ניגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרפובליקה הפדרלית של ניגריה
Federal Republic of Nigeria
Flag of Nigeria.svg Nigeria.jpg
דגל סמל
מוטו לאומי: שלום ואחדות, כוח וקידמה
המנון לאומי: המנון ניגריה
מיקום ניגריה
יבשת אפריקה
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה אבוג'ה
9°10′N 7°10′E / 9.167°N 7.167°E / 9.167; 7.167
העיר הגדולה ביותר לאגוס
משטר רפובליקה פדרלית
ראש המדינה
- נשיא
- סגן נשיא
נשיא
גודלאק ג'ונתן
נמדי סמבו
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מהממלכה המאוחדת
1 באוקטובר 1960
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
923,768 קמ"ר 
32 בעולם
1.4%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
177,155,754 נפש 
7 בעולם
191.78 נפש לקמ"ר
66 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
478,500 מיליון $ 
30 בעולם
2,701 $
180 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.471 
153 בעולם
מטבע נאירה ‏ (NGN)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט .ng
קידומת בינלאומית 234+

הרפובליקה הפדרלית של ניגריהאנגלית: Federal Republic of Nigeria) היא מדינה בחלק המערבי של יבשת אפריקה. זוהי המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה - אוכלוסייתה מונה מעל 152 מיליון בני אדם. היא גובלת בבנין במערב, בצ'אד ובקמרון במזרח ובניז'ר בצפון. בירתה היא אבוג'ה, השוכנת במרכז המדינה.

בניגריה מדברים שפות רבות, ואולם שתי השפות הנפוצות ביותר הן האוסה ואנגלית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של ניגריה

חפירות ארכאולוגיות מגלות שניגריה בחלקה הייתה מיושבת לפני יותר מ-9000 שנה. באותה תקופה שלט בניגריה שבט האוסה. בין השנים 500 לפנה"ס ל-200 פרחה בניגריה תרבות נוק. מאוחר יותר, בין שנת 700 עד למחצית הראשונה של המאה ה-15, האזור שמכונה היום ניגריה היה תחת שליטת ערי המדינה של שבטי היורובה איפה ואויו אימפריית קנאם בורנו ממלכת בנין ממלכת נארי וערי המדינה של שבטי האוסה קנו וקאטסינה.

במאה ה-15 הופיעו בניגריה האירופים הראשונים, מגלי ארצות וסוחרים פורטוגזים, וסחר העבדים בניגריה החל לפרוח. במאות ה-17 וה-18 הגיעו לאזור ניגריה גם האנגלים. בשנת 1807, ביטלה בריטניה את סחר העבדים בניגריה.

בשנת 1866 השתייכה ניגריה למושבת החסות הבריטית סיירה לאונה. בשנת 1874, עברה לשליטתה של מושבת החסות הבריטית גאנה. בשנת 1886 הייתה ניגריה למושבת חסות בריטית נפרדת.

בזמן מלחמת העולם הראשונה ובזמן מלחמת העולם השנייה לא הייתה התעוררות פוליטית משמעותית בניגריה. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה החלה דרישה בקרב תושבי ניגריה לעצמאות. בשנת 1957 העניקו הבריטים עצמאות למזרח ולמערב ניגריה וכראש ממשלה נבחר אבובכר טפאווה בלאווה, וזמן קצר לאחר מכן הוענקה עצמאות גם לצפון ניגריה. ב-7 באוקטובר 1960 הצטרפה ניגריה לאו"ם כחברה ה-99, ב-1966 נרצח ראש הממשלה בלאווה בהפיכה צבאית.

ב-1967 הכריז המחוז המזרחי במדינה על פרישתו, ועל הקמת מדינה חדשה בשם ביאפרה. מלחמת ביאפרה, שפרצה מיד בין השלטון המרכזי והמדינה הבדלנית, נמשכה כשנתיים וחצי, וחוללה אסון הומניטרי כבד - כמיליון מתים לפי הערכות שונות. בינואר 1970 נכנעו בני ביאפרה, ושטחיה שולבו מחדש בפדרציה הניגרית.

במהלך 2011 הגיע לשיאו המתח השורר בניגריה בין המוסלמים לנוצרים (כ-50% מתוך 160 מיליון התושבים הם מוסלמים וכ-48% נוצרים). ארגון הטרור האסלאמי "בוקו חראם" מוביל את ההתקפות של האסלאמיסטים נגד רשויות השלטון. משמעות שם הארגון היא "חינוך מערבי הוא אסור". הטרוריסטים חברי הארגון תוקפים את כוחות הביטחון ופוגעים במוסדות ממשלתיים. בעבר הצהירו ראשי הארגון כי הם שואפים להפוך את חוקי השריעה לחוק המדינה. על פי דיווחי סוכנות הידיעות אי.פי, גרם הארגון למותם של 495 בני אדם בשנת 2011. בדצמבר נהרגו כ-70 בני אדם במדינת יובה שמהווה את מוקד הקרבות שנערכים בין כוחות הביטחון לבין הטרוריסטים. ארגון "בוקו חראם" תכנן וביצע גם את ההתקפה על מטה האומות המאוחדות באוגוסט באבוג'ה שבמהלכה נהרגו 24 בני אדם‏[5]. ביום 3.11.2013, רצחו טרוריסטים מארגון "בוקו חראם" יותר מ-30 בני אדם שנסעו לחתונה בצפון מזרח ניגריה.

יחסי ישראל-ניגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-ניגריה

בין מדינת ישראל וניגריה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2013, וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים. לישראל יש שגרירות רשמית באבוג'ה, בעוד שלניגריה יש שגרירות רשמית בתל אביב.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניגריה היא רפובליקה פדרלית המונה 36 מדינות וטריטוריה פדרלית אחת. בראש המדינה עומד נשיא, המכהן הן כראש המדינה והן כראש הרשות המבצעת.

מדינות הפדרציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדינות ניגריה

ניגריה מורכבת מ-36 מדינות ומטריטוריה פדרלית אחת: אבוג'ה (הטריטוריה הפדרלית של הבירה), אבוני, אביה, אדמווה, אוגון, אויו, אונדו, אוסון, אימו, אנמברה, אנוגו, אקווה איבום, אקיטי, באוצ'י, בורנו, ביילסה, בנו, גומבה, ג'יגווה, דלתה, זמפרה, טרבה, יובה, לאגוס, ניג'ר, נסרווה, סוקוטו, פלטו, קבי, קגן, קדונה, קוארה, קוגי, קנו, קצינה, קרוס ריוור, ריוורס.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כלכלת ניגריה

פחות משישים אחוזים בלבד מתושבי המדינה מחוברים למים זורמים, או זוכים לשירותי תברואה מינימליים. עוניה של ניגריה נובע בעיקר מניהול לקוי מאוד של כלכלת המדינה ושחיתות של המעמד השליט.

למרות העוני של האוכלוסייה, המדינה עשירה במשאבי טבע כמו נפט, פחם, זהב, כסף, עופרת, אבץ ועוד. המדינה גם מפיקה את מחצב הקולומביט, ממנו מפיקים את היסוד ניאוביום המשמש לסגסוגות פלדה בלתי חלידות (90% מהתפוקה העולמים של מחצב זה מקורה בניגריה). כמו כן לניגריה גם מכרות בדיל גדולים בדרום המדינה.

עם זאת, כ-60% מתושבי ניגריה עוסקים בחקלאות (כגון בגידול של כותנה, דקל, תירס, קוקוס ועוד; תושבי ניגריה עוסקים גם בגידול בקר וצאן) ועיבוד הקרקע נעשה באמצעים פרימיטיביים, ועל כן התפוקה נמוכה מאוד ומשמשת ברובה לפרנסת החקלאי עצמו ובני משפחתו. הקרקע עצמה מועטה וגם היא מתחלקת לחלקות הולכות וקטנות, בשל הריבוי הטבעי הגדול.

ניגריה חברה באופ"ק, ארגון המדינות המפיקות נפט. עתודות הנפט, ברובן בחבל ביאפרה, אינן מנוצלות בצורה יעילה על מנת להעלות את רמת החיים ולתרום לצמיחה כלכלית, ומיעוט קטן בלבד באוכלוסייה נהנה מהרווחים. למרות הניהול הלקוי 95% מההכנסות במטבע חוץ נובעים מענף הנפט וכך גם 20% מהתוצר הלאומי הגולמי.

על פי דו"ח של אונסק"ו משנת 2009, תעשיית הסרטים של ניגריה, המכונה נוליווד, עקפה את הוליווד ותפסה את המקום השני בעולם (אחרי בוליווד) מבחינת מספר הסרטים המופקים מדי שנה. בניגריה בתי קולנוע ספורים בלבד, וכל 872 הסרטים שהופקו במדינה בשנת 2006, נעשו בפורמט וידאו.‏‏‏[6][7].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גאוגרפיה של ניגריה

ניגריה שוכנת במפרץ גינאה. שכנותיה הן בנין, ניז'ר, צ'אד וקמרון.

הגדול בנהרות החוצים את ניגריה הוא נהר הניז'ר. זהו האזור הפורה ביותר בניגריה והוא גם עשיר מאוד בנפט. לרוחב חופי הדלתה יש רצועת חוף עם ביצות גדולות ובהן דגה עשירה אך גם מחלות ומגפות המפילות חללים באוכלוסיית האזור.

מן הביצות אל פנים הארץ משתרע מישור המכוסה כולו דקלים, המשמשים מרכיב חשוב בתפוקה החקלאית במדינה. מכאן נישאת רמה מיוערת רחבת ידיים, המכוסה יער גשם טרופי ובה גם הר דימלנג (Dimlang).

בצפון המדינה משתרע מדבר צחיח, מישורי ודליל אוכלוסין הקרוי גם סוואנה.

האקלים בצפון הוא חם ויבש, וביתר המדינה חם, טרופי וגשום במרבית השנה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דמוגרפיה של ניגריה

אוכלוסיית ניגריה נאמדה ב-152 מיליון נפש ב-2010, על פי ספר העובדות העולמי. האו"ם לעומת זאת, אמד את האוכלוסייה ב-154 מיליון נפש ב-2009.

ניגריה מדורגת שמינית בעולם על פי גודל האוכלוסייה, נכון ל-2010. ניגריה היא המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה, ואוכלוסייתה מהווה כחמישית מאוכלוסיית אפריקה. שיעור הילודה במדינה גבוה מאד- 40.4 ל-1000 בני אדם, ואוכלוסייתה של ניגרה צפויה לגדול, על פי הערכות האו"ם, בקצב מהיר בעשרות השנים הבאות- עד ליותר מ-700 מיליון בשנת 2100.‏[8] תוחלת החיים הממוצעת היא 47 שנים בלבד. האוכלוסייה היא הטרוגנית מאוד ומונה למעלה מ-250 קבוצות שונות הנבדלות זו מזו בדתן, שפתן ותרבותן. 50 אחוזים מהאוכלוסייה הם מוסלמים וכ-48 אחוזים הם נוצרים. היתר מאמינים בדתות פגניות שונות. זוהי תוצאה של הקמת ניגריה על פי החלטה של מדינות אירופה בועידת ברלין, שנערכה בשנים 1884-1885, בה נמסרה שטחה לשליטת בריטניה, תוך צירוף אזורים שונים ללא קשר עבר ביניהן.

תושבי צפון ניגריה הם ברובם מוסלמים, בעוד תושבי הדרום ברובם נוצרים. בתוך הצפון יש להבחין בין הצפון ה"אמיתי" שהוא מוסלמי, ובין הרצועה התיכונה, אשר חלק ניכר מתושביה אינם מוסלמים. בדרום יש להבחין בין המזרח הנוצרי ברובו המוחלט, לבין המערב בו יש אחוז מוסלמים גבוה (כ-40 אחוז), בנוסף לרוב הנוצרי.

שלוש הקבוצות הגדולות ביותר בניגריה המהוות יחד כ-60% מהאוכלוסייה הן:

  • האוסה-פולאני שהיא קבוצה מוסלמית המתגוררת בעיקר באזורי ערבה ומדבר וכוללת כ-60% מהמוסלמים בצפון
  • יורובה שהיא קבוצה נוצרית-אנימיסטית המקיפה כ-70% מתושבי מערב ניגריה
  • איגבו קבוצה נוצרית כפרית, הנקראת לעתים איבו ומתגוררת בעיקר באזורים הכפריים של מזרח ניגריה

כתוצאה מההשקעה הנמוכה בבריאות ובתברואה, נפוצות בקרב האוכלוסייה מגפות שונות, בהן מלריה, שחפת, אבולה ואיידס. למעלה ממיליון מתושבי ניגריה הם עיוורים, ועוד שלושה מיליון סובלים מבעיות ראייה קשות בשל מגפות כמו טראוכומה ועיוורון הנהרות. ההשקעה הממשלתית בבריאות, כולל רפואה מונעת, הסברה ותברואה אינה עולה על מחצית האחוז מהתקציב.

הגבולות בין חבלי הצפון, המזרח והמערב, כפי שנקבעו ב-1939 בידי הבריטים ניסו לקחת בחשבון את החלוקה האתנית של האוכלוסייה, אך לא תמיד חפפו במדויק את החלוקה האתנית. לדוגמה: בצפון ניגריה היו עד 1967 מאות אלפי יורובה בשטחים שהיו חלק מהאימפריה הפולאנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  5. ^ אלי לאון ושלמה צזנה, 39 הרוגים ועשרות פצועים בשרשרת פיגועים במדינה - בעיקר נגד נוצרים, ישראל היום, 26 בדצמבר 2011.
  6. ^ ידיעה באתר האו"ם, 5.5.2009‏
  7. ^ הת'ר מרדוק, הוליווד, בוליווד, מאחוריכם: הכירו את נוליווד, באתר ynet‏, 4 באפריל 2014
  8. ^ אקונומיסטמתי תעבור אוכלוסיית ניגריה את אוכלוסיית ארה"ב?, באתר TheMarker‏, 8 במאי 2011


מדינות אפריקה

אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · דרום סודאן · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים 1 · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאון · סנגל · צ'אד · קומורו · הרפובליקה של קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה


חבלי ארץ "לא מוכרים": אזוואד · פונטלנד · סומלילנד · סהרה המערבית


שטחים תלויים: הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי · סנט הלנה · האיים הקנריים · סאוטה · מלייה · מדיירה · מיוט · ראוניון · סוקוטרה


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה.
אפריקה
ארגון הוועידה האסלאמית

מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) | סודאן | סומליה | תוניסיה | טורקיה | בחריין | עומאן | קטאר | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב

מדינה מושעית: סוריה

מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה

ארגונים בינלאומיים משקיפים: הליגה הערבית | האו"ם | המדינות הבלתי-מזדהות | ארגון אחדות אפריקה
Flag of OIC.svg
אופ"ק - ארגון המדינות המייצאות נפט

אלג'יריהאיחוד האמירויות הערביותאנגולהאיראןונצואלהכוויתלובניגריהעיראקערב הסעודיתקטאר

מדינות האיחוד האפריקאי
אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בוטסואנה · בורונדי · בורקינה פאסו · בנין · גאנה · גבון · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · הרפובליקה המרכז אפריקאית · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · הרפובליקה של קונגו · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · ניגריה · ניז'ר · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סהרה המערבית · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה אפריקה