אקלים חינוכי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אקלים חינוכי הוא סביבת העבודה והאווירה של מסגרת חינוכית כגון בית ספר או כיתה, מכלול האיכויות הסביבתיות במסגרת החינוכית כמו מרכיבים פיזיים וחומריים, וכן תהליכים קבוצתיים ויחסים חברתיים בין האנשים. האקלים החינוכי מתבטא בתרבות המתגבשת ומתעצבת עם הזמן ונחוות על ידי סגל ההוראה והתלמידים ומשפיעה על התנהגותם. ניתן להתייחס לאקלים החינוכי על פי המסגרת הספציפית, בשמות כגון אקלים בית ספרי או אקלים כיתה.

תוכן עניינים

[עריכה] מרכיבי האקלים החינוכי

לאקלים החינוכי מספר מרכיבים אותם ניתן לסווג לארבעה סוגי סביבות:

  • הסביבה הפיזית – ניקיון בית הספר או הכיתה, מבנה ארכיטקטוני, אקוסטיקה, אופן ארגון בית הספר על מתקניו ומשאביו.
  • הסביבה הארגונית – האינטראקציה וטיב הקשר בין המורים והמנהל, ובין המורים לתלמידים, נוהלי המשמעת ואופי התקשורת בבית הספר, זכויות וחובות של הצוות והתלמידים, מידת הדגש שמושם בבית הספר על צמיחה אישית ומקצועית של הצוות, לוגו של בית הספר, סמלים וביטויי לשון ייחודיים.
  • הסביבה החברתית – מאפייני תתי הקבוצות בבית הספר או בכיתה וטיב הקשר ביניהן, מידת רצונם של הפרטים להיות בחברתם של אחרים בבית הספר, התמיכה של הפרטים האחד בשני.
  • הסביבה הכללית – האווירה הכללית בבית הספר, מחויבות העובדים לתפקידם ורצון להתקדם, מוטיבציה ועוד.

[עריכה] גורמי השפעה

האקלים החינוכי מושפע מגורמים רבים. בבתי ספר ותיקים בהם האקלים הבית הספרי מגובש, מרכיבי האקלים יציבים ונשמרים לאורך זמן כך ששינוי באווירה הכללית כמעט ולא קיים, ולרוב גם קשה להביא לשינוי יזום במקרים בהם ישנה כוונה כזו. את גורמי ההשפעה ניתן לתחום לקטגוריות שונות:

  • גורמים פיזיים: צורתו הארכיטקטונית של בית הספר וגודלו - חזות בית הספר ומידת הנגישות למשאבים משפיע על תחושותיהם, תפקודיהם ותפוקותיהם של הצוות והתלמידים, גודלו משפיע על מגוון תחומי הלימוד והמעורבות החברתית.
  • סגנון הניהול: משפיע על האווירה הבית ספרית, בכוחו של המנהל לשפר או לפגוע באקלים בית הספר.
  • נורמות חברתיות: נורמות התנהגות העובדים והתלמידים הנובעות מלחצים מההנהלה, הלחצים הגלויים והסמויים המופעלים על התלמידים - למשל בבתי ספר עיוניים הלחצים מכוונים לפיתוח האינטלקטואלי.
  • גורמים של שימור המערכת ותמורותיה, בהירות הכללים, שליטת המורה וחידוש.‏[1]
  • הרמה הסוציו-אקונומית של הילדים: משפיעה בין השאר על תפיסתם את העצמאות וחופש הבחירה שלהם.
  • התנהגות המורה בכיתה ויחסי הגומלין של המורה עם התלמידים, תחושת מעורבות, תחושת השתייכות ותמיכת המורה.
  • קשר מקצועי ואינטראקציה בתוך הצוות.
  • יעילות בעבודת הצוות.
  • גורמי התפתחות אישית ומידת התכליתיות של התלמידים והמורים, מטרות ותחרותיות.‏[1]
  • סביבה חיצונית: הורי התלמיד – נציגות ההורים פועלת לשינוי מהותי בתחומים הנראים להם כחשובים בחיי בית הספר; יחסי בית הספר עם הקהילה - לקהילה יש אינטרסים משלה כגון זהות, מטרות, אידאולוגיה, ולפיכך השפעתה על אקלים בית הספר יכולה להיות חיובית ובונה או מעכבת.

[עריכה] דרכים ליצירת אקלים חינוכי חיובי

במחקרים נמצא כי האקלים החינוכי הרצוי לתקינות הלמידה וההוראה וכן להשתלבות של התלמיד בחיי החברה של הכיתה, צריך להיות תומך, שיוויוני, דמוקרטי ומאורגן על פי כללים ידועים מראש.‏[2]

לשם יצירת אקלים חיובי חשוב לבנות גבולות, למשל באמצעות תקנון בית הספר ותקנון הכיתה, שיגדירו כללים ונהלים ברורים וברי יישום, ימקדו וידריכו. ביצירת בניית הגבולות אין כוונה לפגוע בעצמאותם של התלמידים, וניתן לשלב את התלמידים בבניית התקנונים. תקנון בית הספר מגבש כללי התנהגות אחידים המגדירים גבולות וקווים אדומים אותם אסור לחצות, כולל יחס להתנהגויות הקשורות לאלימות פיזית ומילולית והשחתת רכוש. יצירת התקנון הכיתתי נעשה על פי עקרונות הזהים לבניית תקנון בית ספרי, התקנון הכיתתי מגדיר את הנהלים והחוקים בכיתה ונועד להקנות לתלמידים התנהגויות נורמטיבית המקובלות בכיתה. במחקרים נמצא כי בעזרת תקנון ניתן לנווט את הכיתה בדרך יעילה ביותר.‏[2]

גורם נוסף התורם ליצירת אקלים חיובי הוא שימוש בחיזוקים חיוביים. משובים חיובים, שפת גוף מעודדת וסימנים של קבלה מגבירים את ערנות התלמידים להתנהגויות רצויות, תורמים לבניית אווירת כיתה חיובית ומגבירים את הנאת כל השותפים במעשה החינוכי.‏[2]

אקלים חינוכי חיובי "ופתוח" נתפש כקשור לתמיכה, רווחת המורים, סיפוק עבודה, התלהבות, מעורבות, חזון וכריזמה אישית. תחושת קרבה בין המורים לתלמידים ויחסים לא פורמאליים תורמים ליצירת אקלים חיובי.‏[2][3][4]

נמצא קשר בין אקלים כיתה לבין משתנים לימודיים וחברתיים של התלמידים. האקלים הכיתתי משפיע על התנהגות התלמיד, רמת הידע שלו, הישגיו בלימודים, המוטיבציה, הדימוי העצמי, עמדותיו כלפי המקצוע, כלפי הכיתה וכלפי בית הספר, כלפי החינוך וכלפי ההוראה בכלל. האקלים מאפשר עידוד למידה, ומעלה את המדד האינטלקטואלי הישגי, המוטיבציה והתמיכה במורים. בנוסף, האקלים משפיע ומאפשר לזהות ולהבין תהליכים חברתיים הפועלים בכיתה ולהסביר את התנהגותם של התלמידים במישור הקוגניטיבי והרגשי. אקלים הכיתה מאפשר לתלמידים ליצור עצמאות, בחירה, יצירתיות, שיתוף פעולה, מנהיגות תומכת ויחסים הדדיים.‏[3]

מחקרים מראים כי שיפור הקשר בין התלמיד למורה, הוא תנאי הכרחי לשיפור המוטיבציה אצל המורה כאדם בעל מעמד, ואצל תלמיד אשר אינו בשל מבחינת מעמדו. לכן חשוב לחנך את התלמיד לדמוקרטיה ושוויון בקשרים בין הדמות הסמכותית לדמות הלומדת. נימוק זה מתייחס לרגשות שמעודדים להצלחה‏[5] וליצירת אווירה מיוחדת שגורמת לתלמיד להגיע לכיתה ולהרגיש בה כב"בית שני".

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • יריב, א' (2010) יש לי עיניים בגב - טיפול בבעיות התנהגות בבתי ספר. אבן יהודה, ישראל: הוצאת רכס פרוייקטים חינוכיים
  • בר-לב, א' (2007). אקלים בית הספר: מציאות וחזון. באר-שבע, ישראל: המרכז הארצי להשתלמויות עובדי הוראה בתחומי היהדות הרוח והחברה "בית יציב".
  • בר-מעוז, ט' (2008). הראה לי אתר בית ספרך ואספר לך על תרבות הארגונית שלו. עיונים בחינוך בחברה בטכנולוגיה ובמדע, 7, 20-24.
  • פרידמן, י' (1995). אקלים בית-הספר ואקלים הכיתה: סקירת ספרות מקצועית. ירושלים, מכון סולד.
  • צפרוני, א' (2008). תרבות ארגונית של בית הספר: מאפייניה ותרומתה לאפקטיביות של בית הספר. עיונים בחינוך בחברה בטכנולוגיה ובמדע, 7, 3-8.
  • טימור, צ' (1997). הקשר בין אקלים בית ספרי ושילובם של תלמידים בעלי לקויות למידה בבית ספר תיכוניים של החינוך הרגיל, לפי תפיסת הצוות החינוכי.
  • זידאן, ר' (2008). האקלים הכיתתי בקרה תלמידי בית הספר היסודיים הערביים בישראל. בתוך: עיונים במנהל ובארגון חינוך, 30, 2, 51-80.
  • דניס, מ' (2002). ניווט כיתה. בתוך: התנהגות הלכה למעשה, 143-154.
  • עשור, א'. (2001). טיפוח מוטיבציה פנימית ללמידה בבית הספר, המחלקה לחינוך, אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע.
  • שטיין, א' (2001). דימוי עצמי ותפיסת האקלים הכיתתי בקרב בנים ובנות הלומדים בכיתות מעורבות ונפרדות, חיבור לשם קבלת תואר שני, רמת-גן: אוניברסיטת בר אילן.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Moos, R.H. (1979). Evaluating educational environments: Procedures, measures, findings, and policy implications. San Francisco: Jossey-Bass
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 דניס, מ' (2002). ניווט כיתה. בתוך: התנהגות הלכה למעשה, 143-154
  3. ^ 3.0 3.1 זידאן, ר' (2008). האקלים הכיתתי בקרה תלמידי בית הספר היסודיים הערביים בישראל. בתוך: עיונים במנהל ובארגון חינוך, 30, 2, 51-80
  4. ^ טימור, צ' (1997). הקשר בין אקלים בית ספרי ושילובם של תלמידים בעלי לקויות למידה בבית ספר תיכוניים של החינוך הרגיל, לפי תפיסת הצוות החינוכי
  5. ^ קופר וסואף, 1999
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא