ארני רובינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארני רובינסון
.Arnie Paul Robinson Jr
ארני רובינסון (1972)
ארני רובינסון (1972)
לידה 7 באפריל 1948
סן דייגו, קליפורניה, ארצות הברית
פטירה 1 בדצמבר 2020 (בגיל 72)
סן דייגו, קליפורניה, ארצות הברית
מידע כללי
שם לידה Arnie Paul Robinson Jr. עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
  • אוניברסיטת סן-דייגו
  • Morse High School עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 74 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.88 מטרים
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
הישגים
שיאים אישיים רוחק: 8.35 מטר
מאזן מדליות
אתלטיקה
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב מונטריאול 1976 קפיצה לרוחק
ארד מינכן 1972 קפיצה לרוחק
המשחקים הפאן-אמריקאיים
זהב סנטיאגו דה קאלי 1971 קפיצה לרוחק
כסף מקסיקו סיטי 1975 קפיצה לרוחק
גביע העולם הביניבשתי
זהב דיסלדורף 1977 קפיצה לרוחק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארני פול רובינסון ג'וניוראנגלית: .Arnie Paul Robinson Jr;‏ 7 באפריל 19481 בדצמבר 2020) היה אתלט אמריקאי, אלוף אולימפי (מונטריאול 1976), זוכה מדליית ארד אולימפית (מינכן 1972), פעמים דורג במקום ראשון בעולם (1974 ו-1976) ו-6 פעמים אלוף ארצות הברית (1971, 1972, 1975, 1976, 1977 ו-1978) בקפיצה לרוחק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינסון נולד וגדל בסן דייגו שבקליפורניה לאימו ורניטר רובינסון, אח ל-3 אחיות ואח. בנעוריו למד בתיכון "מורס" בעיר הולדתו (אנ') ועם סיום התיכון למד בקולג' "מסה" (אנ') באותה עיר. בהמשך למד באוניברסיטת המדינה בסן דייגו.

ב-1971 החל את הקריירה ספורטיבית שלו. ב-1972, עם סיום לימודיו, התגייס רובינסון לצבא ועם שחרורו המשיך את פעילותו הספורטיבית.

ב-1982 פרש מעיסוק בספורט והחל לאמן את נבחרת האתלטיקה של בקולג' "מסה" בו למד. ב-2000 נפצע קשה בתאונת דרכים עם נהג שיכור ונאלץ לפרוש מעיסוק בספורט. ב-2003, לאחר תהליך שיקום ארוך, מונה רובינסון למאמן נבחרת הקפיצות לרוחק של ארצות הברית לקראת אליפות העולם שנערכה באותה שנה. ב-2005 עסק בהוראת אימון גופני וספורט ב"קולג'" מסה. באותה שנה חלה בסרטן מוח והתמודד איתו עד סוף ימיו. לאחר שעזב את עבודתו כמורה לספורט למד הנדסת בניין והחל לעסוק בבניית בתים (כולל ביתו שלו).

ב-2020 נדבק רובינסון בקורונה ונפטר[1][2].

קריירה ספורטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1971[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ארצות הברית שנערכה ביוג'ין, אורגון בסוף יוני 1971 זכה רובינסון במדליית זהב בקפיצה לרוחק בתוצאה של 8.20 מטר, אחרי ג'יימס "באונסי" מור (8.04 מטר) והנרי היינס (7.90 מטר).

במשחקים הפאן-אמריקאיים שנערכו בסנטיאגו דה קאלי, קולומביה ב-3 באוגוסט אותה שנה הוא זכה במדליית זהב בקפיצה לרוחק בתוצאה של 8.02 מטר לפני ג'יימס "באונסי" מור (7.98 מטר) ומייק מייסון מקנדה (7.65 מטר).

1972[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליית ארד אולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שירותו הצבאי, הוא השתתף במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת מינכן (1972) שנערכו ביוג'ין בסוף יוני 1972, הוא זכה במדליית זהב בקפיצה לרוחק בתוצאה של 8.04 מטר, לפני רנדי ויליאמס (8.02 מטר) ופרסטון קרינגטון (8.02 מטר). במשחקים האולימפיים עצמם הוא זכה במדליית ארד בתוצאה של 8.03 מטר, אחרי רנדי ויליאמס (8.24 מטר) והנס באומגרטנר ממערב גרמניה (8.18 מטר). בשלב המוקדמות קבע תוצאה של 7.99 מטר ועלה מהמקום הרביעי. חבריו לנבחרת רנדי ויליאמס ופרסטון קרינגטון קבעו בשלב המוקדמות תוצאות של 8.34 מטר ו-8.22 מטר בהתאמה. על אף שירותו הצבאי ענד רובינסון סמל מחאה נגד מעורבות ארצות הברית במלחמת וייטנאם.

1975[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מהצבא המשיך רובינסון את אימוניו האינטנסיביים ובמהלך 1975 השתתף במספר תחרויות במסגרת אליפות ארצות הברית באתלטיקה בהן זכה במקום ראשון בקפיצה לרוחק.

במשחקים הפאן-אמריקאיים שנערכו במקסיקו סיטי הוא זכה במדליית כסף בקפיצה לרוחק בתוצאה של 7.94 מטר, אחרי ז'ואו קרלוס דה אוליביירה (אנ') מברזיל (8.19 מטר) ולפני חברו לנבחרת אל לנייר (7.91 מטר). קרלוס דה אוליביירה זכה בזהב גם בקפיצה משולשת בשיא עולם חדש של 17.89 מטר.

1976[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת מונטריאול (1976) שנערכו ביוג'ין ביוני 1976, הוא זכה במדליית זהב בקפיצה לרוחק בתוצאה של 8.37 מטר בעזרת רוח גבית של 3.5 מ/שנ, לפני לארי מיריקס (8.26 מטר, בעזרת רוח גבית של 3.8 מ/שנ) ורנדי ויליאמס (8.18 מטר, בעזרת רוח גבית של 2.7 מ/שנ). במשחקים האולימפיים עצמם הוא זכה במדליית זהב בשיא אישי חדש של 8.35 מטר, לפני רנדי ויליאמס (8.11 מטר) ופרנק וורטנברג ממזרח גרמניה (8.02 מטר).

1977[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות גביע העולם הביניבשתי (אנ') שנערכה בדיסלדורף, גרמניה בתחילת ספטמבר 1977 זכה במדליית זהב בקפיצה לרוחק בתוצאה של 8.19 מטר, לפני הנס באומגרטנר (7.96 מטר) וצ'רלטון אהיזולן מניגריה (7.89 מטר).

1978[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ארצות הברית שנערכה בלוס אנג'לס, קליפורניה בסוף יוני 1978 הוא זכה במדליית זהב, בפעם השישית שלו, בקפיצה לרוחק בתוצאה של 8.33 מטר (עם רוח גבית מעל המותר), לפני ג'יימס לופטון (8.23 מטר) ובוב קלהון (7.82 מטר).

רובינסון פרש מספורט תחרותית בשנת 1982 ועבר לעסוק באימון והוראה.

הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-1984 נבחר רובינסון להיכל התהילה של התאחדות הספורט של סן דייגו.
  • ב-2000 נבחר רובינסון להיכל התהילה של ארצות הברית באתלטיקה.
  • ב-2007 נבחר להיכל התהילה של האתלטיקה בקליפורניה.
  • ב-2013 ערכה אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו טקס לכבודו והעניקה לו פרס הוקרה[3]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינסון נישא לסינתיה אלי ולזוג נולד בן. הנישואין הסתיימו בגירושין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארני רובינסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הודעה על פטירתו של ארני רובינסון, באתר ה"ניו יורק טיימז", 9 בדצמבר 2020
  2. ^ ארני רובינסון נפטר בגיל 72, באתר "סן דייגו יוניון-טריביון"
  3. ^ ההזמנה לאירוע ההוקרה לרובינסון