ארנו פון לנסקי

ארנו ארנסט מקס פון לנסקי
Arno Ernst Max von Lenski

לידה	20 ביולי 1893 קצימוכן, הקיסרות הגרמנית
פטירה	4 באוקטובר 1986 (בגיל 93) שטראוסברג, גרמניה המזרחית
מקום קבורה	ברנדנבורג
מדינה	גרמניה המזרחית
השתייכות
תקופת הפעילות	1913–1943 1952 – 1958
דרגה	גנרל-לויטננט (ורמאכט) גנרל מיור (גרמניה המזרחית)
תפקידים בשירות
מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-2 מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-24 קצין שריון ראשי של צבא גרמניה המזרחית
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה הקרב על סטלינגרד
עיטורים
צלב הברזל דרגה ראשונה צלב הברזל דרגה שנייה הצלב הגרמני בזהב
תפקידים אזרחיים
ציר הפולקסקאמר חבר בוועד האולמפי המזרח גרמני

ארנו ארנסט מקס פון לנסקי (בגרמנית: Arno Ernst Max von Lenski‏; 20 ביולי 1893 – 4 באוקטובר 1986) היה גנרל בחיל השריון של הוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר המלחמה היה בין מקימי חיל השריון בצבא גרמניה המזרחית.

ביוגרפיה

קריירה מוקדמת

פון לנסקי נולד ב-20 ביולי 1893 בפרוסיה המזרחית למשפחת אצולה. אביו היה בעל אחוזה גדולה. בגיל 10 נשלח לפנימיה צבאית לבני האצולה בעיר קיזלן שבפומרניה (כיום עיר קושאלין בפולין). לאחר סיום הלימודים בפנימייה למד בבית ספר צבאי בברלין ובהמשך - בבית הספר לקציני חיל הפרשים בהסן. ביוני 1913 הוסמך לקצונה. במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם בחזית המערבית, תחילה כמפקד מחלקה ולאחר מכן כקצין מטה של קורפוס פרשים.

לאחר סיום המלחמה המשיך לשרת ביחידות הפרשים של הרייכסווהר. בשנים 1925–1929 היה מדריך בבית הספר להכשרת קציני חיל הפרשים בהנובר. בשנים 1929–1933 היה מפקד פלוגה ברגימנט פרשים. בשנת 1933 הועלה לדרגת מיור ומונה למפקד קורס מש"קים של חיל הפרשים. בשנת 1936 הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט ומונה לפקד על רגימנט הפרשים ה-6. ב-1 באוגוסט 1938 הועלה לדרגת אוברסט.

מלחמת העולם השנייה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מונה למפקד יחידת הסיור בחזית המערבית, תפקיד אותו מילא עד סוף דצמבר 1939, אז מונה למפקד בית הספר לקציני חיל הפרשים בהנובר. בקיץ 1941 עבר הסבה לשריון (כמו קציני פרשים רבים בורמאכט). ביוני 1941 במשך תקופה קצרה היה מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-2. בהמשך היה מפקד בסיס אימונים של היחידות הממוכנות של הוורמאכט.

ביוני 1942 הועלה לדרגת גנרל-מיור ובספטמבר 1942 נשלח לחזית המזרחית כמפקד דיוויזיית הפאנצר ה-24, אשר לחמה באזור סטלינגרד. בנובמבר 1942 כותרה הדיוויזיה, יחד עם שאר יחידות הארמייה השישית בסטלינגרד. ב-1 בינואר 1943 הועלה פון לנסקי לדרגת גנרל-לויטננט. כעבור חודש, ב-2 בפברואר, נכנע פון לנסקי עם שרידי הדיוויזיה שלו.

שהותו בשבי

במהלך השהייה בשבי הוא הצטרף אל ליגת הקצינים הגרמנים והיה אחד החברים הפעילים בה. השתתף בשידורי התעמולה של תחנת הרדיו של הארגון ופרסם מאמרים רבים בעיתון של הארגון, אשר הופץ בעורף הגרמני.

לאחר המלחמה

ארנו פון לנסקי שוחרר מן השבי הסובייטי באוגוסט 1949. הוא שב לגרמניה והתיישב בשטח הכיבוש הסובייטי. מיד עם שובו הצטרף אל המפלגה הלאומית דמוקרטית של גרמניה. בשנת 1950 מונה לחבר בוועד הפועל של המפלגה. ביוני 1952 זומן, באופן מפתיע, אל הגנרל הסובייטי וסילי צ'ויקוב. צ'ויקוב (שהיה מפקד כוח הכיבוש הסובייטי בגרמניה) הציע לפון לנסקי להצטרף אל שורות המשטרה הצבאית הלאומית (ארגון שקדם לצבא המזרח גרמני). הוא הסכים ומונה לתפקיד ראש אגף מיכון. בתפקידו החדש עסק פון לנסקי למעשה בהקמת יחידות הטנקים של מזרח גרמניה. במרץ 1956 הוכרז באופן רשמי על הקמתו של הצבא המזרח גרמני ופון לנסקי מונה לקצין שריון ראשי של הצבא. בעקבות כך הוענקה לו דרגת גנרל-מיור של הצבא המזרח גרמני.

ארנו פון לנסקי פרש לגמלאות מהשירות הפעיל ביולי 1958, בהתאם להחלטת שלטונות מזרח גרמניה לשחרר מן השירות את מרבית קציני הוורמאכט לשעבר. לאחר פרישתו כיהן כחבר בפולקסקאמר (הפרלמנט המזרח גרמני) מטעם המפלגה הלאומית דמוקרטית של גרמניה. מילא תפקיד זה עד לשנת 1967. בשנת 1970 מונה ליושב ראש אגודת הרכיבה אמנותית של מזרח גרמניה. כמו כן היה חבר בוועד האולימפי המזרח גרמני וחבר באגודת הידידות "ברית המועצות-גרמניה".

ארנו פון לנסקי מת בשטראוסברג ב-6 באוקטובר 1986.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארנו פון לנסקי בוויקישיתוף