אבן יהודה

אבן יהודה
אנדרטה לבני אבן יהודה שנפלו במערכות ישראל
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	עמוס עזאני
גובה ממוצע	‎40‏ מטר
תאריך ייסוד	1932
סוג יישוב	יישוב עירוני בעל 10 - 20 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	11,132 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎6.7%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,326 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	8,398 דונם
אבן יהודה
דירוג חברתי-כלכלי	8 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4977
לאום ודת   98.7% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   1.3% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.2% גילאי 5 - 9 9.2% גילאי 10 - 14 7.8% גילאי 15 - 19 7.5% גילאי 20 - 29 13.0% גילאי 30 - 44 20.9% גילאי 45 - 59 17.8% גילאי 60 - 64 5.5% גילאי 65 ומעלה 8.9% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
חינוך סה"כ בתי ספר 4 –       יסודיים 3 –       על-יסודיים 3 תלמידים 2,745 –       יסודיים 1,388 –       על-יסודיים 1,357 מספר כיתות 97 ממוצע תלמידים לכיתה 28 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
http://www.even-yehuda.muni.il

אבן יהודה היא מועצה מקומית בשרון במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

היסטוריה כללית

המושבה הוקמה בינואר 1933 ידי אגודת "בני בנימין" על שטח של 5,000 דונם אשר 4,000 מתוכם נרכשו מהנדבן שמואל בלום ועוד 1,000 דונם ממשפחת חנון מטולכרם. השטח חולק בין בני מושבות שהתיישבו במקום ובין יהודים מחוץ לארץ, בהם פליקס דה מנשה, שחברת הנוטע נטעה עבורם פרדסים‏. בשנה הראשונה עברו המתיישבים קשיים מרובים והתגוררו יחדיו בצריף גדול‏. לאחר כשנה המקום כבר התפתח ו-14 בתים מודרניים, שכללו מטבחים, אמבטיה, מרפסת וחיבור לחשמל‏. 1,500 דונם הוקצו ל-75 מבני המושבות, חברי אגודת בני בנימין‏. בראשית דרכה נקראה המושבה "יהודייה" ולאחר מכן שונה שמה לאבן יהודה על שמו של אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית.

עם ההתיישבות החל מפעל ייבוש הביצה הקטנה שמדרום (במקום צומת אבן-יהודה של היום) ונעשו הכנות לנטיעת פרדסים ובינתיים התפרנסו התושבים מעבודה כשכירים בפרדסים שעיבדה חברת הנוטע. ב-1935 יובשו ביצות נחל פולג שגובלות בשטחי המועצה ובאה רווחה לאזור כולו.

במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר ענף הפרדסנות כשל בגלל אי היכולת לייצא את פירות ההדר, התפרנסו התושבים מגידול עיזים, לולים וירקות‏

בשנת 1948 הוענק ליישוב מעמד של מועצה מקומית, הכוללת בשטח שיפוטה גם את היישובים הסמוכים: באר גנים (או כפר צור) שהוקמה ב-1932 על ידי יוצאי מפעלי ים המלח ותל-צור שהוקמה ב-1932 על ידי מורים מהגימנסיה הרצליה, בהנהגת חיים בוגר (בוגרשוב). (כיום יישובים אלו הפכו לשכונות במושבה). במלחמת העצמאות קלטה חלק מפליטי המושבה הר-טוב. בשנות החמישים קלטה המושבה מספר גלי עליות ממדינות צפון-אפריקה ותימן, שהקימו שכונות משלהן בתחומיה.

המושבה כוללת בתחום שיפוטה את כפר הנוער "הדסים" של ויצ"ו הדסה. היא גובלת במזרח במועצות המקומיות קדימה ותל מונד, בצפון במועצה אזורית לב השרון, במערב בנתניה ובמועצה אזורית חוף השרון בדרום-מערב. ראש המועצה הנוכחי הוא עמוס עזאני.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש באבן יהודה 11,132 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎6.7%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, המועצה המקומית מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 66.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 10,895 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

באר גנים

בשנת 1932 נרכשו בידי "אגודה חקלאית כפר צור", שברובה כללה פקידים ופועלים במפעלי ים המלח, שטח של בין 1,000-2,000 דונם להתיישבות‏ בקרבת כפר צור הערבית. השטח יועד בעיקר לפרדסים ול-85 מגרשים לבניין. עד נובמבר 1933 סודרה במקום באר והוקם מבנה ציבור עבור פועלים שבאו להכין את המקום להתיישבות‏. לקראת סוף 1933 קבעה ועדת השמות של הקרן הקיימת את שם המקום באר גנים‏. תכנית ההתיישבות לא הצליחה ועלתה כוונה ליעד את המקום לבני המעמד הבינוני. גם תכנית זאת לא צלחה בראשיתה ובדצמבר 1935 היה במקום בית בודד של שומר המקום, שניסה למשוך מתיישבים לבוא להתגורר בו‏. עד תחילת 1938 הצטרפו למשפחת השומר עוד שלוש משפחות, למרות המצב הבטחוני שנבע מהמרד הערבי הגדול. במקום היה בית אחד שנקרא "הבית הלבן" ולידו מספר צריפים‏.

היישוב הורכב משני חלקים: באר גנים א' היה היישוב העיקרי בעוד באר גנים ב' הייתה חווה נפרדת שלימים הוקמה בקרבתה מעברה לעולי תימן, שהיום מהווה שכונה באבן יהודה הנקראת "עין יעקב".

היישוב הוקם סביב כביש מרוצף אחד, שקישר אותו עם היישובים הסמוכים אבן יהודה וכפר נטר. הבתים היו פרטיים ובעלי משק צמוד. במטרה לשמור על ביטחון התושבים, הוקם במקום בית ביטחון, שכלל בתוכו באר ועמדה על גגו. ב1950, עם הקמת המועצה המקומית אבן יהודה, סופח אליה היישוב, יחד עם תל-צור הסמוכה אליה. שמו המקורי של היישוב היה כפר צור, כשם הכפר הערבי שעל אדמותיו הוקם המושב. לימים הוחלף השם לבאר גנים, עברות השם הערבי של המקום המופיע במפות מהמאה ה-19 כ"ביר אלע'נים".

החל מראשית שנות התשעים, עוברת השכונה גל פיתוח והרחבה גדול. השכונה הורחבה מערבה ודרומה, הוקמו כיכרות ותשתיות וחוברה ברצף בניה לאבן יהודה עצמה. שם השכונה שונה ל"פאר גנים" והיום מורכבת אוכלוסייתה בעיקר מבני העשירון העליון ומנהלים בכירים במשק. בעתיד מתוכננת הרחבה נוספת וגם קריית המועצה המקומית ומוסדות החינוך עתידים לעבור אליה.

בשנת 1995, הורחבה שכונת "באר גנים" מערבה. בשנים הראשונות הייתה השכונה פתוחה מערבה, לאחר מאבק ציבורי נסגר הרחוב בצידו המערבי, ונסללה דרך עוקפת המקשרת כיום את אבן יהודה עם שכנותיה כפר נטר ובית יהושע.

מיקומה הגאוגרפי של שכונת באר גנים הוא בין שתי גבעות החולשות עליה מצפון ומדרום, ולפיכך יש בה ריבוי משקעים בחורף לעומת אזורים אחרים באבן יהודה. בשכונה קשיים ניכרים של קליטת רשתות סלולריות של כל החברות כתוצאה ממיקומה הגאוגרפי.

שכונת תל צור

תל צור היא שכונה בתחומי אבן יהודה. במקור הייתה מושב שהוקם בשנת 1932 על ידי מורים מהגימנסיה הרצליה בהנהגת חיים בוגר (בוגרשוב). המושב הוקם כמשק חקלאי שישמש כמקור הכנסה עבורם בפנסיה. היישוב הוקם בשני חלקים: תל צור א' שכיום הפך לרח' תל-צור ושיכון מכבי באבן יהודה ותל צור ב' שהפך בחלקו לאזור תעשייה ובחלקו לשכונת דרוקר בישוב.

מקור השם בכפר צור שבשומרון, אשר ממנו נרכשו במקור אדמות היישוב. עם הקמת הרשות המקומית אבן יהודה ב-1950, סופחו היישוב ושטחיו אליה יחד עם באר גנים הסמוכה.

שכונת התימנים

בתחילת 1944 הגיעו לקרבת אבן יהודה 14 עולים מתימן שהתגוררו בשכונה של צריפים במקום והתפרנסו מעבודה בפרדסים‏. בספטמבר 1944 פרצה במקום מגפת דבר ובעקבות זאת מוסדות הבריאות שרפו את הצריפים והתושבים שוכנו באופן זמני באוהלים‏. שלטונות המנדט הבריטי העניקו לתושבים פיצויים‏ ובעזרתם בנתה סולל בונה שכונה חדשה לתושבים התימנים, במרחק כקילומטר מהשכונה הקודמת‏. בדצמבר 1946 הוכרז כעל כוונה להחליף את צינור המים לשכונה מ-2 צול ל-6 צול על מנת לאפשר לתושבים לפתח משקי עזר ליד הבתים‏. לאחר הקמת המדינה נודע השכונה בשם עין יעקב‏.

ראשי מועצות ותקופת כהונתם

• בכר יהודה 1950- 1956
• זלינגר יחיאל 1956- 1963
• וינקלר משה 1963- 1964
• הוכמן ישראל 1964- 1974
• ברונר משה 1974- 1983
• עמיצור חיימובסקי 1983- 1989
• זיוה בן דרור 1989- 1993
• כרמלי גדי 1993- 2003
• עמוס עזאני 2003 -2012

סמל המועצה

הסמל כולל בארבעת רבעי המגן את ענפי העיסוק העיקרים של אבן יהודה בעבר:

• השדה - מסמל את החקלאות.
• תרנגול - מסמל את ענף הלולים.
• עץ התפוזים - מסמל את ענף הפרדסנות.
• באר מים - מסמלת את מערכת המים.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבן יהודה

• אתר בית הראשונים, אבן יהודה
• אתר המועצה המקומית
• מידע סטטיסטי על הרשות המקומית
• שילוב מפה וצילומי אוויר - אתר ymap.

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 32°16′15″N 34°53′14″E}