אן מאוסטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אן מאוסטריה בהיותה אלמנה

אן מאוסטריה (22 בספטמבר 1601 - 20 בינואר 1666), בתוארה המלא - אנה, ארכידוכסית אוסטריה, נסיכת ספרד ופורטוגל, הייתה אשתו של לואי השלושה עשר מלך צרפת ואמו של המלך לואי הארבעה עשר.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בעיר ויאדוליד שבספרד כבתם של פליפה השלישי מלך ספרד ושל מרגרט מאוסטריה. ב-24 בנובמבר 1615 נישאה ללואי השלושה עשר מלך צרפת ולאחר מספר הפלות ילדה לו שני בנים: לואי, שירש את כתר אביו כלואי הארבעה עשר (נולד ב-1638), ופיליפ, שנולד ב-1640 והפך לפיליפ הראשון דוכס אורליאן. נישואין אלה שנעשו מטעמים מדיניים לא היו מוצלחים. לואי השלושה עשר ניסה לשלול מאשתו את זכותה לשמש כעוצרת בשם בנו. ברם, אחרי מותו ב-1643 אישר הפרלמנט של פריז את זכותה זו. אן שימשה כעוצרת בשם בנה לואי שהיה בן ארבע שנים בלבד, אך למעשה הקרדינל מזראן, שהיה מאהבה, ניהל את ענייני המדינה.

ב-12 ביולי 1648 הפרלמנט של פריז העמיד בפני העוצרת אן מאוסטריה את הדרישות הבאות: הפחתת מסים בשיעור של 25%. לא יוטלו מסים חדשים אלא בהסכמת הפרלמנט. פיטוריהם של האינטנדנטים. איש לא יושם במעצר ליותר מ-24 שעות לפני שיובא בפני שופט. העוצרת, שלא הורגלה לדרישות כאלה, ראתה זאת כניסיון למרד. ב-26 באוגוסט 1648 מזראן ציווה על מעצרם של ראשי הפרלמנט, מה שגרם ל"יום הבריקאדות" בפריז. המון רב התקבץ בחזית ארמונו של מזראן בפלה רויאל. ההמון עשה שימוש בקלעים (פרונד בצרפתית) כדי לנפץ באבנים את חלונות הארמון, ומכאן השם שדבק במרד זה ובמרידות שלאחריו.

ביום המחרת 160 חברי הפרלמנט עשו את דרכם לארמון המלוכה בסיסמה: "יחי המלך! מוות למזראן!". ב-6 בינואר 1649 העוצרת אן מאוסטריה נאלצה להימלט מפריז יחד עם בנה המלך הצעיר שהיה בן עשר שנים בלבד. היא קראה לעזרה את הגנרל לואי השני דה בורבון, נסיך דה קונדה. הוא גייס אנשי צבא, הטיל מצור על פריז (ינואר - מרץ 1649) וכבש אחד ממבצריה. אנשי האצולה מבין המורדים ביקשו עזרה מספרד ומבית הבסבורג. אך רוב חברי הפרלמנט לא אבו לתת לבית הבסבורג דריסת רגל מחודשת בענייניה של צרפת. הפרלמנט הצהיר על תמיכתו בבית המלוכה ואן מאוסטריה, המלך הצעיר ומזראן שבו לחצר המלוכה בפריז (28 באוגוסט 1649).

אך הסדר לא הושב על כנו. דה קונדה, שרצה לתפוס את מקומו של מזראן בחצר המלוכה, ניסה לגייס לצידו את האצולה. ב-18 בינואר 1650 ציווה מזראן על מעצרו של דה קונדה. הוא שוחרר ב-13 בפברואר 1651 לאחר שמזראן נמלט לגרמניה בעקבות צו גירוש שהוצא נגדו על ידי הפרלמנט של פריז. ב-8 בספטמבר 1651 המלך לואי הארבעה עשר, שהיה בן 13 שנה בלבד, החליט לקחת לידיו את מוסרות השלטון. בנובמבר של אותה שנה המלך הצעיר קרא למזראן לשוב לפריז. אך דה קונדה התקדם אל עבר פריז וכבש את העיר מידי הצבא המלכותי (2 ביולי 1652).

דה קונדה לא היה מסוגל לשלם לחייליו, ופריז נמצאה במצב של מצוקה כלכלית. ההמון השתלט על העיר, והצבא המלכותי הטיל שוב מצור על פריז. דה קונדה נמלט לספרד והפך למצביא בצבא הספרדי (ספטמבר 1652). ב-21 באוקטובר 1652 נכנסה המשפחה המלכותית לפריז. ב-6 בפברואר 1653 מזראן שב לפריז ולתפקידו כשר הראשי של המלך לואי הארבעה עשר, ובכך הסתיימו מרידות הפרונד.

ב-1659 הסתיימה המלחמה בין צרפת וספרד (שהחלה ב- 1635) בהסכם הפירנאים. ב-1660, כחלק של הסכם זה, נישא לואי הארבעה עשר למריה תרזה נסיכת בית הבסבורג, שהייתה אחייניתה של אן מאוסטריה. ב-1661, אחרי מות מזראן, פרשה אן מאוסטריה למנזר בפריז ונפטרה שם ב-1666. זכרונותיה התפרסמו על ידי פרנסואה דה לה רושפוקו ב-1662.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]