אנתוציאנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המבנה הכימי הבסיסי של אנתוציאנין
עלים אדומים בסתיו; אנתוציאנין תורם משמעותית לצבעם האדום

אנתוציאניןאנגלית: Anthocyanin) הוא הפיגמנט שמקנה לחלקים שונים בצמח את צבעם האדום. האנתוציאנין מהווה מנגנון הגנה לצמח, מכיוון שהוא מסנן קרינת UV.

מנגנון הסינון של האנתוציאנין פועל במגוון של צמחים. בצמחים שונים העלים הצעירים הם בעלי גוון אדום (כך למשל בעלי הורד והחרוב). האתוציאנין מגן על העלים הצעירים אשר אינם מפותחים דיים, ומספק להם הגנה מוגברת מפני קרינה.

הצבע האדום של התפוח, התות ושאר פירות אדומים וסגולים נובע מנוכחותו של פיגמנט האנתוציאנין. גם הפרחים הסגולים והאדומים (כגון רותם, רקפת וכלנית), מעידים על הימצאות האנתוציאנין. כמו כן לאחר חיתוך של כרוב אדום נראים סימנים בצבע סגול כיוון שכרוב מכיל אנתוציאנין.

בגפנים האנתוציאנין מושפע מהחומציות ונותן לענב צבע הנע בין אדום לכחול.

מנגנון האנתוציאנין הקנה יתרון אבולוציוני לצמחים יבשתיים. על כן ניתן להסביר את הימצאותו של הפיגמנט בצמחים רבים כל כך.

קצב ייצור האנתוציאנין בצמח משתנה בהתאם לתנאי הסביבה שבהם הצמח מצוי. כך משפיעים על ייצור האנתוציאנין גורמים שונים, כגון: עוצמת אור, טמפרטורה, וסוג הקרקע בה גדל הצמח. בצמח קיים מנגנון ויסות כימי, אשר שולח מסרים כימיים לייצור אנתוציאנין כאשר הצמח מצוי במצב עקה (סטרס) או כאשר עלי הצמח עדיין לא מפותחים דיים (צעירים).

ככל שכמות האנתוציאנין בצמח תהיה גדולה יותר, כך קצב הפוטוסינתזה שיבצעו העלים יהיה איטי יותר. ככל שעוצמת האור תהיה חזקה יותר, כך הצמח ייצר יותר אנתוציאנין.