אלפונס היטר
 | |
| היטר נחקר בידי הסובייטים | |
| לידה |
4 ביוני 1892 הוכשטאט, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
11 במרץ 1968 (בגיל 75) בון, גרמניה המערבית  |
| מקום קבורה |
Thomasberg  |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית.svg){kind=small} רייכסווהר ורמאכט |
| תקופת הפעילות | 1911–1944 (כ־33 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-לוטננט (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד הדיוויזיה ה-206 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
אלפונס היטר (בגרמנית: Alfons Hitter; 4 ביוני 1892 – 11 במרץ 1968) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
היטר נולד ב-4 ביוני 1892 בהוכשטאט שבאלזס, אשר הייתה אז חלק מן הקיסרות הגרמנית (כיום בצרפת). ב-1 באוקטובר 1911, הוא התגייס כטוראי לצבא הקיסרות הגרמנית, והוצב ברגימנט הארטילריה הבאדני ה-14. לתקופה קצרה הוא שימש כמש"ק, ובסוף 1912 עזב את הצבא. הוא למד היסטוריה, כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטת שטרסבורג ובהמשך באוניברסיטת מינכן. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא חזר לצבא והוצב בכוחות התותחנים. עד סוף המלחמה הוא פיקד על סוללות ארטילריה ולמד בבתי ספר צבאיים. ב-27 בדצמבר 1918 הוא עזב את הצבא בעקבות פירוקו של הצבא הקיסרי וצמצום הצבא הגרמני לצבא של 100,000.
ב-1 ביוני 1922 הוא הצטרף לרייכסווהר, וב-1 באוקטובר 1923 הועלה לדרגת אובר-לויטננט ונשלח ללמוד בבית ספר לקצינים. ב-1 באוקטובר 1928, נשלח היטר להיות מדריך באזור האימונים הצבאי יוטרבוג. באותו תאריך הוא הועלה לדרגת האופטמן. ב-1 בספטמבר 1934 הוא הועלה לדרגת מיור ומונה למפקד סוללת תותחים. ב-1 באוקטובר של אותה שנה הוא מונה למפקד גדוד הארטילריה הרביעי ברגימנט התותחנים של מינסטר. שנה לאחר מכן הועבר לפקד על הגדוד הראשון ברגימנט התותחנים ה-52 ולאחר מכן ברגימנט התותחנים ה-62. ב-1 במרץ 1937 הוא הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה
ב-1 במרץ 1940 הוא הועלה לדרגת אוברסט, ולחם עם הגדוד שלו במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה. ב-1 בדצמבר של אותה שנה, הוא מונה למפקד רגימנט התותחנים ה-178 אשר היה חלק מהדיוויזיה ה-206. הוא לחם עם הרגימנט במהלך מבצע ברברוסה, וב-14 בדצמבר 1941 אף עוטר בעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובפברואר 1942 הועבר לעתודה. ב-3 במאי של אותה שנה הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-206, וב-1 באוגוסט הוא הועלה לדרגת גנרל-מיור. ב-1 במרץ 1943 הועלה לדרגת גנרל-לוטננט. הוא לחם עם הדיוויזיה שלו במהלך מבצע בגרטיון, ואף קיבל תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל ב-4 ביוני, אולם נפל בשבי ב-24 ביוני 1944 במהלך הקרב על ויטבסק.
במהלך שביו הוא היה אחד הגנרלים הגרמנים שנאלצו לצעוד במוסקבה במהלך מצעד הניצחון ב-17 ביולי 1944, יחד עם כ 57,000 אסירים גרמנים נוספים. מעט אחר כך הוא הצטרף לוועד הלאומי למען גרמניה החופשית והיה אחד החותמים על "קריאתם של 50 הגנרלים" מ־8 בדצמבר 1944, לעם ולוורמאכט. הוא הואשם בפשעי מלחמה, והוחזק בשבי עד 9 באוקטובר 1955. הוא נפטר בבון ב-11 במרץ 1968.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלפונס היטר באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)