אנפית סוף
 אנפית סוף
| |
|---|---|
.jpg)
אנפית סוף בהונגריה
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | שקנאים |
| משפחה: | אנפתיים |
| סוג: | אנפת אגם |
| מין: | אנפית סוף |
| שם מדעי | |
 Ardeola ralloidesסקופולי, 1769 | |
| תחום תפוצה | |
טווח תפוצתה של אנפית סוף: בצהוב טווח הרבייה, בירוק טווח התפוצה בכל ימות השנה ובכחול טווח אזורי החריפה | |
| |
אנפית הסוף (שם מדעי: Ardeola ralloides) היא מין אנפה קטנה מהסוג אנפת אגם, החיה לאורך אירואסיה ונודדת דרומה לאפריקה. בישראל היא חולפת מצויה, אך לא מקננת שכיחה (אף שמספר הפריטים המקננים עולים לאט, בעיקר בעמקי הצפון).[2]
השם המדעי של המין: "ralloides" מורכב מהמילה rallus, מלטינית: "רלית" ומהסיומת "oides", מיוונית: "דומה ל-".[3]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורכה הממוצע של האנפה 44–47 ס"מ, כאשר גופה מהווה 20–23 ס"מ מאורכה, מוטת כנפיה היא 80–92 ס"מ ומשקלה 230–370 גרם.[4][5]
התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנפית הסוף נודדת לאורך האזור הפלארקטי וחורפת באפריקה. היא נדירה צפונית לטווח הרבייה שלה. האנפה בעלת צוואר קצר, מקור עבה וקצר וגב בצבע חום-זהוב. בקיץ, לבוגרים צומחים נוצות צוואר ארוכות. בעת תעופה היא נראית לבנה יותר בשל צבע כנפיה.
בתי הגידול בעונת הרבייה של אנפית הסוף הן ביצות טרופיות או סובטרופיות והן מקננות במושבות קטנות, לעיתים קרובות עם עופות מים אחרים, בדרך כלל בקן עשוי מקלות ועלי עצים או שיחים. בקן מוטלות שלוש עד ארבע ביצים בכל פעם.
האנפה ניזונה לאורך שפת המים ממארב מהיר כשהטרף מורכב מדגים, צפרדעים וחרקים.
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר הפריטים המוערך הוא בין 370,000–780,000. מספר הפריטים המוערך באירופה הוא בין 30,000–51,700 עופות בוגרים.[6]
סכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנפה זו נמצא במצב שימור ללא חשש, אם כי עדיין היא עלולה להיפגע מהתייבשות של מקווי מים מתוקים החיוניים לתזונתה ורבייתה. האנפה גם ניצודה ונסחרת בשוקי תרופות מסורתיים בניגריה[7].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנפית סוף, באתר ITIS (באנגלית)
- אנפית סוף, באתר NCBI (באנגלית)
- אנפית סוף, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אנפית סוף, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- אנפית סוף, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אנפית סוף באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ נדב פבזנר, מגדיר הציפורים של ישראל - אנפית סוף, באתר פורטל צפרות
- ^ Jobling, James A., The Helm dictionary of scientific bird names : from aalge to zusii, London: Christopher Helm, 2010
- ^ Museum national d'Histoire naturelle, Ardeola ralloides (Scopoli, 1769) - Héron crabier, Crabier chevelu, Inventaire National du Patrimoine Naturel (בצרפתית)
- ^ Snow, David (David William), The birds of the western Palearctic, Concise ed, Oxford: Oxford University Press, 1998
- ^ Squacco Heron (Ardeola ralloides) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
- ^ אנפית סוף באתר הרשימה האדומה של IUCN