אלקטרואופטיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלקטרואופטיקה הינו תת תחום המשלב שני תחומים עיקריים - אלקטרוניקה ואופטיקה, שילוב ההופך אותו לבין תחומי. מדעי האלקטרואופטיקה מטפלים בחקר תופעות הקשורות באינטראקציה שבין אופטיקה ותורת הגלים לבין תורת החשמל והאלקטרוניקה.
[עריכה] היסטוריה
ניתן לייחס את ראשיתו של התחום לגילוי האפקט הפוטואלקטרי בשנת 1887 על ידי היינריך הרץ, אם כי את ההסבר לתופעה נתן אלברט איינשטיין רק ב-1905.
התא הפוטואלקטרי היה הרכיב האלקטרואופטי הראשון. עד היום, זהו הרכיב האלקטרואופטי הנפוץ ביותר.
[עריכה] שימושים
התא הפוטואלקטרי משמש עד היום לזיהוי נוכחות אדם או עצם, למשל בדלתות של מעליות, בשערים חשמליים לכלי רכב, בגלאים נגד פריצה וכדומה.
רכיבים אלקטרואופטיים נוספים הנמצאים בשימוש נרחב הם:
- דיודה פוטואלקטרית (לד LED)
- לייזר
- גלאים בתדרים שונים (אור נראה, תת אדום, על סגול)
- תאי שמש, הנקראים גם תאים סולריים
- סיבים אופטיים להעברת מידע בקצבים גבוהים
