלה שבספרד. רבים מספריו נכתבו בעברית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרד המוסלמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבן עזרא נולד בעיר טודלה שבספרד בשנת ד'תתמ"ט (1089) או בשנת ד'תתנ"ב (1092). בתאריך לא ידוע, כנראה בצעירותו, עזב האבן עזרא את טודלה ונדד ברחבי ספרד, תוך שהוא עובר בערים טולדו, אליסנה וקורדובה. האבן עזרא שהה שהייה ממושכת בקורדובה, שהייתה עיר משכילה ביותר באותה תקופה ונחשבה למרכז חכמים. האבן עזרא כנראה עסק בעיקר בשירה באותה תקופה והוא נהנה מאוד משהייתו בספרד‏[1]. נראה שהאבן עזרא לא הצליח כלכלית באותה תקופה, אף על פי שהוא ניסה למצוא לעצמו מקצוע מכניס‏[2].

המעבר לארצות הנוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור שנות הארבעים לחייו נאלץ האבן עזרא לצאת מספרד והוא התחיל לנדוד ברחבי אירופה. השנה המדויקת בה יצא מספרד אינה ידועה, אך נראה שהוא יצא לנדודיו באזור שנת ד'תתק"ה (1145). קיימת סברה הטוענת כי האבן עזרא יצא מספרד עוד בשנת ד'תתצ"ח (1138) וחזר אליה שוב מעט לאחר מכן, ויציאתו הידועה לנו היא היציאה השנייה. הסיבה לנדודיו של האבן עזרא אינה ברורה, אך לפי דבריו "הוצאתני מארץ ספרד חמת המציקים"‏[3] קיימת סברה שהוא נאלץ להימלט מספרד עקב הרדיפות האנטי-יהודיות של השושלת המוסלמית אל-מוואחידון הקיצונית, ששלטה בספרד באותה עת.

לפי מכתב שכתב אבן עזרא אל רבי שמואל אבן ג'אמע ובו כתוב: "...ואשמע את השם מדבר אליי, ביד הנדוד נפשך מסורה". סובר דוקטור יוסף כהן כי האבן עזרא האמין בכך שהכוכבים קבעו כי ייגזר עליו לנדוד‏[4] וייתכן כי צירוף של גורמים גרמו לנדודיו.

בנדודיו הוא נשא בגאון את הכינוי "אברהם הספרדי", תוך שהוא כותב בעברית ובכך מפיץ את חוכמת יהדות ספרד וצפון אפריקה, אשר הייתה כתובה ברובה בערבית יהודית. כמעט כל ספריו נכתבו במהלך נדודיו.

באיטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ד'תתק"ד (1145) ידוע לנו שהאבן עזרא שהה ברומא, בירת איטליה. מהעיר רומא נדד לעיר סלרנו, שם הייתה קהילה יהודית גדולה. האבן עזרא לא התקבל בכבוד אצל יהודי סולירנו, שלא העריכו את ידיעתו בתנ"ך ובמדעים, ובאותו זמן קיבלו אדם אחר בכבוד גדול. רק עשיר אחד, בשם אליקים, הסכים להאכילו מכספו. הוא העריך מאוד את אליקים וכתב עליו תשבחות רבות בשל היחס שהעניק לו. האבן עזרא התרעם מאוד על היחס לו זכה מיהודי סולירנו וכתב שבשל יחס זה לא יכתוב ספרים ולא יפרסם חוכמה בעירם‏[5]. לאחר מכן נדד האבן עזרא ברחבי איטליה כשהוא עובר בערים לוקה, ומנטובה. במנטובה חלה האבן עזרא במחלה קשה ונטה למות אך לבסוף החלים מחוליו. בחוליו הוא נדר לפרש את התורה לפי הפשט‏[6]. לאחר מכן המשיך בנדודיו לוורונה. בנדודיו ברחבי איטליה התחיל האבן עזרא לכתוב ספרים רבים‏[7].

בפרובנס ובצפון צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהותו באיטליה, עבר בנדודיו האבן עזרא לצרפת ופרובנס, כנראה בשנת ד'תתק"ח (1148). בצרפת התגורר האבן עזרא בתחילה בעיר בידרש (בזייה Béziers), שם קיבלוהו יהודי המקום בכבוד גדול והוא אף חיבר לכבודם את ספר השם. לאחר שהותו בבידרש הוא המשיך לכיוון נרבונה שבחבל לנגדוק בדרום צרפת, ורואן שבחבל נורמנדי בצפון צרפת. בשהותו בצרפת התיידד האבן עזרא עם רבנו תם, ואף קיימת חלופת מכתבים בניהם.

באפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפירושו של האבן עזרא לתנ"ך ומקינה שחיבר על השמדת קהילות היהודים באפריקה על ידי האל-מוואחידון עולה שהוא שהה באפריקה[8]. איננו יודעים מתי הוא ביקר ביבשת זו, אך אפשר שהוא שהה שם יותר מפעם אחת על פי עדותו שהוא שהה רבות באוקיינוס‏[9]. ביבשת זו הוא שהה כנראה בתוניסיה (בעיר גאבס), אלג'יריה, מרוקו (כנראה בעיר סג'למסה), ואפשר גם במצרים.

ישנן אגדות שהאבן עזרא הגיע גם לארץ ישראל בנדודיו‏[10]. דבר זה מעולם לא הוכח.

סוף נדודיו ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ד'תתקי"ח (1158) שהה האבן עזרא בלונדון שבאנגליה, על שהותו שם ידוע לנו מעט ביותר. בשנת ד'תתקכ"א (1161) חזר האבן עזרא לנרבונה שבצרפת, ומאז מטשטשים עקבותיו.

האבן עזרא נפטר בד' בשבט ד'תתקכ"ד (23 בינואר 1164) או בד'תתקכ"ז (1167), בשנת 75 לחייו. מקום פטירתו אינו ידוע ולכך יש כמה אפשרויות. הייתה סברה כי הוא נפטר בקלהורה שבספרד, אך סברה זו הופרכה‏[11]. יש הטוענים כי הוא נפטר ברומא, על פי השיר לדור דורים, שבו כתב בפירוש כי שהה ברומי בשנתו האחרונה. בסוף השיר מופיעה השנה בה נפטר האבן עזרא ואפשר כי לא נכתב המקום מכיוון שמדובר על מקום שמצוין תוך כדי במהלך השיר.

יש הטוענים שהוא נפטר בארץ ישראל, על פי דברי צפנת פענח לעיל ועל פי טקסט שכתב ממנו עולה כי שהה בארץ ישראל:‏[12] "ראיתי ספרים שבדקום חכמי טבריה ונשבעו חמישה עשר מזקניהם ששולש פעמים הסתכלו כל מילה וכל נקודה...". בנוסף כתב האבן עזרא בשיר אחר "...השואל לצאת אל אדמתך"‏[13]. לדעת החוקר בן מנחם אדמתך היא ארץ ישראל והאבן עזרא אף הצליח להגיע לשם‏[14].

דעה שלישית‏[15] טוענת כי הוא נפטר באנגליה, על פי דברי רבי משה בן חסדאי, שהיה קרוב לזמנו של האבן עזרא וכותב: "...מבני אינגלאנט ששם מת בניהם". נראה שרבי משה קיבל את המידע מאותם אנשים שנתנו לו את כתביו של האבן עזרא והם אף פגשו אותו.

המקור הכתוב מקורב ביותר למותו שנמצא בידינו נמצא בכתב יד בספריה הלאומית בווינה ושם הוסף בסוף פירושו לשמות:

"וביום שני בר"ח אדר ראשון שנת ד' תתקכ"ז (או תתכ"ג) נפטר אבן עזרא והוא בן ע"ה וכתב סימן לעצמו בשנת פטירתו כתיבת ידו: ואברהם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרון אף העולם".

נראה שכותב טקסט זה אכן הכיר את האבן עזרא, אך לא ידוע לנו באיזה מקום הוא נכתב.

קשרים וידידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבן עזרא הכיר הכרות אישית והיה מיודד עם כמה מחכמי דורו. עוד בספרד הוא פגש את רבי יהודה הלוי, איתו הייתה לאבן עזרא ידידות עמוקה ואף קשרים לימודיים רבים. ישנה אף אגדה הטוענת כי האבן עזרא וריה"ל היו מחותנים (בנו של האבן עזרא התחתן עם בתו של ריה"ל), אך לא נמצא מקור שמוכיח אגדה זו. לאחר מותו של ריה"ל כותב עליו האבן עזרא שהוא נגלה לו בחלום והציע לו להצטרף אליו בעולם האמת‏[16].

האבן עזרא פגש בקורדובה גם את רבי יוסף אבן צדיק, שהיה רב, משורר ופילוסוף. בין שניהם שררה ידידות גדולה, עד כדי כך שרבי יוסף מכנה את האבן עזרא "אחי". נראה שההערכה של האבן עזרא לרבי יוסף לא נפלה מהערכתו של האחרון אליו לפי תשובותיו במכתבים ששלח לו, ובהם ביטויים כגון "אבי בשיר כליל החכמה".

רבי משה בן עזרא גם היה מידידיו של האבן עזרא (אין קרבה משפחתית), והאבן עזרא מעריך אותו מאוד כחוקר וכמשורר. נראה שרבי יוסף אף תרם כסף לאבן עזרא‏[17]. כהנא טוען, על פי שיריו של האבן עזרא, כי יוסף אבן צדיק התרעם על הראב"ע בזמן מסוים, אך לא נמצא בידינו מקור שטוען כך ואף השירים שמביא כהנא לא ברורים כל צורכם‏[18].

לאבן עזרא כנראה היו חמישה ילדים‏[19], רק אחד מהם, יצחק, ידוע לנו בשמו. לא ידוע מה קרה לשאר ילדיו. בנו יצחק היה משורר בעצמו. קיימות אגדות שהוא היה נשוי לבתו של רבי יהודה הלוי, כאמור לעיל, וממשיכות האגדות ואומרות כי הוא אף עלה עמו לארץ ישראל, אך מידת אמיתותן של אגדות אלו קלושה. יצחק כנראה התאסלם בעקבות מורו ומיטיבו נתנאל מבגדד שהתאסלם‏[20]. לא ידוע לנו אם יצחק התאסלם באמת, או שמא הוא התאסלם רק למראית עין. נראה שיצחק חזר לדת היהודית לאחר התאסלמותו, אך זמן קצר לאחר סיפור זה הוא נפטר, מה שהיווה מכה קשה לאבן עזרא. הוא אף חיבר קינה על בנו.

תקופת חייו של אברהם אבן עזרא על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

פירושיו למקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירושו של אברהם אבן עזרא לספר שמות, נפולי 1488

הראב"ע הוא מגדולי מפרשי המקרא בכל הדורות, ופירושיו מצטייניים בנטייה חזקה לפשט. פירושיו מקוריים ומצטיינים בסגנונם הקצר והתמציתי, הקשה לעתים להבנה. האבן עזרא שם דגש חזק על פירוש לפי כללי הדקדוק. פעמים רבות הוא מפרש על פי עקרונות האסטרולוגיה, בה ראה חכמה אמיתית וחשובה. הוא מרבה לעסוק בשאלות כרונולוגיות ובבירור המציאות הממשית המתוארת במקרא. הראב"ע מרבה להביא מפירושי הקדמונים - רבניים וקראים, פעמים שהוא מסכים עמם ופעמים שהוא חולק עליהם, לעתים בעוקצנות.

יש בידינו פירושים של אבן עזרא לספרים: תורה, חמש מגילות, ישעיהו, תרי עשר, תהלים, איוב ודניאל. כנראה הפירושים למשלי ועזרא-נחמיה המיוחסים לו אינם שלו ומי שכתבם הוא רבי משה קמחי‏‏‏[21]. האבן עזרא מזכיר את פירושיו לנביאים ראשונים ומשלי, אך הם לא הגיעו לידינו.

האבן עזרא החשיב את עצמו למשורר שבא לפרש את התורה וכך הוא כותב בתחילת פירושו לתורה:

Cquote2.svg

זה ספר הישר לאברהם השׁר

Cquote3.svg

הקדמתו לפירוש התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבן עזרא כתב הקדמה נרחבת לפירוש התורה ובה הוא מפרט חמש שיטות לפירוש התורה. לצורך הדגמה של השיטות האבן עזרא משתמש במשל מתחום המתמטיקה - נקודה ובתוכה עיגול, כשהנקודה היא הפירוש האמיתי ושאר הפירושים ממוקמים ביחס אליה‏[22].

חמש הגישות לפירוש התורה הן:

  1. דרכם של כמה גאונים, המאריכים בפירושיהם ומכניסים את כל הידע האנושי לתוך פירושם לתורה. האבן עזרא יוצא נגד דרך זו ומחשיב אותה לעיגול המקיף את הנקודה. הוא אינו יוצא כנגד לימוד דברים שאינם כלולים בתורה, אלא טוען כי אין להכניס לתורה דברים שאינם נמצאים בה בפשט. כלשונו: "והרוצה לעמוד על חכמות החיצונות, ילמדם מספרי אנשי תבונות, אז יתבונן בראיותם אם הן נכונות."
  2. דרכם של הפרשנים הקראים, המפרשים את המקרא ללא התחשבות במסורת ההלכה של חז"ל, במה שלטענתם הוא הפשט. האבן עזרא יוצא נגד דרך זו בחריפות ומביא דוגמאות רבות לכך שאי אפשר לפרש בצורה כזו מכיוון שפעמים רבות ניתן לפרש את התורה בכמה דרכים. במשל הנקודה הוא ממקם דרך זו כאנשים שחשבו שהם מצאו את הנקודה, אך בעצם הם רחוקים ממנה מאוד.
  3. דרכם של הפרשנים הנוצרים, המפרשים את התורה כאלגוריה, ושוללים את פשט הכתובים. נגד דרך זו טוען האבן עזרא כי היא ממקומת מחוץ לעיגול ובדרך זו רק שוטים הולכים: "...ולא אאריך להשיב עליהם, כי עם תועי לבב הם, כי הדברים על צדק לא נחלקו."
  4. דרכם של חכמי ישראל בארצות הנוצרים, שפירושיהם אינם אלא העתקה של מדרשי חז"ל על הכתובים. האבן עזרא טוען כי פירושים אלו מיותרים - מי שרוצה ללמוד את דברי חז"ל יכול פשוט לפתוח את מדרשי חז"ל. למרות זאת דרך זו היא קרובה לנקודה והיא הכי אמיתית עד עכשיו.
  5. דרך זו היא דרך האבן עזרא והיא לשיטתו הנקודה עצמה. לפי דרך זו יש להתבונן היטב ב"דקדוק כל מילה" וצריך לפרשה לפי מיקומה בפירוש ולפי הפעמים האחרות בהם מופיעה מילה זו בתנ"ך, תוך התעלמות מדרשות שאינם לפי הפשט, מלבד בענייני הלכה, בהם יש ללכת אחרי "המעתיקים" - הלוא הם חז"ל, שקבלתם אמיתית. כלשונו: "אשר ממנו לבדו אירא, ולא אשא פנים בתורה, ואחפש היטב דקדוק כל מילה בכל מאודי, ואחר כן אפרשנה כפי אשר תשיג ידי, וכל מילה שתבקשנה - בפירוש המילה הראשונה תמצאנה..."

פירושו לתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבן עזרא כתב את פירושו לתורה תמורת תשלום ומסיבה זו הוא כתב את הפירוש כמה פעמים, כל פעם מחדש לאדם ששילם לו.

שתי מערכות פירושים לחמשת חומשי תורה. אחת מכונה 'הפירוש הארוך', והשנייה 'הפירוש הקצר'‏[23], וזאת בשל היותם של 'דיבורי המתחיל' בפירוש המכונה 'ארוך' ארוכים יותר, בדרך כלל, מאלה של הפירוש המכונה 'קצר'. הפירושים לפסוקים פעמים רבות דומים מאוד בין שתי מערכות הפירושים, אך לעתים גם חלוקים.

כאמור, ר' אברהם מגדיר בהקדמתו הארוכה לפירושו לתורה את דרכו הייחודית בפירוש המקרא. חז"ל הבינו שישנם ארבעה רבדים מקבילים בפירוש פסוקי התורה: פשט, דרש, רמז וסוד. פרשנים רבים בני התקופה בללו בפירושיהם את רבדים אלו יחד. לעומתם, ר' אברהם שאף למצוא את הפשט הפשוט של כל פסוק ולהפריד בינו ובין דרשתו של הפסוק. מתוך שאיפה זו - לאורך פירושו לתורה מתעמת עם פירושיהם של פרשנים שונים מכלל קשת פרשני המקרא, החל מחז"ל במדרש ובתלמוד וכלה בפירושיהם של חכמי הקראים. לגבי חלקם טען שהם דרש ולא הפשט של הפסוק, ואילו כנגד חלקם טען שהם לא הפשט האמיתי של הפסוק. למרות זאת, קיבל ר' אברהם שהלכה למעשה נעשית ע"פ דרשתם של חז"ל.

את פירושו לתורה, כתב ר' אברהם בלשון קצרה, תמציתית ופיוטית, לכן נכתבו ספרים רבים כדי לפרש את כוונתו, כמו שניתן לראות בהרחבה בפרק הבא. הרבה 'דיבורי המתחיל' מכילים מילים בודדות ואף, לפעמים, מילה אחת. עם זאת, במקומות בהם הזכיר עניין עקרוני - הרחיב ר' אברהם אפילו מספר דפים רק על 'דיבור מתחיל' אחד‏[24]. בנוסף ללשון הפיוטית והתמציתית, ביטא ר' אברהם את כשרונו בשירה בפירושו לתורה גם בדרך נוספת. בחלק מן הפרשות פתח ר' אברהם בכמה שורות של שירה, לדוגמה, את פרשת בשלח, פתח:

אויל מורד בעושהו היצלח, בשליתו כבדו חץ יפלח; ראה שובב ושים אל לבך, כל דבר פרעה בפרשת בשלח

דבר נוסף הבולט בפירושו, למעט השאיפה לרובד הפשט, היא בלשנות עברית. רבים מפירושיו של ר' אברהם בן עזרא עוסקים בעניינים לשוניים, בפירוש מילים וכללי דקדוק ייחודים בלשון המקרא. מהיקפם ותוכנם של אלה - משתקפת גאוניותו של ר' אברהם בן עזרא גם בתחום הבלשנות.

פירושים על פירושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פירושו לתורה נכתבו עשרות רבות של פירושים בגלל סגנונו הקשה להבנה, כתיבתו המלאה ברמזים ומעמדו החשוב. בין פירושים אלו ניתן למנות‏[25]:

  • "אוהל יוסף" (צפנת פענח) מאת רבי יוסף טוב עלם
  • פירוש "מקור חיים"
  • פירוש מוטוט [3 הפירושים הנ"ל נדפסו יחדיו בספר "מרגלית טובה"]
  • "מאמר יום טוב", לבעל התוספות יום טוב
  • "באר יצחק" לר' יצחק שרים, ליוורנו תרכ"ד
  • "עזרה להבין" לר' יצחק בן משה יהודה מלר, ברדיטשוב תרנ"ז
  • "מחוקקי יהודה" מאת הרב יהודה ליב קרינסקי
  • "הואיל משה באר" מאת הרב משה כרמי
  • פירוש מאת הרב שלמה זלמן נעטטער. מופיע במקראות גדולות בהוצאתו
  • "בני רשף" לר' יונה בן שלמה פילווארג, פיעטרקוב תר"ס
  • "אוצר חיים" לר' משה חיים חרז, בני ברק תשמ"ג
  • פירוש מאת אשר וייזר במהדורתו לפירוש ראב"ע לתורה, הוצאת מוסד הרב קוק
  • "ביאור אבן עזרא" - ביאור רחב ומקיף על כל דבריו בתוך מקראות גדולות המבואר עוז והדר
  • "אבי עזר" של הרב שלמה הכהן מליסא - בפירוש זה מופיעה טענה שדברים אחדים בפירוש ראב"ע כלל לא נכתבו על ידו: "לכן האמנתי לדברי רבים וכן שלמים אשר גזרו אומר על כמה דברים הכתובים בספר (ש)אינם מפיו רק באו זרים וחללוהו ותלמידים טועים כתבו בשמו למען חלל את שם קדשו ... כי כל מגמת הלצים להראות סרה מאיש טוב למען יאמנו דבריהם אצל המון כי דברי הרב מלאים ביראה ובחכמה ומוסר השכל"‏[26].
  • "דעת עזרא" מאת נחמיה שינפלד בהוצאת מוסד הרב קוק. הפירוש מקיף וכתוב בצורה קריאה ובעברית עכשווית. בשולי הדף הובאו שיטות הראשונים המסכימים או נחלקים על הראב"ע. כמו כן הובאו מקומות בהן עומדים דבריו בסתירה למדרשי חז״ל וההלכה הפסוקה. לעת עתה (2014) יצאו ארבעה חומשים. ספר שמות עדיין בעריכה.

היחס לכתיבת התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן עזרא מנה בפירושו לספר דברים שנים עשר פסוקים הנחזים ככאלו שנכתבו לאחר מותו של משה ובכך מהווים קושיה על האמונה שהתורה הוכתבה למשה על ידי הקב"ה. על פסוקים אלו כותב אבן עזרא: "ואם תבין סוד השנים עשר, גם ויכתוב משה, והכנעני אז בארץ, בהר ה' יראה, גם והנה ערשו ערש ברזל תכיר האמת." (פירושו לדברים א ב). ובפירושו על הפסוק "וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ" (בראשית יב ו) כותב האבן עזרא: "ייתכן שארץ כנען - תפסה כנען מיד אחר. ואם אינו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום" (פירושו לבראשית יב ו). לעומת זאת, בהתייחס לפסוק "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל"‏[27] התייחס בחריפות רבה לפירושו של פרשן בשם יצחקי וכתב: "ויצחקי אמר בספרו כי בימי יהושפט נכתבה זאת הפרשה, ... וחלילה חלילה שהדבר כמו שדבר על ימי יהושפט וספרו ראוי להשרף"‏[28]. מפרשי האבן עזרא נחלקו בשאלה מה הוא אותו סוד. יוסף בן עלם הספרדי טען שהסוד הוא שפסוקים מסוימים הוספו לתורה לאחר מות משה‏[29], והתנגדותו של האבן עזרא לפירוש היצחקי נוגעת להוספת פרשה שלמה: "כי המוסיף מילה או פסוק לפרש מה שכתב משה להוסיף בו ביאור אין זה דומה למוסיף פרשה שלמה כי מילה או פסוק הוא פירוש אבל פרשה שלמה היא תוספת"‏[30]. לעומתו, שמואל הספרדי טען שהסוד הוא שהדברים נכתבו בנבואה[31]. כנגדם טען שפינוזה כי האבן עזרא התכוון בדבריו לרמוז כי התורה נערכה לאחר ימי משה, ונמנע לומר זאת מפורשות כדי שלא ירדפו אותו על דבריו, ובדעה זו מחזיקים גם חלק מחוקרי ביקורת המקרא בימינו.

הגותו הפילוסופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבן עזרא מעולם לא כתב ספר פילוסופיה מסודר, אך בספריו הרבים מובאים קטעים פילוסופיים רבים. קטעים אלו מביא האבן עזרא פעמים רבות אגב אמירה פיוטית וכשהם מרומזים בלבד, ונאמרים כסודות. השאלה האם הייתה לאבן עזרא הגות פילוסופית מסודרת עומדת במחלוקת עזה, כאשר מצד אחד עומד רבי נחמן קרוכמל, הרואה באבן עזרא פילוסוף מעמיק בעל משנה סדרה ואף כותב עליו:

"שיטה אחת שלמה ומושכלת, מסכמת ונערכת עם עצמה"‏[32].

מן העבר השני נמצא הרב אורבך שמוקיע מכל וכל את שיטת הרנ"ק וטוען שהאבן עזרא היה לא יותר מפילוסוף חובב שלא בכך היה מקצועו:

"אין מחסור בסתירות אצל אבן עזרא, המערב תורות שונות ומרכיב מין בשאינו מינו, והכל נמסר אצלו במקוטעין ובצמצום רב"‏[33]

נראה שהאבן עזרא חילק את האדם, בדומה לדעת אריסטו, לשלושה חלקים:

  1. נפש - כוח החיות
  2. רוח - כוח החישה וכן הרגשות.
  3. נשמה - החוכמה העליונה.

שאלת המשפיעים על האבן עזרא במשנתו הפילוסופית (אם זו קיימת), נתונה במחלוקת. כאשר האבן עזרא מזכיר רק פילוסופים בודדים בספריו, בהם רבי יהודה הלוי, רבי סעדיה גאון ורבי שלמה אבן גבירול.

מרבית החוקרים מעריכים כי האבן עזרא היה פילוסוף ניאואפלטוני[34], אך דעה זו נתונה במחלוקת ויש חוקרים שמעריכים כי האבן עזרא היה אריסטוטלי בתורתו‏[35].

ספריו המתמטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו המתמטי המובהק של אבן עזרא הוא "ספר המספר", העוסק באריתמטיקה. הספר עוסק בהרחבה בשיטה העשרונית ובאופן השימוש בה, ובכך קדם אבן עזרא לפיבונאצ'י, התורם העיקרי להפצת שיטה זו בעולם המערבי. במקום הספרות ההודיות השתמש אבן עזרא באותיות העבריות א-ט, ואת האפס סימן בעיגול, וכינה אותו "גלגל". בספר שבעה שערים: שער הכפל, שער החילוק, שער החיבור, שער החיסור, שער השברים, שער הערכים ושער השורשים.

להלן דוגמה לתרגיל חיסור המופיע בספר. בצד ימין, בכתיב של אבן עזרא, ובצד שמאל, בספרות השיטה העשרונית

בגדה 5432
טזגב 2379
---- ----
גה0ג 3053 

בנוסף לאריתמטיקה, עוסק הספר, בשער השורשים, במעגל ובתכונותיו‏[36].

ספר מתמטי נוסף של אבן עזרא הוא "ספר האחד", הקצר יותר וחשוב פחות. הספר עוסק בתכונות המספרים השלמים 1 עד 9, מנקודת מבטן של האריתמטיקה, הגאומטריה, האסטרולוגיה והמיסטיקה[37].

שירת האבן עזרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבן עזרא הרבה לכתוב שירה והיה מהמשוררים הפורים ביותר בתקופתו. שרדו לנו משיריו למעלה משלוש מאות שירים‏[38], וכנראה ששירים רבים נוספים חוברו על ידו ולא הגיעו לידינו‏[39].

רבים משיריו מספקים לנו מידע היסטורי על מקומות בהם ודברים שעשה‏[40] שיריו מהווים את המקור העיקרי ליידע על חייו.

האבן עזרא כתב בעיקר בסגנון השירה הערבי, לצד ידידו רבי יהודה הלוי ושניהם נחשבו אמני השירה. עליהם אמר רבי מאיר אבן עזרא: "הם (ראב"ע וריה"ל) הגיעו למעלות השירה היותר רמה על פי דרך הערבים". שיריו של האבן עזרא מתפרשים על מגוון רחב של נושאים, רוב שירתו הינה שירת קודש, אך האבן עזרא כתב גם שירי חול רבים, מהם מכתבים שנכתבו לידידים, שירי כבוד לאנשים שונים ושירים ממגוון סוגים שנכתבו על ידו, בניהם אפילו שירי ייןב. לעתים הוא אף שילב מגוון סוגי שירים בתוך שיר אחד‏[41] האבן עזרא אף חיבר שירים רבים על העוני שלו, ועל המזל הרע שפקד אותו‏[42]

נראה שהאבן עזרא החל לחבר את שירתו בזמן שהותו בטודילה ובקורדובה, ושם הרבה לחבר שירי חולין. נראה שהשירה בתקופה זו הייתה עיקר עיסוקו. על פי כמות שיריו הרבה כינה את עצמו בשם "אברהם השׁר". באותן שנים חיבר את רוב שירי השבח והידידות שנכללו ב"דיוואן" (ספר שירה) שלו.

שנינות האבן עזרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצירותיו ניתן למצוא שנינות רבה והומור חריף. דוגמה לכך מופיעה בפירושו לפסוק "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" (שמות כא,לה), שבו כתב: "אמר בן זוטא כי 'רעהו' - תואר לשור, ולא ראה כי 'שור איש' סמוך הוא, וכן הוא 'שור רעהו', ואין לשור רֵעַ רק בן זוטא לבדו" (בן זוטא היה קראי, ולכן זכה לתגובה כה חריפה).

ראב"ע שלל את השימוש במילה "פתרון" לחידות וכדומה. הסיבה לכך היא כי הוא הקפיד מאוד על כללי העברית המקראית, שעל-פיה המילה פתרון קשורה אך ורק לחלומות: "ולא מצאנו מלת 'פתרון' כי אם על חלום" (פירושו לבר' מ,יב).

האבן עזרא עסק גם בחיבור חידות ובפתרון חידות. על-פי המסופר, ניצלו חייו וחיי תלמידיו בזכות פתרון שמצא לבעיית יוספוס הכללית.

דוגמה אופיינית לאחת מחידותיו, בה מסתתר שם אדם ובה נראית שליטתו בעברית:

עשירית הכף בראש השם
עשירית הכף באחריתו
והשנית בחשבון כף
בחסרון כף ומחציתו
והאות השלישי כף
ותבוא עד תכונתו.

הפתרון הוא - יעקב. 'עשירית הכף בראש השם' - המילה כף בגימטריה: 100. עשירית הכף: 100/10 שזה 10, שזה י' בגימטריה; 'עשירית הכף באחריתו' - המילה כף מסמלת את האות כ' שהיא בגימטריה: 20. עשירית הכף 20/10 שזה 2, שזה ב' בגימטריה; 'והשנית בחשבון כף בחסרון כף ומחציתו' - הכף הראשון הוא בגימטריה 100 פחות הכף השני שמסמל את האות כ': 100-20 שזה 80, פחות מחציתו שזה מחצית האות כ': 80-10 שזה 70, שזה האות ע' בגימטריה; 'והאות השלישית כף' - כף בגימטריה 100 היא האות ק'.

ראב"ע חיבב מאוד שחמט ואף כתב שיר חידה על משחק זה, שמסתיים במילים:

ארץ בלי אדמה
מלכיה ושריה הולכים בלי נשמה
אם המלך שממה
לא תחיה כל נשמה

בנוסף לכל האמור לעיל כתב ראב"ע פלינדרומים מעניינים רבים. מהידועים שבהם:

"אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבא ?"
"דעו מאביכם כי לא בוש אבוש, שוב אשוב אליכם כי בא מועד"

"פרשנו רעבתן שבדבש נתבער ונשרף" (המשמעות: לדבש יש תכונות שגורמות לו לעכל את מה ששוקע בתוכו (כמו הזבוב הרעבתן)). משפט זה הוא גם רקורסיה לשונית וגם אקרוסטיכון. המשפט הוא פלינדרום שניתן לסדר את מילותיו בריבוע 5X5 ואז לקרוא אותו בכל הכיוונים - מימין-מעלה לשמאל-מטה או להפך, כדלהלן:

  פ ר ש נ ו
  ר ע ב ת נ
  ש ב ד ב ש
  נ ת ב ע ר
  ו נ ש ר פ

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוברו ברומא :

חוברו בלוקה:

  • פירושו הקצר על התורה.
  • פירוש על נביאים ראשונים (אבד).
  • פירוש על ספר ישעיהו.
  • ספר היסוד (אבד).
  • "שפת יתר", ספר דקדוק בכתב יד (שנקרא בטעות "ספר היסוד").
  • ספר הגנה על רס"ג מפני תלמידו דונש בן לברט (שנקרא בטעות "שפת יתר")‏‏‏[43].

במנטובה חיבר את "ספר צחות" (ד'תתק"ה), שהוא ספר דקדוק. חוברו בוורונה:

חוברו בצרפת:

חוברו בלונדון:

  • יסוד מורא
  • אגרת השבת

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו
  • ישראל לוין (עורך), אברהם אבן עזרא - שירים, ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב, 2011.
  • אוריאל סימון ויוסף כהן, מהדורה מדעית מבוארת של הספר 'יסוד מורא וסוד תורה' מאת ר' אברהם אבן עזרא, אוניברסיטת בר-אילן.
  • ישראל לוין (ליקט, ההדיר, הקדים מבואות ופירש), ילקוט אבן עזרא, הוצאת קרן ישראל מץ, 1985
מחקר על יצירתו
  • אוריאל סימון, אזן מלין תבחן : מחקרים בדרכו הפרשנית של ר' אברהם אבן עזרא, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2013.
  • מנחם רצון, תיאוקרטיה והומניות - העקרונות המדיניים והחברתיים בהגותו של אברהם אבן עזרא, רסלינג, 2012.
  • לובה חרל"פ, תורת הלשון של רבי אברהם אבן עזרא, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ"ט.
  • שלמה סלע, אסטרולוגיה ופרשנות המקרא בהגותו של אברהם אבן עזרא, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1999.
  • גד בן-עמי צרפתי, אברהם אבן עזרא והספרות הערביות, אלף אפס, 1999.
  • גד בן-עמי צרפתי, מונחי המתמטיקה בספרות המדעית העברית של ימי הביניים, הוצאת מאגנס, תשכ"ט, עמ' 155-130.
  • אברהם בן עזרא, אמר אברהם המחבר, הוצאת אקדמון. על חכמתו וגישתו המדעית של ראב"ע בעיקר על פי פירושו לתורה, כולל ניתוחים מתמטיים.
  • כהן, י' הגותו הפילוסופית של ראב"ע, שי הוצאה לאור
עליו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי השיר נדוד הסיר אוני
  2. ^ על פי השירים "גלגל ומזלות" ו"אשכים לבית השר".
  3. ^ הקדמתו למגילת איכה
  4. ^ הגותו הפילוסופית של ראב"ע, י' כהן, עמוד 53
  5. ^ ראה בשיר נדוד הסיר אוני
  6. ^ ראה פרק
  7. ^ ראה פרק
  8. ^ הקינה "אהה ירד על ספרד"
  9. ^ פירושו על שמות יא,כה
  10. ^ על פי דברי מפרשו "צפנת פענח" שמסר שהאבן עזרא שהה בסוף ימיו בארץ ישראל ושם גם נפטר
  11. ^ ראה תולדות ראב"ע, כהנא עמוד 70
  12. ^ פירושו לשמות כה לב
  13. ^ שירו "אפרוש כף"
  14. ^ מחקרי ראב"ע, בן מנחם נ' עמוד רעו
  15. ^ המאמר "איפה מת ראב"ע" מתוך קובץ מאמרים, פליישר י', עמוד 71
  16. ^ השיר ערבה שנתי לי ואהבתיך
  17. ^ כהנא אברהם אבן עזרא עמודים 38-41
  18. ^ השירים שמש ביום וצורה החייתני
  19. ^ על פי פירושו לשמות, ב, ב
  20. ^ אמנם כהנא חלק על הערכה זו על פי שיריו של האבן עזרא, אך הוא יחיד בדעתו
  21. ^ אבן עזרא אברהם, אתר דעת
  22. ^ הקדמתו לתורה באתר ויקיטקסט.
  23. ^ רוב הדפוסים בימינו מכילים את 'הפירוש הארוך' בלבד, ניתן למצוא את 'הפירוש הקצר', לצידו של 'הארוך', במהדורות כמו: 'מקור חיים' ו'מחוקקי יהודה'.
  24. ^ לדוגמה: בנושא עשרת הדיברות בתחילת שמות כ', או על המילים 'אהיה אשר אהיה' (בעניין שמותיו של הא-ל) בשמות ג', י"ד.
  25. ^ הרב יעקב לויפר, פירוש 'אבי עזר' על פירוש ראב"ע על התורה, המעין, תשרי תש"ע
  26. ^ הרב שלמה הכהן מליסא, אבי עזר, עמוד ראשון
  27. ^ בראשית לו לא
  28. ^ הגם שרש"י שלפנינו מייחס את המלכים לימי דוד עד יהושפט, הטענה שהפרשה נכתבה בימי יהושפט אינה ברש"י שלפנינו ועל כן מניחים שמדובר בפרשן אחר
  29. ^ יוסף הספרדי, צפנת פענח, קרקא תרע"ב, עמודים 65-66
  30. ^ יוסף הספרדי, צפנת פענח, בראשית ל"ו, עמוד 149
  31. ^ מקור חיים, תחילת ספר דברים, בתוך מרגליות טובה, אמשטרדם, תפב. וכן סבר גם הרב מרדכי ברויאר.(אמונה ומדע בפרשנות התורה, דעות יא, ר"ה תש"ך).
  32. ^ "כתבי רנ"ק" עמוד 242
  33. ^ "קובץ מאמרים" עמוד 185
  34. ^ עיין לוין "האחזי בסולם החוכמה" תעודה ח עמוד 42
  35. ^ greive, herman "die religionsphilosphie des abraham ibn ezra
  36. ^ בשנת תרנ"ה (1895) יצא לאור בפרנקפורט תרגום של הספר לגרמנית
  37. ^ בשנת תרפ"א (1921) יצא לאור בברלין תרגום של הספר לגרמנית
  38. ^ רשימת שיריו של האבן עזרא באתר ויקיטקסט
  39. ^ הגותו הפילוסופית של ראב"ע, י' כהן, עמוד 56
  40. ^ לדוגמה נדוד הסיר אוני ואבי הבן.
  41. ^ כגון בשיר זמר לשבת חנוכה.
  42. ^ לדוגמה אשכים לבית השר, גלגל ומזלות.
  43. ^ שפת יתר - מהדורת וורשה, אתר דעת. ‏


מדקדקי העברית בימי הביניים

רס"גמנחםדונשחיוג'משה הכהןאבן ג'נאחאבן עזראיוסף קמחירד"קיהודה אבן בלעםשלמה פרחוןשמואל הנגיד