בחירה חופשית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בחירה חופשית הוא ביטוי הבא לציין שמעשיו של האדם מעוצבים במו ידיו ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הגורל, הסיבתיות או כוחות עליונים. לפי תפיסה זו לאדם יש כושר החלטה וחופש בחירה לגבי מעשיו והאפשרות לשלוט בהם, ובכך לקבוע במידה מסוימת את השתלשלות חייו.
בניגוד לרעיון הבחירה החופשית עומדת ההשקפה הפאטאליסטית או הדטרמיניסטית, לפיה גורלו של האדם קבוע מראש. תפיסה זו רואה את האדם כמי שנשלט על ידי כוח עליון חיצוני, אלוהי או טבעי, אשר קבע באופן מוחלט את התנהגותו וגורלו בחייו, ולפרט אין אפשרות לשנות עובדה זו.
תוכן עניינים |
[עריכה] בחירה חופשית ביהדות
תפיסת הבחירה החופשית נחשבת למושג יסוד ביהדות, מכיוון שחלקים גדולים בתורה וכל נושא קיום המצוות ורעיונות התשובה, מושתתים על כך שלאדם יש רצון חופשי ואפשרות להטות את עצמו להיכן שיבחר: אם לרע ואם לטוב. עם זאת, עקרון הבחירה החופשית עומד לכאורה בסתירה ליסוד אחר ביהדות: האמונה בידיעתו המוחלטת של האל. כלומר, אם האל יודע מה יקרה בעתיד, כיצד ייתכן להאמין שברגע נתון ישנה אפשרות לאדם להחליט מה יעשה, הלא העתיד כבר צפוי? הוגי דעות רבים ניסו ליישב סתירה זאת בהסברים פילוסופיים שונים. הרמב"ם, למשל, גורס כי אין מקום לסתירה בין שני עקרונות אלו, מכיוון שידיעתו של האלוהים שונה במהותה מידיעתו של האדם, ואף מושג הזמן הוא שונה: אין עבר, הווה ועתיד.
[עריכה] תפיסת המקרא
תפיסת העולם במקרא אינה חד משמעית בקשר לבחירה חופשית, וניתן למצוא הדים לשתי השיטות.
מצד אחד ישנם ביטויים רבים המבטאים את יכולת הבחירה החופשית של האדם בין הטוב לרע כגון: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...ובחרת בחיים" [1], אך מנגד ניתן למצוא גם רעיונות דטרמיניסטיים, המדברים על גורל שאינו בר שינוי, למשל דברי ה' למשה לפני מותו, המדברים על העתיד החד-משמעי הצפוי לעם ישראל אחרי כניסתו לארץ ישראל: "...הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ..." [2]. לפי פסוק זה אין לעם ישראל בחירה חופשית, מעשיהם, וחטאיהם, כבר ידועים מראש ולא ניתנים לשינוי.
התפיסה הפאטליסטית מוצגת באופן ברור במגילת קהלת. למשל, בתחילת קהלת, בפרק א', פסוק ט נאמר: "מה שהיה הוא שיהיה - ומה שנעשה הוא שיֵעשה". לפי התפיסה בפסוק - שום דבר לא משתנה, האדם איננו מסוגל לשנות כלום - מכיוון שגורלו נקבע מראש, והגלגל תמיד חוזר לאותה נקודה. תפיסה זו מוצגת לאורך רוב הספר ולאורך הספר מוצעות ונשללות דרכים להתמודדות איתה, אחת מהן היא ההדוניזם. בשל גישתו הקיצונית של קהלת, חכמי המשנה התלבטו אם לצרף אותו לתנ"ך.
שאלת הבחירה החופשית עולה גם בסוגיה של שכר ועונש. נאמר: "כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי." (שמות כ, 4). מבחינת הפשט של הדברים, מוצגת כאן גישה דטרמיניסטית מפני שהבן נענש על חטאי אביו ללא תלות במעשיו שלו. עם זאת יש לציין את הפסוק בספר דברים (כד 16), שנראה מנוגד לזה שבספר שמות: "לֹא-יוּמְתוּ אָבוֹת עַל-בָּנִים, וּבָנִים לֹא-יוּמְתוּ עַל-אָבוֹת: אִישׁ בְּחֶטְאוֹ, יוּמָתוּ."
גישה אנטי פאטאליסטית מובהקת מוצגת במקרא על ידי הנביא יחזקאל: "מַה-לָּכֶם, אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה, עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶינָה?!" (יחזקאל, י"ח, 2) ובהמשך נאמר: "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת." (שם, שם, 3). פרופ' יאיר הופמן כותב במאמרו כי: "זוהי תפיסה אנטי-דטרמיניסטית מובהקת וניכר שיחזקאל נלחם בתפיסה זאת שהייתה מושרשת ביותר". הנביא יחזקאל מוסיף ואומר כי האדם נשפט לפי מעשיו בהווה ולא על פי מעשיו בעבר. יש כאן חיזוק של הגישה האנטי דטרמיניסטית הקובעת שגורלו של אדם אינו נקבע בזמן מסוים בעבר, אלא האדם קובע את גורלו בכל רגע מחדש.
[עריכה] תפיסת חז"ל
אף אצל חז"ל יש עקבות של דטרמיניזם. אחד מהם הוא המאמר על כך ש"דוד המלך נולד במזל מאדים ולכן היה חייב להיות שופך דמים" אמנם חז"ל עצמם מסייגים זאת ואומרים שאדם שנולד במזל מאדים עדיין יכול לבחור האם להיות רוצח, שוחט או מוהל. ובכך להטות את נטיותיו לכיוון המוסרי. כך מוסרים רוב הביאורים במסכת שבת (קנה-קנו) על השפעת שעת ותאריך לידת האדם ע"פ הכוכבים ומסילותיהן. נהוג להסביר כי ביד האדם להטות את תכונותיו לטוב ולרע (לדוגמה עצלנות: להתעצל בקיום המצוות או בחטאים).
אמירה מפורסמת נוספת של חז"ל היא "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". לפי משפט זה כל חיי האדם, ובפרט הגמול והעונש על בחירות האדם, קבועים בידי שמיים אבל הבחירה עצמה נמצאת בידי האדם. ביטוי קרוב של רבי עקיבא בנושא זה הוא "הכל צפוי והרשות נתונה" [3]. כלומר על אף שהכל צפוי כבר בעיני האל, הרשות ניתנת לאדם לפעול לפי רצונו. ישנם כאלו שפירשו את "הכל צפוי" לא מלשון תחזית עתידית אלא מלשון נראות - שאלוהים צופה בכל, לפי הפסוק "עיני ה' משוטטות בכל הארץ". לפי פירוש זה המשפט לא מבטא את הסתירה שבין הידיעה והבחירה.
[עריכה] תפיסת חכמי ימי הביניים והעת החדשה
הרמב"ם הדגיש מאוד בדבריו את האפשרות של הבחירה החופשית הניתנת לאדם, וטען שאין משמעות לתורה ולמצוות, אילמלא היה לאדם את היכולת והחופש לעשות את הבחירה בין מצוות לעבירות.
הוא טען אומנם שיש דברים שהם מעבר לבחירה החופשית כמו צורתו של האדם ואף מזגו, אבל לכל אדם יש אפשרות לבחור האם יהיה צדיק או רשע. לתפיסתו אחד מיסודות התורה היא היכולת של האדם לעשות בחייו בחירות מוסריות, ולהעדיף אותן על כאלה שאינן מוסריות.
הרמב"ם ניסח עקרון יסוד זה במשנה תורה: "אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך... ומפני זה נאמר בנבואה, שדנים את האדם על מעשיו – כפי מעשיו: אם טוב ואם רע" (הלכות תשובה, פרק ה, הלכה ה). הראב"ד שם מקשה עליו מספר קושיות עקרוניות ביותר, טוען כי אין אף תשובה ברורה ומסכם כי עדיף היה לו לרמב"ם שלא להתחיל לשאול מחשש להעלאת השאלות על ידי מתחבטים.
הוגים רבים ביהדות סברו כי יכולת הבחירה החופשית של האדם נגזרת מצלמו האלוהי. המהר"ל מפראג כותב זאת בפירוש: "האדם נברא בצלם אלוהים ויש לו דמיון בזה אל ה' יתברך. האדם שנברא בצלם אלהים יש לו סגולה זאת שהוא ברשות עצמו, כמו ה' יתברך שהוא עושה מה שירצה. וכך האדם יש רשות בידו לעשות מה שירצה והוא בעל בחירה" (דרך חיים, עמ' קמ"ח).
אף המשך חכמה בפרשנותו למקרא, סובר בדומה כי אלוהים צמצם את שליטותו בעולם ונתן לאדם אוטונומיה לעשות כרצונו: "הצלם האלהי הוא הבחירה החפשית בלי טבע מכריח רק מרצון ושכל חפשי... רק זאת אנו יודעים, שהבחירה החפשית הוא מצמצום האלהות, שהשי"ת מניח מקום לברואיו לעשות כפי מה שיבחרו".
המלבי"ם משליך את יכולת הבריאה ושינוי סדרי הטבע של אלוהים אל האדם, וסובר שכמו שאלוהים הבורא משנה את סדרי הטבע לפי רצונו הבחירי, כך האדם יכול לשנות את "טבעי גוייתה", "ולברוא את עצמו בריאה חדשה להיות כבני אלהים". (תהילים ל"ט ז')
[עריכה] בחירה חופשית בפילוסופיה הכללית
על פי תפיסתו של הפילוסוף היהודי ההולנדי ברוך שפינוזה, ההשקפה שהאדם הוא בעל חופש בחירה היא, במלים אחרות, ההנחה שרצונו של האדם אינו כפוף לחוקיות הכללית השלטת בטבע. על פי הנחה זו, הרצון מתחיל שרשרות סיבתיות בלי שהוא עצמו יהיה חוליה בשרשרת כזאת. עם זאת, שפינוזה אינו עקבי בעניין זה, כיוון שעל פי תפיסתו כל רצייה היא אירוע נפשי, ובתור שכזאת היא נקבעת על ידי סיבות נפשיות קודמות.
[עריכה] בחירה חופשית בפסיכולוגיה
שלוש התאוריות הפסיכולוגיות המרכזיות של המאה ה-20 דוגלות, באופן יסודי בחוסר בחירה חופשית: האדם אינו מחליט לפתח מחלות נפש, אלא הן נגרמות באופן מכאניסטי. ע"פ הגישה הפסיכואנליטית, תת המודע של האדם גורם לו לפתח הפרעה נפשית. ע"פ התאוריה ההתנהגותית המנגנון האחראי לפיתוח מחלות הנפש הוא מנגנון ההתניה (קישור התנהגות עם אירוע או מצב באופן לא רציונלי). ע"פ הגישה הביולוגית, חוסר איזון כימי במוח הוא האחראי להתפתחות מחלות הנפש.
לעומתן, קמה במאה ה-21 תורת הבחירה הרציונלית בפסיכופתולוגיה. על פי תורה, זו, האדם מפתח את ההפרעות הנפשיות באופן רציונלי, כיוון שהן עוזרות לו להסיח את דעתו ממצבי לחץ או דיכאון, וכן לקבל סיוע והקלות מהחברה. לאחר פיתוח ההפרעה הנפשית, האדם שוכח את העובדה כי פיתח אותה על ידי הסחת דעת מכוונת.
זרם נוסף שדוגל בבחירה חופשית ובחופש הרצון של האדם הינו הזרם ההומניסטי שמייצגיו העיקרים הם ויקטור פראנקל ואריך פרום. אחד משלושת היסודות של שיטת הלוגותרפיה של פראנקל הוא "חירות הרצון". אריך פרום כתב ספר שלם ששמו "מנוס מחופש" ובו הוא חוקר את חתירתו של המין האנושי לחופש, ואת בריחתו מכך כאשר הדבר ניתן בידיו.
[עריכה] בחירה חופשית במדע
עד גילוי תורת הקוונטים על ידי איינשטיין ונילס בור, שלט במדע זרם הדטרמיניזם המתנגד לקיומה של בחירה חופשית. לפי תפיסתם, האדם הוא תוצר של המטען הגנטי שלו מחד, וההשפעות הסביבתיות שהשפיעו עליו מאידך. היות שאין לאדם השפעה: לא על המטען הגנטי שלו (כי זה נקבע לפני הולדתו) ולא על ההשפעות הסביבתיות החיצוניות שמשפיעות עליו - כיצד תיתכן בחירה חופשית? אחד מההוגים הפליג בדבריו ואמר שאם היה יודע את מצב כדור הארץ בתחילת בריאתו, היה יכול לחזות את כל העתיד.
עם התגלות הנוירונים ואופן פעולתם במאה ה-20, התחזקה התפיסה הדטרמיניסטית: אם המוח שולט בהתנהגותו והחלטותיו של האדם, ומוח זה מורכב מיחידות שפעילותן נקבעת על ידי סף מטען חשמלי כלשהו (שמקורו חיצוני) - כיצד אחראי האדם לבחירותיו? גם זרם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, אשר השווה את המוח האנושי למחשב, לא הותיר כל מקום לבחירה חופשית.
גילוי תורת הקוונטים העלה שאלה מחודשת לגבי הדטרמיניזם: אם הצופה משפיע על התצפית, ואם התנהגות המערכת ניתנת לניבוי רק באופן סטטיסטי - אולי בכל זאת יש בחירה חופשית, ולא הכול קבוע מראש. אך מצד שני, ניתן תמיד לומר שהשפעת הצופה על התצפית הייתה חייבת להתרחש עקב מכלול הנסיבות, והניבוי הוא סטטיסטי רק כיוון שאיננו יודעים עדיין כיצד לחשב את הסיבתיות בעולם הקוונטים. זה לא אומר שתורה זה חסרת סיבתיות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בחירה חופשית במחשבת ישראל - לקט מקורות
- בחירה חופשית - בספריה הווירטואלית של מט"ח
- שוטה הכפר הגלובלי, הכל צפוי והרשות בלתי אפשרית, באתר "האייל הקורא"
- הערך בחירה חופשית ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
- בחירה חופשית, באנציקלופדיה של מקראגשר
