אלקטרואופטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלקטרואופטיקה הוא תת־תחום המשלב שני תחומים עיקריים – אלקטרוניקה ואופטיקה, שילוב ההופך אותו לבין תחומי. מדעי האלקטרואופטיקה מטפלים בחקר ויישום תופעות הקשורות באינטראקציה שבין אופטיקה ותורת הגלים לבין תורת החשמל והאלקטרוניקה. למרות שלתחום נגיעה רבה במדעים מדויקים ואוריינטציה מתמטית גבוהה, הוא נחשב יותר כענף הנדסי ולא מדעי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לייחס את ראשיתו של התחום לגילוי האפקט הפוטואלקטרי בשנת 1887 על ידי היינריך הרץ, אם כי את ההסבר לתופעה נתן אלברט איינשטיין רק ב-1905.

התא הפוטואלקטרי היה הרכיב האלקטרואופטי הראשון. עד היום, זהו הרכיב האלקטרואופטי הנפוץ ביותר. כיום קיימות תוכנות אלקטרואופטיות שונות לתכנון עדשות או מערכת עדשות, חישובי מרחק אידיאלי לחישה מרחוק, הצבת תאורה ונושאים נוספים. עם מזעור המיחשוב, לענף נוצר קשר גדל והולך גם לנושאי עיבוד תמונה שונים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התא הפוטואלקטרי משמש עד היום לזיהוי נוכחות אדם או עצם, למשל בדלתות של מעליות, בשערים חשמליים לכלי רכב, בגלאים נגד פריצה וכדומה.

דיודת לייזר

רכיבים אלקטרואופטיים נוספים הנמצאים בשימוש נרחב הם:

בין מערכות אלקטרואופטיות נמנים:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]