אקוסמיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אקוסמיזם, בניגוד לפנתאיזם, היא העמדה לפיה היקום כפי שהוא נראה אינו בסופו של דבר אלא אשליה, (הקידומת "א" ביוונית משמעותה לאו), ומה שקיים באמת אינו אלא האינסוף המוחלט.

עמדה זו פותחה כעמדה פילוסופית על ידי הגל בספרו "הרצאות על ההיסטוריה של הפילוסופיה" (History of Philosophy, III p.262), כהבחנה שבאמצעותה הוא מראה שברוך שפינוזה שדגל בפנתאיזם וזיהה את הטבע עם האלוהים, לא היה אתאיסט כפי שטענו פילוסופים אחרים עליו, אלא אדרבה - האמין באלוהים "יותר מדי". הגל מראה כי נהוג לראות בעולם שניות המקיימת הן את האל האינסופי והן את העולם הסופי, ושניות זו אינה יכולה להתקיים, כיון שמציאותו של דבר-מה אין סופי סותרת מעצם הגדרתה את מציאותו של דבר סופי. מכאן נגזר נון-דואליזם המחייב שלאמיתו של דבר קיים רק אחד מן השנים: או שרק העולם הסופי והמוגדר קיים, וזו תפיסתו של האתאיסט; או שרק האין סופי והבלתי מוגדר קיים, והעולם המוגבל אינו אלא אשליה, וזו היא תפיסתו של שפינוזה - האקוסמיות.

עמדה דומה כבר הוצגה על ידי פילוסופים הודיים קדומים, בעמדה המנוסחת בסנסקרטית כ"तत् त्वम् असि או तत्त्वमसि", ואומרת שהאני העצמי והטהור זהה עם המציאות האינסופית שהיא המקור והרקע לכל התופעות, והאשליה המפרידה בין האני העצמי לבין האינסופיות הכלל-עולמית נובעת מתוך כך שאין האדם מודע לעצמי האמיתי שלו. כמו כן, בכתבי הדת ההינדואיים מתואר הברהמן כאלוהות האין סופית, "נשמת היקום" וכן "השלם האחד הנצחי", הכולל בתוכו גם את כל המציאות הנראית סופית ומוגבלת.

בתפיסת תנועת החסידות מודגש פעמים רבות הרעיון לפיו המציאות כולה אינה אלא האלוהים, כאשר במקומות מסוימים נראה שהכוונה לאקוסמיות, ובמקומות אחרים נראה שהכוונה היא לפנאנתאיזם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פכטר מ., בין אקוסמיזם לתאיזם - תפישת האלוהות של ר' חיים מוולאזין בתוך: מחקרים בהגות יהודית (שרה א' הלר וילנסקי, משה אידל - עורכים).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]