אנה בולנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנה בולנה
Anneboleyn2.jpg
מלחין גאטנו דוניצטי
ליברטיסט פליצ'ה רומאני
סוגה בל קאנטו
מספר מערכות 2
זמן התרחשות העלילה תקופת הנרי השמיני, מלך אנגליה
שפה איטלקית
שנה 1830
מקום התרחשות העלילה אנגליה
תפקידים

אנה בולנהאיטלקית: Anna Bolena) היא אופרה טראגית בשתי מערכות מאת דוניצטי. הליברית, המגולל את פרשת הימים האחרונים של נישואי אן בולין להנרי השמיני, מלך אנגליה, נכתב על ידי פליצ'ה רומאני והתבסס על ספרו של איפוליטו פינדמונטה "הני השמיני ואן בולין" וספרו של אלסנדרו פפולי "אן בולין". הצגת הבכורה של האופרה התקיימה ב-26 בדצמבר 1830 במילאנו. הדואט בין אן בולין לג'יין סימור בסוף התמונה הראשונה של המערכה השנייה, "המעמסה על ראשו של אלוהים" ("Sul suo capo aggravi un Dio"), נחשב לאחד המשובחים ברפרטואר האופראי. הייתה זו האופרה ה-33 שחיבר דוניצטי וזו שהביאה לו את פרסומו הבינלאומי הראשון.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנה: 1536
המקום: לונדון וטירת וינדזור

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילה. דירתה של אן בולין בטירת וינדזור.

המשרתים ואנשי החצר מתלחשים שכוכבה של בולין דועך, כי המלך מאוהב באחרת.

נכנסים ג'יין סימור (בת לוויתה של אן), אן בולין וסמיטון המוזיקאי, שמתבקש לשמח את לב האנשים. אן מפסיקה את שירו העליז ואומרת בינה לבין עצמה שאינה מאושרת עוד. הכל עוזבים פרט לג'יין.

נכנס הנרי השמיני ולאחר הפצרותיה שישא אותה לאשה, מבטיח לג'יין שקרוב היום בו תהיה למלכה. צעד שפירושו מציאת דרך להפטר מאן.

תמונה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום. ליד טירת וינדזור.

לורד רושפור, אחיה של אן מופתע למצוא את לורד פרסי, אהובה הראשון של אן, שחזר מגלות. מסתבר שהנרי חנן אותו כחלק ממזימה להפטר מאן, על מנת שישוב ויפיל את אן בפח. פרסי שואל את רושפור האם זה נכון שיחסו של המלך השתנה ביחס לאן ונענה שהאהבה לעולם אינה דבר קבוע.

נכנסים ציידים היוצאים למסע ציד מלכותי ופרסי נרגש מהאפשרות לראות שוב את אן. כאשר נכנסים הנרי ואן, למרות גילויי האהבה של פרסי, אן אינה מרשה לו לגשת אליה ולנשק את ידה. הנרי מורה לקצין הארווי לרגל אחר יחסיהם של פרסי ואן.

תמונה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טירת וינדזור, ליד דירת המלכה.

סמיטון המוזיקאי נכנס על מנת להחזיר משכית ובה תמונתה של אן, שלקח בלי רשות. בשמעו רחשים, הוא מסתתר מאחורי וילון. נכנסים אן ורושפור, שמפציר בה לשמוע את מה שיש לפרסי לומר לה. רושפור יוצא ופרסי נכנס, סמיטון אינו יכול להמלט. פרסי טוען שהוא עדיין מאוהב בה, אן משיבה שעל אף שהמלך שונא אותה כעת היא איננה יכולה לדבר על אהבה ומפצירה בפרסי שלא יאהב אותה ומסרבת לבקשתו לראות אותה פעם נוספת. פרסי שולף את חרבו במטרה להתאבד ואן צורחת. במחשבה מוטעית שפרסי מתכוון לתקוף את אן יוצא סמיטון ממחבואו ונאבק בפרסי. אן מתעלפת. רושפור, הנרי וחיילי משמר נכנסים בחרבות שלופות. הנרי קובע שהנוכחים תכננו בגידה ומצווה לשלוח אותם לצינוק. סמיטון מפיל את המשכית עם תמונתה של אן לרגלי המלך, דבר המהווה ראיה כביכול לניאוף של אן עם המוזיקאי.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לונדון. פרוזדור בדירת המלכה.

השומרים מתלחשים שאפילו ג'יין סימור מתרחקת מאן. אן נכנסת עם בנות לוויה ששרות לה לשים את מבטחה באל. הנרי נכנס ומודיע שהמועצה המלכותית דורשת את בואן של בנות הלוויה, שיוצאות איתו. ג'יין נכנסת ומנסה לשכנע את אן להודות בפשעה ולהנצל ממוות. בתגובה עונה אן שאיננה מתכוונת לקנות את חייה במחיר קלון. היא מוסיפה שהיא מתפללת שיורשתה במיטתו של הנרי תחבוש בעצמה כתר קוצים. ג'יין מתוודה שהיא-היא יורשתה. אן מבקשת ממנה שתעזוב אך אומרת גם שרק הנרי הוא האשם. ג'יין יוצאת נסערת.

תמונה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוזדור המוביל למקום מפגשה של המועצה המלכותית.

הארווי מודיע לאנשי החצר שאן אבודה, כיוון שסמיטון דיבר וסיפר הכל אודות ניאופם. הנרי מסביר להארווי שעליו למשוך את סמיטון לתוך מלכודת, כך שיחשוב שהוא למעשה מציל את חייה של אן. אן ופרסh מוכנסים פנימה והנרי מטיח באן שסמיטון נשבר בעינויים והודה שהיא תינתה אהבים עמו ושיש עדים. בתגובה מתכחשת אן לאהבים עם המוזיקאי והיא ופרסי מתוודים על אהבתם. הנרי מורה שאן ופרסי יוצאו להורג ופרסי משיב שכתוב בשמיים שהם יינשאו זה לזו. אן מכריזה שהיא מוכנה לקבל את עונש המוות כעונש משמיים על כך שהעדיפה את הנרי ואת הכתר על חיי אהבה עם פרסי אך מתקוממת נגד האישום בניאוף. אן ופרסי מוצאים ביד השומרים.

ג'יין נכנסת ואומרת להנרי שאינה רוצה להיות הגורם למותה של אן, הנרי משיב שגזר הדין נחתם ושהיא לא תציל את אן ממוות. הארווי נכנס ומודיע שהמועצה המלכותית החליטה לגזור את דינם של אן ופרסי למוות. אנשי החצר וג'יין מתחננים לרחמי המלך, אך ללא הועיל.

תמונה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצודת לונדון

פרסי ורושפור בתא הנידונים למוות. הארווי נכנס ומודיע שהמלך החליט לחון אותם. הם שואלים לגבי אן, משהם מבינים כי היא תוצא להורג, הם מבקשים שיוציאו אותם להורג יחד עמה.

בתאה של אן מבכה קבוצת נשים את טירופה וצערה. אן נכנסת, מדמיינת שזהו יום חתונתה עם המלך. בדמיונה היא רואה את פרסי ומבקשת ממנו שיסלח לה ושיקח אותה חזרה לבית ילדותה. פרסי, רושפור וסמיטון מוכנסים פנימה וסמיטון נופל על ברכיו לפני אן ומתנצל שהפליל אותה בעודו מדמה כי הוא מציל את חייה. אן ההוזה שואלת אותו מדוע אינו מנגן. קול תותח נשמע. אן שבה למציאות ומבינה שמוכרז על נישואי הנרי לג'יין ומצהירה שאיננה שומרת טינה או נקם לזוג המלכותי כיוון שברצונה למות וסליחה על שפתיה. היא מתעלפת ומובלת אל הגרדום בשעה שפרסי, רושפור וסמיטון מכריזים שהקורבן הוקרב.

היסטוריית הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האופרה הוצגה לראשונה בלונדון ב-8 ביולי 1831 ולראשונה בארצות הברית בניו אורלינס ב-12 בנובמבר 1839. מאז הועלתה באופן לא קבוע והפכה לאופרה נשכחת כמעט.

באפריל 1957 קיבלה האופרה מעמד מחודש ברפרטואר לאחר שהועלתה על בימת לה סקאלה במילאנו עם מריה קאלאס, שהייתה אז בשיאה, בתפקיד הראשי. כיום האופרה מקובלת ברפרטואר ומועלית במספר הפקות מקבילות כמעט מדי שנה‏[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]